מקור קדמון שא"א תחנון באסרו חג של סוכות

[איש_ספר]

מחפש מקור שאפשר לציין אליו. לאסרו חג של סוכות.

בשו"ע סי' קלא ס"ז

סעיף ז
(לה) ומנהג פשוט שלא ליפול על פניהם בכל חדש ניסן, ולא בט' באב, ולא בין יו"כ לסוכות, (ולא מתחלת ר"ח סיון (לו) יח עד אחר [יט] שבועות).

ולא נזכר בפירוש אסרו חג.

[נוריאל עזרא]

באוצר נמצא ספר זה:
https://tablet.otzar.org/pages/?&restor ... ook=606444
שמצטט כן מסידור דרך חיים. וכה הוא מצטט: "שאין נופלים על פניהם........ולא בין יום הכפורים לסוכות ולא ביום המחרת שאחר סוכות שהוא אסרו חג ולא מראש חודש סיון עד שמיני ועד בכלל עכ"ל. ע"כ.

הסתכלתי בסידור דרך החיים בה"ב אלא ששורה זו "ולא ביום המחרת שאחר סוכות שהוא אסרו חג" לא מופיעה שם. רק כתוב "ולא בין יום הכפורים לסוכות ולא מראש חודש סיון...." וצ"ע(באוצר המקוון אני לא מצליח לחפש בסידור הנ"ל נתקע לי(וזאת בהנחה שזה ב150 דפים החינמיים)

[נוריאל עזרא]

בהלכה ברורה כתבאין אומרים נפילת אפים...ומלבד ימים אלו מנהג ישראל שלא לאמר נפילת אפים בעוד ימים מסויימים מימות השנה מחמת שהם ימי שמחה ואלו הם(לפי סדר ימות השנה):......והימים שבים יום הכפורים לבין חג הסוכות, ויום אסרו חג של שמני עצרת(קיא).

ובהערה קיא כתב וז"ל: " כן כתבו בהגהות מימוני(פרק ה מהלכות תפלה אות ש), ובספר תשב"ץ לתלמיד מהר"ם(סימן קלט), ובספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא(מנהגי שמיני עצרת בנד"מ עמ' קמ), וכתבו בספר התשבץ ובספר המנהגים בהדיא שאחר אסרו חג נופלין.

[יהודה בן יעקב]

ובהערה קיא כתב וז"ל: " כן כתבו בהגהות מימוני(פרק ה מהלכות תפלה אות ש), ובספר תשב"ץ לתלמיד מהר"ם(סימן קלט), ובספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא(מנהגי שמיני עצרת בנד"מ עמ' קמ), וכתבו בספר התשבץ ובספר המנהגים בהדיא שאחר אסרו חג נופלין.

בדברי התשב"ץ, יש מקום להתווכח. שכתב "ואינו אומר תחנות מיום כפורים עד אסרו חג של סוכות. אבל מאסרו חג ואילך אומר". ולא מפורש מה דין אסרו חג עצמו.
אך במנהגי ר"א טירנא כתב להדיא "באסרו חג אין נופלין ואחר כך נופלין".

[נוריאל עזרא]

ובהערה קיא כתב וז"ל: " כן כתבו בהגהות מימוני(פרק ה מהלכות תפלה אות ש), ובספר תשב"ץ לתלמיד מהר"ם(סימן קלט), ובספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא(מנהגי שמיני עצרת בנד"מ עמ' קמ), וכתבו בספר התשבץ ובספר המנהגים בהדיא שאחר אסרו חג נופלין.

בדברי התשב"ץ, יש מקום להתווכח. שכתב "ואינו אומר תחנות מיום כפורים עד אסרו חג של סוכות. אבל מאסרו חג ואילך אומר". ולא מפורש מה דין אסרו חג עצמו.
אך במנהגי ר"א טירנא כתב להדיא "באסרו חג אין נופלין ואחר כך נופלין".

ייש"כ! לא פתחתי בפנים, מקוצר הזמן.

[איש_ספר]

יש"כ גדול לרב עזרא ואשר ע"י.

[פרנצויז]

באוצר נמצא ספר זה:
https://tablet.otzar.org/pages/?&restor ... ook=606444
שמצטט כן מסידור דרך חיים. וכה הוא מצטט: "שאין נופלים על פניהם........ולא בין יום הכפורים לסוכות ולא ביום המחרת שאחר סוכות שהוא אסרו חג ולא מראש חודש סיון עד שמיני ועד בכלל עכ"ל. ע"כ.
הסתכלתי בסידור דרך החיים בה"ב אלא ששורה זו "ולא ביום המחרת שאחר סוכות שהוא אסרו חג" לא מופיעה שם. רק כתוב "ולא בין יום הכפורים לסוכות ולא מראש חודש סיון...." וצ"ע

יתכן ששורה זו נוספה ע"י המדפיסים באחת המהדורות של דרך החיים.
ראה בדרך החיים (מהדורה מתוקנת, בני ברק תשמ"ז), דיני תחנון סעיף י', ושם לא מופיעה תוספת זו.
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=82&book=199397

[פרנצויז]

בס' כף החיים או"ח סי' קל"א ס"ק צ"ח, הביא ס' שיירי כנסת הגדולה (בהגהות בית יוסף אות י"ב) שבזמנו נהגו שלא ליפול על פניהם מאחר סוכות עד ב' חשוון, וביאר שהטעם דומיא דניסן הואיל ויצא רובו בקדושה אף בתשרי כן, והחשבון שרוב החודש לא אומרים תחנון הוא: ב' ימים של ר"ה, ויוה"כ, וד' ימים בין יו"כ לסוכות, וט' ימי החג, הרי ט"ז ימים שהם רוב החודש. ואח"כ הוא מוסיף: ואף לבני א"י שעושין ח' ימים, כיון דמחצה חשוב כרובו. עיי"ש.
ולכאורה משמע שהכנה"ג לית ליה שא"א תחנון באסרו חג סוכות, שאל"כ הי"ל לו לומר שגם בארץ ישראל יש רוב ממש.
(כמובן שלדעתו זה דיון תיאורטי, כי למעשה לא אומרים תחנון כלל אחרי סוכות).

כף החיים או"ח סי' קל"א ס"ק צ"ח
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
שיירי כנסת הגדולה או"ח סי' קל"א הגהב"י אות י"ב
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=37&book=8691