"מגדול עוז .. רבש"ע מיום שחרב ביהמ"ק ..." -חיפוש מקור

[שבטיישראל]

בתפילת מוסף לימים הנוראים אחר "עלינו לשבח" איתא בהרבה מחזורים שבשעה שהחזן אומר "הוא אלוקינו" יש לומר "מגדול עוז".

המקור היחיד לאמירת תפילה זו מצאתי מובא בשם ס' חמדת הימים, וז"ל :
"וגם כשהחזן אומר עלינו לשבח בבואו לומר הוא אלהינו ואין עוד אחר כתוב שם ע"פ קבלת ר"א רוקח ז"ל לומר נוסח זה - מגדל עוז שם ה' בו ירוץ צדיק ונשגב ואח"כ יאמר רבש"ע מיום שחרב בית המקדש אין לנו במה לכפר לא קרבן ולא בגדי כהונה ולא מנחה ולא מזבח רק שמך הגדול עומד לנו ויהי רצון שתהא שעה עת רצון ליכנס תפלתי למרום בהזכירי י"ג מדותיך ה' ה' אל רחום וחנון וכו' ואח"כ יאמר אנא בכח גדולת ימינך וכו' וכן ביום הכפורים יעשה כסדר הזה והיא סגולה נפלאה לקבול תפלות"

דא עקא שכבר ידוע שהחמד"י הינו ליקוט מספרים אחרים (ובמיוחד כאן שמביאו בשם בעל הרוקח ז"ל ולא בשם עצמו).
האם למאן דהו ידוע מקורו של החמד"י לאמירת "מגדול עוז" ?!

(וזה בלי ליכנס לענין שעצם נוסח התפילה קצת בעייתי מהא דאסור להזכיר י"ג מידות שלא במנין עשרה דע"ז כבר יש כמה וכמה תירוצים, ואכמ"ל.)


יצויין שאין כוונתי לאמירת פסוקי "אתה הראת" ע"י החזן המקובל מבעל הרוקח ז"ל כסגולה לבטל גזירת רעות שזה ענין בפנ"ע (וגם שוה אשכול בפנ"ע, ועוד חזון למועד בעזהי"ת).

[איש_ספר]

כדי שלא להשאיר הגליון חלק (וכן כדי למנוע טרחה מיותרת ממי חשב לעשות כמעשי) אציין שבמאמרו המפורסם של נפתלי ווידר על צעקת הוא אלקינו, הוא כבר מציין שלא מצא סימוכין ומקור קדום יותר לדבר החמ"י.

[חכם באשי]

שבטי,
נסה לפנות להרב שמואל תפיליניסקי העוסק בחמ"י שנים רבות, והרבה הרבה תגליות בידיו.

איש ספר,
נראה שבעקבות חופשתך זכית לרוח הקודש!

[איש_ספר]

עוד הם מדברים ואני אשמע. שאלתי מסקרנות את הרב תפילנסקי: לדבריו התפילה מופיעה גם בסידור האר"י של ר"ש.
הסידור כידוע הוא ביסודו סידור בעריכת ר"מ פאפריש, ויש לבדוק בכתבי היד הקדומים של סידור הרמ"פ כדי לראות אם הדברים מופיעים כבר שם או שהם מהוספות ר' שבתי.

[שבטיישראל]

ייש"כ

א' מן החברים החשובים דפ"ק יצ"ו כבר שלח לי המאמר הנ"ל לפני כמה שעות, ותשוחח"ל על טירחתו.

דא עקא, המאמר הנ"ל נכתב בשנת תשמ"ט עוד לפני שחמד"י נחקר כראוי, ועדיין לא ידעו אז שחמד"י אינו כי אם ליקוט מתוך ספרים אחרים (ולמיטב ידיעתי הרי עד היום עדיין לא נשלמה המלאכה לידע מקורו של כל פרו ופרט שבחמד"י), ומחברו היה אבי הזייפנים של האלף החמישי ...

ואכן ע"ז אני שואל האם ידוע למאן דהו איפה מקורו של המחד"י ומאיפה הוא שאב את הנ"ל ?
הרי חמד"י נכתב מאות בשנים אחר הסתלקותו של בעל הרוקח ז"ל, ומן ההכרח שכדי להביא ענין "המקובל מבעל הרוקח ז"ל" היה לו צורך להעתיק את זה מאיזשהו מקום (חוץ א"ת שהחמד"י בדה את כל הענין מליבו, אך לא מסתברא מילתא לומר כן)

[איש_ספר]

[החמד"י לא היה זייפן אלא חסיד וקדוש, אלא שהוא יצר חיבור בסגנון מסוים, וז"פ לכל מעיין ישר].
לא הבנתי מה הקשר למה שידעו או לא ידעו על החמ"י. ווידר מציין שלא מצא מקבילה ומקור קדום לדברי החמ"י, (ואמירה שלו יש לה חשיבות לגבי החומרים שהיו חשופים עד יום כתיבת מאמרו)
כאמור יש לבדוק בכתבי היד של סידור הרמ"פ.

דא"ג. ציידי השבתאות עשויים למצוא כאן ענין רב.

[שבטיישראל]

[החמד"י לא היה זייפן אלא חסיד וקדוש, אלא שהוא יצר חיבור בסגנון מסוים, וז"פ לכל מעיין ישר].

על זהותו של המחד"י עם היה "חסיד וקדוש" או "שבתאי" או אולי "חסיד וקדוש" שנתפס ל"שבתאות" [הרי את המציאות א"א להכחיש שבחמד"י נדפס פיוטים שחיברן נתן אשכנזי ימ"ש] כבר נשפך דיו רב ... ואכמ"ל

אך מ"מ המציאות מה שעיננו רואות בחוש שהמחבר שאב הרבה דברים שנכתבו בספרים אחרים ו"שיחזרן" על שמו ... במושגים שלנו יצירה בסגנון כזה נקרא ... "זייפנות" .... וד"ל

[שבטיישראל]

כעת מצאתי את התפילה בכת"י של סידור האריז"ל מגנזי JTS הנמצא בהיברו בוקס
יבואו נא המומחים לזהות למי הכת"י הנוכחי

[איש_ספר]

קיבלתי מרש"א תפילנסקי:

עתה מצאתי שענין זה שדברנו עליו נמצא בסידור המקובל הר' הירץ ש"ץ טיהינגן ש"ך

במוסף לר"ה דף לפני עלינו לשבח בראש עמוד א וכשיאמר עלינו לשבח צריך לזכור השם ויבקש שיהא עת רחמים לתפילתו וכך יאמר מגדול עז שם ה'

בו ירוץ צדיק ונשגב מיום שחרב בית המקדש אין לנו לכפר...

ובעמוד ב קבלת הרוקח בשעה שאומרים הצבור הוא אלהינו יאמר הש"ץ אלו הפסוקים...

בברכה שמואל אברהם

בע"פ ציין שנמצא גם בשם טוב קטן אבל שם אינו בשם הרוקח.

[חכם באשי]

לפני ר' נפתלי הירץ טיוורוש בעל הסידור 'מלאה הארץ דעה' (כך הכותר שלו!) היה פירוש הרוקח לסידור במהדורה מקוצרת, שלא שרדה לפנינו (כן שמעתי מהרב לוי יצחק חריטן העוסק בההדרה מחודשת של פירוש הרוקח בהשוואה למקורות ששאבו ממנו).
ומכיון שר' נפתלי הירץ לא מביא את תפילת 'מגדול עוז' בשם הרוקח, משמע, שגם הוא לא ראה את הדברים בשמו. וכנראה שהוא שאבה מאחד המחזורים שלפניו, שמא 'מחזור מכל השנה' פראג שט-שי, הנדיר ביותר (viewtopic.php?f=4&t=5650&p=49205&hilit#p47377)

[שבטיישראל]

א. "מלאה הארץ דעה" אינה השם של הסידור כי אם הפסוק שעל ה"שער-בלאט" וגם המשך הפסוק "את ה' כמים לארץ מכסים" איתא שמה (והכוונה בפסוק זו לכאורה לכוונות התפילה הנמצאים בתוך הסידור).

ב. האם יש תח"י עותק או צילום של מחזור לובלין ש"ט-ש"י ?
או שאתה מנחש ?
שהרי במחזור לובלין שכ"ז שתח"י כלל לא מופיע לא פסוקי "אתה הראת" ולא פסוקי "מגדל עוז"

[איש_ספר]

[החמד"י לא היה זייפן אלא חסיד וקדוש, אלא שהוא יצר חיבור בסגנון מסוים, וז"פ לכל מעיין ישר].

על זהותו של המחד"י עם היה "חסיד וקדוש" או "שבתאי" או אולי "חסיד וקדוש" שנתפס ל"שבתאות" [הרי את המציאות א"א להכחיש שבחמד"י נדפס פיוטים שחיברן נתן אשכנזי ימ"ש] כבר נשפך דיו רב ... ואכמ"ל

אך מ"מ המציאות מה שעיננו רואות בחוש שהמחבר שאב הרבה דברים שנכתבו בספרים אחרים ו"שיחזרן" על שמו ... במושגים שלנו יצירה בסגנון כזה נקרא ... "זייפנות" .... וד"ל

זייפנות זה מעשיו של שאול ברלין או פרידלנדר למשל, שכשאר ערערו על הסיפורים שלהם הם יצאו בחרב ובחנית. הכותב בסגנון פסבדו היסטורי לא יעמוד בפני מי שיצביע על כך. וגם נקודה זו כבר עלתה בפולמוס.

[חכם באשי]

א. "מלאה הארץ דעה" אינה השם של הסידור כי אם הפסוק שעל ה"שער-בלאט" וגם המשך הפסוק "את ה' כמים לארץ מכסים" איתא שמה (והכוונה בפסוק זו לכאורה לכוונות התפילה הנמצאים בתוך הסידור).
ב. האם יש תח"י עותק או צילום של מחזור לובלין ש"ט-ש"י ?
או שאתה מנחש ?
שהרי במחזור לובלין שכ"ז שתח"י כלל לא מופיע לא פסוקי "אתה הראת" ולא פסוקי "מגדל עוז"

א. כך מקוטלג הסידור בכל הקטלוגים הרגילים (וכך שמו באוצר החכמה! לזכרוני). צא ובדוק!
השם 'סידור ר' הירץ' וודאי אינו נכון.

ב. מה רע בלנחש?...
אין לי את המחזור שט-שי (כמו שלינקקתי לבקשתי הישנה...), אבל זה יתכן בהחלט, כי מחזור זה היה היסוד של הרבה מהמחזורים שבאו אחריו, כולל סידורו של ר' הירץ.

[שבטיישראל]

א. "מלאה הארץ דעה" אינה השם של הסידור כי אם הפסוק שעל ה"שער-בלאט" וגם המשך הפסוק "את ה' כמים לארץ מכסים" איתא שמה (והכוונה בפסוק זו לכאורה לכוונות התפילה הנמצאים בתוך הסידור).
ב. האם יש תח"י עותק או צילום של מחזור לובלין ש"ט-ש"י ?
או שאתה מנחש ?
שהרי במחזור לובלין שכ"ז שתח"י כלל לא מופיע לא פסוקי "אתה הראת" ולא פסוקי "מגדל עוז"

א. כך מקוטלג הסידור בכל הקטלוגים הרגילים (וכך שמו באוצר החכמה! לזכרוני). צא ובדוק!
השם 'סידור ר' הירץ' וודאי אינו נכון.

ב. מה רע בלנחש?...
אין לי את המחזור שט-שי (כמו שלינקקתי לבקשתי הישנה...), אבל זה יתכן בהחלט, כי מחזור זה היה היסוד של הרבה מהמחזורים שבאו אחריו, כולל סידורו של ר' הירץ.

א. אכן, ככה מקוטלג באוצר !!
ממש לצנות ... שיכתבו עכ"פ "סידור מלאה הארץ דעה" !
מ"מ, "סידור ר' הירץ" הוא אכן הכינוי של הסידור ולא כותרת

ב. תוכל לנחש מהיום ועד מחר ....
הרי בלובלין שכ"ז כלל לא מופיע לא פסוקי "אתה הראת" ולא פסוקי "מגדל עוז", וה"ה ברוב מחזורים של אותו תקופה, כך דמאוד לא מתסברא מילתא דרק בדפוס ש"ט-ש"י איתא !!
ובדרך אגב, אכן ראיתי פעם אחת את המחזור הנ"ל וממבט ראשון זה נראה לי אותו דבר כמו דפוס שכ"ז
דומני שאתה בונה בנין על המחזור הנ"ל בלי יסודות !!

בספרייה הלאומית יש מיקרופילם של המחזור הנ"ל .. לך ותבדוק ... (שוה לבזב ע"ז כמה שעות מבניית בנינים של הבל על יסודות רעועים !!)

[חכם באשי]

שבטי,
בנוגע לסעיף ב בדבריך,
תירגע, חביבי.
לא בניתי בניינים אלא רק הצעתי לך לבדוק שם. אם אתה לא מרוצה מכך שרוצים לעזור לך - לחיי! נדע לפעם הבאה.

[שבטיישראל]

שבטי,
בנוגע לסעיף ב בדבריך,
תירגע, חביבי.
לא בניתי בניינים אלא רק הצעתי לך לבדוק שם. אם אתה לא מרוצה מכך שרוצים לעזור לך - לחיי! נדע לפעם הבאה.

לא להיעלב !!!

כוונתי היה שנדמה לי שבאופן כללי כבודו נר"ו מתייחס בחשיבות יתר מהראוי למחזור הנ"ל שכלל אינו כ"כ מיוחד

[מתון]

בתפילת מוסף לימים הנוראים אחר "עלינו לשבח" איתא בהרבה מחזורים שבשעה שהחזן אומר "הוא אלוקינו" יש לומר "מגדול עוז".

המקור היחיד לאמירת תפילה זו מצאתי מובא בשם ס' חמדת הימים, וז"ל :

"וגם כשהחזן אומר עלינו לשבח בבואו לומר הוא אלהינו ואין עוד אחר כתוב שם ע"פ קבלת ר"א רוקח ז"ל לומר נוסח זה - מגדל עוז שם ה' בו ירוץ צדיק ונשגב ואח"כ יאמר רבש"ע מיום שחרב בית המקדש אין לנו במה לכפר לא קרבן ולא בגדי כהונה ולא מנחה ולא מזבח רק שמך הגדול עומד לנו ויהי רצון שתהא שעה עת רצון ליכנס תפלתי למרום בהזכירי י"ג מדותיך ה' ה' אל רחום וחנון וכו' ואח"כ יאמר אנא בכח גדולת ימינך וכו' וכן ביום הכפורים יעשה כסדר הזה והיא סגולה נפלאה לקבול תפלות"

דא עקא שכבר ידוע שהחמד"י הינו ליקוט מספרים אחרים (ובמיוחד כאן שמביאו בשם בעל הרוקח ז"ל ולא בשם עצמו).
האם למאן דהו ידוע מקורו של החמד"י לאמירת "מגדול עוז" ?!

(וזה בלי ליכנס לענין שעצם נוסח התפילה קצת בעייתי מהא דאסור להזכיר י"ג מידות שלא במנין עשרה דע"ז כבר יש כמה וכמה תירוצים, ואכמ"ל.)


יצויין שאין כוונתי לאמירת פסוקי "אתה הראת" ע"י החזן המקובל מבעל הרוקח ז"ל כסגולה לבטל גזירת רעות שזה ענין בפנ"ע (וגם שוה אשכול בפנ"ע, ועוד חזון למועד בעזהי"ת).

והיותר בעייתי הוא מה שהחמדת ימים עצמו כותב בסדר ליל הושענא רבה שאסור לומר י"ג מדות בימים טובים, ואפילו בחול המועד:

ואחר כך ירבו בתחנונים וסליחות בין כל ספר וספר כמו רחמ''נא ואלהינו שבשמים ודעני לענ''יי וה' הוא האלהים וה' עשה למען שמך וכיוצא בזה אולי מן השמים ירוחמו לדונם לכף זכות, רק השמר לך ולא תמרה את אשר האר''י זלה''ה הזהיר מאד לבלתי אמור היום י''ג מדות פן תעשה העיקר שפל והגבוה השפל, וליודעי ח''ן הדבר פשוט כי הי''ג מדות בשבתות ובמועדים דומה למניח תפילין בשבתות ובמועדים דומה בדומה אשר הוא נותן טעם לפגם, והמשכיל יבין מן הפסוק עצמו וירד ה' בענן אבל בשבתות ובמועדים מעלין ולא מורידין.

והמשכיל יבין והרוצה ליטול בכחו והודו את אשר לא תשיג ידו מקולקל הוא ולא מתוקן ונמצא קרח מכאן ומכאן והלואי לא יענש בשגם הוא נותן טעם לפגם, ואם בעל נפש אתה ראה להחסיר ולא להעדיף דשב ואל תעשה עדיף והיית רק עסוק בסדר אשר גבלו ראשונים, וכדאי הם הרחמים והסליחות מצורף עם קריאת התהלים לכפר כל עון אשמה כי סגולת תהלים רבה היא מאד לקורא אותם בנחת מלה במלה בכוונה שלימה כפי כחו לכפר על נפשו כמו שהארכנו בפרק ד' ליל יום הכפורים כי על כן באו בכוון בארבעה מזמורים הראשונים ש''ו תיבות במספר כפו''ר להורות כי סגולתם לכפר ולהיות כו''פר נפש, ועל כן יאזור כגבר חלציו בקריאתם כהוגן וכשורה בנעימה קדושה כי טוב מעט בכוונה מהרבות בלא כוונה.