"כל האוכל דג ביום דג ניצול מדג"

[יאיר]

איה מקורו?

----------------------------------
[דג-4+3=7
יין-70
חלה-4+3=7
בשר-200+300+2=502-5+2=7
מרק-100+200+40=340-3+4=7
וכו'...]

[יאיר]

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?6 ... 5091856687

[האם הקישור עובד?].

[יאיר]

[מעשה מעניין http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?6 ... 9&page=369 למטה].

[חד וחלק]

אם המעשה מעניין נשמח אם תעלהו כאן לטובת חסומי הגישה. (יש לי תחושה שזה הסיפור עם האדמו"ר מבלעז שהיה מכין ביצה עם בצל בעצמו... אמת?)

[יאיר]

אם המעשה מעניין נשמח אם תעלהו כאן לטובת חסומי הגישה. (יש לי תחושה שזה הסיפור עם האדמו"ר מבלעז שהיה מכין ביצה עם בצל בעצמו... אמת?)

לא עד כדי כך מעניין אבל בכל זאת.. : [למטה "באחת העיירות"]
[אגב..כבר כתבתי בעבר שעפ"י שם הספר ומס' העמ' בסוף הלינק אפשר לאתר את המיקום של הספר והעמ' בתוכנה שבדיסקשיח].

[אדג]

ואמר פעם גוטער איד בעת הטיש, כי קוגעל בגימ' קטנה 7, והקשו החסידים דאין כן, וענה שיש ליקח עוד קוגעל....
(באמת קוגל עם הכולל 7).

לגופה של שאלה, הוא מפורסם בפי כל העם, אולם מקורו נעלם, ואולי חכם באשי שחזר אלינו מיגון ואנחה, יביא לבתינו ברכה?

[יאיר]

ראיתי שיש כותבים שהוא המצאת עמי הארץ..

[חכם באשי]

המקור ה'קדום' ביותר הידוע לי הוא: הרב אמנון יצחק בהרצאותיו....

[יאיר]

אל תגזים, זה היה עוד לפניו...[חפש באוצר].

[זלמניו]

ואמר פעם גוטער איד בעת הטיש, כי קוגעל בגימ' קטנה 7, והקשו החסידים דאין כן, וענה שיש ליקח עוד קוגעל....
(באמת קוגל עם הכולל 7).

לגופה של שאלה, הוא מפורסם בפי כל העם, אולם מקורו נעלם, ואולי חכם באשי שחזר אלינו מיגון ואנחה, יביא לבתינו ברכה?

פארקערט, אמר שקוגעל בגימ' שבת... וכששאלוהו אמר טלו עוד פרוסה ויצטרף...

[אדג]

ואמר פעם גוטער איד בעת הטיש, כי קוגעל בגימ' קטנה 7, והקשו החסידים דאין כן, וענה שיש ליקח עוד קוגעל....
(באמת קוגל עם הכולל 7).

לגופה של שאלה, הוא מפורסם בפי כל העם, אולם מקורו נעלם, ואולי חכם באשי שחזר אלינו מיגון ואנחה, יביא לבתינו ברכה?

פארקערט, אמר שקוגעל בגימ' שבת... וכששאלוהו אמר טלו עוד פרוסה ויצטרף...

תרי מעשי הוו.

[שמח תשמח]

ואמר פעם גוטער איד בעת הטיש...

אדג ר"ת אוכל דג

[צונאמי]

איה מקורו?

ורוב ההמון נתעו בשוא, והוליכם שולל החרוז שהולידו הפתאים, ונוסף גם הוא על שונאינו לשפוך עלינו בוז וקלון.
(שו"ת מים חיים)

[נהר שלום]

עי' בהלכה ברורה בסימן שמדבר על אכילת בשר ודגים בשבת

[יאיר]

אשמח למ"מ או שתכתוב בקצרה מה נכתב שם. תודה.

[בוצינא]

בספר אוצר הידיעות (שבת, לרג”מ אייזנברג, עמ’ 76) ובקובץ אור תורה (תשרי תשעא) ציינו לספר “שלחן לחם הפנים” (סי’ רמב) שהביא כבר את “מאמר העולם” בזה, אך ציינו שאין לזה מקור קדום יותר, ועי’ לר”י משאש בשו”ת מים חיים (ח”א סי’ קי) שהוא שיחת הפתיים [אך כידוע דרכו בנושאים כגון אלו שמשתמש בלשון חריפה].

[מה שנכון נכון]

אשמח למ"מ או שתכתוב בקצרה מה נכתב שם. תודה.

http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... age=PP0019




הרב"ץ מוצפי באתר שלו השיב לשאלה על מקור הפתגם ג תשובות.

רבנו יעקב רקח ז״ל מלוב בספרו שלחן לחם הפנים חלק ד, עמוד ג. גם כך מובא בספר בני יששכר מאמר השבת.

נמצא בספר אותיות מחכימות בשם הקדמונים.

ספר חידות חכמה.

בבני יששכר אמנם מדבר על ענין אכילת דגים בשבת אך אין בו את הפתגם הנ"ל.
גם בספר אותיות מחכימות לא מצאתי.

[צונאמי]

אשמח למ"מ או שתכתוב בקצרה מה נכתב שם. תודה.

http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... age=PP0019

ייש"כ.
בדברי ה"הלכה ברורה" יש בלבול בין העניין לאכול דגים בשבת (שיש),
לבין מקור לפתגם (שאין).

[יאיר]

יישר כח לר' מה שנכון ויישר כח לכולם!

נראה שה'תעלומה' נפתרה ואני סבור שהפתגם הומצא רק בגלל שזה מסתדר עם המנהג והגמטריה של הר"ת של ד"ג. (והר"ת ד"ג הוא עיקר הבעיה בפתגם, שזה הרי אינו נכון).
---

שוב נמלכתי, בספר 'שלחן לחם הפנים' ובספר 'חידות חכמה' מביאים ש'מנהג העולם לומר' או שכותבים שיש לזה מקור קדום?

[יאיר]

אשמח למ"מ או שתכתוב בקצרה מה נכתב שם. תודה.

http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... age=PP0019

ייש"כ.
בדברי ה"הלכה ברורה" יש בלבול בין העניין לאכול דגים בשבת (שיש),
לבין מקור לפתגם (שאין).

גם אני בתחילה חשבתי כמוך אך אם תדקדק בדבריו תראה שטוען ע"כ שכתב שאין מנהג/ענין לאכול דגים בשבת.

[מה שנכון נכון]

שוב נמלכתי, בספר 'שלחן לחם הפנים' ובספר 'חידות חכמה' מביאים ש'מנהג העולם לומר' או שכותבים שיש לזה מקור קדום?

ספר שלה"פ לצערנו אינו באוצר. [כאן הובטח שיכנס, אך לא מצאתיו במקוון].
מהעתקת לשונו באו"ת [שצויין בהודעה לעיל, וזה מקורה] נראה קצת שהוא עצמו הממציא של הפתגם הנ"ל, אמנם זה לא יתכן כי הספר נדפס לראשונה רק לפני פחות משלושים שנה. וכתב שם רמז נוסף: אשרי משכיל אל ד"ל [ר"ת דג לשבת] ביום רעה [גיהנם] ימלטהו ה'.
ספר חידות חכמה מיוחס לרב"ץ חזן [או לר"ש גבאי], [כנראה הלך בדרך הרי"ח באמרי בינה], ולא מסתבר שהיה לו מקור שאין לפנינו. [גם אם כתוב שם מפורש שכ"ה ב'קדמונים' וכדו' אי"ז משנה כלום].
[והנה רמז משלי: כל המענג [בגימטריה 'עם דגים'] את השבת נותנים לו נחלה בלי מיצרים...].

---
דברי ההלכה ברורה ברורים מאד, ואין שם שום בלבול.

[המעיין]

ספר שלה"פ לצערנו אינו באוצר. [כאן הובטח שיכנס, אך לא מצאתיו במקוון].

איפה ראית שם הבטחה שיכנס שולחן לחם הפנים, אני ראיתי שכתוב שם שהמו"ל מסרב ורק ספרים אחרים של המחבר ייכנסו.

[מה שנכון נכון]

ספר שלה"פ לצערנו אינו באוצר. [כאן הובטח שיכנס, אך לא מצאתיו במקוון].

איפה ראית שם הבטחה שיכנס שולחן לחם הפנים, אני ראיתי שכתוב שם שהמו"ל מסרב ורק ספרים אחרים של המחבר ייכנסו.

צודק. בחופזי שמתי לב רק להבטחה שבסוף.
[מ"מ גם את הספרים האחרים בהוצאת המכון המוזכר שם לא מצאתי במקוון. חלקם נמצאים במהדורות ישנות].

[מבקש לדעת]

בס"ד
קצת מתפלא אני על אלופי הת"ח שליט"א
נ"ל שיש שלא הבינו את הפתגם. וזה פירושו: האוכל דג (כפשוטו), ביום ד"ג (ז'- שבת) ניצול מד"ג (דין גיהנם).
מה הענין? הר"ת דוקא? הרי זו גמ' ערוכה במסכת שבת המענג את השבת ואחד מהעונג הוא כסא דהרסנא- דגים. ניצול מג' דברים ואחד מהם הוא דינה של גיהנם. הרי לכך מקור קדום ביותר. בא אדם ועשה ר"ת, מה קרה?

[יאיר]

מחילה ר' מבקש, לא מדוייק. בשבת קיח. כך:

"א"ר שמעון בן פזי א"ר יהושע בן לוי משום בר קפרא כל המקיים שלש סעודות בשבת ניצול משלש פורעניות מחבלו של משיח ומדינה של גיהנם וממלחמת גוג ומגוג".

ללא קשר לדגים. ועוד דא"כ על מה רגז השו"ת מים חיים? אלא שלא מוזכר כך מפורש בקשר לדגים.

מ"מ יישר כח ושוב יישר כח לר' מה שנכון!

[מה שנכון נכון]

מה נעשה שאנו רואים שאת הפתגם הנ"ל מביאים כיום כראיה לענין הנסתר שיש באכילת דגים בשבת, כך שגם מי שעונג שבת שלו מתקיים יותר בדברים אחרים [או אף בשווה, ואולי גם אם אינו אוהבם כלל] מן הראוי שיאכל דגים בדוקא ואפילו מעט בשביל הסוד הרמוז באכילתם. [וי"א בכל הסעודות].
גם אם היה הפתגם הנ"ל קדום היה אפשר לפרשו משום עונג שבת ותו לא, אך מ"מ היה פתח לרוצה לדרוש ולתלות בו תילי תילים. אך אם הוא מאוחר, וכ"ש אם נוצר בעקבות מה שכתבו המקובלים על הענין שבאכילת הדגים, הרי שאינו אלא דבר חידוד וחרוז בעלמא.
ואת זה היתה המטרה לברר.

[יאיר]

זה שיש ענין גדול לאכול דגים בשבת זה ברור (וכן אני נוהג בג' סעודות) אך עדיין לא מצינו מקור מפורש לפתגם ושניצול מדין גיהנם וע"כ שאלתי. מ"מ יתכן ואפשר בדוחק לקיים הפתגם מתוך מאמרי הגמ'.

[צונאמי]

כנראה לא כתבתי מספיק ברור.

http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?189402&page=PP0019

ייש"כ.
בדברי ה"הלכה ברורה" יש בלבול בין העניין לאכול דגים בשבת (שיש),
לבין מקור לפתגם (שאין).

ועל זה הגיבו:

גם אני בתחילה חשבתי כמוך אך אם תדקדק בדבריו תראה שטוען ע"כ שכתב שאין מנהג/ענין לאכול דגים בשבת.

דברי ההלכה ברורה ברורים מאד, ואין שם שום בלבול.

הגבתי על מה שכתב-

עי' בהלכה ברורה בסימן שמדבר על אכילת בשר ודגים בשבת

ועל זה באתי להגיב,
שעל אף שהרב הלכה ברורה דוחה את דברי הרב מיים חיים לגבי עניין אכילת דגים בשבת (שיש),
לא הוסיף או הפחית בעניין מקור הפתגם (שאין).

[מבקש לדעת]

מחילה ר' מבקש, לא מדוייק. בשבת קיח. כך:

"א"ר שמעון בן פזי א"ר יהושע בן לוי משום בר קפרא כל המקיים שלש סעודות בשבת ניצול משלש פורעניות מחבלו של משיח ומדינה של גיהנם וממלחמת גוג ומגוג".

ללא קשר לדגים. ועוד דא"כ על מה רגז השו"ת מים חיים? אלא שלא מוזכר כך מפורש בקשר לדגים.

מ"מ יישר כח ושוב יישר כח לר' מה שנכון!

בס"ד
ראשית כל צודק כבודו, ויישר כח שהעמידני על טעותי.
אלא שעדיין י"ל בזה וכדלקמן.

מה נעשה שאנו רואים שאת הפתגם הנ"ל מביאים כיום כראיה לענין הנסתר שיש באכילת דגים בשבת, כך שגם מי שעונג שבת שלו מתקיים יותר בדברים אחרים [או אף בשווה, ואולי גם אם אינו אוהבם כלל] מן הראוי שיאכל דגים בדוקא ואפילו מעט בשביל הסוד הרמוז באכילתם. [וי"א בכל הסעודות].
גם אם היה הפתגם הנ"ל קדום היה אפשר לפרשו משום עונג שבת ותו לא, אך מ"מ היה פתח לרוצה לדרוש ולתלות בו תילי תילים. אך אם הוא מאוחר, וכ"ש אם נוצר בעקבות מה שכתבו המקובלים על הענין שבאכילת הדגים, הרי שאינו אלא דבר חידוד וחרוז בעלמא.
ואת זה היתה המטרה לברר.

במחכת"ר אכילת דגים בשבת נמצא היא בתורת הנגלה. ואמת שעפ"י הסוד יש בו ענינים גבוהים מאוד וכנזכר בזמר של האר"י הקדוש:
קריבו שושבינין. עבידו תיקונין. לאפשא זינין. ונונין עם רחשין.
למעבד נשמתין. ורוחין חדתין. בתרתין ותלתין. ובתלתא שבשין.
וכך אמרו בגמ':
פסחים קי"ב.
פשיטא לא נצרכא אלא אפילו לר"ע דאמר עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות הכא משום פרסומי ניסא (מודי) תנא דבי אליהו אע"פ שאמר ר"ע עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות אבל עושה הוא דבר מועט בתוך ביתו מאי נינהו אמר רב פפא כסא דהרסנא כדתנן ר' יהודה בן תימא אומר הוי עז כנמר וקל כנשר רץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים.
שבת קיח.
א"ר שמעון בן פזי א"ר יהושע בן לוי משום בר קפרא כל המקיים שלש סעודות בשבת ניצול משלש פורעניות מחבלו של משיח ומדינה של גיהנם וממלחמת גוג ומגוג מחבלו של משיח כתיב הכא יום וכתיב התם הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום וגו' מדינה של גיהנם כתיב הכא יום וכתיב התם יום עברה היום ההוא ממלחמת גוג ומגוג כתיב הכא יום וכתיב התם ביום בא גוג א"ר יוחנן משום רבי יוסי כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים שנאמר אז תתענג על ה' והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך וגו' לא כאברהם שכתוב בו קום התהלך בארץ לארכה וגו' ולא כיצחק שכתוב בו כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל אלא כיעקב שכתוב בו ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה ר"נ בר יצחק אמר ניצול משעבוד גליות כתיב הכא והרכבתיך על במתי ארץ וכתיב התם ואתה על במותימו תדרוך.
אמר רב יהודה אמר רב כל המענג את השבת נותנין לו משאלות לבו שנאמר והתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך עונג זה איני יודע מהו כשהוא אומר וקראת לשבת עונג הוי אומר זה עונג שבת במה מענגו רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמי' דרב אמר בתבשיל של תרדין ודגים גדולים וראשי שומין רב חייא בר אשי אמר רב אפי' דבר מועט ולכבוד שבת עשאו הרי זה עונג מאי היא א"ר פפא כסא דהרסנא.
יוסף מוקיר שבי הוה ההוא נכרי בשבבותיה דהוה נפישי נכסיה טובא אמרי ליה כלדאי כולהו נכסי יוסף מוקר שבי אכיל להו אזל זבנינהו לכולהו ניכסי זבן בהו מרגניתא אותבה בסייניה בהדי דקא עבר מברא אפרחיה זיקא שדייה במיא בלעיה כוורא אסקוה אייתוה אפניא דמעלי זבתא אמרי מאן זבין כי השתא אמרי להו זילו אמטיוהו לגבי יוסף מוקר שבי דרגיל דזבין אמטיוה ניהליה זבניה קרעיה אשכח ביה מרגניתא זבניה בתליסר עיליתא דדינרי דדהבא פגע ביה ההוא סבא אמר מאן דיזיף שבתא פרעיה שבתא. עכ"ל הגמ'.
כסא דהרסנא - דגים קטנים מטוגנים.

וכן מפורש במשנה ברורה בשם הפוסקים בסימן רמ"ב.
ובודאי שהן על פי נגלה והן עפ"י נסתר יש ענן לאכול דגים בשבת וזוכה ע"י כך לנחלה בלי מצרים. (אם כוונתו לענג את השבת כפי שביאר הגר"א מענגיה - דווקא ולא לשם הנאת גופו גרידא). וצודק כבודו שאם אינו אוהב דגים אין ענין לאכול וכ"כ המשנ"ב בסימן הנ"ל.
צדק הרב יאיר שניצול מד"ג הוא על ג' סעודות. אך עונג השבת הוא ע"י דגים וכמ"ש בגמ' שם בסמוך. ומסתבר שיאכל זאת בסעודה והיא היא הסעודה המדוברת שגם עני מחוייב בה וכגמ' הנ"ל וכפי שנפסק להלכה.

[צונאמי]

ברור ש:
1.מי שאוהב דגים- מצוה שיאכל.
2. מי ששונא דגים - מצווה שימנע, לעומת הפתגם שמצריך דווקא דגים.
אבל-
3. מי שאוהב במידה שוה דגים או משהו אחר, ויכול לאכול אחד מהם,
מה ההוכחה שע"פ הנגלה יאכל דווקא דגים?
אין עניין מיוחד בדגים, יותר מתבשיל תרדין, מלבד שזה טעים לרוב בנ"א, וזמין.

בליעת הדג לא הבנתי מה עניינו לכאן, אם יוסף היה קונה קורנפלקס היהלום היה מגיע לשם.

[מבקש לדעת]

ברור ש:
1.מי שאוהב דגים- מצוה שיאכל.
2. מי ששונא דגים - מצווה שימנע, לעומת הפתגם שמצריך דווקא דגים.
אבל-
3. מי שאוהב במידה שוה דגים או משהו אחר, ויכול לאכול אחד מהם,
מה ההוכחה שע"פ הנגלה יאכל דווקא דגים?
אין עניין מיוחד בדגים, יותר מתבשיל תרדין, מלבד שזה טעים לרוב בנ"א, וזמין.

בליעת הדג לא הבנתי מה עניינו לכאן, אם יוסף היה קונה קורנפלקס היהלום היה מגיע לשם.

1. נכון.
2. נכון.
3. לא. אם חז"ל אמרו לנו מהו המאכל הטוב והמשובח, אם יאכל אדם בשבת קורנפלקס לא קיים את המצוה בשלמותה. חז"ל גדרו גדר.
4. לא. הדגשתי 'אמרי מאן זבין כי השתא אמרי להו זילו אמטיוהו לגבי יוסף מוקר שבי דרגיל דזבין' כלומר שכולם ידעו שהוא קונה דגים לשבת. (ושמא קונה כל דבר טוב. ייתכן).

[מחולת המחנים]

אחד הטעמים שאמרו המקובלים על אכילת דגים בשבת הוא מפני שנשמות הצדיקים מתגלגלות בדגים ובסעודות שבת באים לתיקונם.

כמה לינקים המבארים טעמי אכילת דגים בשבת, ומהם שהזכירו את הפתגם שבראש האשכול
http://din.org.il/2012/03/19/%D7%9B%D7% ... %91%D7%AA/
http://vitaminim.org/1/index.php?topic=13205.0
http://www.abargel.co.il/?CategoryID=311&ArticleID=472
http://beinenu.com/sites/default/files/ ... _26_74.pdf
http://www.shabes.net/books/shabat_bayit_yehudi.pdf (החל מעמ' 7)

מאמרו של הרה"ג פנחס פרידמן

5770-16-Vaéra.pdf

(803.56 KiB) הורד 986 פעמים

[מה שנכון נכון]

לא. אם חז"ל אמרו לנו מהו המאכל הטוב והמשובח, אם יאכל אדם בשבת קורנפלקס לא קיים את המצוה בשלמותה. חז"ל גדרו גדר.

אין לדברים אלו שום מקור בפוסקים ושום טעם.
ולפי"ז מי שלא אכל ראשי שומין ותבשיל תרדין גם לא יצא יד"ח עונ"ש בשלמות.
[יש לדון על אכילת בשר לפי הדרשה וביום שמחתכם אלו השבתות].

אגב, כסא דהרסנא [דגים קטנים] הוזכר כמינימום שגם בו מתקיים עונג שבת. ודגים גדולים הוזכרו כדוגמא לעונג הראוי. [וכמובן רק כדוגמא].

כמה לינקים המבארים טעמי אכילת דגים בשבת, ומהם שהזכירו את הפתגם שבראש האשכול

וזה משנה משהו?
המאמר מאתר דין לונקק לעיל.

[צונאמי]

ברור ש:
3. מי שאוהב במידה שוה דגים או משהו אחר, ויכול לאכול אחד מהם,
מה ההוכחה שע"פ הנגלה יאכל דווקא דגים?
אין עניין מיוחד בדגים, יותר מתבשיל תרדין, מלבד שזה טעים לרוב בנ"א, וזמין.

3. לא. אם חז"ל אמרו לנו מהו המאכל הטוב והמשובח, אם יאכל אדם בשבת קורנפלקס לא קיים את המצוה בשלמותה. חז"ל גדרו גדר.

היכן ראית שחז"ל "גדרו גדר"?
אולי הם הביאו דוגמא למאכל זמין וטעים?
וא"כ ה"ה תבשיל של תרדין, שמובא כשווה ערך לדגים?

ובגמ' ביצה מוזכר על שמאי והלל:
תניא אמרו עליו על שמאי הזקן כל ימיו היה אוכל לכבוד שבת מצא בהמה נאה אומר זו לשבת מצא אחרת נאה הימנה מניח את השניה ואוכל את הראשונה אבל הלל הזקן מדה אחרת היתה לו שכל מעשיו לשם שמים

איפה ה"גדר" של חז"ל?

על קורנפלקס אני מסכים איתך מהסיבה הפשוטה שצריך תבשיל (משום כבוד שבת)
אבל הוכחה לדגים דווקא לא ראיתי בדבריך, והפכת את ה"כגון" ל"דווקא", ועליך הראיה.

אחד הטעמים שאמרו המקובלים על אכילת דגים בשבת הוא מפני שנשמות הצדיקים מתגלגלות בדגים ובסעודות שבת באים לתיקונם.

מעניין מה המקור (באר"י לא מופיע), ומדוע צדיקים צריכים להתגלגל.
כתבתי לפני שראיתי את דבריו הנכוחים של הרב "מה שנכון" שמעלי.

[מה שנכון נכון]

משנה ברורה סימן רמב ס"ק א

והנה בגדר מצוה זו יש ג' מאמרי חז"ל בזה א) הא דאמרו דצריך לענגו בדגים גדולים וראשי שומן ותבשיל של תרדין שזה היה מאכל חשוב בזמניהם וכן בכל מקום ומקום לפי מנהגו יענגוהו במאכלים ומשקים החשובים להם עונג [ולפי שמן הסתם רוב בני אדם עיקר ענוגם בבשר ויין ומגדנות לכך איתא בסימן ר"נ ס"ב דירבה בבשר ויין ומגדנות כפי יכלתו].

[צונאמי]

אחד הטעמים שאמרו המקובלים על אכילת דגים בשבת הוא מפני שנשמות הצדיקים מתגלגלות בדגים ובסעודות שבת באים לתיקונם.

מעניין מה המקור (באר"י לא מופיע), ומדוע צדיקים צריכים להתגלגל.

בינתיים מצאתי בישמח משה פרשת וירא דף מ ע"א.

המנחת אלעזר ביקר פעם במקום אחד והביאו לפניו מאכל .ושאל על מהות המאכל . ואמרו לו שזה פאלשע פיש (דגים מזויפים) שעשויים מבשר טחון. ואמר בצחות לשנונו, כי כעת נתבאר לו תמיהה . שתמיד תמהה .הרי צדיקים מגולגלים בדגים אבל ברי יש גם פאלשע צדיקים (צדיקים מזויפים ) וכעת נחה דעתו כששמע שיש פאלשע פיש (דגים מזויפים ) וכנראה בהם יתגלגלו הפאלשע צדיקים.

http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... rum_id=771

[אבא יודן]

ברור ש:
אין עניין מיוחד בדגים, יותר מתבשיל תרדין, מלבד שזה טעים לרוב בנ"א, וזמין.

.

3. לא. אם חז"ל אמרו לנו מהו המאכל הטוב והמשובח, אם יאכל אדם בשבת קורנפלקס לא קיים את המצוה בשלמותה. חז"ל גדרו גדר.

אדרבא ההיפך מצאתי בספר פרי עץ חיים (ספרדי) כתב, דבזה נחלקו בתלמוד במה מענגו למאן דאמר בתרדין ודגים גדולים ס"ל דעונג היינו השוה לכל נפש ומאן דאמר אפילו כסא דהרסנא ס"ל דווקא מה שהוא עונג דידיה אבל מה שלכל אדם לא הוי עונג.
יהדר לאכול מין מאכל שתאב אצלו ביותר ואע"פ שהוא ביוקר ואם הוא תאב לאכול הרבה מינים יהדר אחריהם בכל ג' סעודות בשבת -אליה רבא ש. והועתק בבאה"ט שם בהשמטת ד מילים האחרונים, וזכרו כראוי העץ יוסף על עין יעקב שבת קיט ב,
עד היכן כבוד שבת שמואל אמר כגון כמהין, שמואל לטעמיה שהיו חביבן אצלו כמהין ופטריות לכן אמר שזהו כבוד שבת להדר אחריהם -פסיקתא כג ז ע"פ רד"ל.
בימי חכמי התלמוד היו מענגים בדגים גדולים שמאכלים אלו היו חשובים עונג בימיהם ,וכל מקום ומקום לפי מנהגו יענגוהו במאכלים ומשקים החשובים להם עונג -שו"ע לרש"ז רמב ב ועש"ע.
ורבא ורב ספרא וכו' מתוך שמין זה היה חביב אצלם והיה להם עונג ממנו, בו היו מקיימין מצות עונג שבת..וזהו יתרון מצוה במין שמתענג בו ביותר -קו"א לגרש"ז רנ ב.
לאו דווקא אלא כל דבר מאכל הערב לאדם קרוי ענג -יראים תיב.
כל מה שהאדם אוכל ברצון ותאב לו יש לחפש אחריו לקנותו לצורך שבת -אור זרוע ב יח ג.
בסעודה כל אחד לפי טבעו - מג"א רמב ב
אין חיוב בבשר ויין אלא שמן הסתם יש לרוב בני אדם עונג בהם יותר משאר מאכלים וכו' -שוע לרש"ז רמב.
ואמנם משום דגים בשבת זה היה ענין מיוחד כך למשל השוה מעשה של יוסף מוקיר שבי למעשה החייט שהיה מכבד את ימים טובים ואת שבתות בערב אחד יצא לשוק וכו' (המעשה הידוע מן החייט והדג הובא בטור או"ח תרד קצת בשינוי) מה פרע ליה הקב"ה זמן לו בתוכו אבן אחת טובה של מרגליות והיה מתפרנס ממנו כל ימי חייו.-בר"ר יא ד; פסיקתא כג.
מהנהגות האריז"ל שלא לאכול בימות החול דגים רק בשבת
ובשלחן הטהור בעיננו ראינו איך שמורינו ורבינו מוה י"י -החוזה, היה מולח הדגים בעצמו בבקר אחר התפלה בטלית ותפלין וכו'.

[צונאמי]

אבא יודן - יישר כח!

[נהר שלום]

אשמח למ"מ או שתכתוב בקצרה מה נכתב שם. תודה.

חי"ג עמ' ה' בבירור הלכה וע"ש מש"כ בשם הרב שו"ת מים חיים משאש

[יאיר]

אחד הטעמים שאמרו המקובלים על אכילת דגים בשבת הוא מפני שנשמות הצדיקים מתגלגלות בדגים ובסעודות שבת באים לתיקונם.

מעניין מה המקור (באר"י לא מופיע), ומדוע צדיקים צריכים להתגלגל.

בינתיים מצאתי בישמח משה פרשת וירא דף מ ע"א.

המנחת אלעזר ביקר פעם במקום אחד והביאו לפניו מאכל .ושאל על מהות המאכל . ואמרו לו שזה פאלשע פיש (דגים מזויפים) שעשויים מבשר טחון. ואמר בצחות לשנונו, כי כעת נתבאר לו תמיהה . שתמיד תמהה .הרי צדיקים מגולגלים בדגים אבל ברי יש גם פאלשע צדיקים (צדיקים מזויפים ) וכעת נחה דעתו כששמע שיש פאלשע פיש (דגים מזויפים ) וכנראה בהם יתגלגלו הפאלשע צדיקים.

http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... rum_id=771

אם כבר, אז נביא גם את תחילת התגובה שם שרציתי לכתוב:

הסיבה שצדיקים מגולגלים בדגים הוא מפני שפגמו פחות וזקוקים לפחות תיקון וכן הדגים לא השחיתו בימי המבול כמו שאר בעלי החיים ולכן דגים גם לא זקוקים לשחיטה כי הם פגמו פחות ולכן זקוקים לפחות בירורים.