מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

דוגמאות מהש"ס לחז"ל שעזבו את ביתם לתקופה ממושכת

חיפושי מקורות וכדומה
סליחות
הודעות: 2134
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

דוגמאות מהש"ס לחז"ל שעזבו את ביתם לתקופה ממושכת

הודעהעל ידי סליחות » ג' נובמבר 23, 2021 10:23 pm

מחפש דוגמאות מהש"ס לחז"ל שעזבו את ביתם לתקופות כשנסעו ללמוד או להתפרנס. רבי עקיבא זו דוגמה אחת ומפורסמת, ואשמח לדוגמאות אחרות לא בהכרח לתקופה כ"כ גדולה כמו עם ר"ע.

יהושע100
הודעות: 306
הצטרף: ג' אוקטובר 02, 2018 1:21 pm

Re: דוגמאות מהש"ס לחז"ל שעזבו את ביתם לתקופה ממושכת

הודעהעל ידי יהושע100 » ג' נובמבר 23, 2021 11:11 pm

סליחות כתב:מחפש דוגמאות מהש"ס לחז"ל שעזבו את ביתם לתקופות כשנסעו ללמוד או להתפרנס. רבי עקיבא זו דוגמה אחת ומפורסמת, ואשמח לדוגמאות אחרות לא בהכרח לתקופה כ"כ גדולה כמו עם ר"ע.

ע' דברי רב אדא בר אהבה ומעשה דרב רחומי בכתובות סב: ושטמ"ק שם בשם רבנו יונה
וע' שבת כג. ורד"ה בתר דנסיבי בדברי ר' זירא גבי הדלקת נר חנוכה אלא ששם לא מפורש הזמן

יבנה
הודעות: 3757
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: דוגמאות מהש"ס לחז"ל שעזבו את ביתם לתקופה ממושכת

הודעהעל ידי יבנה » ד' נובמבר 24, 2021 12:03 am

תלמוד בבלי מסכת גיטין דף ו עמוד ב
ועוד הא איהו דשלח ליה לרב יהודה בני אדם העולין משם לכאן הן קיימו בעצמן ויתנו (את) הילד בזונה והילדה מכרו ביין וישתו
תוספות מסכת גיטין דף ו עמוד ב
ויתנו (את) הילד בזונה - לפי שהן משתהין בארץ ישראל היו בניהם ובנותיהם משתעבדים בשביל מזונות והיינו בזונה בשביל מזונות ועוד מפ' כדאמר בירושלמי עובדא הוה בחד שמכר בתו ללמוד תורה והלך ולמד.

תלמוד בבלי מסכת קידושין דף כט עמוד ב
ת"ר הוא ללמוד ובנו ללמוד הוא קודם לבנו ר' יהודה אומר אם בנו זריז וממולח ותלמודו מתקיים בידו בנו קודמו כי הא דרב יעקב בריה דרב אחא בר יעקב שדריה אבוה לקמיה דאביי כי אתא חזייה דלא הוה מיחדדין שמעתיה א"ל אנא עדיפא מינך תוב את דאיזיל אנא שמע אביי דקא הוה אתי הוה ההוא מזיק בי רבנן דאביי דכי הוו עיילי בתרין אפי' ביממא הוו מיתזקי אמר להו לא ליתיב ליה אינש אושפיזא אפשר דמתרחיש ניסא על בת בההוא בי רבנן אידמי ליה כתנינא דשבעה רישוותיה כל כריעה דכרע נתר חד רישיה אמר להו למחר אי לא איתרחיש ניסא סכינתין ת"ר ללמוד תורה ולישא אשה ילמוד תורה ואח"כ ישא אשה ואם א"א לו בלא אשה ישא אשה ואח"כ ילמוד תורה אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה נושא אשה ואח"כ ילמוד תורה ר' יוחנן אמר ריחיים בצוארו ויעסוק בתורה ולא פליגי הא לן והא להו
רש"י מסכת קידושין דף כט עמוד ב
אם היה בנו זריז - והאב רואה שיצליח ממנו ואין לו סיפוק נכסים שילמדו שניהם ילמוד בנו והוא יטריח אחר מזונות ויספיקנו.
בי רבנן - בהמ"ד רחוק מן היישוב הוה.
לא ליתיב ליה אינש אושפיזא - לרב אחא ועל כרחו ילין בבית המדרש ומתוך חסידותו יעשה לו נס ויהרוג את המזיק.
הא לן הא להו - בני בבל היו הולכין וגורסין משניות התנאים בא"י ומתוך שלומדים חוץ למקומם אין צרכי הבית מוטלים עליו נושא אשה דהוה בלא הרהור ואח"כ הולך ולומד תורה.
להו - לבני א"י הלומדים במקומם אם נושא אשה יהו צרכי הבית מוטלין עליו ויבטלוהו.
תוספות מסכת קידושין דף כט עמוד ב
הא לן והא להו - פי' בקונטרס בני בבל היו הולכין וגורסין משניות התנאים בא"י ומתוך שלומדים חוץ למקומם אין צרכי הבית מוטל עליהם נושא אשה דהוה ליה בלא הרהור ואח"כ לומד תורה הא להו לבני א"י הלומדים במקומם אם נושא אשה יהו כל צרכי הבית מוטלין עליו ויבטלוהו וקשה לר"ת דמשמע דקאמר שמואל דנושא אשה תחלה כדי להיות בלא הרהור ומוקי לה למילתיה בבני בבל א"כ אכתי איכא הרהור כיון שהולכים ללמוד חוץ למקומן ועוד קשה אחר שנשא אשה היאך יצא חוץ למקומו ללמוד והלא הוא צריך לחזור אחר מזונות אשתו ובניו ובפ"ק דגיטין (דף ו:) אשכחן דשלח רבי אביתר בני אדם הבאים משם לכאן הם מקיימין בעצמן ויתנו את הילד בזונה ואת הילדה מכרו ביין פירוש שצריכין בניו ובנותיו להתמשכן בעבור מזונותיהן משמע שאין עושים יפה שהולכים ללמוד חוץ למקומן על כן נראה לר"ת איפכא דר' יוחנן דאמר ריחים בצוארו ויעסוק בתורה לבני בבל דיבר שאינו יכול להניח אשתו וילך וילמוד תורה ועוד שהם עניים ושמואל דאמר נושא אשה תחלה לבני א"י אמר שיכולים ללמוד במקומם וגם הם עשירים וטוב לו שישא אשה וילמוד תורה בטהרה ומיהו פעמים שגם בני א"י היו יוצאים חוץ למקומם לבבל ללמוד תורה אלא רובם היו לומדים במקומם ואין תימה אם שמואל שהיה מבני בבל דמורה לבני א"י שהיו לפניו תלמידים מבני א"י שהיה מדבר להם ור' יוחנן אף על פי שהיה מא"י היה מדבר לתלמידים שלפניו מבבל וכן מצינו בפ"ק דשבת וכו'...
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף יז עמוד א
אמר ליה רב לרבי חייא נשים במאי זכיין באקרויי בנייהו לבי כנישתא ובאתנויי גברייהו בי רבנן ונטרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן
כי הוו מפטרי רבנן מבי רבי אמי ואמרי לה מבי רבי חנינא אמרי ליה הכי עולמך תראה בחייך ואחריתך לחיי העולם הבא ותקותך לדור דורים לבך יהגה תבונה פיך ידבר חכמות ולשונך ירחיש רננות עפעפיך יישירו נגדך עיניך יאירו במאור תורה ופניך יזהירו כזוהר הרקיע שפתותיך יביעו דעת וכליותיך תעלוזנה מישרים ופעמיך ירוצו לשמוע דברי עתיק יומין כי הוו מפטרי רבנן מבי רב חסדא ואמרי לה מבי רבי שמואל בר נחמני אמרו ליה הכי אלופינו מסובלים וגו' אלופינו מסובלים רב ושמואל ואמרי לה רבי יוחנן ורבי אלעזר חד אמר אלופינו בתורה ומסובלים במצות וחד אמר אלופינו בתורה ובמצות ומסובלים ביסורים
רש"י מסכת ברכות דף יז עמוד א
ונטרן לגברייהו - ממתינות לבעליהן, ונותנות להם רשות ללכת וללמוד תורה בעיר אחרת.
מפטרי רבנן - זה מזה, שהיה נוטל רשות מחבירו לשוב לביתו ולארצו.
תלמוד בבלי מסכת עירובין דף כב עמוד א
רבא אמר במי שמשים עצמו אכזרי על בניו ועל בני ביתו כעורב כי הא דרב אדא בר מתנא הוה קאזיל לבי רב אמרה ליה דביתהו ינוקי דידך מאי אעביד להו אמר לה מי שלימו קורמי באגמא
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף ח עמוד א
והם תכו לרגלך תני רב יוסף אלו תלמידי חכמים שמכתתים רגליהם מעיר לעיר וממדינה למדינה ללמוד תורה
תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף ה עמוד ב
רב אידי אבוה דרבי יעקב בר אידי הוה רגיל דהוה אזיל תלתא ירחי באורחא וחד יומא בבי רב והוו קרו ליה רבנן בר בי רב דחד יומא


חזור אל “מנא הני מילי?”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 110 אורחים