שירת הים גם על ניסי מצרים

[חד ברנש]

האם נזכר בדברי חז"ל, שישראל שוררו את השירה גם על הניסים שהיו להם במצרים?

[צופה_ומביט]

תראה בתרגום יונתן וירושלמי על שמות טו, ב.

זה בשירה עצמה, ועוד לפני כן אמרו שירה כשעמדו על שפת הים, כדאיתא בתרגומים הנ"ל בשמות יד, יד. ומן הסתם השבח שאמרו אז היה על נסי מצרים שכבר נעשו.

וראה ביוצר לשבת הגדול (המתחיל 'אתי מלבנון כלה'): 'שֻׁלְּחָה פְרוּכָה בְּעַל כָּרְחָהּ מִמִּסְתּוֹלֵל, וַתֵּצֶאנָה כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתוֹף לְחוֹלֵל, תַּנּוֹת לְאֵל זֶמֶר וְהוֹדָיוֹת שֶׁבַח וְהַלֵּל, שֶׁכָּכָה אוֹתוֹת בַּדִּים מֵפֵר וְקוֹסָמִים יְהוֹלֵל'.

משמע שביציאת מצרים אמרו הנשים שירה על נסי מצרים, והלשון לקוח מהפסוקים שאחרי שירת הים, ואולי זו הכוונה, שאז אמרו שירה גם על נסי יצי"מ. יל"ע.

[מה שנכון נכון]

על הניסים שהיו במצרים לכאו' כבר אמרו שירה, השיר יהיה לכם גו'.

[הארי החי]

האם נזכר בדברי חז"ל, שישראל שוררו את השירה גם על הניסים שהיו להם במצרים?

במגילה יד. מה מעבדות לחרות אמרינן שירה וכו' ופרש"י שירה על הים הרי מפורש שהיה [עכ"פ גם] על ניסי יציאת מצרים

[חד ברנש]

ארי, יישר כוח גדול!

[הארי החי]

[וע"ע בטורי אבן שמפרש באופ"א בד' הגמ']

[צופה_ומביט]

האם נזכר בדברי חז"ל, שישראל שוררו את השירה גם על הניסים שהיו להם במצרים?

במגילה יד. מה מעבדות לחרות אמרינן שירה וכו' ופרש"י שירה על הים הרי מפורש שהיה [עכ"פ גם] על ניסי יציאת מצרים

אני לא חושב שזו ראיה. כתוב בתורה שהחירות באמת, באופן גמור ושלם, היתה כשראו את מצרים מת על שפת הים, ורק אז אמר הקב"ה למשה אשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם. עד אז זה לא היה "סגור", נכון שכבר שילחו את ישראל מעובדם - אבל התחרטו ואמרו "מה זאת עשינו כי שילחנו את ישראל מעובדנו", כלומר שעדיין היתה אופציה לשנות את זה, עכ"פ המצרים מצידם עדיין לא שחררו לגמרי מכל וכל. ופרעה עדיין רדף, הטיל אימת מוות על היהודים וכו'.

וכך מסבירים מפרשים, שהגאולה השלימה מעבדות לחירות היתה בשביעי של פסח במות המצרים בים סוף. ובכך מסבירים מדוע ביציאת מצרים לא אמרו שירה [אם כי כן מובא שאמרו הלל, עכ"פ פרק ראשון, בזמן עשיית הפסח בליל היציאה, כששמעו את פרעה אומר "קומו צאו מתוך עמי" ענו ואמרו "הללו עבדי ה' ולא עבדי פרעה"] אלא רק לאחר קריעת ים סוף, ורק לאחר שראו את מצרים מתים על שפת הים, וכנ"ל.

[הארי החי]

אני לא חושב שזו ראיה. כתוב בתורה שהחירות באמת, באופן גמור ושלם, היתה כשראו את מצרים מת על שפת הים, ורק אז אמר הקב"ה למשה אשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם. עד אז זה לא היה "סגור", נכון שכבר שילחו את ישראל מעובדם - אבל התחרטו ואמרו "מה זאת עשינו כי שילחנו את ישראל מעובדנו", כלומר שעדיין היתה אופציה לשנות את זה, עכ"פ המצרים מצידם עדיין לא שחררו לגמרי מכל וכל. ופרעה עדיין רדף, הטיל אימת מוות על היהודים וכו'.

וכך מסבירים מפרשים, שהגאולה השלימה מעבדות לחירות היתה בשביעי של פסח במות המצרים בים סוף. ובכך מסבירים מדוע ביציאת מצרים לא אמרו שירה [אם כי כן מובא שאמרו הלל, עכ"פ פרק ראשון, בזמן עשיית הפסח בליל היציאה, כששמעו את פרעה אומר "קומו צאו מתוך עמי" ענו ואמרו "הללו עבדי ה' ולא עבדי פרעה"] אלא רק לאחר קריעת ים סוף, ורק לאחר שראו את מצרים מתים על שפת הים, וכנ"ל.

אבל עדיין מבואר ברש"י שהשירה היתה על ניסי יצ"מ?

[צופה_ומביט]

איפה זה מבואר ברש"י?

רש"י חיפש בתורה ומצא את השירה היחידה שאמרו ביציאת מצרים [המפורשת בתורה, כי כאמור בחז"ל איתא שאמרו גם בליל היציאה], ואומר ששירה זו היא [זו שאומרת הגמרא] שהיתה על יציאה מעבדות לחירות. רש"י לא אומר שזו שירה על נסי יציאת מצרים = מכות מצרים.

והיכן כאן היציאה מעבדות לחירות, הלוא לכאורה יצאו כבר מקודם? זה הסברתי לעיל שגם זה מפורש בתורה.

[הארי החי]

בשביל זה הדגשתי לעיל שמבואר ברש"י שהשירה קאי על ניסי יציאת מצרים - דהיינו על נס היציאה

[צופה_ומביט]

בשביל זה הדגשתי לעיל שמבואר ברש"י שהשירה קאי על ניסי יציאת מצרים - דהיינו על נס היציאה

מחילה, אין רש"י כזה.

[ופשוט שאין, כי אין גמרא כזו, אז מהכ"ת שרש"י שם ימציא דבר כזה, מה עוד שלא נוגע ולא נצרך כלל לביאור הגמרא].

הנה לשון רש"י: "מעבדות לחירות - ביציאת מצרים אמרו שירה על הים".

רש"י לא אומר "על יציאת מצרים אמרו שירה על הים", אלא רש"י רק אומר שאותה שירה שמצינו בתורה - נאמרה בזמן יציאת מצרים = מעבדות לחירות [והוא מה שהתכוונה הגמרא "מעבדות לחירות אמרינן שירה"], וכנ"ל בפשיטות שמות המצרים בים סוף היה גמר היציאה ממצרים וגמר היציאה מעבדות לחירות.