חד וחלק כתב:אם המעשה מעניין נשמח אם תעלהו כאן לטובת חסומי הגישה. (יש לי תחושה שזה הסיפור עם האדמו"ר מבלעז שהיה מכין ביצה עם בצל בעצמו... אמת?)
אדג כתב:ואמר פעם גוטער איד בעת הטיש, כי קוגעל בגימ' קטנה 7, והקשו החסידים דאין כן, וענה שיש ליקח עוד קוגעל....
(באמת קוגל עם הכולל 7).
לגופה של שאלה, הוא מפורסם בפי כל העם, אולם מקורו נעלם, ואולי חכם באשי שחזר אלינו מיגון ואנחה, יביא לבתינו ברכה?
זלמניו כתב:אדג כתב:ואמר פעם גוטער איד בעת הטיש, כי קוגעל בגימ' קטנה 7, והקשו החסידים דאין כן, וענה שיש ליקח עוד קוגעל....
(באמת קוגל עם הכולל 7).
לגופה של שאלה, הוא מפורסם בפי כל העם, אולם מקורו נעלם, ואולי חכם באשי שחזר אלינו מיגון ואנחה, יביא לבתינו ברכה?
פארקערט, אמר שקוגעל בגימ' שבת... וכששאלוהו אמר טלו עוד פרוסה ויצטרף...
אדג כתב:ואמר פעם גוטער איד בעת הטיש...
יאיר כתב:איה מקורו?
יאיר כתב:אשמח למ"מ או שתכתוב בקצרה מה נכתב שם. תודה.
רבנו יעקב רקח ז״ל מלוב בספרו שלחן לחם הפנים חלק ד, עמוד ג. גם כך מובא בספר בני יששכר מאמר השבת.
נמצא בספר אותיות מחכימות בשם הקדמונים.
ספר חידות חכמה.
מה שנכון נכון כתב:יאיר כתב:אשמח למ"מ או שתכתוב בקצרה מה נכתב שם. תודה.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... age=PP0019
צונאמי כתב:מה שנכון נכון כתב:יאיר כתב:אשמח למ"מ או שתכתוב בקצרה מה נכתב שם. תודה.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... age=PP0019
ייש"כ.
בדברי ה"הלכה ברורה" יש בלבול בין העניין לאכול דגים בשבת (שיש),
לבין מקור לפתגם (שאין).
יאיר כתב:שוב נמלכתי, בספר 'שלחן לחם הפנים' ובספר 'חידות חכמה' מביאים ש'מנהג העולם לומר' או שכותבים שיש לזה מקור קדום?
ספר שלה"פ לצערנו אינו באוצר. [כאן הובטח שיכנס, אך לא מצאתיו במקוון].
המעיין כתב:ספר שלה"פ לצערנו אינו באוצר. [כאן הובטח שיכנס, אך לא מצאתיו במקוון].
איפה ראית שם הבטחה שיכנס שולחן לחם הפנים, אני ראיתי שכתוב שם שהמו"ל מסרב ורק ספרים אחרים של המחבר ייכנסו.
מה שנכון נכון כתב:http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?189402&page=PP0019
צונאמי כתב:ייש"כ.
בדברי ה"הלכה ברורה" יש בלבול בין העניין לאכול דגים בשבת (שיש),
לבין מקור לפתגם (שאין).
יאיר כתב:גם אני בתחילה חשבתי כמוך אך אם תדקדק בדבריו תראה שטוען ע"כ שכתב שאין מנהג/ענין לאכול דגים בשבת.
מה שנכון נכון כתב:דברי ההלכה ברורה ברורים מאד, ואין שם שום בלבול.
נהר שלום כתב:עי' בהלכה ברורה בסימן שמדבר על אכילת בשר ודגים בשבת
יאיר כתב:מחילה ר' מבקש, לא מדוייק. בשבת קיח. כך:
"א"ר שמעון בן פזי א"ר יהושע בן לוי משום בר קפרא כל המקיים שלש סעודות בשבת ניצול משלש פורעניות מחבלו של משיח ומדינה של גיהנם וממלחמת גוג ומגוג".
ללא קשר לדגים. ועוד דא"כ על מה רגז השו"ת מים חיים? אלא שלא מוזכר כך מפורש בקשר לדגים.
מ"מ יישר כח ושוב יישר כח לר' מה שנכון!
מה שנכון נכון כתב:מה נעשה שאנו רואים שאת הפתגם הנ"ל מביאים כיום כראיה לענין הנסתר שיש באכילת דגים בשבת, כך שגם מי שעונג שבת שלו מתקיים יותר בדברים אחרים [או אף בשווה, ואולי גם אם אינו אוהבם כלל] מן הראוי שיאכל דגים בדוקא ואפילו מעט בשביל הסוד הרמוז באכילתם. [וי"א בכל הסעודות].
גם אם היה הפתגם הנ"ל קדום היה אפשר לפרשו משום עונג שבת ותו לא, אך מ"מ היה פתח לרוצה לדרוש ולתלות בו תילי תילים. אך אם הוא מאוחר, וכ"ש אם נוצר בעקבות מה שכתבו המקובלים על הענין שבאכילת הדגים, הרי שאינו אלא דבר חידוד וחרוז בעלמא.
ואת זה היתה המטרה לברר.
צונאמי כתב:ברור ש:
1.מי שאוהב דגים- מצוה שיאכל.
2. מי ששונא דגים - מצווה שימנע, לעומת הפתגם שמצריך דווקא דגים.
אבל-
3. מי שאוהב במידה שוה דגים או משהו אחר, ויכול לאכול אחד מהם,
מה ההוכחה שע"פ הנגלה יאכל דווקא דגים?
אין עניין מיוחד בדגים, יותר מתבשיל תרדין, מלבד שזה טעים לרוב בנ"א, וזמין.
בליעת הדג לא הבנתי מה עניינו לכאן, אם יוסף היה קונה קורנפלקס היהלום היה מגיע לשם.
מבקש לדעת כתב: לא. אם חז"ל אמרו לנו מהו המאכל הטוב והמשובח, אם יאכל אדם בשבת קורנפלקס לא קיים את המצוה בשלמותה. חז"ל גדרו גדר.
מחולת המחנים כתב:כמה לינקים המבארים טעמי אכילת דגים בשבת, ומהם שהזכירו את הפתגם שבראש האשכול
מבקש לדעת כתב:צונאמי כתב:ברור ש:
3. מי שאוהב במידה שוה דגים או משהו אחר, ויכול לאכול אחד מהם,
מה ההוכחה שע"פ הנגלה יאכל דווקא דגים?
אין עניין מיוחד בדגים, יותר מתבשיל תרדין, מלבד שזה טעים לרוב בנ"א, וזמין.
3. לא. אם חז"ל אמרו לנו מהו המאכל הטוב והמשובח, אם יאכל אדם בשבת קורנפלקס לא קיים את המצוה בשלמותה. חז"ל גדרו גדר.
ובגמ' ביצה מוזכר על שמאי והלל:
תניא אמרו עליו על שמאי הזקן כל ימיו היה אוכל לכבוד שבת מצא בהמה נאה אומר זו לשבת מצא אחרת נאה הימנה מניח את השניה ואוכל את הראשונה אבל הלל הזקן מדה אחרת היתה לו שכל מעשיו לשם שמים
אחד הטעמים שאמרו המקובלים על אכילת דגים בשבת הוא מפני שנשמות הצדיקים מתגלגלות בדגים ובסעודות שבת באים לתיקונם.
והנה בגדר מצוה זו יש ג' מאמרי חז"ל בזה א) הא דאמרו דצריך לענגו בדגים גדולים וראשי שומן ותבשיל של תרדין שזה היה מאכל חשוב בזמניהם וכן בכל מקום ומקום לפי מנהגו יענגוהו במאכלים ומשקים החשובים להם עונג [ולפי שמן הסתם רוב בני אדם עיקר ענוגם בבשר ויין ומגדנות לכך איתא בסימן ר"נ ס"ב דירבה בבשר ויין ומגדנות כפי יכלתו].
צונאמי כתב:אחד הטעמים שאמרו המקובלים על אכילת דגים בשבת הוא מפני שנשמות הצדיקים מתגלגלות בדגים ובסעודות שבת באים לתיקונם.
מעניין מה המקור (באר"י לא מופיע), ומדוע צדיקים צריכים להתגלגל.
המנחת אלעזר ביקר פעם במקום אחד והביאו לפניו מאכל .ושאל על מהות המאכל . ואמרו לו שזה פאלשע פיש (דגים מזויפים) שעשויים מבשר טחון. ואמר בצחות לשנונו, כי כעת נתבאר לו תמיהה . שתמיד תמהה .הרי צדיקים מגולגלים בדגים אבל ברי יש גם פאלשע צדיקים (צדיקים מזויפים ) וכעת נחה דעתו כששמע שיש פאלשע פיש (דגים מזויפים ) וכנראה בהם יתגלגלו הפאלשע צדיקים.
מבקש לדעת כתב:צונאמי כתב:ברור ש:
אין עניין מיוחד בדגים, יותר מתבשיל תרדין, מלבד שזה טעים לרוב בנ"א, וזמין.
.
3. לא. אם חז"ל אמרו לנו מהו המאכל הטוב והמשובח, אם יאכל אדם בשבת קורנפלקס לא קיים את המצוה בשלמותה. חז"ל גדרו גדר.
יאיר כתב:אשמח למ"מ או שתכתוב בקצרה מה נכתב שם. תודה.
צונאמי כתב:צונאמי כתב:אחד הטעמים שאמרו המקובלים על אכילת דגים בשבת הוא מפני שנשמות הצדיקים מתגלגלות בדגים ובסעודות שבת באים לתיקונם.
מעניין מה המקור (באר"י לא מופיע), ומדוע צדיקים צריכים להתגלגל.
בינתיים מצאתי בישמח משה פרשת וירא דף מ ע"א.המנחת אלעזר ביקר פעם במקום אחד והביאו לפניו מאכל .ושאל על מהות המאכל . ואמרו לו שזה פאלשע פיש (דגים מזויפים) שעשויים מבשר טחון. ואמר בצחות לשנונו, כי כעת נתבאר לו תמיהה . שתמיד תמהה .הרי צדיקים מגולגלים בדגים אבל ברי יש גם פאלשע צדיקים (צדיקים מזויפים ) וכעת נחה דעתו כששמע שיש פאלשע פיש (דגים מזויפים ) וכנראה בהם יתגלגלו הפאלשע צדיקים.
http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... rum_id=771
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 32 אורחים