מקור הניגון בשירת הים

[מיוחס]

את אחי אנוכי אבקש מהו מקור הניגון המיוחד בפרשת בשלח בקריאת התורה

[הירשערס]

זאת ועוד: מה המקור ומה היא המסורת, איזה פסוק מנגנים ואיזה קוראים בטעמים הרגילים?

[אב-י]

עי' בספר ילקוט מנהגים - ממנהגם של יהדות אשכנז

[מיוחס]

עי' בספר ילקוט מנהגים - ממנהגם של יהדות אשכנז

מה זה הספר הזה
אמנם ראיתי בספר אוצר מנהגי ישורון נראה לי
שכתב מקורו בשולחן הקריאה לגבי שביעי של פסח
אך אחר העיון בספר שולחן הקריאה לא נמצא מזה כלום
גם בספר הקריאה בתורה והלכותיה לא כתב מקורו

[אב-י]

זהו ספר שראיתי פעם (אינני יודע מי כתבו) ושם מפורט מנהגים של כמעט כל העדות לכל הזמנים. עכ"פ לשאלתך, עי' בספר מועדים לשמחה חלק 'שבט אדר' ושם תמצא מבוקשך

[חכם באשי]

ספר 'ילקוט המנהגים' יצא לאור ע"י משרד החינוך. ספר מיוחד במינו.

[מיוחס]

זהו ספר שראיתי פעם (אינני יודע מי כתבו) ושם מפורט מנהגים של כמעט כל העדות לכל הזמנים. עכ"פ לשאלתך, עי' בספר מועדים לשמחה חלק 'שבט אדר' ושם תמצא מבוקשך

גם שם במועדים לשמחה אמנם הביא מנהגי גרמניה למיניהם וכדרכו מנהגי החסידים
אך מקור נכבד מפורש לא מצאתי שם
אמנם כתב מספר עמודי שמים סידור היעבץ אך יש לעיין בעיקר הכתוב שם האם הוא הגבהת הקול או ניגון מיוחד

[חיימקה]

אמנם כתב מספר עמודי שמים סידור היעבץ אך יש לעיין בעיקר הכתוב שם האם הוא הגבהת הקול או ניגון מיוחד

שמא אתה יכול לכתוב איפה בספר מועדים לשמחה הוא מציין את היעב"ץ [אין לי הספר] ובסידור היעב"ץ חיפשתי ולא מצאתי

[רבינו הגודל]

את אחי אנוכי אבקש מהו מקור הניגון המיוחד בפרשת בשלח בקריאת התורה

המעניין הוא שזה ניגון ליטאי למנהג חסידי

[רב טקסט]

בימי הראשונים באשכנז וצרפת אף שכבר ביטלו תירגום קרה"ת עוד היו מתרגמין בשביעי של פסח וביום ראשון של שבועות שהקריאה מדברת מענין נסי היום, ובמחזור ויטרי כתב התרגמוים לימים אלה עם הוספות דרשות מתרגום ירושלמי ועוד יותר, ובחזקוני פרשת יתרו ג"כ הזכיר דבעצרת מתרגמינן הדברות. (גם ההפטרות היו מתרגמין בכל ימי הפסח ושבועות כמש"כ התוס' במגלה כד. ד"ה ואם היו, וכן הביא במחזור ויטרי התרגומים לימים אלה. וכפי שכבר נתפרסם שאקדמות ויציב פתגם הן רשויות למתרגם) ובתוספות ב"מ ע: ד"ה תשיך הביאו מתרגום של והוה כד שלח פרעה מה שלא נמצא לפנינו לא בתרגום ולא בתרגום ירושלמי וישנו בתרגום שבמחזור ויטרי.
והנה במחור ויטרי בפסוק והמים להם חמה השני כתוב ומנעים קולו בנעימה ובזמרה, ועם כי נראה עיקר כוונתו להמתרגם עכ"פ נראה שמפני כך היה הקורא מסיים כבר בנעימה הדומה לה, וכמו שהוא למעשה אצל התימנים שהקורא מסיים הפסוקים בנעימה מיוחדת הדומה קצת לניגון התרגום שלהם (והמבין יבחין גם שיש קשר גדול בין הניגון שיש להם בתרגום לניגון שאנו מנגנים בו סופי הפסוקים בשירה).
ולפ"ז עיקר המנהג לנגן סופי הפסוקים שיש בהם אריכות דרשות בתרגום ירושלמי ובתרגום שבמחזור ויטרי והמנהג הוא אכן קצת עד"ז.

מובן שכל זה לפני מנהג קצת בני ליטא\אשכנז שאין מנגנים רק מקצת הפסוקים ובסופם דוקא

[שבטיישראל]

מובן שכל זה לפני מנהג קצת בני ליטא\אשכנז שאין מנגנים רק מקצת הפסוקים ובסופם דוקא

המנהג הנפוץ שמנגנים רק סוף הפסוקים בהם מוזכר שם ה'

(לא יודע למה כתבת "מנהג בני אשכנז-ליטא" - גם אצל בני פולין גאליציה והונגרי' נוהגין כן)

[רב טקסט]

גם לי היה נדמה מתחלה שזה תלוי בשם, עם כי הרגשתי שזה לא ממש תלוי בזה, ושוב שמעתי כן מאחרים שהרגישו גם הם כך, וכמעט ברור שזה דמיון מאחר שברוב הפסוקים זה אכן יוצא כך ולא מצאו דרך אחר להגדיר זאת.

ברוב קהילות החסידים, וגם בהרבה קהילות מיוצאי גרמניה מנגנים כל השירה בשינוי ניגון, ז"א כל הפסוקים, ולא רק סופי הפסוקים לבד.
והם בכלל יש להם ניגון אחר לא אותו שמנגנים בסופי הפסוק בעשרת הדברות (ויש קהילות חסידים שאצלם מנגנים סופי הפסוקים בעשרת הדברות בניגון אחר), והניגון של אלה שאין מנגנים אלא סופי הפסוק בםפוקים מסוימים קרוב מאד לניגון סופי הפסוק דקרה"ת של התימנים.