כל השמנים כשרים למנחות?
פורסם: ו' יוני 08, 2012 7:13 am
חידוש עצום מצינו להגר"י פערלא [ביאורי סהמ"צ ח"ג פר' סג] שכתב לחדש דשמן שאמר הכתוב במנחות, אינו דוקא שמן זית אלא גם שאר שמנים, והוכיח את דבריו מדברי התנחומא בפרשתן, דאי' שם בזה"ל:
רבי ישמעאל אומר אין מדליקין בעטרן מפני כבוד השבת, וחכמים מתירין בכל השמנים בשמן שומשמין בשמן אגוזים בשמן צנונות בשמן דגים בשמן פקועות בעטרן ובנפט, רבי טרפון אומר אין מדליקין אלא בשמן זית בלבד. עמד ר' יהודה על רגליו ואמר ליה לרבי טרפון: מה יעשו אנשי מדי שאין להם אלא שמן אגוזים, מה יעשו אנשי אלכסנדריא שאין להם אלא שמן צנונות, ומה יעשו אנשי קפוטקיא שאין להם לא זה ולא זה, אמר ליה רבי טרפון הרי מצינו שחבב הקב"ה שמן זית יותר מכל השמנים בנר ובהדלקה, שהרי שנה פרשת הדלקת הנר ושילש בכמה מקומות ומרוב חיבתו בחר 'שמן זית זך כתית למאור' (שמות כז), למאור ולא למנחות, ומותר מן הזית הראשון היה למנחות הנקרבות. תדע, שהרי כל המנחות לא נאמר בהן אלא 'ונתת עליה שמן' (ויקרא ב) ובנר הדלקה כתב שמן זית ולא שאר שמנים.
ולכאו' מד' התנחומא נראה שאכן דוקא בשמן להדלקה הקפיד הכתוב על שמן זית, ועי' עוד אריכות גדולה שם להגריפ"פ, והו"ד בתו"ש פ' תצוה.
אמנם דבריו צע"ג דאישתמיטתיה משנה מפורשת בתרומות (פי"א מ"ג): ואין מקריבין ע"ג המזבח אלא היוצא מן הזיתים ומן הענבים, ופי' הראשונים לענין נסכים ומנחות, ולכאו' להדיא דלא כהתנחומא.
וכמעט חשבתי שמצאתי מידי דלא רמיזא באוצר, אך אחר החיפוש היטב נמצא שכבר העיר בזה הגר"מ שפירא זצ"ל בספר מרגניתא דר"מ (בחי' על הרמב"ם הל' איסו"מ פ"ז ה"ח), וכתב דודאי סתמא דמשנה דלא כהתנחומא ותלה פלוגתתם בע"א עיי"ש. [ואחריו העיר עוד בזה בס' חבצלת השרון (קרליבך)].
ובאמת יש להעיר מיניה וביה מתחילת דברי התנחומא: 'ומותר מן הזית הראשון היה למנחות הנקרבות', דמשמע שלא כהמשך הדברים ששאר שמנים מותרים במנחות, ויל"ע.
רבי ישמעאל אומר אין מדליקין בעטרן מפני כבוד השבת, וחכמים מתירין בכל השמנים בשמן שומשמין בשמן אגוזים בשמן צנונות בשמן דגים בשמן פקועות בעטרן ובנפט, רבי טרפון אומר אין מדליקין אלא בשמן זית בלבד. עמד ר' יהודה על רגליו ואמר ליה לרבי טרפון: מה יעשו אנשי מדי שאין להם אלא שמן אגוזים, מה יעשו אנשי אלכסנדריא שאין להם אלא שמן צנונות, ומה יעשו אנשי קפוטקיא שאין להם לא זה ולא זה, אמר ליה רבי טרפון הרי מצינו שחבב הקב"ה שמן זית יותר מכל השמנים בנר ובהדלקה, שהרי שנה פרשת הדלקת הנר ושילש בכמה מקומות ומרוב חיבתו בחר 'שמן זית זך כתית למאור' (שמות כז), למאור ולא למנחות, ומותר מן הזית הראשון היה למנחות הנקרבות. תדע, שהרי כל המנחות לא נאמר בהן אלא 'ונתת עליה שמן' (ויקרא ב) ובנר הדלקה כתב שמן זית ולא שאר שמנים.
ולכאו' מד' התנחומא נראה שאכן דוקא בשמן להדלקה הקפיד הכתוב על שמן זית, ועי' עוד אריכות גדולה שם להגריפ"פ, והו"ד בתו"ש פ' תצוה.
אמנם דבריו צע"ג דאישתמיטתיה משנה מפורשת בתרומות (פי"א מ"ג): ואין מקריבין ע"ג המזבח אלא היוצא מן הזיתים ומן הענבים, ופי' הראשונים לענין נסכים ומנחות, ולכאו' להדיא דלא כהתנחומא.
וכמעט חשבתי שמצאתי מידי דלא רמיזא באוצר, אך אחר החיפוש היטב נמצא שכבר העיר בזה הגר"מ שפירא זצ"ל בספר מרגניתא דר"מ (בחי' על הרמב"ם הל' איסו"מ פ"ז ה"ח), וכתב דודאי סתמא דמשנה דלא כהתנחומא ותלה פלוגתתם בע"א עיי"ש. [ואחריו העיר עוד בזה בס' חבצלת השרון (קרליבך)].
ובאמת יש להעיר מיניה וביה מתחילת דברי התנחומא: 'ומותר מן הזית הראשון היה למנחות הנקרבות', דמשמע שלא כהמשך הדברים ששאר שמנים מותרים במנחות, ויל"ע.