לא מצאתי היכן רש"י מפרש כך;
1. שם משמואל בראשית פרשת מקץ שנה תרעג
אתה חונן לאדם דעת. והוא כענין (דניאל ב') יהב חכמתא לחכימין שפירש"י למבקשי חכמה, וכן הוא בענין דעת
2. שם משמואל בראשית חנוכה שנה תרעז
ושכל הנבדל, יש לומר דהנה כתיב (דניאל ב') יהב חכמתא לחכימין, ופירש"י למבקשי חכמה, והיינו דא"א להיות
3. שם משמואל במדבר שבועות שנה תרעז
ודרישתו של המקבל כמ"ש (דניאל ב') יהיב חכמתא לחכימין פירש"י למבקשי חכמה. וזה שאמר המדרש, יכול מפני
4. שם משמואל דברים פרשת ואתחנן שנה תרעז
לבו שיהי' ביכלתו לכוון, וכענין שכתוב (דניאל ב' כ"א) יהב חכמתא לחכימין פירש"י למבקשי חכמה, כן זה המבקש