קריאת שם לממזר

[לעמל יולד]

זכור לי שראיתי שהמנהג לקרוא לממזר בשם זונדל או איסר או אלתר (חוץ ממה שכתבו בשם המהרי"ל שקוראים לממזר כידור, הביאו הש"ך ביו"ד רס"ה) ונשכח ממני המקור.
מי יחזיר לי אבדתי?

[יבנה]

זכור לי שראיתי שהמנהג לקרוא לממזר בשם זונדל או איסר או אלתר (חוץ ממה שכתבו בשם המהרי"ל שקוראים לממזר כידור, הביאו הש"ך ביו"ד רס"ה) ונשכח ממני המקור.
מי יחזיר לי אבדתי?

הם שמות נפוצים, ואין טעם לקרוא בהם שאין בזה היכר.

[בקרו טלה]

זכור לי שראיתי

[יבנה]

זכור לי שראיתי

מיהו "כוה"ב", ואיזה טעם יש לזה.

[לבי במערב]

מצוי בה"ב, ויעו"ש.

[יבנה]

מצוי בה"ב, ויעו"ש.

ייש"כ, הכוונה לדף הבא של ספר כורת הברית. שם כתב כן גם לספק ממזר וגם לנולד לפנויה כדי להיות היכר שנעשה באיסור. והדברים תמוהים, כיון שהם שמות רגילים ומצויים אין בזה היכר. שנית אילו כן היה ניכר איזה היתר יש לבייש את הבן שלא עשה איסור ובפרט כשאין בו איסור נישואין.

[לבי במערב]

הכוונה לדף הבא של ספר כורת הברית.

התחלת הנדון הוא בראש הטור השמאלי שבעמוד אליו ציינתי.

[לעמל יולד]

יישר כח לכל המגיבים!
הגם שזכור לי שגם אלתר היה אחד השמות, וכנראה שזה במקור אחר.