בוצינא כתב:וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם (מלכים א' ח, לב)
צופה_ומביט כתב:בוצינא כתב:וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם (מלכים א' ח, לב)
??
מפורש מיד "[שהם] מכון שבתך", והוא כמו "מן השמים". פשוט, וכך פירשו כל המפרשים.
ומוכרח כך, שהרי נאמר בפסוק מפורש "ואתה", לחזור שוב על כינוי לקב"ה [ואף לא מיד אחרי המילה "ואתה", כמו נניח "ואתה ה'"] הוא מיותר לגמרי. אלא בהכרח כנ"ל.
צופה_ומביט כתב:יש אפשרות בפרשת האזינו (דברים לב, מ): "כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם יָדִי וְאָמַרְתִּי חַי אָנֹכִי לְעֹלָם".
וכמובן שהוא קשה, וכי הקב"ה מתחת לשמים שיישא ידו אליהם, ועוד כיו"ב.
ופירש רש"י: "אשא ידי אל עצמי בשבועה".
אבל בהמשך רש"י שם לא ברור כ"כ דבר זה שזו הכוונה. וכל שאר המפרשים פירשו שהוא נשבע בשמים כנשבע בכסאו וכיו"ב.
עליך עיננו כתב:בד"א למה מוזכר יראת שמים בכל מקום ולא יראת ה'?
בוצינא כתב:עליך עיננו כתב:בד"א למה מוזכר יראת שמים בכל מקום ולא יראת ה'?
זה בדיוק הנושא
וכן אמרו "מן השמים ירחמו"
זה ברור שהכוונה לה'
רק ששאלו מה המקור הברור מן התנ"ך
כאילו חס וחלילה מקור מלשון חז"ל אינו מספיק...
בוצינא כתב:אם הגענו ל"נשבע בכסאו", אזי כבר יש לנו פסוק מפורש "השמים כסאי". ועדיין לא מצאנו שהשמים הוא גם ה' היושב על הכסא.
.השוחט כתב:בנותן ענין לציין לעיין במסכת שבועות דף לה תחילת עמוד ב'.
זאב ערבות כתב:ראה כאן https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 94#p562957
yankev כתב:משל למה הדבר דומה, לאדם שלמד משנה ברורה, וביקש לעיין במקור הדין בבית יוסף ובטור ובגמ', ואמרו לו "כאילו חס וחלילה מלשון המשנה ברורה לא מספיק...".
הערה מיותרת לגמרי.
בוצינא כתב:לא עליך הייתה תלונתי כי אם על מי שכתב שלמרות שחז"ל פירשו את הפסוק ש"השמים" הנזכר בפסוק זה ה', עדיין זה לא אומר שיש הכרח לכך מן הפסוק, שהרי שאר פרשני הפסוק פירשוהו אחרת לפי פשוטו...
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 77 אורחים