כמדומה שבשות"י הגר"ע יוסף שליט"א עסק בזה, ואיני מוצאם כעת.
ואולי יש עוד מקורות, וידוע הדיון על לחן "מעוז צור".
חכם באשי כתב:גם מהר"ם די לוזאנו משבח ביותר את לחני הישמעאלים ואומר שהם מקרבים את הדעת לבורא. הוא כותב את הדברים בספרו 'דרך החיים'.
.
ובהערות במהדורה הנדמ"ח נכתב:ו. דין ג. דברי דברי תשבחות או שיר של הודאות וכו'. בספר מעשה רוקח פ"ח מהלכות תפלה נשאל על המשוררים קדיש וקדושה לחן שירי נכרים, והאריך לאסור, ובכלל {דבריו} הביא דברי מהר"ם די לונזאנו בספר שתי ידות דף ק' שכתב בשם ספר חסידים (סי' תשסח) ויזהר מי שקולו נעים שלא יזמר ניגונים נכרים, ודקדק שלא כתב שירים נכרים, דזה פשיטא דאסור, אלא נגונים נכרים, כלומר אף דהשיר הוא קדוש, הניגון נכרי יפסידהו, וכו' ע"ש. ונעלם ממנו דברי מהר"ם די לונזאנו עצמו שם בספר שתי ידות דף קמ"ב שכתב וז"ל, וזאת היתה לי סיבה גורמת לחבר רוב שירי על ניגוני הישמעאלים, וכו' וראיתי קצת חכמים כמתאוננים רע על המחברים שירות ותשבחות לשי"ת על ניגונים אשר לא מבני ישראל המה, ואין הדין עמם, כי אין בכך כלום, עכ"ל. וע"ש מ"ש הרב מהר"ם די לונזאנו בענין זה, ומה שהשיג על מהר"י נאגר"ה בשירותיו.
אף על פי שנראה שנוטה רבנו להקל בדבר עכ"פ לשמוע שירי נכרים מקולם שלהם כתב בציפורן שמיר אות ק"י: "השומע קול שיר שאינו של קדושה מטמא אזניו, אזן ששמעה תרשע ויבוא לידי קרי". רח"ל. וראה עוד בספר חסידים סי' רל"ח ובמגן אברהם סי' נ"ג ס"ק ל"א. ובמשנה ברורה שם הביא מתשו' הב"ח שדווקא שירי ע"ז ממש. ע"ש. אבל רבנו אינו סובר כן כמבואר. וע"ע בשו"ת הרי"ף סי' רפ"א ובתשו' הרמב"ם (בלאו) סי' רכ"ד ובאיי הים על שערי תשובה לגאונים סי' קנ"ב ובשו"ת כרך של רומי סי' א' ובשו"ת יחוה דעת ח"ב סי' ה'. ובענ"ד כתבתי במקו"א שללא ספק שירים הידועים לבעלי תשובה כשירי עגבים אין ראוי כלל להופכם לניגוני קדש לכל הפחות עד אשר ישתקע שם אותו שיר טמא (כלומר אחרי שנות דור לפחות), כי לבד זילותא טובא שבדבר, גם גורם לשומעים להיזכר באותו שיר טמא, ולא חסרים ניגונים בעם ישראל. ופוק חזי למהר"ם די לונזאנו שציין רבנו כמה התמרמר על הרב בעל וכו' על ששר לה' ולשכינה בלשונות שקרובים (לדעתו) לעגבים. (והאמת שממה שראיתי לא מיניה וכמעט לא מקצתיה. ומנהג המערב והמזרח בזה ידוע. וד"ב). והלום ראיתי שכיו"ב כתב בשו"ת ציץ אליעזר חי"ג סי' י"ב למחות בתוקף על המכניסים מנגינות שירי עגבים. ע"ש. אבל לאסור בכללות גם לחן שירי נכרים שנשתקע שמם ואין אנו יודעים כלל מלותיהם וכו' לא מסתבר לאסור כלל, וראיית הרב כש"ר שם להתיר, ממה שענינו הרואות שמנגינות כל הקהילות נמשכות אחר מנגינות ארץ מוצאם, ראיה ראיה שאין עליה תשובה היא. וראה גם בסוף שו"ת ר"י דלאטש. ומנהג ישראל תורה.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 285 אורחים