מקורות לרומם דמותו של יפתח הגלעדי

[שיבר]

אני מחפש מקורות בספרות החסידות/הקבלה/ הדרוש/ המחשבה, המרוממות את דמותו של יפתח הגלעדי ונותנות עומק לפרשת הנדר שלו, כדוגמת פרשנותו ר"צ הכהן מלובלין לדמותו של שמשון הגיבור בס' ישראל קדושים, ואחריו ב'מכתב מאליהו', למשל, אך לאו דוקא בסגנון זה. (חיפשתי במפתח ספרי רבי צדוק ולא מצאתי. ניסיתי בס' באר משה אוז'רוב - אך לא, הוא מתייחס לחטא הגאווה כפשוטה).

כמו כן אודה אם מישהו יוכל לבאר לי לאיזה סיפור רומז ה'תפארת שלמה' ח"ב שער התפילה ד"ה וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים, הראשון: "יל"ד מה משמיענו הכ' בזה שראו אותם מתים הלא פשיטא שלא יחיו אחר טבעם בים. אך הנראה ע"ד שמבואר בירושלמי בענין רבי ור"ג לפי גודל מעלת רבינו הקדוש ראה אותם מיד שאין בהם ממש ע"ש, לאיזה סיפור הכוונה ואיפה נמצא בירושלמי.

[גלילי]

כדאי ורצוי לחלק ל2 נושאים שונים.

[בר ששת]

בעניין יפתח,

מעניין כי למרות שראו בו רבותינו כמי ששאל שלא כהוגן, הפרשנים על אתר הצדיקוהו והפכו בזכותו.

ברד"ק ביאר בשם אביו כי כוונתו של יפתח היתה אחרת. כך כתב:

"

דעת רז"ל בזה ידוע וא"א ז"ל פירש והעליתיהו הוי"ו במקום או ופירש והיה לה' הקדש אם אינו ראוי לעולה או העליתיהו עולה אם ראוי לעולה וכמו זה הוי"ו מכה אביו ואמו או אמו ויפה פי' וכן נראה מהפסוק כי לא המיתה שאמר ואבכה על נפשי לאות כי לא המיתה אך לא ידעה איש כמו שאמר והיא לא ידעה איש ומה שאמר גם כן ויעש לה את נדרו אשר נדר ולא אמר ויעלה עולה לאות כי פרושה היתה וזהו את נדרו אשר נדר והיה להשם כך נראה לפי פשטי הפסוקים ודברי רז"ל אם קבלה היא בידם עלינו לקבלה:

ואף ברלב"ג ביאר כעין זה שכתב:

וספר שכבר נדר יפתח נדר לה' שאם יתן בידו את בני עמון יהיה לה' אשר יצא מביתו בשובו בשלום מבני עמון ויעלנו עולה אם היה ראוי לזה:
(לא) והנה היוצא מדלתי ביתו יהיה בהכרח בעל החיים ואם היה ממין האדם יהיה לה' ויהיה מיוחד לעבודת הש"י לבד ואם יהיה זכר לא יצטרך שיהיה פרוש מן האשה כי כבר יהיה מיוחד לעבודת הש"י בזולת זה האופן כמו שנמצא בכהנים ובלוים ומצאנו ג"כ זה הלשון בשמואל עם לקחו אשה והולידו בנים ממנה ואמנם אם היתה אשה יחוייב שתהיה פרושה מאיש שאם היה לה בעל לא תהיה מיוחדת לעבודת הש"י אבל תעבוד על זה בעלה כמשפט הנשים הנשואות ולזה קרע יפתח את בגדיו בראותו בתו יוצאה לקראתו כי זה הנדר יחייב שלא תהיה לאיש ידמה שעשה לה יפתח בית מחוץ לא ראתה אדם בו ולא אשה וישבה שם אך המתין לה שנים חדשים תלך בהם עם רעותיה לבכות על בתוליה על ההרים ובזה הזמן הסגירה בבית הוא ולא היתה רואה אפילו אשה שם זולתי ארבעה ימים בשנה שהיה חק לישראל שתלכנה בנות ישראל לתנות לבת יפתח על בתוליה והיא היתה פרושה מאיש כל ימיה:

וכן הוא במצודות.

[שיבר]

בר ששת תודה.

כפי שרמזתי, אני תר אחר ביאור בין השאר גם על מה שלא רצה ללכת ולהתיר את נדרו (שה'באר משה' מתייחס מייחס לה גאווה כפשוטה).

בענין יפתח עצמו, זכור לי משהו עמום מספר חסידי כנראה, על כך שהוא פתח פתח ("יפתח") בין ישראל לאבינו שבשמים, או משהו דומה אך ללא ביאור מספיק.


[בענין מה שהציעו לי לפתוח אשכול נפרד לבקשה השניה שלי, איני מכיר דיי את נוהגי הפורום. האם מקובל לפתוח נושא על חיפוש מקור גרידא, דבר שלא אמור למשוך אחריו דיון]

[מנחם]

[בענין מה שהציעו לי לפתוח אשכול נפרד לבקשה השניה שלי, איני מכיר דיי את נוהגי הפורום. האם מקובל לפתוח נושא על חיפוש מקור גרידא, דבר שלא אמור למשוך אחריו דיון]

מנסיון, אין דבר שלא גורר דיון...

[בנשק]

מן הסתם ידועים דברי אב"ע שופטים יא לא שרק הפריש בתו מדרכי העולם,
והשגתו החריפה של רמב"ן סוף ויקרא.

ולא באתי אלא להזכיר.

[איש_ספר]

עיין דברי הגרי"ח בבספרו אמרי בינה חקרי לב סי' טו באריכות. (ושם: 'הנה בודאי שיפתח שזכה לגדולה זו לא היה בוקי סריקי מעמי הארץ חס ושלום..').

[יהושע מונדשיין]

רק ממה שזכה לגדולה מוכח שלא היה בוקי סריקי? הרי אמר דבריו ברוה"ק, כמ"ש במדרש רבה חוקת (יט, טו) מלמד שהכל ברוה"ק.

[חסיד חבד]

הרי הי' נשיא-דור, כהמאמר הידוע ש"יפתח בדורו כשמואל בדורו" וכו'.

[ומדאתינן להכי: האם דברי סנגוריא על פנחס כן נמצאים? (הרי אף הוא 'מואשם' כאחד הגורמים לגורלה של בת יפתח)]

[ר_חיים_הקטן]

מן הסתם ידועים דברי אב"ע שופטים יא לא שרק הפריש בתו מדרכי העולם,
והשגתו החריפה של רמב"ן סוף ויקרא.
ולא באתי אלא להזכיר.

צ"ל רד"ק ולא אבן עזרא.

[ומדאתינן להכי: האם דברי סנגוריא על פנחס כן נמצאים? (הרי אף הוא 'מואשם' כאחד הגורמים לגורלה של בת יפתח)]

ראה בטעמא דקרא להגרח"ק שליט"א.

[צביב]

השנה שמעתי שיפתח נתבע שהקריב שלא כהלכה, ולא נתבע על שמירת נפש,
שמכיון שבטעותו יש כאן נדר, הרי זה קרבן,

וסופו של יתח כידוע ויקבר בערי גלעד, וכתב הרד''ק ( ושם מפורש ברד''ק שנתבע על רציחה)
שהדרש ש שהיה לו שחין כבד ונפלו אבריו וכו',
אבל בתוך מחלתו הלך מעיר לעיר לשפוט את ישראל.

[פולסברג]

עיין דברי הגרי"ח בבספרו אמרי בינה חקרי לב סי' טו באריכות. (ושם: 'הנה בודאי שיפתח שזכה לגדולה זו לא היה בוקי סריקי מעמי הארץ חס ושלום..').

הובאו באשכול הזה viewtopic.php?t=15148

בשנים קדמוניות היו אומרים בהלצה: יפתח בדורו כשמואל בדורו, אבל וכי יפת''ח איש בו''ר...?!