צפת - עיר מקלט - מקור

[זקני צפת]

אני מחפש את המקור הקדום ביותר על כך שעיה"ק צפת היא עיר מקלט. אני יודע שזה מוזכר בכפתור ופרח (שמכחיש את זה) אבל אני מחפש מקור מוקדם יותר.

תודה למפרע

[זקן ששכח]

אם אתה מזקני צפת אתה בודאי יודע איך העיר נראית.
אגב, התארחתי בעיר לפני מספר שבועות, יהודי טוב לקחני במכוניתו - טרמפ. תוך כדי שיחה שאלתיו האם הוא מתושבי המקום. היהודי הסתובב מעם ההגה, נעץ בי עיניו ואמר בתרעומת: האם אני נראה לך משוגע?!

[חיים]

אני לא יודע מי מוקדם יותר, אבל הדבר מובא בספר חסד לאברהם מעין ג נהר יא.

[חכם באשי]

חיים,
כפתור ופרח היה תלמידו של הרא"ש, וספר חסד לאברהם לר' אברהם אזולאי (אבי זקנו של החיד"א), נשלם בעיר עזה בסוף שנת שע"ט (ראה: י' תשבי, חקרי קבלה ושלוחותיה, א, עמ' 263).

[LEV]

אני מחפש את המקור הקדום ביותר על כך שעיה"ק צפת היא עיר מקלט. אני יודע שזה מוזכר בכפתור ופרח (שמכחיש את זה) אבל אני מחפש מקור מוקדם יותר.

תודה למפרע

ספר יוחסין מאמר חמישי דורות אחרונים

ומשם עלינו לעיר צפת הנקרא בספר שופטים (פרק א' פסוק י"ז) צפת ואומרים שהיא עיר מקלט וכל החכמים בוחרים ליקבר שם

[חכם באשי]

חברים יקרים,
הזקן שלנו מצפת (קרוב משפחה של 'זקן ששכח'?) ביקש מקורות קדומים לבעל כפתור ופרח, וכולם מביאים מקורות המאוחרים לו במאות שנים.
אחד את ספרו של ר"א אזולאי, והשני את ספר יוחסין שמחברו פעל בדור הגירוש ומאוחר לבעל כפו"פ בכמאה חמישים שנה לפחות.

[חיים]

אני מחפש את המקור הקדום ביותר על כך שעיה"ק צפת היא עיר מקלט. אני יודע שזה מוזכר בכפתור ופרח (שמכחיש את זה) אבל אני מחפש מקור מוקדם יותר.

תודה למפרע

אגב, איפה זה מוזכר בכפתור ופרח?

[זקני צפת]

אם אתה מזקני צפת אתה בודאי יודע איך העיר נראית.
אגב, התארחתי בעיר לפני מספר שבועות, יהודי טוב לקחני במכוניתו - טרמפ. תוך כדי שיחה שאלתיו האם הוא מתושבי המקום. היהודי הסתובב מעם ההגה, נעץ בי עיניו ואמר בתרעומת: האם אני נראה לך משוגע?!

ממש נעלבתי, כמעט עלה בלבי להחליף את שם ניקתי, אני מקוה שהזקן לא ישכח להביע את התנצלותו. חבל שיפתח כאן מושב לזקנים מתכתשים.

לגבי המקור מ"כפתור ופרח", טעיתי הוא אינו מזכיר זאת בפירוש אלא כותב שקדש המקלט צפונית הוא יותר מצפת ואין מוכרח מלשונו שהוא שמע על זה שצפת היא עיר מקלט. [כל זה בכפתור ופרח פרק י"א עמ' רפה מדפוס רא"ם לונץ]

לגבי ציון ה"ספר יוחסין" אמנם צדק החכם באשי [שמצודתו פרוסה לכאורה גם על עירנו הקדושה] מחברו הוא מזמן גירוש ספרד, אבל הוא מביא מר' יצחק ן' אלפרא מה שכתב בשנת ר"א [שזה קצת מוקדם יותר מזמן היוחסין עצמו], וכפי הנראה זה המקור הקדום ביותר לכך. [וכאמור זה ברור שהכפתור ופרח אינו סובר כך].

ובספר "תבואות הארץ" [פ"ד עמ' ר"פ] רוצה להעלות השערה שצפת היא העיר קרתן המוזכרת [יהושע כא לב] בין הערים שנתנו בני נפתלי ללוויים, א"כ יוכלים להתאים דברי הכפתור ופרח עם דברי הר"י ן' אלפרא.

ולסיום, צפת כיום היא אמנם מקלט לטיפוסים שונים ומשונים שהם חלק מנוף המקום, וכשאחד מהם עוקר מכאן [כן יש עוד ערים קולטות בישראל] הדבר מורגש היטיב בעיר, אבל לעומת זאת יש כאן קהילות קטנות ויפות של חסידים ואנשי מעשה המנותקים יחסית מסאון הכרכים ויכולים לעסוק בתורה ועבודה באין מפריע. [איני מכיר את הכותבים המסתתרים מאחורי השמות כאן, אבל בעיר כמו צפת יתכן שאני הנציג היחיד כאן בפורום, וגם אני איני מרבה לכתוב כאן]

א גריס פון צפת
זקני צפת

[בר ששת]

אם אתה מזקני צפת אתה בודאי יודע איך העיר נראית.
אגב, התארחתי בעיר לפני מספר שבועות, יהודי טוב לקחני במכוניתו - טרמפ. תוך כדי שיחה שאלתיו האם הוא מתושבי המקום. היהודי הסתובב מעם ההגה, נעץ בי עיניו ואמר בתרעומת: האם אני נראה לך משוגע?!

ממש נעלבתי, כמעט עלה בלבי להחליף את שם ניקתי, אני מקוה שהזקן לא ישכח להביע את התנצלותו. חבל שיפתח כאן מושב לזקנים מתכתשים.

ולסיום, צפת כיום היא אמנם מקלט לטיפוסים שונים ומשונים שהם חלק מנוף המקום, וכשאחד מהם עוקר מכאן הדבר מורגש היטיב בעיר [כן יש עוד ערים קולטות בישראל], אבל יש כאן קהילות קטנות ויפות של חסידים ואנשי מעשה המנותקים יחסית מסאון הכרכים ויכולים לעסוק בתורה ועבודה באין מפריע. [איני מכיר את הכותבים המסתתרים מאחורי השמות כאן, אבל בעיר כמו צפת יתכן שאני הנציג היחיד כאן בפורום, וגם אני איני מרבה לכתוב כאן]

א גריס פון צפת
זקני צפת

בזהירות בזקן ששכח תלמודו, אדכיר לו עוד דברים במעלת העיר צפת, שנכתבו גם הם ב'חסד לאברהם' (מעין ג – נהר יג): "מתנהגים עם הדר בו, בי"ג מדות אשר מן הכתר ... שצפת היא מוכנת ומזומנת להשיג בה סוד עומקה של התורה וסודותיה, כי אין אויר זך בכל ארץ ישראל כמו אויר צפת".

בטוחני שתיזהרו בכבודה של אחת מארבעה ערי הקודש שבישראל.

יישר כחך זקן צפתי, על פרישת השלום.

[זקני צפת]

יישר כח הרב בר ששת.

להשלמה, ולמען כבוד עירנו אצטט את הקטעים של החסד לאברהם במילואם:

צפ"ת רומז לנצח, נצח במ"ק עולה כ"ב כמו צפ"ת עם הכולל, והנה צפ"ת במ"ק עולה כ"א כחשבון שם אהי"ה, לרמוז שמתנהגים עם הדר בה בי"ג מדות של רחמים גמורים משם הכתר, ולפיכך היא א' מערי מקלט המציל נפשות, וגם צפ"ת במ"ק כ"א ועם המלה כ"ב כחשבון כ"ב אותיות התורה, לרמוז שצפת מוכנת ומזומנת להשיג בה סוד עומקה של תורה, ואין אויר זך בכל ארץ ישראל כאויר צפת, וגם נצ"ח בגי' קמ"ח בסוד אם אין קמח אין תורה:

כמו כן צפ"ת בגי' תק"ע, לרמוז שכל הדר בעיר צפ"ת יש לו יתרון על כל שאר ערי ארץ ישראל, שהנפטר שם בעבור שהוא מקום גבוה ואוירו זך יותר מכל שאר ערי ארץ ישראל, במהרה נפשו שט ופורח במערת המכפלה לעבור לגן עדן התחתון.

וכמו כן ידוע בין זקני צפת, שכקש"ת אדמו"ר מלעלוב זצוק"ל שהרבה ישיבתו פעיה"ק, כשהיו שואלים אותו על עזיבת העיר היה מייעץ להשתדל בכל מה דאפשר שלא לעזוב אותה, ומי שנאלץ בלית ברירה לעוזב היה מזהירו שלא ידבר עליה ח"ו כי היא קדושה והיא יכולה לנקום במדברים בגנותה.

שנשמע ונתבשר בשורות טובות.

[בר ששת]

כדאי איפוא שתמחל לו לזקן ששכח על הביזיון לבל יקצוף עליו ועל נהכ הטרמפ שלו... בשם כל ישראל הדרים בצפת.

[חיים]

לגבי המקור מ"כפתור ופרח", טעיתי הוא אינו מזכיר זאת בפירוש אלא כותב שקדש המקלט צפונית הוא יותר מצפת ואין מוכרח מלשונו שהוא שמע על זה שצפת היא עיר מקלט. [כל זה בכפתור ופרח פרק י"א עמ' רפה מדפוס רא"ם לונץ]

כלומר, אין טעם לחפש מקור קדום לפני הכפתור ופרח.

[בר ששת]

כלומר, אין טעם לחפש מקור קדום לפני הכפתור ופרח.

לחפש תמיד יש טעם, אלא שסביר להניח שלא תמצא. כמו שלא מצאו קודמיך. :P

[תולדות אדם]

אשיב בברכת שלו' לזקננו היקר מצפת, אני מאמין שחכמי אתרא הדין ככל בנ"י מוקירים ומעריכים את העיר רבת ההיסטוריה, ואת תושביה הנוכחים.

לידיעת העוסקים והמתעניינים בתולדות העיר צפת, במבוא לשו"ת מהר"ם אלשיך הוצאת יו"ט פורגס-מישור, (באוצר) יש תקציר די מקיף על תולדות העיר צפת, (ואכן שם בהערה 22 מציין את הר"א אלפרא כמקור ראשון לנושא המדובר).

ובבקשה לזקני צפת, בהתפללכם במקומות הקדושים ובטבלכם במקוה האר"י שכוונו בשם כל ישראל לכלול את אחב"י הנמצאים בדרך רחוקה.

[חכם באשי]

צדק החכם באשי [שמצודתו פרוסה לכאורה גם על עירנו הקדושה]

זקן נכבד, סלח נא, לא הבנתי את דבריך.

[זקן ששכח]

אם אתה מזקני צפת אתה בודאי יודע איך העיר נראית.
אגב, התארחתי בעיר לפני מספר שבועות, יהודי טוב לקחני במכוניתו - טרמפ. תוך כדי שיחה שאלתיו האם הוא מתושבי המקום. היהודי הסתובב מעם ההגה, נעץ בי עיניו ואמר בתרעומת: האם אני נראה לך משוגע?!

ממש נעלבתי, כמעט עלה בלבי להחליף את שם ניקתי, אני מקוה שהזקן לא ישכח להביע את התנצלותו. חבל שיפתח כאן מושב לזקנים מתכתשים.

ולסיום, צפת כיום היא אמנם מקלט לטיפוסים שונים ומשונים שהם חלק מנוף המקום, וכשאחד מהם עוקר מכאן הדבר מורגש היטיב בעיר [כן יש עוד ערים קולטות בישראל], אבל יש כאן קהילות קטנות ויפות של חסידים ואנשי מעשה המנותקים יחסית מסאון הכרכים ויכולים לעסוק בתורה ועבודה באין מפריע. [איני מכיר את הכותבים המסתתרים מאחורי השמות כאן, אבל בעיר כמו צפת יתכן שאני הנציג היחיד כאן בפורום, וגם אני איני מרבה לכתוב כאן]

א גריס פון צפת
זקני צפת

בזהירות בזקן ששכח תלמודו, אדכיר לו עוד דברים במעלת העיר צפת, שנכתבו גם הם ב'חסד לאברהם' (מעין ג – נהר יג): "מתנהגים עם הדר בו, בי"ג מדות אשר מן הכתר ... שצפת היא מוכנת ומזומנת להשיג בה סוד עומקה של התורה וסודותיה, כי אין אויר זך בכל ארץ ישראל כמו אויר צפת".

בטוחני שתיזהרו בכבודה של אחת מארבעה ערי הקודש שבישראל.

יישר כחך זקן צפתי, על פרישת השלום.

א. התנצלותי הכנה, אם נפגע ממני הכותב.
ב. אם לא שכחתי, כתב הכפתור ופרח שהאויר הזך והטוב נמצא דוקא ברמות שבירושלים.

[בר ששת]

[א. התנצלותי הכנה, אם נפגע ממני הכותב.
ב. אם לא שכחתי, כתב הכפתור ופרח שהאויר הזך והטוב נמצא דוקא ברמות שבירושלים.

א. הכותב מחל לך ולנהגך - בשם כל ישראל. כי הלא צפתי הוא והאוויר הזך מיישב את דעתו...
ב. באשכל זה, כבר נבנו דברים על מי ששיער שמשהו היה כתוב בכפתור ופרח. בא לא נחזור על זה, הבא ציטוט מן הספר בבקשה.

[זקן ששכח]

[א. התנצלותי הכנה, אם נפגע ממני הכותב.
ב. אם לא שכחתי, כתב הכפתור ופרח שהאויר הזך והטוב נמצא דוקא ברמות שבירושלים.

א. הכותב מחל לך ולנהגך - בשם כל ישראל. כי הלא צפתי הוא והאוויר הזך מיישב את דעתו...
ב. באשכל זה, כבר נבנו דברים על מי ששיער שמשהו היה כתוב בכפתור ופרח. בא לא נחזור על זה, הבא ציטוט מן הספר בבקשה.

לצערי לא אוכל לצטט (שכח...), אולם עובדא ידענא בצעירותי שביקר ה"לב שמחה" בשכ' רמות והפטיר אודות אזכור בא' מהראשונים שהאויר כאן הוא הטוב ביותר. חסידיו נפנו מיד לחפש עד שמצאוהו בפתו"פ לר' אשתורי הפרחי. אם זכרוני מטעני, הריני כאילו לא אמרתי כלום.

[חכם באשי]

אמרה אחרת, דומה, בשם אחד מאדמו"רי גור מתייחסת לכל ירושלים.
הוא שאל: מדוע בירושלים תמיד נושבות רוחות? וענה: דאיתא במדרש, שכל רוח קודם שיוצאת לנשב בעולם באה להשתחוות בהר הקודש, ממילא מצויות הרוחות בירושלים.
זכרוני, שראיתי את המדרש הנ"ל באחד המדרשים ה'רגילים'. איני זוכר עתה היכן בדיוק.

[זקן ששכח]

אמרה אחרת, דומה, בשם אחד מאדמו"רי גור מתייחסת לכל ירושלים.
הוא שאל: מדוע בירושלים תמיד נושבות רוחות? וענה: דאיתא במדרש, שכל רוח קודם שיוצאת לנשב בעולם באה להשתחוות בהר הקודש, ממילא מצויות הרוחות בירושלים.
זכרוני, שראיתי את המדרש הנ"ל באחד המדרשים ה'רגילים'. איני זוכר עתה היכן בדיוק.

באשי, איך לא חשבתי עליך. מכל ארון הספרים - דוקא את הכפתור ופרח אינך יודע לצטט על פה? תעשה משהו...

[זקני צפת]

• לחכם באשי: מה שכתבתי "מצודתו פרוסה" כוונתי (בבדיחותא) שבזמן השלטון הטורקי אנו מוצאים שבהרבה עניינים היתה צפת כפופה למרותו של החכם באשי. בפרט בימי "סבא קדישא" [שהיה אח"כ אב"ד צפת].
• לגבי האויר הזך: מה שציטטתי לעיל הוא ציטוט מלא של ה"חסד לאברהם". המקור על רמות ב"כפתור ופרח" לא ידוע לי.

[גלילי]

עוד מחשיבות העיר צפת עיה"ק:
צויין לעיל החסד לאברהם מעין ג נהר יג,
והביא שם בדבריו: כי כל הדר בצפת יש לו יתרון על כל שאר ערי ארץ ישראל, והנפטר והנקבר שם בעבור שהוא מקום גבוה ואוירו זך ונקי יותר משאר כל ערי ארץ ישראל, לכן במהרה שט נפשו ופורח למקום מערת המכפלה כדל לעבור משם לגן עדן התחתון, ואין צריך להאריך מזה. עכ"ל

ויעויין שו"ת חתם סופר (יו"ד רלד) שכתב עליו חוץ מירושלים, עיי"ש באורך.
ובספר עשה לך רב (שאלה לה), האריך בהנ"ל.

[אליהוא]

הכפתור ופרח לא היה תלמידו של הרא"ש, ראה המעיין ל"ד גליון 3.

[אפריון]

ומי הוא זה שטבע את מטבע לשון-הזהב: "צפת אמת תיכון לעד".
[איני מתכוון כמובן את כותרות מודעות המחאות וכו' שבצפת - כמקור...]

[זקן ששכח]

ומי הוא זה שטבע את מטבע לשון-הזהב: "צפת אמת תיכון לעד".
[איני מתכוון כמובן את כותרות מודעות המחאות וכו' שבצפת - כמקור...]

אינני בטוח שהציטוט שאביא הינו הראשון.

מהסכמת ר"ח אבועלפיא עם עוד רבנים לספר משנת חסידים
בהיות אמת ויציב כי זה ימים האיר אל עבר פנינו במחנה קדשנו ע"הק צפת אמת תכון לעד מוביל דנא החכם השלם והכולל סיני ועוקר הרים הח' העניו כמוהר"ר עמנואל חי ן' אברהם וכו' וכו'.

[אפריון]

ומי הוא זה שטבע את מטבע לשון-הזהב: "צפת אמת תיכון לעד".
[איני מתכוון כמובן את כותרות מודעות המחאות וכו' שבצפת - כמקור...]

אינני בטוח שהציטוט שאביא הינו הראשון.

מהסכמת ר"ח אבועלפיא עם עוד רבנים לספר משנת חסידים
בהיות אמת ויציב כי זה ימים האיר אל עבר פנינו במחנה קדשנו ע"הק צפת אמת תכון לעד מוביל דנא החכם השלם והכולל סיני ועוקר הרים הח' העניו כמוהר"ר עמנואל חי ן' אברהם וכו' וכו'.

דהיינו, שכבר נזכר זה בשנת תפ"ז, שנת הדפסת הספר משנ"ח.

[אפרקסתא דעניא]

לנושא האשכול,

ביהושע כא נאמר כך:

"וּמִמַּטֵּה נַפְתָּלִי אֶת-עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ, אֶת-קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת-חַמֹּת דֹּאר וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ, וְאֶת-קַרְתָּן, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ: עָרִים, שָׁלֹשׁ."

ברור שצפת אינה קדש. השאלה היא אם יש מקור קדום לכך, שהיא חמת-דאר או קרתן.

אגב, צפת אינה מוזכרת כלל בתנ"ך. צפת המוזכרת בשופטים א' יז היא עיר בנחלת יהודה ואינה יכולה להיות צפת של ימינו. החוקרים מניחים שצפת נקראה בעבר בשם ספף, שכן כך מצאו בספרי יוספוס פלאוויוס.

[הבונה]

ומי הוא זה שטבע את מטבע לשון-הזהב: "צפת אמת תיכון לעד".
[איני מתכוון כמובן את כותרות מודעות המחאות וכו' שבצפת - כמקור...]

אינני בטוח שהציטוט שאביא הינו הראשון.

מהסכמת ר"ח אבועלפיא עם עוד רבנים לספר משנת חסידים
בהיות אמת ויציב כי זה ימים האיר אל עבר פנינו במחנה קדשנו ע"הק צפת אמת תכון לעד מוביל דנא החכם השלם והכולל סיני ועוקר הרים הח' העניו כמוהר"ר עמנואל חי ן' אברהם וכו' וכו'.

דהיינו, שכבר נזכר זה בשנת תפ"ז, שנת הדפסת הספר משנ"ח.

מהריט"ץ שחי בשנות שי"ט-שע"ט, רגיל לכתוב לשון זו בתשובותיו.

[הבונה]

ברור שצפת אינה קדש.

מעניין מאד שבאמרי פנחס (קוריץ, שער ט, אות לב) מובא אחרת, והתפלאתי על כך מאד כשראיתי הדברים בשעתו:

כשביקש הרב ליסע לאה"ק דיבר שרצונו מאד לישב בערי מקלט, כיון שהיא קולטת את הרוצח ויכולין להחבא שם וכו', והוא נ"י שמע שצפת היא קדש הנזכרת בערי מקלט בספר יהושע:

[על קצה הקולמוס]

ברור שצפת אינה קדש.

מעניין מאד שבאמרי פנחס (קוריץ, שער ט, אות לב) מובא אחרת, והתפלאתי על כך מאד כשראיתי הדברים בשעתו:

כשביקש הרב ליסע לאה"ק דיבר שרצונו מאד לישב בערי מקלט, כיון שהיא קולטת את הרוצח ויכולין להחבא שם וכו', והוא נ"י שמע שצפת היא קדש הנזכרת בערי מקלט בספר יהושע:

הגרמ"י רייזמאן מאריך בענין זה באחד משיעוריו:
המקור הראשון בכל ספרי קודש שמזכיר שצפת היא עיר מקלט, הוא רבינו יצחק בן אלפרה, מסוף תקופת הראשונים
מאתיים שנה לפני רבינו החסל“א, וכתב מכתב לתוניסיה לרבינו שמעון דוראן זצוק“ל, ובנו רבינו שלמה בן שמעון דוראן
שהוא בעל שו“ת הרשב“ש, זה המכתב נכתב בשנת ה‘ ר“א, חמשים שנה לפני גלות ספרד, במדינות אשכנז כבר
ב שהוא היה בארץ
החלה תקופת האחרונים, ובמדינות ספרד עדיין נמשכו דורות הראשונים אז. ורבי יצחק מספר לו
ישראל והלך מעיר לעיר, ומספר לו כל מה שראה כאן.
ג, ומשם עלינו לעיר צפת ואומרים שהוא עיר מקלט וכל החכמים
וכן כתב בהמשך דבריו: ’ומשם הלכנו לכפר יקוק
בוחרים להקבר שם‘.
וכנודע שעוד הרבה לפני תקופת מקובלי צפת, עוד משנת ה‘ ש‘ כבר היתה צפת מיושבת בתושבים רבים, וכמו שהעיד
האריז“ל על הר בצפת שקבורים בו ’כפליים כיוצאי מצרים‘ של אנשים קבורים שבאו לצפת להקבר שם.
’וסמוך לשם כפר מירון, שם הלל ושמאי ורבי שמעון בר יוחאי ורבי אלעזר בנו, והרבה חכמים שם, כולם נקראו בשמות‘.
רבינו יצחק בן אלפרה הוא המקור הראשון לפני 580 שנה שהעיר צפת היא עיר מקלט. אך לא גילה שזוהי ’קדש בהר
נפתלי‘, שזאת גילה לנו הרה“ק רבי פינחס‘ל קאריצער.


מצורף כל השיעור

הרב רייזמן עקב יג מנחם אב תש''פ.pdf

(1.01 MiB) הורד 56 פעמים

הרב רייזמן עקב יג מנחם אב תש''פ.pdf

(1.01 MiB) הורד 56 פעמים

[קו ירוק]

רציתי לומר שמה שהניא את החכמים לשער שצפת היא מקלט, משום שהיא נמצאת פחות או יותר על קו של 'ושלשת' דהגמרא במכות י:
ואם ניקח מנה ש'כמשכם לחברון' ונבוא למדוד משכם לקדש אזי 'קדש' באזור זה.
אלא שקשה קצת לומר שבימים אלו של סוף תקופת הראשונים היה מי שליבו רחב כדי לדעת זאת מבלי מפות כדהאידנא (ודורות ראשונים של מנחילי הארץ בודאי ליבם רחב וידעו גם ידעו).
מ"מ צפת בשמה היא עיר מימי בית שני כמתואר ביוספוס (וכקינת הקליר), ואילו היא היתה עיר המקלט 'קדש' לא היה משתכח שמה לכאורה, או שהיה מצויין במקום כלשהוא.
אין ידיעה היכן קדש עיר המקלט מלבד השערת המקום לפי מידת ושלשת. שזו מנה שמעט דרומית לצפת, בקו הרוחב של כפר חנניה. (ואיננה קדש הרומית מעל צומת ישע).