פורום אוצר החכמה

האם יצא לאור סידור שבו כתוב על כל תפילה ותפילה מה מקורו?
[דהיינו לא רק המקור של עצם התפילה אלא גם הנוסחא המדוייקת של כל תיבה ותיבה מתי נוספה]

יש איזה ספר ששמו 'מקור הברכות' שיעזור לך (מעט, עכ"פ).

וראה גם כאן: viewtopic.php?f=7&t=5681&hilit

סעיף כתב:[דהיינו לא רק המקור של עצם התפילה אלא גם הנוסחא המדוייקת של כל תיבה ותיבה מתי נוספה]

לאחרונה בא תח"י ספרו של יחזקאל לוגר, "תפילת העמידה לחול ע"פ הגניזה הקהירית",
הרהורי הדברים שעלו לי בעקבות הספר הנ"ל [וודאי גם בשאר הספרים כיוצ"ב], וריבוי הנוסחאות עד אין סוף בתפלה,
שממש לא ניתן לקבוע "על כל תיבה ותיבה מתי נוספה".
בקושי קווים כלליים ניתן להניח, על מנהג א"י או בבל בזמן זה או אחר.
ובהקדמה שם מביא דעות חלוקות מרבותינו עד חוקרים, בשאלה אם בכלל אנשי כנה"ג תיקנו נוסח מסויים, או שרק הניחו יסודות לנוסח התפלה.

על נוסח ספרד (החסידים) יש סידור קרני הוד שי״ל על ידי מכון עליות אליהו ( ר׳ אהרן לופינאסקי)י

הוגה כתב:

סעיף כתב:[דהיינו לא רק המקור של עצם התפילה אלא גם הנוסחא המדוייקת של כל תיבה ותיבה מתי נוספה]

לאחרונה בא תח"י ספרו של יחזקאל לוגר, "תפילת העמידה לחול ע"פ הגניזה הקהירית",
הרהורי הדברים שעלו לי בעקבות הספר הנ"ל [וודאי גם בשאר הספרים כיוצ"ב], וריבוי הנוסחאות עד אין סוף בתפלה,
שממש לא ניתן לקבוע "על כל תיבה ותיבה מתי נוספה".
בקושי קווים כלליים ניתן להניח, על מנהג א"י או בבל בזמן זה או אחר.
ובהקדמה שם מביא דעות חלוקות מרבותינו עד חוקרים, בשאלה אם בכלל אנשי כנה"ג תיקנו נוסח מסויים, או שרק הניחו יסודות לנוסח התפלה.

צודק מאוד. נראה שעיקר הקפידא הייתה על חתימת הברכה, ובזה, אגב, שווים כל עדות ישראל בכל חתימות הברכה עד ימינו! מאידך, גוף הברכה, מכיון שמותר להוסיף בה דברים לפי צורך הזמן והמקום, נתון לאלפי שינויים.

אפרקסתא דעניא כתב:נראה שעיקר הקפידא הייתה על חתימת הברכה, ובזה, אגב, שווים כל עדות ישראל בכל חתימות הברכה עד ימינו!

לא מדוייק. ראה למשל החתימה "שאותך לבדך ביראה נעבוד", תמורת "המחזיר שכינתו לציון".
ובספר הנ"ל ישנם עוד מספר שינויים כאלה, גם בחתימות הברכות עצמם. או אפילו כל ברכת "צמח דוד עבדך", שהיו מקומות שאיחדוה עם ברכת בנין ירושלים.

דובר על כגון דא בפורום
יש ספר נחמד מקור התפילות תעשה חיפוש בפורום
אני אישית חיבבתי אותו מאוד

הוגה כתב:ובספר הנ"ל ישנם עוד מספר שינויים כאלה, גם בחתימות הברכות עצמם. או אפילו כל ברכת "צמח דוד עבדך", שהיו מקומות שאיחדוה עם ברכת בנין ירושלים.

לא 'היו מקומות', כאילו מדובר באיזה מנהג של קהילה נידחת מעבר להרי החושך. מדובר במנהג הארצישראלי הקדום שהתהלך מאות בשנים ונקבע ע"פ הוראה מפורשת של הירושלמי!

היא שיחתי כתב:דובר על כגון דא בפורום
יש ספר נחמד מקור התפילות תעשה חיפוש בפורום
אני אישית חיבבתי אותו מאוד

זה כאן
viewtopic.php?f=7&t=6618&p=59144&hilit=%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99+%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94#p59077
וגם אני חבבתיהו
אך מההודעה הפותחת את האשכול הבנתי שהוא מחפש משהו קצת יותר קוועטש, יותר מעמיק
לכן לא הצעתי זאת עד כה

הוגה כתב:

אפרקסתא דעניא כתב:נראה שעיקר הקפידא הייתה על חתימת הברכה, ובזה, אגב, שווים כל עדות ישראל בכל חתימות הברכה עד ימינו!

לא מדוייק. ראה למשל החתימה "שאותך לבדך ביראה נעבוד", תמורת "המחזיר שכינתו לציון".
ובספר הנ"ל ישנם עוד מספר שינויים כאלה, גם בחתימות הברכות עצמם. או אפילו כל ברכת "צמח דוד עבדך", שהיו מקומות שאיחדוה עם ברכת בנין ירושלים.

אכן, הנוסח "שאותך לבדך ביראה נעבוד" הוא הרי הנוסח שהיה נהוג בזמן הבית, שוב, בכל תפוצות ישראל, ולכן הוא שרד באופן כזה או אחר בחלק מהקהילות (בעיקר במוסף יו"ט, ככל הידוע לי).

ראו גם כאן, קצת שלא כדברי:

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 8&pgnum=15

מעניין לעניין באותו עניין: האם יש בנמצא סינופסיס של נוסחאות תפילת י"ח השונות?

תגלית מעניינת:

http://www.beureihatefila.com/files/Ha_ ... moraim.pdf

נו, תגלית ישנה. ובכלל ספר זה אינו מדבר על 'מקורות' התפילה בפרטנות ("הנוסחא המדוייקת של כל תיבה ותיבה מתי נוספה") אלא באופן כללי יותר, ובעיקר דן בתפילות ה'יסוד' (העמידה, הקדושה וכדומה).

תודה רבה לכל המגיבים בנתיים, כפי שדייקתי בהודעתי אני לא מחפש סידור שרק כתוב בו כל דבר מתי תקנו, אלא איך היא תוקנה במקור ומי הוסיף אח"כ תיבות נוספים [כמובן שעד כמה שהיד מגעת].

ישנה גם את חתימת "אדון השלום".

ס''ק כתב:ישנה גם את חתימת "אדון השלום".

שמא כוונתך ל"עושה השלום"?

אפרקסתא דעניא כתב:
נראה שעיקר הקפידא הייתה על חתימת הברכה, ובזה, אגב, שווים כל עדות ישראל בכל חתימות הברכה עד ימינו! מאידך, גוף הברכה, מכיון שמותר להוסיף בה דברים לפי צורך הזמן והמקום, נתון לאלפי שינויים.

כמדומני שכן כתב הריעב"ץ [עמדין] בסידורו