מדרך החכמים ברצותם להורות דברי חפץ ודרכי מוסר לעם, שיביאו דבריהם על שלשה דרכים: נגלה, נסתר ופשט, כנגד שלשה מינים הנמצאים באדם: המוניים, בינוניים ויחידים. ועליהם רמז שלמה בספר משלי, באמרו (משלי א ו): "להבין משל ומליצה, דברי חכמים וחידותם". "משל" הוא הנגלה, כנגד ההמון, שלא יוכלו להבין אפי'לו הדברים הפשוטים אלא בדרך משל. "מליצה" הוא הפשט, כנגד הבינוניים, והם בעלי אומנות שאין להם עת פנאי לעסוק בתורה עד שיבינו טעמיה וסודותיה. "חידותם" הוא הנסתר, כנגד היחידים דקי השכל ובעלי העיון, שתורתם אומנותם, ויבינו טעמיה וסודותיה אפילו ברמיזה. ולפעמים יזכירו המשל והנמשל, ולפעמי'ם יסתירו זה וזה, ויביאו דבריהם סתומים וחתומי'ם על דרך הנסתר והסוד, עד שיבינו המשתכלים בהם לפי הבטה ראשונה, שדברו כנגד האמת.
לא הצלחתי למצוא מקורו!