הרמב"ם מביא רק דינים הנוהגים או שינהגו לעת"ל - מקור?

[יגאל10]

דכירנא ששמעתי פעם בהא דהביא הרמב"ם גם את הדינים שנוהגים רק בזמן הבית - הוא משום שמהרה ייבנה המקדש ויחזרו הדינים כפי שהיו. וע"כ הביא את כל ספרי זרעים, עבודה וקרבנות. ובזה שמעתי פעם שזהו הסיבה שלא הביא הרמב"ם את דין הרחקת אילן סרק מהעיר, ואת דין הרחקת אילני פרי (אף שנשנו יחדיו בב"ב) משום שדין זה הנפקותא ממנו הוא לעת"ל ואז הרי עתידין גם אילני סרק שיטענו ויתנו פירות.

ואבקש עזרה במציאת מקורות ומ"מ לרעיון זה.

[קולמוס הסופר]

בס"ד
הדברים ידועים.
מנחת חינוך מצוה רמ"ו סק"ח.
ולכאורה קשה לאיזה צורך מביא המשנ' ד"ז הא מה דהוי הוי, אך באמת על המשנה ל"ק דדרך המשנה להבי' אף מה שעבר כמו דיני במות בזבחים... אך על הר"מ ז"ל ק"ל שהוא לא הביא דיני במות וגם בה' טומאת צרעת כשהבי' המשנ' אלו בהרות טהורות התחיל מנכרי שנתגייר והשמיט דקודם מ"ת טהור דמה דהוי הוי וכאן פ"י מה' מע"ש העתיק המשנה דעד שלא באו לארץ כו' ולכאור' אין שום נ"מ מה שעבר עבר... ובאמת יש לישב זה בפשיטות דנ"מ לעתיד שיכבוש המשיח ארצות עכו"ם ומצאו נטוע מותר וידוע כל שיכבשו יהי' ברשות א"י כמבואר בר"מ ופשוט.

והאדמו"ר מליובאוויטש ז"ל.

שערי המועדים חודש אדר 116.JPG (48.25 KiB) נצפה 2544 פעמים

אולם לכאו' המגילת אסתר חולק.

נחלת יעקב.PDF

(456.06 KiB) הורד 213 פעמים

[מיללער]

ראה פה סיפור מזה על החת"ס וביקורו אצל רבי משולם איגרא :
viewtopic.php?p=63494#p63494

מקור נוסף: הערוך לנר מתרץ בזה את דברי הרמב"ם כלי המקדש בענין חיובו של הכהן גדול להעיד למלך, למה השמיט הרמב"ם שזה שייך דוקא במלכי בית דוד אבל במלכי ישראל אין דנין אותם משום מעשה דינאי המלך.
אבל לפי הנ"ל ניחא כי כשיבא משיח צדקנו במהרה יהיה המלך שומר דת וכפוף לחכמי ישראל, ואז ליכא החשש של ינאי המלך וממילא יבטל דין זה של אין דנין את המלך.

[איש רגיל]

הרמב"ם לא הביא דיני במה.
ובאמרי יושר (לא זוכר איפה) כתב כן לגבי הקושי' הידועה איך שייך מבשל קרבן פסח בחמי טברי, הלא נפסל ביוצא. ויש שתירצו דאיירי בזמן היתר הבמות, ובאמרי יושר הקשה, א"כ מדוע פסק כן הרמב"ם, הלא הרמב"ם פוסק רק מה שנוגע לזמן בית המקדש השלישי, אך הבמות כבר לא יחזרו לעולם. וכמו שאכן השמיט כל דיני במה.

[מה שנכון נכון]

ראה משמר הלוי בכורות סימן טז ובספרו שלמי שרה סימן רכג.

[הגהמ]

עוד פרט הנוגע לעניננו וגם נוגע לפרשת השבוע הוא פסקו של הרמב"ם ריש הלכות בנין בית הבחירה שמ"ע לעשות שמן המשחה. ויש מהאחרונים שפירשו (וכמדומה כ"ה שיטת הרדב"ז) שמצוה זו היתה רק לשעתו שמאז שנעשית אותה שמן המשחה של משה (ומעולם לא עשו אחרת כמש"כ שם הרמב"ם הל' י"ב) שוב נאסר לעשות אחרת. ועיין בזה.

[עזריאל ברגר]

המצווה לעשות שמן המשחה היא לדורות, אלא שבפועל קיימוה רק פעם אחת.
ובפרט במצווה זו כלולים לכאורה דיני משיחת כהנים ומלכים, שנוהגים לדורות.
ופרטי דיני עשייתו - נצרכו ללמדנו מה אסור לנו לעשות.