פורום אוצר החכמה

מאימתי נכנס הביטוי 'נושאי כלים' לפרשנים המלווים את הרמב"ם ובעיקר את ה'שולחן ערוך'?
אנסח את השאלה בצורה רחבה יותר: מתי הביטוי נכנס לעברית הרבנית ביחס לפרשנים המקיפים מקור (גמרא, מקראות גדולות וביותר, כאמור, ביחס לרמב"ם ולשו"ע).

תודה על כל סיוע ממשי!

התוכנות חיפוש שלך לא עובדות?

הש"ך משתמש לעיתים בלשון זו, אך לא במובן שאתה מתכוין.
בחו"מ סי' לט ס"ק ב הוא מכנה את הרמב"ן נושא כליו של הרי"ף ולא בשל ס' המלחמות שנועד שלהציל את הרי"ף מקושיות הרז"ה, וס' הזכות על כתובות שנועד להציל את הרי"ף מקושיות הראב"ד, אלא כי בכל מקום מיישב את דברי הרי"ף בכל מה שאפשר.
שם סי' עב ס"ק קיח הוא מכנה את הב"י נושא כליו של הרמב"ם וגם שם נראה שהסיבה היא לא בשל ס' כסף משנה על הרמב"ם, אלא כי בכל מקום נוטה לפסוק כהרמב"ם.

אמנם שם סי' שסג ס"ק ט כתב: וגם הרמב"ן בס' המלחמות נושא כליו של הרי"ף, אך גם שם אין הכונה כמקובל, אלא שבפרט המדובר שם נשא את כליו.

נתבקשתי להעלות:

בהחלט מרתק ענין הכנסת הגדולה אצל המגן אברהם.
קדם לו בשנים מועטות ממש, ומייחס לו סמכות רבתי של ממש.

משהו התקדם בנידון ? ממתי החלו להשתמש במונח זה ? ראשיתו על הרמב"ם או הטור או השו"ע ?

מסברא נראה שהתואר מתאים במיוחד לרמב"ם, וזאת משום שהרמב"ם סתם ולא פירש את מקורותיו וטעמיו ולכן נדרש ל'נושאי כלים'.

לעומת זאת השו"ע בא בהמשך לחיבור 'בית יוסף', כך שהוא מפרש את עצמו.

ואעפ"כ משתמשים בזה גם ביחס למפרשי השו"ע
אגב, יש שמבארים את השו"ע לעתים במפורש אחרת מאיך שכתב בבית יוסף.

אגב הנושא, בעזרת הת"ח דפה אשמח לגבש רשימת "נושאי כלים" ספרדיים (שנכתבו בארצות האסלאם, תימן וא"י) על השו"ע עד אזור שנת הת"ר. כמובן שראשית יש להגדיר מהן נושאי כלים, בהגדרה הרחבה (לא רק אלו שנדפסו עם שאר המפרשים) יש להבחין בין ספרי פרשנות השו"ע הדנים ממש בלשונותיו, לבין השלמות דינים לנידונים שבשו"ע (כהפת"ש, דרכי תשובה) שגם אותם כללתי - והם כנראה הרוב אצל חכמי ספרד.

אתחיל, ואשמח להוספה:
ערך לחם
ידי משה (חו"מ - לא יצא לאור\ אבד)
פרי חדש
פרי חדש (אמיגו) - אבד
פרי תואר
שתילי זיתים
לקט הקמח
שלחן מלכים
שלחן גבוה
מזבח אדמה
מטה יהודה\שבט יהודה
ברכי יוסף, מחזיק ברכה, שיורי ברכה
מאמר מרדכי
ערך השלחן
נהר שלום
זבחי צדק
פתח הדביר
רוח חיים (פאלאג'י)

מאמר מרדכי

לעצם שאלת פותח האשכול:
"נושאי כלים" - המונח שאול מתחום הלוחמה העתיקה, כאשר לוחם חמוש בכבדות היה נזקק גם לנער נושא כלים, כלומר הנושא את כלי מלחמתו. [ויקי ע"ע "נושאי כליו של השולחן ערוך"]

מהרש"ז הבלין שליט"א שמעתי שהכינוי נושאי כלים, אולי נובע מכך שהמפרשים העיקריים של השו"ע מצוי בשמם לשונות "הגנה": מגן, כמגן אברהם ומגן דוד, על כן כינו המדפיסים את מהדורות השו"ע עם המפרשים הנ"ל בשם 'מגיני ארץ' ובקיצור 'המגינים', ואולי מזה התקבע התיאור המלחמתי 'נושאי כלים'.