וואך נאכט-בקשת מקורות קדומים

[נוטר הכרמים]

ידוע מנהג חסידים ואנשי מעשה לערוך סעודת 'וואך נאכט' בליל המילה.

המקור הקדום שראיתי שמביאים לזה הוא בדברי הש"ך יו"ד סי' קעח,ו המוסבים על דברי הרמ"א שם: ויש מקומות שנהגו לערוך שלחן ולשום עליו מיני מאכל בלילה שלמחר מלין תינוק, ויש בזה איסור משום עורכין לגד שלחן. וע"ז כתב הש"ך: מ"מ מה שנוהגין בארצות אלו שעושין סעודה בלילה שלמחר מלין התינוק (שקורין ווא"ך) אין איסור דדוקא לשום מיני מאכל על השלחן ולהניחם כך אסור משום דהוי כעורך לגד שלחן, אבל בסעודה אין איסור.

האם יש מקורות בראשונים לזה?

ברכת מז"ט לבבית שלוחה אל אלופינו ומיודעינו החכם באשי שליט"א, לרגל שמחת ה'וואך נאכט' הנערכת עתה במעונו.
יזכה להכניס הבן הנולד שיחי' בבריתו של אאע"ה בעתו ובזמנו, ולגדלו לתורה לחופה ולמעשים טובים.

[כותב]

מזל טוב! שיזכה לראות רב נחת מכל יוצ"ח מתוך מנוחת הדעת ושלות הנפש, אמן!

[הוד_והדר]

מקור הקדום ביותר אאל"ט היא כתבי רבי יעקב הגוזר מהראשונים, מודפס בספר זכרון ברית לראשונים



וברכת ברכת הדיוט שלוחה לחכם באשי הנכבד שיזכה להכניסו בבריתו של אאע"ה בעתו ובזמנו ולגדלו לתורה לחופה ולמעשים טובים בבריות גופא ונהורא מעליא, בא זכר וככרו בידו השפעה מלעילא

[ירושלמי]

מזל טוב ומזל טוב, להאי חכימא דאתרא קדישא הדין.

יצו ה' את ברכתו במעונו, לשמחה, נחת אושר ועושר לאורך ימים טובים.

[אמרתי אחכמה]

אני די חדש פה,
אבל מהמעט שהיכרתי את ה'חכם באשי',
הוא נראה ככלי מחזיק ברכה.

אצרף את ברכותי ברכת מזלא טבא וגדיא יאה,
שתזכה לגדלו לתורה לחופה ולמעש"ט, מתוך בריות גופא ונהורא מעליא.

[יאיר]

מזל"ט!
מצטרף לכל ברכות המברכים!
[אגב..מה תרגום "וואך נאכט"?].

[כותב]

וואַך = ער
נאַכט = לילה
דהיינו ליל שמורים, שמירת הילד בלילה שקודם המילה.

[חכם באשי]

אף אני אענה אמן כנגד כל המברכים, ויתברכו גם הם בכל מילי דמיטב.

כותב,
גם אני חשבתי שזהו התרגום של "וואך נאכט", אך הערב שמעתי, ש'וואך' הוא 'שמירה'. היינו: ליל שימור. או: ליל שמירה. משהו כזה.

[סענדער]

יש את הסיפור על הכומר / חתול, הנהוג לספרו בליל זה, מי שימצאנו שיעלנו,

ואגב מה המקור שגם ליטוויקעס עורכים וואכט נאכט?

[סענדער]

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?8 ... 0105001979

עמ' 105

[סענדער]

גם

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 1050019796

[הוד_והדר]

וואך יכולה להתפרש בב' אנפין, וואך = ער, וואך = שמירה, ולכאורה שניהם לדבר אחד נתכוונו, שהטעם שערים באותו לילה היה מפני שמירה

[כותב]

כותב,
גם אני חשבתי שזהו התרגום של "וואך נאכט", אך הערב שמעתי, ש'וואך' הוא 'שמירה'. היינו: ליל שימור. או: ליל שמירה. משהו כזה.

ראה במילון תרגום של "וואך" הוא "ער". ואצל "וואך נאכט" אכן כתב "ליל שמורים", כי זהו פירושו, אבל תירגום המילולי הוא כמו שכתבתי.

1.JPG (38.36 KiB) נצפה 11659 פעמים

[אמרתי אחכמה]

'כותב',
ראה בקובץ שצירפת,
במילת "וואך-בודקע" - התירגום הוא "סוכת-משמר".

ואכן, באידיש המדוברת,
משתמשים במילת "וואך",
הן ל"ער",
והן ל"שמירה", כדוגמת 'באוואכט' - שתירגומו 'משומר'.

[אורי אגסי]

מזל"ט להגאון הגדול החכם באשי שליט"א! הרבה נחת!!!

נשמח להתעדכן בשמו של הרך הנולד...

[בן פקועה]

וואַך משמש גם להוראת ערנות ודריכות, ולא רק למשמעות ער שאינו ישן.

איחוליי לחכם באשי: כשם שנכנס לברית (מבלי שישאלו את פיו), כך יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים.

[איש_ספר]

גם אני אצטרף למברכים לכבוד ידידנו אוצר כל כלי חמדה חובר חיבורים מחוכמים חכם באשי שליט"א. לרגל הולדת בנו בשעטו"מ.
כשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים ויקוים בו מקרא שכתוב (עיין יונתן שם) ישימו אלקים כאפרים וכמנשה. אכי"ר.

[ישראל הר כסף]

אל כבוד הוד הדרת רבינו שליט"א מחכמי המקום והזמן.
תהיה השמחה שרויה במעונך תדיר מתוך הרחבת הדעת ורוב עושר וכבוד, ותרווה נחת מכל יוצ"ח ותגדלו אותם בנחת.

משתתף בשמחתך, הק' ישראל.
חופק''ק...

[שבטיישראל]

בהזדמנות זו גם אני הק' אצטרף אל קהל המברכים
ואביע ברכת הדיו"ט אכ"מ הרב חכם באשי נר"ו
שתזכה להכניסו בבריתו של אאע,ה בעתו ובזמנו
ולגדלו ולחנכו לתורה ולחופה ולמעש"ט
מתוך בריות גופא ונהורא מעליא
ותזכה לרוות ממנו רוב נחת דקדושה
לאויושטו"א בטוב ובנעימים

[תולדות אדם]

מזל טוב לרבינו החכם.
"כשם שנכנס לברית" שע"ז אמרו השבטים 'אִישׁ אֲשֶׁר לוֹ עָרְלָה כִּי חֶרְפָּה הִוא לָנוּ', "כן יכנס לתורה וכו'" שיהיה לו חרפה להיות בלי תורה (בשם הגה"ק מקלויזנבורג זצ"ל).

[אתנחתא]

יש לציין שיש לכאורה שני היבטים בוואך נאכט, א) מה שהביא נוטר שהיה מנהג (או פולני?) עתיק לעשות סעודה בליל המילה כמבואר בש"ך ב)להיות נעורים בלילות לפני המלה שהוא מנהג א"י (ומובא במגדל עוז ליעבץ ועוד ספרים קודם לזה כמנהג א"י) ולומדים שם זוהר. היעב"ץ כותב שאצלינו (באשכנז בימיו) כרכו המנהגים, להיות ער ולעשות סעודה ביחד בליל שלפני המלה בלבד. לפי זה ההיה אפשר לומר השם 'וואך נאכט' מציין המנהג של להיות ער בליל המלה, ואילו המשמעות של שמירה יתכן רק לפי הסיפור החסידי של הבעש"ט שבליל מילה ביקש שישמרו הילד, סיפור זה סופר בפי הקומרנר ונהיה סיפור פופלארי, אך באמת אין שום משמעות של שמירת התינוק. מאידך, הש"ך מציין שהמנהג זה הסעודה בלבד כבר היה נקרא וואך,ולכאורה אינו מזכיר את להיות ער בלילה, ואולי באשכנז ובפולין היה מנהג של שמירה.

וזכרני מילדותי שהיו אומרים ק"ש לפני התינוק והמלמד היה אומר "וויפיל נעגל אופן דאך אזויפיל מלאכים אופן וואך", [כמספר המסמרים על הגג כך מספר המלאכים על השמירה] . ויתכן שהשמירה היתה על היולדת דוקא. עכ"פ יש לזה ריח של מנהג אשכנז קדמון (שמירה וכו')

לפועל, כמדומני שמנהג התפצל. החסידים הם היחידים ששומרים על מנהג זה כפי שנאמר בש"ך ועושים מסיבת וואך- נאכט, אך רובם לא ערים כל הלילה, אצל חסידי חב"ד לא נהוג לעשות וואך נאכט, אך ערים כל הלילה כמנהג א"י ואומרים את הזהר. הליטאים בימינו לגמרי זנחו את המנהג. ויש לדעת אם הספרדים שומרים על המנהג הארצישראלי המקורי.

על עובדות היותו מנהג א"י, זה נראה מסוג המנהגים שבאו לא"י והם מממנהגי מקובלי צפת, ועדיין יש להתחקות ביתר בירור אימתי נוצר מנהג זה ובעקבות מי. (פעם היה לי חומר על זה שכעת נשמט ממני).

(וכאן המקום לשלוח מז"ט לר' באשי שיזכה לרוות נחת מבן זה הקטן שגדול יהי)

(דומה שטרם נערך מחקר יסודי על מנהגי מילה)

[נוטר הכרמים]

יש מן הליטאים שנוהגים ללמוד אצל התינוק בליל המילה לפי מידת יכלתם, מקצת הלילה או רובו.

זכורני שהלכתי פעם עם מו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א אצל אחד מתלמידיו (האשכנזיים) ללמוד זוה"ק בליל הברית אצל הרך הנולד.

[אתנחתא]

מה שאתה מכנה אשכנזיים, דהייינו "יקה"ס שנוהגים כך במסורת אבות ללמוד זהר? מעניין מאד! מה למשל דעת המבורגר על זה (בלי פוליטיקה)?

[בור הגולה]

מה שאתה מכנה אשכנזיים, דהיינו "יקה"ס שנוהגים כך במסורת אבות ללמוד זהר? מעניין מאד! מה למשל דעת המבורגר על זה (בלי פוליטיקה)?

מסתמא כוונתו רק לאפוקי מבני ע"מ.

[אתנחתא]

אה, הבנתי. בכלל קשה להביא ראי' מכל או"א, הרבה שלומדים בימינו בישיבות ליטאיות עדיין משמרים כמה ממנהגי מסורת ביתם וטרם "נטמעו" לגמרי . ואין מביאים ראי' בזה אלא מן הכללות.

[נוטר הכרמים]

מה שאתה מכנה אשכנזיים, דהיינו "יקה"ס שנוהגים כך במסורת אבות ללמוד זהר? מעניין מאד! מה למשל דעת המבורגר על זה (בלי פוליטיקה)?

מסתמא כוונתו רק לאפוקי מבני ע"מ.

אמנם כוונתי היה כדברי בור, במקרה הוא כנראה גם אשכנזי במובן המלא וכדברי אתנחתא.

כל שבאתי לומר שהמושגים האלו לא נשכחו לגמרי.

[הוד_והדר]

כמדומני שגם בבעלזא ערים כל הלילה אחרי עריכת הסעודה ואומרים מזמורי הזהר וכו' בחברת מנין אנשים

[איש_ספר]

לפועל, כמדומני שמנהג התפצל. החסידים הם היחידים ששומרים על מנהג זה כפי שנאמר בש"ך ועושים מסיבת וואך- נאכט, אך רובם לא ערים כל הלילה, אצל חסידי חב"ד לא נהוג לעשות וואך נאכט, אך ערים כל הלילה כמנהג א"י ואומרים את הזהר. הליטאים בימינו לגמרי זנחו את המנהג. ויש לדעת אם הספרדים שומרים על המנהג הארצישראלי המקורי. על עובדות היותו מנהג א"י, זה נראה מסוג המנהגים שבאו לא"י והם מממנהגי מקובלי צפת, ועדיין יש להתחקות ביתר בירור אימתי נוצר מנהג זה ובעקבות מי. (פעם היה לי חומר על זה שכעת נשמט ממני).)

אין כאן ספרדי אחד שיזכיר את 'ברית יצחק'? אתמהה
אי אפשר לכתוב על מנהגי ברית מילה מבלי להזדקק לספר הנפלא זכר דוד לרבי זכות מודינא, הספר מלא וגדוש במקורות וכתוב בסגננו המיוחד והשובה לב של הרב חמדת ימים. נדמ"ח ע"י הוצאת אהבת שלום לפני שנים מספר. והנה מעט מדבריו על מנהג הלימוד בלילה שלפני הברית:

זכות דוד.PDF

(260.19 KiB) הורד 437 פעמים

[אתנחתא]

לספר זה התכוונתי לספרים לפני היעב"ץ. אך באמת הספר המקורי אינו ברית יצחק אלא שומר הברית שנדפס שנת הדעת.

[איש_ספר]

לספר זה התכוונתי לספרים לפני היעב"ץ. אך באמת הספר המקורי אינו ברית יצחק אלא שומר הברית שנדפס שנת הדעת.

שאלת על מנהג הספרדים כיום, ותמהתי שאין כאן מי שיזכיר את מנהג הספרדים כיום ומימים קדמונים, לקיים 'טקס' (וסליחה על המילה הגסה) לילה קודם הברית, הנקרא בלשונם 'ברית יצחק'. לא התכונתי לספר כזה.

[עזריאל ברגר]

יש את הסיפור על הכומר / חתול, הנהוג לספרו בליל זה, מי שימצאנו שיעלנו,

ר"י מונדשיין ע"ה הקדיש לזה פרק בסדרת סיפורים וגלגוליהם - http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1172