מקור לעמק ברכה בשם מהר"ש

[גאולה בקרוב]

כתב בעמק ברכה דיני ליל שבת, בהגהה, ש"מצאתי כתוב איך שמהר"ש נהג" שלא לאכול סעודת ליל שבת עד הלילה, ומטעם "שלא יקדים ולא יאחר" (שנאמר על נרות שבת).
חיפשתי במנהגי מהר"ש מנוישטאט או במטה משה לתלמיד מהרש"ל, ולא מצאתי.
אולי החכמים כאן יעזרו.

[אליהוא]

כמדומה שהכונה למהר"ש לובלין (מהרש"ל השני)

[בגולה]

גם אני חשבתי כך, מאחרי שהגהות בעמק ברכה, יש מהם שכתבם השל"ה תלמידו (ואכן הגהה זו נמצאת גם בהגה' של"ה). אך ראשית הלשון "מצאתי כתוב איך שמהר"ש", אין מתאים כ"כ לזה, שכן הוא מביא בדרך כלל מרבו זה מה ששמע ממנו ולא מה שמצא כתוב ממנו.
ושנית, והוא העיקר, אאל"ט הוא מזכירו תמיד בתואר "מורי" (ובדרך כלל הוא מוסיף מורי החסיד... וכדו'), וכאן אין הוא מזכיר שום תואר!

[תורה תמימה]

עיין בט"ז סי' רצ"א ס"ק ו' שכתב כן בשם רש"ל שכך היה מנהגו

[גאולה בקרוב]

יישר כח גדול לכולכם!

[גאולה בקרוב]

יש למישהו שו"ע מהד' מכון ירושלים, לבדוק מה ציינו בט"ז הנ"ל, היכן הדברים על מהרש"ל?

[כותב]

יש למישהו שו"ע מהד' מכון ירושלים, לבדוק מה ציינו בט"ז הנ"ל, היכן הדברים על מהרש"ל?

ציינו בהגהות והערות:

עי' שו"ת מהרש"ל סי' יג ופח, וים של שלמה ביצה פ"ד סימן נא. ועיין פרישה סימן רעא סוף אות ד.

[גאולה בקרוב]

תודה רבה וישר כח!

[הוגה]

תח"י של הט"ז עמד ספר "עמק ברכה" והגהות בנו השל"ה, כפי שניתן לראות בכמה מקומות,

כך שיתכן שמקור דברי הט"ז הנ"ל בסי' רצ"א הוא מההגהה הנ"ל, והבין הט"ז ש'מהר"ש' היינו מהרש"ל (הראשון),

א"כ יותר ראוי היה למהדירי מכון ירושלים לציין לדברי הגהת "עמק ברכה" הנ"ל, בו מפורשים הדברים שכתב הט"ז על שם מהרש"ל.

[גאולה בקרוב]

להוגה, יתכן כדבריך,
אבל מאידך גיסא, מסתבר שהט"ז לא היה "מרשה לעצמו" לפתוח "מהר"ש" שכתב בהגהת עמק ברכה כ"רש"ל" אם לא היה מקור ברור בידו.
מי יודע...

[אליהוא]

יותר מסתבר שכונתו שראה כן בפרישה המצויין לעיל.
ומש"כ לעיל הוא כמובן טעות.

[הוגה]

מסופקני אם ראה/מזכיר הט"ז, את הפרישה/דרישה באו"ח.

[הוגה]

כעת ראיתי במפעל הביבליוגרפיה, שפרישה ודרישה נד' לראשונה בלובלין שצ"ה רק על יו"ד ואבן העזר, ואילו על אורח חיים נדפס לראשונה בפפ"ד תע"ב,

כעת מובן מדוע הפרישה מוזכר בט"ז פעמים רבות רק ביורה דעה ואבן העזר, ואילו באו"ח לא מוזכר כלל, כי פשוט הט"ז שנפטר בשנת תכ"ז לא יכול לראות את הפרישה לאו"ח שנדפס רק בתע"ב.

וודאי שגם הפרישה לא ראה את הט"ז, ואם לא נניח שהט"ז ראה זאת בהגהת עמק ברכה - א"כ שוב חזרנו לחפש מקור משותף לשלושתם... ראה כאן מקרה דומה