בקשת מקורות לניגוני תפילה שלקוחים מגויים האם מותר

[גאולה בקרוב]

כמדומה שבשות"י הגר"ע יוסף שליט"א עסק בזה, ואיני מוצאם כעת.
ואולי יש עוד מקורות, וידוע הדיון על לחן "מעוז צור".

[ישיבה מאן דהו]

כמדומני שר' שמואל אויערבך כתב על כך מאמר בקובץ נזר התורה.

[יצג]

יביע אומר ח"ו או"ח סי' ז.
ציץ אליעזר חי"ג סי' יב.

[גאולה בקרוב]

יישר כח ותודה רבה!

[כרם]

בדרך צחות אמרו: קחו מזמרת הארץ ותנו בכליכם.

[עשוי לנחת]

ראה גם מה שנכתב כאן ואוקי באתרה
viewtopic.php?f=7&t=6406&p=56054&hilit=%D7%9B%D7%97+%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%A2%D7%9C#p56051
[ואולי שונה בגויים]

[למאי_נמ?]

ועי' מאמרו של הרב שלמה אבינר שליט"א: "האזנה למוסיקה כנסייתית" (תחו"מין יז עמ' 365 ואילך).

[תוכן]

בספרו של ר' ישראל נאג'ארה לפני כל שיר יש גם כותרת עם הלחן, והלחנים כולם מהישמעאלים.

[חכם באשי]

גם מהר"ם די לוזאנו משבח ביותר את לחני הישמעאלים ואומר שהם מקרבים את הדעת לבורא. הוא כותב את הדברים בספרו 'דרך החיים'.

אמנם היו שאסרו, במיוחד ר' יהודה החסיד, בספר חסידים, שאוסר אפילו ליישן את התינוק באמצעות שיר גויי (ועל אחת כמה וכמה שלא להשתמש בשיריהם לצורך תפילה וכדומה). אולי שם מדובר בניגונים מהכנסייה, שדינם כעבודה זרה.

[איש_ספר]

גם מהר"ם די לוזאנו משבח ביותר את לחני הישמעאלים ואומר שהם מקרבים את הדעת לבורא. הוא כותב את הדברים בספרו 'דרך החיים'.
.

לא בספרו דרך חיים אלא בספרו עבודת מקדש. ולא בדיוק כך אלא: ולחנם לב נשבר ונדכה ואמרתי אולי בזה יכנע גם ליבי הערל. בערך כך.
הנושא עצמו נידון רבות בספרות הפוסקים. תשובה מקיפה יש בוישב הים (ח"א כמדומני)

[מרחביה]

ובמקו"א כתב טעם שונה למה לקח מנגינות הישמעאלים, והוסיף סייג מתי אין ראוי לגייר:

לונזאנו.JPG (45.43 KiB) נצפה 3178 פעמים

[איש_ספר]

אכן, זה מחיברו טובה תוכחת. והדברין מכוונים נגד ר"י נגארה כאשר כתב בהמשך.

וז"ל הרחיד"א בברכ"י סי' תק"ס

ו. דין ג. דברי דברי תשבחות או שיר של הודאות וכו'. בספר מעשה רוקח פ"ח מהלכות תפלה נשאל על המשוררים קדיש וקדושה לחן שירי נכרים, והאריך לאסור, ובכלל {דבריו} הביא דברי מהר"ם די לונזאנו בספר שתי ידות דף ק' שכתב בשם ספר חסידים (סי' תשסח) ויזהר מי שקולו נעים שלא יזמר ניגונים נכרים, ודקדק שלא כתב שירים נכרים, דזה פשיטא דאסור, אלא נגונים נכרים, כלומר אף דהשיר הוא קדוש, הניגון נכרי יפסידהו, וכו' ע"ש. ונעלם ממנו דברי מהר"ם די לונזאנו עצמו שם בספר שתי ידות דף קמ"ב שכתב וז"ל, וזאת היתה לי סיבה גורמת לחבר רוב שירי על ניגוני הישמעאלים, וכו' וראיתי קצת חכמים כמתאוננים רע על המחברים שירות ותשבחות לשי"ת על ניגונים אשר לא מבני ישראל המה, ואין הדין עמם, כי אין בכך כלום, עכ"ל. וע"ש מ"ש הרב מהר"ם די לונזאנו בענין זה, ומה שהשיג על מהר"י נאגר"ה בשירותיו.

ובהערות במהדורה הנדמ"ח נכתב:

אף על פי שנראה שנוטה רבנו להקל בדבר עכ"פ לשמוע שירי נכרים מקולם שלהם כתב בציפורן שמיר אות ק"י: "השומע קול שיר שאינו של קדושה מטמא אזניו, אזן ששמעה תרשע ויבוא לידי קרי". רח"ל. וראה עוד בספר חסידים סי' רל"ח ובמגן אברהם סי' נ"ג ס"ק ל"א. ובמשנה ברורה שם הביא מתשו' הב"ח שדווקא שירי ע"ז ממש. ע"ש. אבל רבנו אינו סובר כן כמבואר. וע"ע בשו"ת הרי"ף סי' רפ"א ובתשו' הרמב"ם (בלאו) סי' רכ"ד ובאיי הים על שערי תשובה לגאונים סי' קנ"ב ובשו"ת כרך של רומי סי' א' ובשו"ת יחוה דעת ח"ב סי' ה'. ובענ"ד כתבתי במקו"א שללא ספק שירים הידועים לבעלי תשובה כשירי עגבים אין ראוי כלל להופכם לניגוני קדש לכל הפחות עד אשר ישתקע שם אותו שיר טמא (כלומר אחרי שנות דור לפחות), כי לבד זילותא טובא שבדבר, גם גורם לשומעים להיזכר באותו שיר טמא, ולא חסרים ניגונים בעם ישראל. ופוק חזי למהר"ם די לונזאנו שציין רבנו כמה התמרמר על הרב בעל וכו' על ששר לה' ולשכינה בלשונות שקרובים (לדעתו) לעגבים. (והאמת שממה שראיתי לא מיניה וכמעט לא מקצתיה. ומנהג המערב והמזרח בזה ידוע. וד"ב). והלום ראיתי שכיו"ב כתב בשו"ת ציץ אליעזר חי"ג סי' י"ב למחות בתוקף על המכניסים מנגינות שירי עגבים. ע"ש. אבל לאסור בכללות גם לחן שירי נכרים שנשתקע שמם ואין אנו יודעים כלל מלותיהם וכו' לא מסתבר לאסור כלל, וראיית הרב כש"ר שם להתיר, ממה שענינו הרואות שמנגינות כל הקהילות נמשכות אחר מנגינות ארץ מוצאם, ראיה ראיה שאין עליה תשובה היא. וראה גם בסוף שו"ת ר"י דלאטש. ומנהג ישראל תורה.