א_צאנזער כתב:ושא_נס כתב:והמקובלים אמרו דמסור מתגלגל בכלב נובח.
מה המקור לכך בספרי המקובלים?
ייש"כ
אולי כוונתך מוסר? [מלשין]
אם כן, הרי שהמקור ידוע שהמדבר לשון הרע מתגלגל בגלגול כלב, וסמכו על הפסוק ויקרא ל"ה נובח.
ייש"כ
אלו הם הדברים בשרשם.
ספר זרע אהרן (ווילנא תרע"א):
"דאמרו בפרק שירה: כלבים אומרים [תהלים צה ו] באו נשתחוה (ונברכה) [ונכרעה נברכה]. ונראה לפרש על פי מאמרם ז"ל בפסחים דף קי"ח [ע"א] דכל המספר לשון הרע ראוי להשליכו לכלבים, ונראה לפרש להשליכו לחוץ למקום שהכלב שוכן, מפני שגם הוא דומה לכלב, דאמרו (בספרי) [בשמות רבה] [פרשה לא פיסקא ט] על פסוק [שמות כב ל] ואנשי קדש תהיון לי - אל תהיו ככלבים שכשאחד נובח כולם מתקבצים ונובחים על חנם. והמקובלים [????] אמרו דמסור מתגלגל בכלב נובח. וכשנתרבו המוסרים עשרה פעמים יותר ממספר הכלבים מתגלגלים עשרה מוסרים בכלב אחד, ולכן אומר הכלב למוסרים המגולגלים בתוכו בואו ונשתחוה ונברכה, ונעשה ברכו, כי יש לי מנין שלם של מוסרים בכרסי. ומוסרים גרועים על פי דין מעכו"ם, דבעכו"ם לא מורידים ולא מעלים, אבל מסור מורידים ולא מעלים [ע"ז כו א-ב]...".
הביאור הזה שיש מנין של מוסרים וכו', מוזכר בספרים קדומים יותר?
בינתיים מצאתי זה:
עמק המלך: "וגם מי שמוסר ממונו של ישראל בידי גוים, על ידי מלשינותו, דינו בכלב נובח, שנאמר "ויקרא לה נובח בשמו" [במדבר ל"ב מ"ב], ומלת ל"ה נוטריקון ל'שון ה'רע, רוצה לומר יבוא מלשין עבדא למאריה, נובח בלשונו, בכלב נובח".