יש"כ עצום על הדברים.ובמ"ש -
אשרי יושבי ביתך כתב:עוד העירני חכם אחד, דלכאורה טעם הדבר הוא משום דזה כחלק מהתפילת שמו"ע שלו... הרי קמן דמענין תפילה הוא...
אולי י"ל דהדברים הם להרמב"ם הנ"ל [שבתשוה"נ] שהכליל נפי"א בשמונה דברים שצריך המתפלל לעשותם יעוי"ש בפ"ה מתפילה [ושם הי"ג].
אך לטעם שכתב הב"ח [ריש סי' קל"א] וז"ל:נופלין על פניהם וכו', הטעם כדי שיסדר התפילה בשלשה סדרים תחלה מתפלל מיושב, ואחר כך מתפלל בנפילה כאשר עשה משה וכמ"ש בסמוך כו'.
ולפי"ד אולי חלוקים ג' סדרי התפילות כ"א בפני עצמו, וכשם שתפילתו במיושב בברכת קר"ש אומרו בקול ולא בלחש דאינו חלק מתפילת שמו"ע, כך נפי"א עניין תפילה חדשה הוא ואינו מעניין שמו"ע ושפיר אומרו בקול.
ובמ"ש -
ואולי י"ל עוד, דעיקר תחנון הוא כעין וידוי, ווידוי עיקרו בלחש.
לכאורה היינו רק 'רחום וחנון' שאינו שייך להמשך התחינה שאומרים [והיא בפרק ו' בתהילים],
וא"כ פסוק זה לבד הוי וידוי והשאר הוא תחינה ובקשה, וכן ראיתי שהביאו [בספר עבודת אפרים ב"כ, הסובב על ענייני תחנון ונפי"א] מסידור ר' שבתי סופר [סו"ס י"ד] "ומה שנהגו לומר קודם המזמור רחון וחנון וכו' נראה לי שהוא מפני שכתוב בספר הזוהר פר' פקודי (דף רס"א ע"ב) שצריך להתוודות על חטאתיו אחר התפילה
לפני נפילת אפים. וכ"כ בעל התולעת יעקב (דף ל"ג ע"א).
וכתבתי להליץ בעד האומרו בקול, עקב שחזיתי תשובת הגרח"ק [השיב כן כ"פ, ונמצא בס' 'דולה ומשקה' (שציגל)]:
- דולה ומשקה [עמוד 102].jpg (59.09 KiB) נצפה 1376 פעמים
ונראה המכוון לקידושין [פא:]: ר' חייא בר אשי הוה רגיל כל עידן דהוה נפל לאפיה הוה אמר הרחמן כו' יומא חד שמעתינהו דביתהו' כו'. ויל"ע אם זה מקורו. והאם טעמו כמ"ש.