הודעהעל ידי מעיין » ג' אפריל 05, 2011 7:44 pm
בישמח משה כ"פ (וישב,בשלח,תרומה, בהעלותך, בלק) מביא וקורא בשם תנחומא נצבים א'
אלמלא היו ישראל באגודה אחת, אין כל אומה ולשון יכולה לשלוט בהם
ורעיון זה אכן איתא שם אבל בלשון אחר
ד"א אתם נצבים היום מה היום מאיר פעמים ומאפיל פעמים אף אתם כשאפלה לכם עתיד להאיר לכם אור עולם שנאמר (ישעיה ס) והיה לך ה' לאור עולם אימתי בזמן שתהיו כלכם אגודה אחת שנאמר (דברים ד) חיים כלכם היום בנוהג שבעולם אם נוטל אדם אגודה של קנים שמא יכול לשברם בבת אחת ואלו נוטל אחת אחת אפי' תינוק משברן וכן את מוצא שאין ישראל נגאלין עד שיהיו כולן אגודה אחת שנאמר (ירמיה ג) בימים ההמה ובעת ההיא נאם ה' יבואו בני ישראל ובני יהודה יחדו וגו' כשהן אגודים מקבלין פני שכינה:
כמו כן ידוע מאמר חז"ל ומובא בהרבה מדרשים וספרים בלשונות שונות
על הפסוקים בהושע חבור עצבים אפרים הנח לו חלק לבם עתה יאשמו
במסכת דרך ארץ פ"ט
אהוב את השלום ושנוא את המחלוקת גדול השלום שאפי' עובדין ע"א ויש שלום ביניהן כביכול אין שכינה יכולה לנגוע בהן שנאמר (הושע ד) חבור עצבים אפרים הנח לו, אם יש ביניהן מחלוקת מה נאמר בהן (שם י) חלק לבם עתה יאשמו הא כיצד בית שיש בו מחלוקת סופו ליחרב וחכ"א מחלוקת בבית הכנסת סופה להתגזר:
ובמס' כלה פ"ח
ובמדרש רבה
בראשית ל"ח ו
במדבר י"א ז
ובתנחומא
צו ז
שופטים יח
ועוד בילקוט בהרבה מקומות, ובספרי ובפסיקתא ועוד ועוד