דם נעכר ונעשה חלב משפיע על הוולד

[מחשב מסלול]

מה המקור למשפט הבא:

"אם יונק התינוק מאשה חצופה תתגבר אצלו תאוות המשגל, שתאווה זו באה כפי היניקה שהייתה לו, דדם נעכר ונעשה חלב"

[שבענו מטובך]

בתוספות ע"ז י ע"ב:

אמרינן במדרש: חלב מטמא, חלב מטהר. כשנולד רבי, גזרו שלא למול, ואביו ואמו מלוהו. שלח קיסר והביאו לרבי ואמו לפניו, והחליפתו אמו באנטונינוס והניקתו, עד שהביאתו לפני קיסר ומצאוהו ערל ופטרום לשלום. ואמר אותו הגמון: אני ראיתי שמלו את זה, אלא הקדוש ברוך הוא עושה להם נסים בכל עת. ובטלו הגזרה. ואמרינן נמי בירושלמי שלסוף למד אנטונינוס תורה ונתגייר ומל עצמו.

[מצפה]

רמ"א יו"ד סי' פז, ס"ז:

מ"מ לא יניקו תינוק מן הכותית, אם אפשר בישראלית, דחלב כותית מטמטם הלב (ר"נ פא"מ בשם הרשב"א). וכן לא תאכל המינקת, אפי' ישראלית, דברים האסורים (הגהות אשי"רי). וכן התינוק בעצמו, כי כל זה מזיק לו בזקנותו:

[נחמן1]

מה המקור למשפט הבא:

"אם יונק התינוק מאשה חצופה תתגבר אצלו תאוות המשגל, שתאווה זו באה כפי היניקה שהייתה לו, דדם נעכר ונעשה חלב"

ליקוטי מוהר"ן תנינא סי' א אות ד: "אם התינוק יונק מחלב אשה חצופה, אזי מתגבר בו תאוה זו, כי דם נעכר ונעשה חלב, ועל כן כשהיא חצופה, אזי מזיק להתינוק חלב הנעשה מעכירת דמיה, ונולד לו חמימות בלבו, שהוא התגברות תאוה זו". עיי"ש עוד בעניין זה.