הראבי"ה: י"א שמותר להגות שם המפורש בלחש?

[ישבב הסופר]

מצאתי אתמול בדברי הראבי"ה בהלכות ברכת כהנים, שהביא שיש שלוחי ציבור שנוהגים לומר שם המפורש בלחש בשעה שהכהנים מברכים את העם. והביא שטעם המנהג הוא מפני שאין אסור בגבולין אלא בקול רם.
ולא הבינותי מה תועלת יש בזה ומדוע יעשו אותם שלוחי ציבור כן, והאם מצינו היתר זה בפוסקים להגות את השם באותיותיו בלחש.

[מענה לשון]

נראה לומר מקופיא
דכיון שבמקדש הותר לומר שם המפורש בברכת כהנים, ומשם נלמד האיסור לגבולין כדמשמע בלשון "מכאן אמרו שם המפורש אסור לומר בגבולין"
א"כ כל זה הוא רק באופן של ברכת כהנים דמקדש דהיינו קול רם דזהו דינו של ברכת כהנים, אבל בלחש דאינו דומיא דמקדש לא נאסר מעיקרא.

[ישבב הסופר]

ולמה אי אפשר למימר איפכא?
בעצם אסור להגות את השם באותיותיו כדאיתא בפסחים ובסנהדרין פ' חלק. אלא שמקרא ד'כה תברכו' ילפינן דבברכת כהנים צריך לברך בשם המפורש, דדרשינן כה תברכו - בשם המפורש. ואהא קאמרו דדוקא במקדש עושים כן, אבל בגבולין אסור גם בברכת כוהנים.

[ברסלב]

כמה שזכור לי לדעת האר"י הק' אין כל איסור להגות את השם המפורש, כלומר, שם ע"ב או שם מ"ב, והאריך בזה רבי אברהם אבולעפיה זי"ע איך להגות את השם, והוא השם שמזכיר רש"י במסכת סוכה ויט וכו', ולדעתו ההוגה את השם כוונתה, יקו-ק, וראיתי להרב החיד"א שכתב לדון בזה, והביא שיש חולקים בזה על האר"י הק' ולדעתם אסור להגות את השם המפורש, ואין הכוונה, להגות יקו-ק כדעת האר"י הקדוש.

[ישבב הסופר]

לכאורה כל מה שכתב ברסלב תלוי במח' ראשונים מהי השם המפורש, אם הוא שם בן ד' אותיות, או שם בן י"ב, או שם בן מ"ב או של ע"ב. אך הא מיהת ששם המפורש הלז, אסור להגותו חוץ מבמקדש בשעת ברכת כהנים וכה"ג ביוה"כ וכיוצא בזה. וממילא מאן דס"ל דשם המפורש הוא שם בן ד' אותיות, למשל, ס"ל דאין איסור להגות שם בן מ"ב אותיות כל עוד שאינו מזכירו לבטלה.
ואולי מאן דס"ל דשם המפורש הוא אחד מהשמות דלעיל - י"ב, מ"ב, או ע"ב ולא בן ד' אותיות- יתכן שלדעתו אסור להגות שם בן ד' אותיות אפי' שלא לבטלה, לא משום שהוא שם המפורש, אלא משום "זה שמי לעלם - לא כשאני נכתב אני נקרא".

[ברסלב]

עיין בקישורים הבאים.
אם כי שלא בדקתי תוכנם די הצורך:

http://www.halachayomit.co.il/DisplayRe ... readID=344

http://www.temanim.org/shtaygen/omka/76.pdf

[מיללער]

לכאורה כל מה שכתב ברסלב תלוי במח' ראשונים מהי השם המפורש, אם הוא שם בן ד' אותיות, או שם בן י"ב, או שם בן מ"ב או של ע"ב. אך הא מיהת ששם המפורש הלז, אסור להגותו חוץ מבמקדש בשעת ברכת כהנים וכה"ג ביוה"כ וכיוצא בזה. וממילא מאן דס"ל דשם המפורש הוא שם בן ד' אותיות, למשל, ס"ל דאין איסור להגות שם בן מ"ב אותיות כל עוד שאינו מזכירו לבטלה.
ואולי מאן דס"ל דשם המפורש הוא אחד מהשמות דלעיל - י"ב, מ"ב, או ע"ב ולא בן ד' אותיות- יתכן שלדעתו אסור להגות שם בן ד' אותיות אפי' שלא לבטלה, לא משום שהוא שם המפורש, אלא משום "זה שמי לעלם - לא כשאני נכתב אני נקרא".

איזה שם היו אומרים בברכת כהנים במקדש?

במשנה סוטה (ז, ו) ברכת כהנים כיצד, במקדש אומר השם ככתבו ובמדינה בכינויו. (ופירש הרע"ב, והוא מרש"י בגמ', ככתבו: ביו"ד ה"א. בכיניו: באל"ף דל"ת)

ובגמרא קידושין עא. ת"ר בראשונה שם בן שתים עשרה (לא פירשו לנו - רש"י) אותיות היו מוסרין אותו לכל אדם, משרבו הפריצים היו מוסרים אותו לצנועין שבכהונה (לברך בו את העם במקדש לאחר עבודת ציבור של תמיד של שחר - רש"י) שהיו מבליעים אותו בנעימת אחיהם הכהנים. (אותם שלא היו בקיאין בו ומברכין בשם בן ארבע אותיות, כשהיו מושכין את קולם בנעימה היו אלו ממהרין להבליע את השם בן י"ב - רש"י).

ואף שכתב רש"י שלא פירשו לנו מה הוא השם של י"ב, פירש שהכהנים היו מברכין 'בו' את העם, היינו השתמשו בזה לצורך ברכת כהנים, וולפי"ז צריך להבין אם מה שאמרו במשנה שברכו בשם המפורש היינו בשם בן ד' אותיות אלא ככתבו ביו"ד ה"א כמו שפירש רש"י בסוטה, און שהיו מברכים בשם של י"ב אותיות כמ"ש בקידושין (ולפי"ז יהא פירוש ככתבו - במילואו) ורק אלו שלא ידעו אותו ברכו בשם של ד' אותיות.

ובמלאכת שלמה על המשנה שם בסוטה כ' שמצא כתוב: וארז"ל ושמו את שמי, יברכום בשם המפורש הוא שם בן שתים עשרה אותיות, ואותם שאין יודעים אותו מזכירין שם הוי"ה ככתבו ע"כ.

איפה נמצא זה כתוב? ומשמע משם, שבמקדש גופיה היה ב' דרגות של שם המפורש בברכת כהנים, ואופן ג' הוא במדינה שאומרים את השם בכיניו, וצ"ע מה המקור לחילוק הזה.

והנה בתוס' רי"ד בקידושין שם מקשה על דברי הגמרא וז"ל: קשיא לי, וכי רשאין לשנות בברכת כהנים להזכיר שם בן י"ב אותיות כי אם בן ד' אותיות הכתוב בתורה, ע"כ. ובהגהות הרד"ל תירץ דלפ"ד האומרים ששם י"ב הוא שם הוי"ה במילואיו לא קשה, שהרי במקדש אמרו את השם ככתבו היה יכול לאמרו במילואיו, ועוד תירץ דשמא מלבד פסוקי ברכת כהנים התפללו איזו תפלה בשם הזה של י"ב. (וציין גם לדברי הרא"ש ביומא בענין הזכרת השם ע"י הכה"ג ביוה"כ).

ותירוצו השני בפשטות לא עולה יפה בפירוש רש"י שמשמע שזה היה חלק מהברכת כהנים, ובכלל צריך לעיין אם יכלו הכהנים להוסיף איזה תפלות.ובקשות בשעת ברכת כהנים ובל תוסיף הוא רק שלא יוסיפו פסוקים.

ועי' בבן יהוידע שם בקידושין מה שמביא מפתח עינים בשם האריז"ל בזה, ומה שפירש בזה את דברי הגמרא לתרץ קושית התוס' רי"ד.