חובב_ספרים כתב:אולי היה לרש"י אמא ואשה ובנות, ומהן הכיר בגדי נשים.
חובב_ספרים כתב:שרה יכול לכלול כל אשה חשובה שנהגו כן. [מצד צניעות, עד לפני כמאה שנים לא היה נשים רוכבות על סוסים בפיסוק רגליים אלא עם שתי רגליים מצד אחד כמו שיושבים על כסא, וכנראה מטעם זה לבשו הנשים סינר מתחת שלא כאנשים שישבו בפיסוק רגלים.
אברהם כתב:ראו נא בבית יוסף סו"ס תרפ"ו בשם שבלי הלקט
'מעשה אירע ואירע פורים באחד בשבת, וקדמו הצבור להתענות בחמישי כמנהג, ובאת אשה אחת שהיתה צריכה לרכוב אצל השלטון ושאלה לרבינו [רש"י] אם היא יכולה להתענות למחר ולאכול היום מפני טורח הדרך וכו'
כאשר פורים חל באחד בשבת, הרי בשבת שלפניו קוראים פרשת תצווה, ונפלא מאד שבדיוק באותו שבוע שלמדו על האפוד ראה רש"י אשה (כנראה משרות השלטון) רוכבת על סוס!
[במיוחד נפלא הדבר אם נניח שרש"י כתב את פירושו על סדר פרשיות השבוע, וכן משמע בעו"מ ואכמ"ל]
אברהם כתב:כאשר פורים חל באחד בשבת, הרי בשבת שלפניו קוראים פרשת תצווה,
בברכה המשולשת כתב:אברהם כתב:ראו נא בבית יוסף סו"ס תרפ"ו בשם שבלי הלקט
'מעשה אירע ואירע פורים באחד בשבת, וקדמו הצבור להתענות בחמישי כמנהג, ובאת אשה אחת שהיתה צריכה לרכוב אצל השלטון ושאלה לרבינו [רש"י] אם היא יכולה להתענות למחר ולאכול היום מפני טורח הדרך וכו'
כאשר פורים חל באחד בשבת, הרי בשבת שלפניו קוראים פרשת תצווה, ונפלא מאד שבדיוק באותו שבוע שלמדו על האפוד ראה רש"י אשה (כנראה משרות השלטון) רוכבת על סוס!
[במיוחד נפלא הדבר אם נניח שרש"י כתב את פירושו על סדר פרשיות השבוע, וכן משמע בעו"מ ואכמ"ל]
א. מדובר שם על אשה יהודיה שהיתה צריכה לדבר עם השלטון הגויי.
ב. יעויין במש"כ מע"כ ידידי הרב מתניה יוסף הכהן בן גדליה בספרו על חכמי שפיירא (מצוי באוצר), ע"פ מקורות בכת"י, שהמעשה היה עם רבינו קלונימוס הזקן זקנו של ריה"ח
לקוטי שיחות חלק כו עמוד 198 כתב: עס איז ידוע דער סיפור וואס מלמדים דערציילן קינדער אין חדר לערנענדיק דעם פרש״י בנוגע דעם אפוד...
אז אמאל האט רש״י גייענדיק אין גאס געזען ווי א שרה איז רוכבת על הסוס אנגעטאן אין א סינר, און רש״י האט זיך זייער מצטער געווען פון דעם, פארוואס מ׳האט אים באוויזן אזא זאך מלמעלה.
דערנאך, שרייבנדיק פירושו על התורה במעשה האפוד, נתיישבה דעתו - .... - מען האט אים דאס באוייזן בכדי צו פארשטיין בעסער מעשה האפוד
בברכה המשולשת כתב:איני יכול להעלות את העמודים מהספר (אין זה מאמר), כי אין לי סורק, אך יעויין בעמ' 226 - 228
אברהם כתב:הבנתי.
בכל אופן, לפי מה שכתבו הראשונים בשם רש"י, נראה מתאים מאד שבאותו שבוע שלמד רש"י את עניין האפוד ראה אשה רוכבת סוס!
[וזו סייעתא דשמיא המצויה גם בזמנינו, ונודע הסיפור עם הגרח"ק והחגב, וכהנה רבות, ברוך הוא וברוך שמו].
אך אם היה עלי לכתוב 'תזה' הייתי כותב זאת כהשערה מדעית: לפנינו ראיה נסיבתית, שהמעשה היה עם רש"י, שכן רש"י הוא היחיד המזכיר ראיית אשה רוכבת סוס, ומעשה זה אירע באותו שבוע בו עסק רש"י בלימוד האפוד וכו' וכו'.
רכב עגלה מכוסה כעין שרוכבין בו שרים ושרות
לייטנר כתב:אברהם כתב:הבנתי.
בכל אופן, לפי מה שכתבו הראשונים בשם רש"י, נראה מתאים מאד שבאותו שבוע שלמד רש"י את עניין האפוד ראה אשה רוכבת סוס!
[וזו סייעתא דשמיא המצויה גם בזמנינו, ונודע הסיפור עם הגרח"ק והחגב, וכהנה רבות, ברוך הוא וברוך שמו].
אך אם היה עלי לכתוב 'תזה' הייתי כותב זאת כהשערה מדעית: לפנינו ראיה נסיבתית, שהמעשה היה עם רש"י, שכן רש"י הוא היחיד המזכיר ראיית אשה רוכבת סוס, ומעשה זה אירע באותו שבוע בו עסק רש"י בלימוד האפוד וכו' וכו'.
ככל ראיה נסיבתית, יש בה קשיים רבים (ואכמ"ל לפורטם), אך כדי שלא יהא הגיליון חלק, אצטט מפענח רזא (על במדבר ז ג):רכב עגלה מכוסה כעין שרוכבין בו שרים ושרות
אברהם כתב:ראו נא בבית יוסף סו"ס תרפ"ו בשם שבלי הלקט
'מעשה אירע ואירע פורים באחד בשבת, וקדמו הצבור להתענות בחמישי כמנהג, ובאת אשה אחת שהיתה צריכה לרכוב אצל השלטון ושאלה לרבינו [רש"י] אם היא יכולה להתענות למחר ולאכול היום מפני טורח הדרך וכו'
כאשר פורים חל באחד בשבת, הרי בשבת שלפניו קוראים פרשת תצווה, ונפלא מאד שבדיוק באותו שבוע שלמדו על האפוד ראה רש"י אשה (כנראה משרות השלטון) רוכבת על סוס!
[במיוחד נפלא הדבר אם נניח שרש"י כתב את פירושו על סדר פרשיות השבוע, וכן משמע בעו"מ ואכמ"ל]
אברהם כתב:לייטנר כתב:אברהם כתב:הבנתי.
בכל אופן, לפי מה שכתבו הראשונים בשם רש"י, נראה מתאים מאד שבאותו שבוע שלמד רש"י את עניין האפוד ראה אשה רוכבת סוס!
[וזו סייעתא דשמיא המצויה גם בזמנינו, ונודע הסיפור עם הגרח"ק והחגב, וכהנה רבות, ברוך הוא וברוך שמו].
אך אם היה עלי לכתוב 'תזה' הייתי כותב זאת כהשערה מדעית: לפנינו ראיה נסיבתית, שהמעשה היה עם רש"י, שכן רש"י הוא היחיד המזכיר ראיית אשה רוכבת סוס, ומעשה זה אירע באותו שבוע בו עסק רש"י בלימוד האפוד וכו' וכו'.
ככל ראיה נסיבתית, יש בה קשיים רבים (ואכמ"ל לפורטם), אך כדי שלא יהא הגיליון חלק, אצטט מפענח רזא (על במדבר ז ג):רכב עגלה מכוסה כעין שרוכבין בו שרים ושרות
תמיהני עליך, הלא ככל ראיה נסיבתית, אפשר להוסיף עליה עוד ועוד ראיות נסיבתיות, וכדי שלא יהא הגליון חלק אפרט אחת מהן:
אילו כדבריך שהיה מדובר ברכיבה בתוך כרכרה, אין נראה שיהא קושי הדרך מצריכה שלא לצום בתענית אסתר.
אנשים היו ישנים בתוך המסע בכרכרות, למה שלא תצום שם. בגלל ניתורי העגלה?
בהכרח - כלומר הרי לנו ראיה נסיבתית לא קלושה - שמדובר היה באשה הצריכה לרכב על סוס במשך שעות, דבר הדורש מאמץ פיזי גדול, ולכן ביקשה היתר שלא לצום.
המעיין כתב:ייש"כ לייבעדיג על הבאת התזה זה מאד משעשע.
שמואל פרימו כתב:בפירוש מהר"י קרא על ספר ישעיה פרק ג', לא זוכה בדיוק באיזה פסוק, אבל כמדומה בין הפסוקים יח - כד. מפרש בדיוק כדברי רש"י על האיפוד... אז אולי הסיפור היה גם איתו?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 11 אורחים