יש תקוה כתב:מאותה תקופה של אור החיים הקדוש בערך, אפשר למצוא גם את ר' דוד פארדו ע"ה בספרי דבי רב (על הספרי, שלח לך פסקא קי"ד עמ' ע"ד).
וכן ס' דברי שלמה (למהר"ש שלם, עה"ת דרוש שני לפרשת תולדות, ד"כ טור א'). מעט יותר מאוחר הרב דוד ממודינה (זכר דוד ח"ב די"ב, טור א' ד"ה וא"ת).
כלשון הזה גם באוה"ח בפ'בשלח (טז כג) ופ' שלח (יג ב).תא חזי כתב:ישנו ביטוי שמצאתיו פעמים ספורות בספרי רבותינו הספרדים (עיין פרי תואר סי' עט אמצע ס"ק ג, מחשף הלבן פרשת שמיני ד"ה ודרך גבר, ועוד) והוא 'קשיא לאלהינו', ופירושו תמיה על ההנהגה העליונה מדוע פעלה כך ולא אחרת.
רציתי לדעת האם יש עוד מקור קדום לביטוי הזה, קודם להני תרי צנתרי המצויינים לעיל - מהר"ח ן' עטר ומהר"י אביחצירא.
תודה לעונים.
תא חזי כתב:רציתי לדעת האם יש עוד מקור קדום לביטוי הזה, קודם להני תרי צנתרי המצויינים לעיל.
בוצינא כתב:דרך אגב מה מקור הביטוי "תרי צנתרי"?
(לכאורה "צנא" מלשון סל ו"תרי" היינו = 2 אלא שאם כן אינו נכון לומר תרי צנתרי)
וסליחה על הסטת הענין.
בוצינא כתב:תא חזי כתב:רציתי לדעת האם יש עוד מקור קדום לביטוי הזה, קודם להני תרי צנתרי המצויינים לעיל.
דרך אגב מה מקור הביטוי "תרי צנתרי"?
(לכאורה "צנא" מלשון סל ו"תרי" היינו = 2 אלא שאם כן אינו נכון לומר תרי צנתרי)
וסליחה על הסטת הענין.
בוצינא כתב:גם המחברים שהעתיקו כינוי זה לזוגות של רבנים גם פירשוהו כצינורות?
תא חזי כתב:ישנו ביטוי שמצאתיו פעמים ספורות בספרי רבותינו הספרדים (עיין פרי תואר סי' עט אמצע ס"ק ג, מחשף הלבן פרשת שמיני ד"ה ודרך גבר, ועוד) והוא 'קשיא לאלהינו', ופירושו תמיה על ההנהגה העליונה מדוע פעלה כך ולא אחרת.
רציתי לדעת האם יש עוד מקור קדום לביטוי הזה, קודם להני תרי צנתרי המצויינים לעיל - מהר"ח ן' עטר ומהר"י אביחצירא.
תודה לעונים.
רציני כתב:אמרי בינה גרמיזאן סנהדרין (עמוד קכא מדפי הספר).
תורת המן כתב:מצאתי בספר תולדות האר"י (מהדורת מאיר בניהו עמוד 220):
ואם כן הוא, שחלק זה מהספר הוא בערך מזמן האר"י, א"כ מצאנו מקור קדום יותר להביטוי.
אינני מכיר הנושא, ולא קראתי את הספר במלואו, ואולי שגיתי.
אגב, בניהו שם כתב המקור, "איוב לו,ב".
נראה כי כוונתו ששם שאל אליהוא קושיא על השם.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 42 אורחים