לבי במערב כתב:להעיר ממעשה דשמעון הצדיק (יומא סט, א. תמיד כז, ב).
אליהו חיים כתב:מקור דברי הגרשז"א זצ"ל הם כנראה הערות מכת"י על המנ"ח הנדפס במוריה שנה כ"ב (ה-ז) ומצורף כאן מקור דבריו.
והלשון שם קצת מוקשה ומצריך יישוב הדעת לרגע להבינו וכנראה גרם בחפזות לעיוות גמור בכוונתו.
מביא מהערוך לנר להוכיח מהמשנה דאף הציבור שהיו במקדש לעלייה לרגל עם קרבן היו יוצאים מעיירות שלהם לראות בקצירת העומר דרואים דאין מצוות לינה מעכב אותם מלצאת ולחזור לעירם אחרי הקרבת קרבנם ובתנאי שיחזרו אח"כ בסוף הזמן לקביעות מסויימת בירושלים וללון לינת הלילה בירושלים .
וע"ז דן הגרשז"א דמהרמב"ם בהל' ביכורים דכתב 'לא יצא אותו יום מירושלים לחזור למקומו אלא ילין בירושלים אותו הלילה ולמחר יחזור לעירו' מבואר דצריך דוקא המשך קביעות מזמן הקרבת קרבנם עד סוף הלילה [ואולי לזמן קצר סובר כאן דמותר לצאת ולחזור וכן הוא בשפ"א מנחות שם שהביא הגאון רש"ז שם, אמנם בהמשך דבריו מוכיח מהתוספתא פסחים דאף זה אסור (וצ"ע מכהן גדול לפי המנ"ח וי"ל)].
ומוכיח כדבריו מהמנ"ח שהובא כאן דכתב דהאיסור לכה"ג לצאת מירושלים הוא משום דמחוייב בלינה מחמת הקרבת החביתין והרי אסור לכהן גדול לצאת מהמקדש אלא לזמן קצר בלבד וגם מירושלים אסור לצאת כלל וכדכתב בפ"ה מהל' כלי המקדש ה"ז דאסור ל'כה"ג לצאת מירושלים כל היום ולא יצא אלא לביתו בלבד בלילה או שעה או שעתיים ביום ויהיה ביתו בירושלים ואינו זז משם', והרי לפי הערוך לנר היה ראוי להתירו אף לקבוע להיות בחוץ ורק שיחזור לעבודתו לפני עלות השחר שגומר הלילה בקביעות בירושלים במקדש [שזה קביעות דומה לקביעות שינה לשאר אנשים בירושלים].
ועכ"פ דעת הגרשז"א הוא היפוך מהמובא כאן מהמתיבתא אף שלא ראיתי הדברים בפנים (אינו תח"י) אבל כעין הדברים האלו ב'בשולי המנחה' מכו"י במצוה הנ"ל בד"ה מפני הקרבן (ובהערה 117 שם מקור הדברים מהמוריה הנ"ל), ולכ' טעו בהעתקתם דברי הגרשז"א זצ"ל אלו בתרתי, טעות א' דאין שיטה המתיר להיכנס לרגע לירושלים בעלות השחר ולקיים מצוות לינה (דלא הוי כעין קביעות בן כרך ובן פרוז בפורים!) דלכל הפחות צריכים קביעות בסוף הלילה ע"י לינה בירושלים או לכה"ג תחילת עבודה או עכ"פ מוכנות לזה), והנידון רק אם להתיר קביעות אחר בינתיים חוץ לירושלים ובזה מוכיח הגרשז"א זצ"ל דמתבטל הלינה ואסור, ובזה טעות הב' דהעתיקו להיפוך ועוד הפריזו לומר דהתיר להיות בחוץ כל היום וכל הלילה ורק לחזור לרגע של עלות השחר.
אליהו חיים כתב:ואולי יש לצדד לומר גם להיפוך דממזר מותר להיכנס ארעי לירושלים דהרי מהפסוק של וישב ממזר באשדוד מוכח רק לדור שם ומה דנשנית באבדר"נ שם היינו לענין לשבת לקבוע ללמוד תורה אצל הרב בירושלים שאסור, ואף דדחוק בלשון האבדר"נ דשנינו ש'אינו נכנס כל עיקר' אמנם בנוסח אחר של אבדר"נ שם תניא שאין ממזר יכול לישב בירושלים, וא"כ יתפרש גם הא דאינו נכנס כל עיקר היינו כדי ללמוד אף לזמן קצר מהרב דזה הוי כעין קביעות אבל לשאר דברים לביקור קצר לית לן בה.
אשרי יושבי ביתך כתב:עוד בעצם הענין של לינה, מצאתי בס"ד בהגהת בן הערוך לנר בראש השנה (ה, א) דחקר שם אם דין לינה הוא רק בתחילת הלילה או כל הלילה, ולבסוף פשט דהוא כל הלילה. ומוכחא מילתא דהא לא ס"ד דרק בעלוה"ש יהא חשיב לינה.
ושוב מצאתי בשו"ת הרדב"ז (ח"א, סימן שיא) דדימה לינה זו ללינה הפוסלת בכיור במקדש, דמבואר בזבחים (דף כ') דעלות השחר הוא הפוסל, ובשו"ת גינת ורדים (יו"ד, כלל ה' סימן ב') הביאו, ובסימן ג' פליג עליה דהעיקר הוא תחילת הלילה. וע"ע בזה באמרי בינה (או"ח, סימן י"ד אות ב'), ובשו"ת תפארת במקדשו (סימן קנ"ב), ויש עוד להאריך בכ"ז.
אליהו חיים כתב:...דממזר מותר להיכנס ארעי לירושלים דהרי מהפסוק של וישב ממזר באשדוד מוכח רק לדור שם ומה דנשנית באבדר"נ שם היינו לענין לשבת לקבוע ללמוד תורה אצל הרב בירושלים שאסור, ואף דדחוק בלשון האבדר"נ דשנינו ש'אינו נכנס כל עיקר' אמנם בנוסח אחר של אבדר"נ שם תניא שאין ממזר יכול לישב בירושלים, וא"כ יתפרש גם הא דאינו נכנס כל עיקר היינו כדי ללמוד אף לזמן קצר מהרב דזה הוי כעין קביעות אבל לשאר דברים לביקור קצר לית לן בה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 144 אורחים