מקור בדברי הגר"א על מקור אמירת שירת הים בתפילה

[יהושע100]

מחפש מקור בדברי הגר"א על כך שאמירת שירת הים כל יום היא תקנת אנשי כנסת הגדולה לאחר חורבן בית ראשון.

תודה.

[שמואל שלומוביץ]

שנות אליהו ברכות פ"ד מ"ג. (ע"פ בסידור אזור אליהו).

שנות אליהו.png (16.06 KiB) נצפה 879 פעמים

[יהושע100]

שנות אליהו ברכות פ"ד מ"ג. (ע"פ בסידור אזור אליהו).

שנות אליהו.png

א. תודה רבה.
ב. לא מוזכר כאן שנתקנה אחר החורבן, ואולי אף להיפך.

במחזור ויטרי סי' רסה כתוב שמנהג אמירת שירת הים הוא 'מיום גלות ירושלים' ושמעתי ב' ת"ח אחד מיוחד שבגר"א כ' שנתקנה כבר מחורבן בית ראשון ולא שני והדגיש שנתקנה דווקא לאחר החורבן ואכמ"ל.

[שמואל שלומוביץ]

לא ידוע על אנשי כנסת הגדולה בזמן חורבן בית ראשון. כך שמיניה וביה יש כאן לכאו' איזו טעות.

[יהושע100]

לא ידוע על אנשי כנסת הגדולה בזמן חורבן בית ראשון. כך שמיניה וביה יש כאן לכאו' איזו טעות.

ברמב"ם בהקדמה לפירוש המשנה כתוב ששמעון הצדיק קיבל מעזרא שהיה משיירי אנשי כנסת הגדולה (ומ' שעזרא היה ולא שמעון הצדיק) ועזרא קיבל מברוך בן נריה וכו'

ובמגילה יז: מבואר שאת תפילת י"ח תיקנו מאה ועשרים זקנים ובהם כמה נביאים ומי אמר שלא היו בזמן החורבן?

[שמואל שלומוביץ]

לפי המבואר בגמ' (יומא כמדומה), נראה שהם נקראו אנשי כנסת הגדולה שתקנו הגדול הגבור והנורא, וכנמצא בדברי הלויים בספר נחמיה, בראשית ימי בית שני.
גם הרמב"ם בריש הלכות תפילה מייחס תיקון התפילה לבית דינו של עזרא, שהיו ביניהם חגי זכריה ומלאכי.
כך שגם אם תקנת הגדול הגבור והנורא היא תקנת אמירתם בתפילה, זה בימי עזרא ולא קודם.

לכאו' אלו דברים פשוטים ואת דברי הרמב"ם בפי' המשניות יש ליישב.

[לבי במערב]

ואת דברי הרמב"ם בפי' המשניות יש ליישב.

אי"צ ליישב, כיון שלק"מ מעיקרא. וכך לשון הרמב"ם ז"ל שם:

הגיע הזמן לאנשי כנסת הגדולה, והם חגי זכרי' ומלאכי, ודניאל וחנני' מישאל ועזרי', ועזרא הסופר ונחמי' בן חכלי', ומרדכי וזרובבל בן שאלתיאל, ונלוו לאלה הנביאים השלמת מאה ועשרים זקן, מן החרש והמסגר ודומיהם. והתבוננו גם הם, כאשר עשו הקודמים להם, וגזרו גזירות ותיקנו תקנות. והאחרון מן החבורה הטהורה ההיא, הוא ראשית החכמים הנזכרים במשנה, והוא שמעון הצדיק, והי' כהן גדול בדור ההוא.