וכמ"ש בהקדמת ספר פרח שושן, עובדא הוה בחסיד אחד שהשאיל שני ספרים לשני תלמידים, אחד החזירו כשהוא חדש, וכעס עליו באמרו כי זה אות שלא למד בו הרבה, ואחד החזירו בלוי וקרוע, ושמח בו על שלמד בו הרבה עד שבלה.
חרט כתב:לאיזה ספר כוונתו? והיכן בספר?
לא מצאתיו בספרים המצויים בשם זה.
וונדרבר כתב:קצת מעין זה, יש מעשה ידוע בס' תולדות אדם (על הג"ר זלמן), שהוא שאל ס' תנא דבי אליהו מרבי בער (אחיו של הגר"א) והחזיר אותו קרוע ובלוי, "נבלו עלי הספר מרוב משוש הידים", וטען שזה מתה מחמת מלאכה, עיי"ש.
[והרבה אחרונים דנים בסיפור זה מבחינה הלכתית].
ראה תולדות אדם וילנא תרמ"ד דף כ"ח ע"א.
https://tablet.otzar.org/#/book/17055/p ... 0/end/13/c
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 112 אורחים