שמעתי לפני כמה שנים, מפי דרשן אחד שאמר (ואקוה שהוא ידע במה אומר, או שהביע א"ע כראוי..) שיש אבן-עזרא האומר שבבוא יעקב אבינו לקבל הברכות במרמה, אכן עשה את קולו כ"מחקה" את קול עשו אחיו.
הוא אמר את זה כבדרך אגב, וגם לא סיים ואמר מה הי' ההמשך - אך כנראה הכוונה שעכ"ז, יצחק אבינו (עדיין!) הבחין ש"הקול קול יעקב"..
היכן זה נמצא בפי' הראב"ע? (אם בכלל אצלו, או שמא בלבל עם מפרש אחר). וכן, האם יש עוד פירושים מקבילים לפירוש כזה ברבותינו לאורך הדורות?
ובכלל מוקשה הדבר: הרי, הפשט בכתוב, שהקול הי' אכן נעים ומנומס בפועל-ממש, ולכן יצחק אבינו הי' ב"מבוכה", ואמר מה שאמר בהמשך, וא"כ איך ניתן להעמיס 'פשט' זה במהלך הפסוקים??
בתודה מראש למסיייעים, בהפניות מ"מ וכו'.