פורום אוצר החכמה

דרומי כתב:ראה כאן ע' שעד

(יתכן ואין זה ממש קולע אל המטרה המבוקשת, אם כן אנא לפרט יותר ואשתדל בל"נ)

דרומי כתב:ראה בספר המאמרים (להרש"ב מליובאוויטש) משנת תער"ב ('בשעה שהקדימו - תער"ב') חלק א עמ' רלח - פרק קכב - שמפורש כן.

מצפה לישועת השם כתב:האם אי מי מהרבנים יודע איך בדיוק מנקדים את המילה 'דיוטגמא' המוזכרת כו"כ פעמים בהקשר של תורה?
ייש"כ.

חפציאלי כתב:אז לא חתך רק אמר שיחתכו

בריושמא כתב:

מצפה לישועת השם כתב:האם אי מי מהרבנים יודע איך בדיוק מנקדים את המילה 'דיוטגמא' המוזכרת כו"כ פעמים בהקשר של תורה?
ייש"כ.

המלה דיוטגמא היא יוונית: Διάταγμα, דיאטגמא, Diátagma, ומשמעה: צו, פקודה.
הניקוד של המלה הוא אפוא: דְיוֹטַגְמָא.

פרי יהושע כתב:מחפש מקור בגאונים או בראשונים לכך שהקורא בספרים חיצונים אין לו חלק לעוה"ב הוא כדי שלא יכלל בכלל כ"ד ספרים
כך הוא משמעות קהלת רבה על הקרא "ויותר מהמה הזהר בני עשות ספרים הרבה", "כל המכניס בתוך ביתו יותר מכ"ד ספרים מהומה הוא מכניס לביתו, כגון ספר בן-סירא" (קוהלת רבה יב, יב-יג). והיר' סנהדרין, אבל הייתי רוצה למצוא מאחד מהקדמונים שיאמר כן להדיא

שייף נפיק כתב:כתב במקרא מפורש פרשת שמות
''דכבר כתבו דמלך הוי דן כדיני בני נח הורג שלא בעדים''
מי יודע מקור לדברים אלו?
עוד שם מביא מהחינוך שבן נח נהרג על פי עצמו.
היכן החינוך?
אלפי תודות מראש

מה שנכון נכון כתב:

פרי יהושע כתב:מחפש מקור בגאונים או בראשונים לכך שהקורא בספרים חיצונים אין לו חלק לעוה"ב הוא כדי שלא יכלל בכלל כ"ד ספרים
כך הוא משמעות קהלת רבה על הקרא "ויותר מהמה הזהר בני עשות ספרים הרבה", "כל המכניס בתוך ביתו יותר מכ"ד ספרים מהומה הוא מכניס לביתו, כגון ספר בן-סירא" (קוהלת רבה יב, יב-יג). והיר' סנהדרין, אבל הייתי רוצה למצוא מאחד מהקדמונים שיאמר כן להדיא

אם יעזור מן האחרונים - ר"ר מרגליות כותב כך ביסוד המשנה ובמרגליות הים.

שייף נפיק כתב:כתב במקרא מפורש פרשת שמות
''דכבר כתבו דמלך הוי דן כדיני בני נח הורג שלא בעדים''
מי יודע מקור לדברים אלו?
עוד שם מביא מהחינוך שבן נח נהרג על פי עצמו.
היכן החינוך?
אלפי תודות מראש

מה שנכון נכון כתב:

שייף נפיק כתב:כתב במקרא מפורש פרשת שמות
''דכבר כתבו דמלך הוי דן כדיני בני נח הורג שלא בעדים''
מי יודע מקור לדברים אלו?
עוד שם מביא מהחינוך שבן נח נהרג על פי עצמו.
היכן החינוך?
אלפי תודות מראש

ראה רמב"ם מלכים ספ"ג וספ"ט, וסנהדרין ס"פ יח.
החינוך במצוות כו וקצב.

מה שנכון נכון כתב:

פרי יהושע כתב:מחפש מקור בגאונים או בראשונים לכך שהקורא בספרים חיצונים אין לו חלק לעוה"ב הוא כדי שלא יכלל בכלל כ"ד ספרים
כך הוא משמעות קהלת רבה על הקרא "ויותר מהמה הזהר בני עשות ספרים הרבה", "כל המכניס בתוך ביתו יותר מכ"ד ספרים מהומה הוא מכניס לביתו, כגון ספר בן-סירא" (קוהלת רבה יב, יב-יג). והיר' סנהדרין, אבל הייתי רוצה למצוא מאחד מהקדמונים שיאמר כן להדיא

אם יעזור מן האחרונים - ר"ר מרגליות כותב כך ביסוד המשנה ובמרגליות הים.

מקדש מלך כתב:

מה שנכון נכון כתב:

פרי יהושע כתב:מחפש מקור בגאונים או בראשונים לכך שהקורא בספרים חיצונים אין לו חלק לעוה"ב הוא כדי שלא יכלל בכלל כ"ד ספרים
כך הוא משמעות קהלת רבה על הקרא "ויותר מהמה הזהר בני עשות ספרים הרבה", "כל המכניס בתוך ביתו יותר מכ"ד ספרים מהומה הוא מכניס לביתו, כגון ספר בן-סירא" (קוהלת רבה יב, יב-יג). והיר' סנהדרין, אבל הייתי רוצה למצוא מאחד מהקדמונים שיאמר כן להדיא

אם יעזור מן האחרונים - ר"ר מרגליות כותב כך ביסוד המשנה ובמרגליות הים.

עיין עוד יד דוד סנהדרין דף ק ע"ב.
באר שבע סנהדרין שם.
עלי תמר על ירושלמי סנהדרין פ"י ה"א.

פרי יהושע כתב:

מה שנכון נכון כתב:

פרי יהושע כתב:מחפש מקור בגאונים או בראשונים לכך שהקורא בספרים חיצונים אין לו חלק לעוה"ב הוא כדי שלא יכלל בכלל כ"ד ספרים
כך הוא משמעות קהלת רבה על הקרא "ויותר מהמה הזהר בני עשות ספרים הרבה", "כל המכניס בתוך ביתו יותר מכ"ד ספרים מהומה הוא מכניס לביתו, כגון ספר בן-סירא" (קוהלת רבה יב, יב-יג). והיר' סנהדרין, אבל הייתי רוצה למצוא מאחד מהקדמונים שיאמר כן להדיא

אם יעזור מן האחרונים - ר"ר מרגליות כותב כך ביסוד המשנה ובמרגליות הים.

אם מעצמו כתב לא יעזור הרבה, הלא הוא רווח מאד במחקר, ואכן כן הוא משמעות המדר"ר הנ"ל, אבל רציתי לראות האם יש לו יסוד בקדמונים במפורש יותר, אבל בל"נ אעיין גם שם וייש"כ לכם.

מקדש מלך כתב:

מה שנכון נכון כתב:

פרי יהושע כתב:מחפש מקור בגאונים או בראשונים לכך שהקורא בספרים חיצונים אין לו חלק לעוה"ב הוא כדי שלא יכלל בכלל כ"ד ספרים
כך הוא משמעות קהלת רבה על הקרא "ויותר מהמה הזהר בני עשות ספרים הרבה", "כל המכניס בתוך ביתו יותר מכ"ד ספרים מהומה הוא מכניס לביתו, כגון ספר בן-סירא" (קוהלת רבה יב, יב-יג). והיר' סנהדרין, אבל הייתי רוצה למצוא מאחד מהקדמונים שיאמר כן להדיא

אם יעזור מן האחרונים - ר"ר מרגליות כותב כך ביסוד המשנה ובמרגליות הים.

עיין עוד יד דוד סנהדרין דף ק ע"ב.
באר שבע סנהדרין שם.
עלי תמר על ירושלמי סנהדרין פ"י ה"א.

אולי אפשר לצטט משם, באר שבע עוד בהשג יד אבל 'עלי תמר' ממש לא.
עכ"פ יישר כוחכם.

גמח כתב:האם מצאנו מקום שחז"ל דרשו 'בני ישראל דוקא' ולא כהנים וכדומה.

תם מה הוא אומר כתב:היכן החיד"א כותב את תוכן הדברים הבאים
כשאדם 'צם', הלב שלו יותר 'פתוח', יותר 'מתבונן'. אפילו אם יבוא היצר ויאמר לו: 'תעשה כך וכך', מעשה עבירה. הוא לא יכול, הוא לא אכל 'כזית לחם', לכן הוא לא יכול לעשות אפילו מה שיצרו מבקש. כך זה טבע האדם.

אשריו מי שיוכל להתענות על חטאתיו, ורבו סגולות התענית, ומהם כי הסט"א אין בה כח לידבק במי ששרוי בתענית.

על ידי התענית יבא לידי ענוה, כי יכיר מה הוא האדם דבמניעת מעט פת יותש כחו.