מקור לד' המלבי"ם בשם חז"ל, שקודם המבול הלך השמש על קו המשוה

[אראל]

כותב המלבי"ם בפרשתן עה"פ עוד כל ימי הארץ וגו':
זאת שנית בארו חכמינו כי קודם המבול לא נטה השמש במעגלו השנתיי כ"ג מעלות מן המשוה לצפון ולדרום כמו שהוא עתה, רק מסלול השנתיי היה אז ג"כ על קו המשוה או סמוך לו, וע"כ חיו בני אדם חיים ארוכים, כי לא ידעו מנגעי התקופות ושנוי העתים שזה סבה לשנוי האויר ונגעי בני אדם ומחלותם, והעתק הזה שנעשה בכדור הארץ במצבו נגד השמש שנה את האויר והפירות והחליש תוקף האדמה וכחה בהשקף על חיי האדם ובע"ח אשר עליה, וכמ"ש במד' שקודם המבול לא היה חלי בעולם, וספרו מגבורות בני אדם וכחם, וששלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון כבני צאן בהולדם, ושהגשם לא ירד רק א' למ' שנה, והיו זורעים בעת ההיא והי' די למ' שנה, וכ"ז נשתנה אחר המבול לרוע, וכ"ז נולד משנוי מצב הארץ נגד השמש. וזה הודיע ה' לנח השינויים שיהיו מעתה, ואמר עוד כל ימי הארץ זרע וקציר, שכבר התבאר אצלי שיש הבדל בין ימים סתם שהם מכ"ד שעות ובין ימי הארץ שהם שנים. שכל שנה הוא יום אחד מימי הארץ, כי סיבוב השמש בכל יום ממזרח למערב בכ"ד שעות הוא יום סתמי, וסבוב השמש בכל שנה ממערב למזרח הוא יום מימי הארץ, עכ"ל.

מצטט מדברי חז"ל שקודם המבול לא נטה השמש מן קו המשוה, ועי"ז לא הי' עדיין אז שום שינויי עתם קור וחום וכו',
איפה מצא כן בדברי חז"ל???

[סעדיה]

ספורנו על אתר

[אראל]

ספורנו על אתר

הספורונו אני יודע
שאלתי איפה כתוב זאת ב'חז"ל'
(אולי נדחוק שמ"ש המלבי"ם 'חכמינו' אין הכונה על חז"ל אלא על הקדמונים)

[אראל]

ספורנו על אתר

הספורונו אני יודע
שאלתי איפה כתוב זאת ב'חז"ל'
(אולי נדחוק שמ"ש המלבי"ם 'חכמינו' אין הכונה על חז"ל אלא על הקדמונים)

[לבי במערב]

כמדומה שכמה מדרשים המצוטטים כסדר לא נמצא מקורם אלא בספורנו לבדו.

[יאיר אתמר]

ב"ר אלבק סוף עמ' 322 (וראה בהע' שם)
וראה מגיד הרקיע ח"ב פ"ח (עמ' 94 והלאה).
[ומפורסמת ראיית הגרח"ק מע"ז ח.]

[פילווישוק]

וראה מגיד הרקיע ח"ב פ"ח (עמ' 94 והלאה).

מהו ספר זה, והיכן ניתן לראות מה כתוב בו?

[אראל]

וראה מגיד הרקיע ח"ב פ"ח (עמ' 94 והלאה).

מהו ספר זה, והיכן ניתן לראות מה כתוב בו?

ייש"כ
הספר 'מגיד הרקיע' [אם כוונתך לספרו של הרב משה הסגל] נמצא ברשותי,
אי"ה אבדוק

[אגב, למה עדיין אין הספר הנ"ל באוצר?, כבר נדפס במהדורה שניה]

[תלמיד-חכמים]

האם זה קשור למ"ש הרמב"ם ביסוה"ת פ"ג ה"ח: "ואלו השתים עשרה צורות, לא היו מכוונות כנגד אותן החלקים אלא בזמן המבול, שבו העלו להן שמות אלו; אבל בזמן הזה, כבר סבבו מעט"?

[אראל]

האם זה קשור למ"ש הרמב"ם ביסוה"ת פ"ג ה"ח: "ואלו השתים עשרה צורות, לא היו מכוונות כנגד אותן החלקים אלא בזמן המבול, שבו העלו להן שמות אלו; אבל בזמן הזה, כבר סבבו מעט"?

בספר מגיד הרקיע מאריך שם בזה, ומפרש כך דברי הרמב"ם הללו

ואגב, מה שמזכיר שם במגיד הרקיע את דברי היעב"ץ בסנהדרין שמפרש מ"ש שבימי המבול הי' השמש יוצאת במערב ושוקעת במזרח, הכוונה שהגלגל יומי לא הלך, רק הגלגל המזלות, כך מפרש המהרש"א שם על אתר

[תלמוד_ישן]

וראה מגיד הרקיע ח"ב פ"ח (עמ' 94 והלאה).

מהו ספר זה, והיכן ניתן לראות מה כתוב בו?

ייש"כ
הספר 'מגיד הרקיע' [אם כוונתך לספרו של הרב משה הסגל] נמצא ברשותי,
אי"ה אבדוק

[אגב, למה עדיין אין הספר הנ"ל באוצר?, כבר נדפס במהדורה שניה]

מהדורה שלישית נדפסה בשנת תשע"ג. ספרים אחרים מאת המחבר נמצאים באוצר.

כאן הדפים הנזכרים

94.JPG (1.27 MiB) נצפה 2015 פעמים

[גביר]

דברים בזה גם אצל הרב יהודה קופרמן, קדושת פשוטו של מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשע"ג, עמ' כא-כה.

[תוכן]

בחז"ל מפורש להיפך. במס' עבודה זרה כתוב שאחרי חטא אדם הראשון הימים נהיו יותר ויותר קצרים, וזה אפשר רק כשהשמש נוטה מקו המשוה.

[צופה_ומביט]

בחז"ל מפורש להיפך. במס' עבודה זרה כתוב שאחרי חטא אדם הראשון הימים נהיו יותר ויותר קצרים, וזה אפשר רק כשהשמש נוטה מקו המשוה.

היינו ע"ז דף ח, א ומן הסתם היא הראיה של הגרח"ק [להוכיח דלא כהספורנו והמלבי"ם] שצויינה לעיל בהודעה:
viewtopic.php?f=72&p=729795&sid=0fa8b6f7ff66f7a4e9d371a29b0fba5d#p729230

[יאיר אתמר]

ראה שוטנשטיין ע"ז ח ע"א הע' 29.