פורום אוצר החכמה

בקרו טלה כתב:

מצפה לישועת השם כתב:אי מי מחו"ר יודע אודות העניין של שמחה לאבלים בימי השבעה (לא חלילה דברים החורגים מגדר דברי השו"ע), אלא על כך שאין איסור לחייך וכיו"ב בימי השבעה.
כמדומני שיש מהרש"א ע"כ.
ייש"כ.

אולי

מהרש"א כתובות סט:
מר וזח נעשה שר כו'. עיין פרש"י בית מרזח כלומר האבל הניזח במרירות ומזדעזע מלשון ולא יזח החושן כו' ישב בראש כמו שר פי' סרוחים לנשארים כמו סרח העודף עכ"ל. וענין שישב בראש שגם זה הוא לנחמו שישכח צערו כמו ששותין לו יין. ואפשר שהוא פי' מר וזח דהיינו שיזח ויזוז ממרירתו וק"ל:

מצפה לישועת השם כתב:שמעתי גם אומרים מהמגיד מקאזניץ זי"ע ש'אבל' ר"ת 'איך בין לוסטיג'.

בקרו טלה כתב:

מצפה לישועת השם כתב:שמעתי גם אומרים מהמגיד מקאזניץ זי"ע ש'אבל' ר"ת 'איך בין לוסטיג'.

עוד האריכו הרבה בדברי רש"י גבי אבל בסוכה דף כה ע"א ד"ה טירדא דרשות - שאף על פי שהוא חייב לנהוג אבילות של נעילה רחיצה וסיכה להראות כבוד מתו אינו חייב להצטער:

מצפה לישועת השם כתב:האם מישהו מהרבנים יודע מהו המקור הכי קדום לסימני הסדר 'קדש' ורחץ - עד נרצה'
מובא באבודרהם, אבל שמעתי שיש מקור יותר קדום מרש"י וכו'.
אשמח לעזרה.
ייש"כ.

בקרו טלה כתב:

מצפה לישועת השם כתב:האם מישהו מהרבנים יודע מהו המקור הכי קדום לסימני הסדר 'קדש' ורחץ - עד נרצה'
מובא באבודרהם, אבל שמעתי שיש מקור יותר קדום מרש"י וכו'.
אשמח לעזרה.
ייש"כ.

viewtopic.php?f=17&t=17692&p=168709#p168836

נוטר הכרמים כתב:ראיתי באחד מספרי גדולי הדורות את המובאה הנ"ל בשם 'אמרו ז"ל', מישהו מכיר?

לבנון כתב:היכן מוזכר שארבע אבות נזיקין הם כנגד ד' גלויות

אלשיך שמות - פרק כב פסוק ד-ה
והנה מכלל משפטי ה' ישרים אלה הם ארבע אבות נזיקין אשר בם התחיל סדר נזיקין. וזה לשון המשנה (ריש בבא קמא). ארבע אבות נזיקין השור והבור והמבעה וההבער, לא הרי השור כהרי המבעה ולא הרי המבעה כהרי השור, ולא זה וזה שיש בהם רוח חיים כהרי אש שאין בו רוח חיים, ולא זה וזה שדרכן לילך ולהזיק כהרי הבור שאין דרכו לילך ולהזיק, הצד השוה שבהם שדרכן להזיק ושמירתן עליך וכשהזיק חב המזיק לשלם תשלומי נזק במיטב הארץ, ע"כ.
ואחשבה כי בם נרמזו ארבע מלכיות אשר הזיקונו זה ארבע רגלים, בבל מדי יון ואדום וכו' עיי"ש.

חפציאלי כתב:האם יש מקור שלבן החליף גם את השפחות הגרד קוק מחפש זאת דחוף

בקרו טלה כתב:

לבנון כתב:היכן מוזכר שארבע אבות נזיקין הם כנגד ד' גלויות

אלשיך שמות - פרק כב פסוק ד-ה
והנה מכלל משפטי ה' ישרים אלה הם ארבע אבות נזיקין אשר בם התחיל סדר נזיקין. וזה לשון המשנה (ריש בבא קמא). ארבע אבות נזיקין השור והבור והמבעה וההבער, לא הרי השור כהרי המבעה ולא הרי המבעה כהרי השור, ולא זה וזה שיש בהם רוח חיים כהרי אש שאין בו רוח חיים, ולא זה וזה שדרכן לילך ולהזיק כהרי הבור שאין דרכו לילך ולהזיק, הצד השוה שבהם שדרכן להזיק ושמירתן עליך וכשהזיק חב המזיק לשלם תשלומי נזק במיטב הארץ, ע"כ.
ואחשבה כי בם נרמזו ארבע מלכיות אשר הזיקונו זה ארבע רגלים, בבל מדי יון ואדום וכו' עיי"ש.

הבטחתי כתב:במסילת ישרים בפרק י"ג הביא מימרת חז"ל זו והוסיף, ואסמכוה אקרא וכל אשר שאלו עיני לא אצלתי מהם.
היש מי שעמד בדבריו אלו.

ועשה שהחיינו על הפירות עד אחר י"ז תמוז, אפילו אחר ר"ח אם בא לו דבר חשוב שחביב עליו... ואמר ב' דעות כתוב בס' החסידים אחת אמר' שאין לעשות שהחיינו משום דאינה שייך לומר זמן על זה המועד, ואחת אמר' שיש לעשות זמן, משום דכתיב כל אשר שאלו עיני.

שברי לוחות כתב:באברבנאל פרשת תולדות עה"פ ויתן לך מטל השמים: 'וזכר הטל לפי שהם מים של ברכה כדבריהם ז"ל'
למה כוונתו?

מדרש רבה בראשית - לט, ח
לך טל ילדותך לפי שהיה אבינו אברהם מתפחד ואומר תאמר שיש בידי עון שהייתי עובד עבודת כוכבים כל השנים הללו א"ל הקב"ה לך טל ילדותך מה טל זה פורח אף עונותיך פורחים מה הטל הזה סימן ברכה לעולם אף אתה סימן ברכה לעולם וכו'.
ואולי כוונתו לספרי הובא שם ברש"י
ספרי פרשת האזינו
כמטר. מה מטר חיים לעולם אף דברי תורה חיים לעולם. אי מה מטר מקצת עולם שמחים ומקצת עולם עצבים בו מי שבורו וגתו מלא יין וגתו וגרנו לפניו מצירי' לו אף דברי תורה כן ת"ל תזל כטל אמרתי. מה טל כל העולם כולו שמחים בו אף דברי תורה כל העולם כולו שמחים בו.

חפציאלי כתב:האם יש מעלה לשבת וראש חדש חנוכה מספרי חסידות דחוף לי

קדושת לוי - קדושה חמישית - חנוכה
ובימי חנוכה אמרתי שבחנוכה מוציאין שני ספרי תורה בחול כגון בראש חודש ושבת, ובכל השנה אין מוציאין בחול שני ספרי תורה אפילו בחול המועד סוכות דאז הוא יום טוב שגומרין הלל הואיל וחלוקין בקרבנותיהן ואומרים בהפטורה שבת חול המועד סוכות מקדש ישראל והזמנים, הואיל ומלכות הרשעה רצו לעקור את התורה הקדושה וישראל באותו הדור מסרו נפשם על התורה והמצוה. והראה הקדוש ברוך הוא אהבה וחיבה לישראל. לכן מוציאין אפילו בחול שני ספרי תורה כמו בראש חודש ושבת, ולפעמים בשבת חנוכה ג' ספרי תורה להראות שהחיבה של חנוכה היה בתורה לכן בחנוכה המצוה באור ובראיה. מה שאין כן בשום מצוה כגון הרואה נר חנוכה מברך, כיון שהחיבה שהראה הקדוש ברוך הוא והנס שעשה בו כדי לקיים מצות המנורה ונעשה נס בקיום התורה כמ"ש והתורה נקראת אור כמו שנאמר (משלי ו,כב) ותורה אור ומאירת עינים, לכן מצותינו באור ובראיה. כה יעשה האל הרחמן עמנו אותות לטובה ואהבה וחיבה לקיים מצותיו ויאיר עינינו בתורתו וידבק לבנו במצותיו ויתן בלב מלכיות ושריו ויועציו לטובה ואל יגזור עלינו גזירות נגד תורתינו הקדושה ויקוים בנו מקרא שכתוב (ויקרא כו,מד) ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם כי אני ה' אלהיהם אמן סלה:

מצפה לישועת השם כתב:יש סיפור על בעל התולדות יעקב יוסף זי"ע שהגיע למגיד ממעזריטש זי"ע וכשיצא משם התבטא שהפמליא של מעלה עברה אליו, משהו בסגנון הזה.
ידוע לא מי מהיכן מקור הסיפור הזה, והיכן הוא מסופר?

בקרו טלה כתב:עי' בשיחות צדיקים הובא בישורון בהע' 56
ועי"ע באלון בכות