פורום אוצר החכמה

דרופתקי דאורייתא כתב:מה היה המאכל של בנ"י במצרים? שמעתי בשם האבן עזרא שהיו אוכלים מצות, ולא מצאתיו. יש"כ למסייעים.

אורחות חיים חלק א פירוש ההגדה [על די אכלא אבותינו בארעא דמצרים]
יש שואלין והלא אחר יציאת מצרים היה שהוציאו בצקם צרורות בשמלות' על שכמם ויאפו את הבצק וכו' ואמר ר' יהוסף האזובי בשם הר' אברהם בן עזרא ז"ל שהיה שבוי בהודו והיו מאכילין אותו לחם מצה ולא נתנו לו לעולם חמץ והטעם מפני שאינו מתעכל במהרה כחמץ ויספיק ממנו מעט וכן היו עושין המצרים לישראל:

אינו האבן עזרא viewtopic.php?f=19&t=24636&p=247601#p247599

ושא_נס כתב:לפי המבוא הנ"ל הוא נפטר על האוניה בדרכו למלטה, ואילו במערכת הספריה הלאומית: מקצוע: "שימש רב באלכסנדריה בשנים תקצ"ב-תרט"ו [1832-1856]. בסוף תרט"ו עבר למאלטה". משמע שהגיע חי למלטה ואף חי בה פרק זמן מסויים. ואנחנו לא נדע.

ס' המעלות לשלמה נדפס כארבעים שנה אחרי פטירת המחבר, ובסוף הספר (דפים קיג-קטז) הוסיף (המו"ל?) "שמות רבני נא אמון האחרונים", ובדף קי"ג ע"ב יש כמה שורות על המחבר רבי שלמה חזן, שישב על כסא הרבנות שם בתקצ"ב, ונלב"ע בתרט"ז, ונקבר בעיר מאלטא יע"א. אך אין שם שום הסבר איך ולמה הגיע למלטה.
וכאן כל אחד מרושמי התולדות השתמש בדמיונו המפותח להמציא משהו.
ראה יהב"י, אוצר הרבנים, אטלס עץ חיים וכו'. אחד כותב שעבר לגור במלטה, והשני הוסיף שישב שם על כסא הרבנות, ואידך זיל גמור.
ובספריה הלאומית כנראה העתיקו מאחד מהם.
וצריך חיפוש מה המקורות של כותבי המבוא שם (וכן במהדורה החדשה של כרוב ממשח) שנפטר באמצע הנסיעה וכו'. נראה מדבריהם שיש מצבה (אולי במלטה).
[בחלקת מחוקק חוברת ב' (דף ה' סוף ע"ב) סי' מ"ה יש מקום של קבר שנקנה ע"י בתו (מרת רחל נגאר?),
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... geid=P0018 ודרך אגב כתוב שם שאביה נקבר במלטה].

"ולא מצינו דבריו בתלמוד זולתי במס' אבות... ובפרקי דר' אליעזר..." (הריב"ק ביחוסי תנאים ואמוראים עמ' תלח).

המקור הקדום ביותר הוא לכאורה התלמוד בעצמו.
אך כוונתך מי המקור הקדום ביותר המתייחס לעובדה זו.
אגב, מצו"ב התייחסות קצת סנסציונית לעניין... (בקטע האחרון של העמוד)

בספר המצרף ח"א סימן קב עמ' עז:
"גם מצאנו (שבת קי"ט סוף ע"א) דרבי חייא בר אבא אמר לההוא טבח בני במה זכית לכך, אמר לו קצב הייתי וכו', ראינו שבח הטבח איך יעלה ויבא ויגיע בגלל אומנתו לנחלת חיי עולם הבא. ומטבח זה למד הב"ח ז"ל (אורח חיים סוף סימן רמ"ב) דין דפסקינן כבית שמאי במקום בית הלל [ביצה טז א] בפעם זה, משום דמיניה שמעינן דהלל מודה בזה לדברי שמאי. והנה זכה טבח בעולם לזכות את ישראל בדין חדש (המרבה נחלתו בעולם הבא עד מאוד, כמו שכתב בהקדמת הסמ"ג), ובמסכת אבות דרבי נתן בחושך שמו יכוסה".

היכן מבואר בהקדמת הסמ"ג שהמזכה את ישראל בדין חדש מרבה נחלתו בעוה"ב עד מאד.
יתכן ויש החלפה ושיבוש בשם הספר, ובמקום סמ"ג צריך להיות ספר אחר, ודוק.

ייש"כ

נעם יעקובי כתב:נשאלתי אם יש מקור קדום שרחב"ד לא אמר מימרות הלכתיות בש"ס,
וגם אימרותיו בעניני אגדה מועטים הם.[תפארת שלמה מרדמאסק ראיתי מחפש מקור יותר קדום]

ראה באריכות בספר "צלותא דשמואל" (כהן) בנספחים

נעם יעקובי כתב:מה פירוש בחושך שמו יכוסה?

באדר"נ טבח נמנה עם אלו שאין להם חלק לעולם הבא, וכונת הרב המצרף שהוא נזכר לשלילה, יחד עם אחרים שאין להם חלק לעולם הבא.

האם ידוע היכן מובא המעשה של הדיבוק עם הח"ח במפורט? (ומוסמך כמובן)
ומקור (בשם ר' אלחנן וסרמן?) לטעם שאין בזמנינו דיבוקים כי ה"ז מבטל כח הבחירה

שאל אביך ויגדך
והשני כתוב בנוסח כזה כמדומה שיגיע זמן שיתגעגעו לדיבוק
ובמאיר עיני ישראל (נשרי -על הח"ח) ביתר דיוק

כעת לא מצאתי בשאו"י אבל יש שם כמה וכמה סיפורים על דיבוק
ראה חלק א' עמ' שיא וח"ג עמ' קסא

ושא_נס כתב:בספר המצרף ח"א סימן קב עמ' עז:
"גם מצאנו (שבת קי"ט סוף ע"א) דרבי חייא בר אבא אמר לההוא טבח בני במה זכית לכך, אמר לו קצב הייתי וכו', ראינו שבח הטבח איך יעלה ויבא ויגיע בגלל אומנתו לנחלת חיי עולם הבא. ומטבח זה למד הב"ח ז"ל (אורח חיים סוף סימן רמ"ב) דין דפסקינן כבית שמאי במקום בית הלל [ביצה טז א] בפעם זה, משום דמיניה שמעינן דהלל מודה בזה לדברי שמאי. והנה זכה טבח בעולם לזכות את ישראל בדין חדש (המרבה נחלתו בעולם הבא עד מאוד, כמו שכתב בהקדמת הסמ"ג), ובמסכת אבות דרבי נתן בחושך שמו יכוסה".

היכן מבואר בהקדמת הסמ"ג שהמזכה את ישראל בדין חדש מרבה נחלתו בעוה"ב עד מאד.
יתכן ויש החלפה ושיבוש בשם הספר, ובמקום סמ"ג צריך להיות ספר אחר, ודוק.

ייש"כ

או.. שזה עוד אחד מטעויותיו של הבן יוחאי..
מעניין לבדוק ממי הוא העתיק הפעם ושגה..

דרופתקי דאורייתא כתב:

ושא_נס כתב:בספר המצרף ח"א סימן קב עמ' עז:
"גם מצאנו (שבת קי"ט סוף ע"א) דרבי חייא בר אבא אמר לההוא טבח בני במה זכית לכך, אמר לו קצב הייתי וכו', ראינו שבח הטבח איך יעלה ויבא ויגיע בגלל אומנתו לנחלת חיי עולם הבא. ומטבח זה למד הב"ח ז"ל (אורח חיים סוף סימן רמ"ב) דין דפסקינן כבית שמאי במקום בית הלל [ביצה טז א] בפעם זה, משום דמיניה שמעינן דהלל מודה בזה לדברי שמאי. והנה זכה טבח בעולם לזכות את ישראל בדין חדש (המרבה נחלתו בעולם הבא עד מאוד, כמו שכתב בהקדמת הסמ"ג), ובמסכת אבות דרבי נתן בחושך שמו יכוסה".

היכן מבואר בהקדמת הסמ"ג שהמזכה את ישראל בדין חדש מרבה נחלתו בעוה"ב עד מאד.
יתכן ויש החלפה ושיבוש בשם הספר, ובמקום סמ"ג צריך להיות ספר אחר, ודוק.

ייש"כ

או.. שזה עוד אחד מטעויותיו של הבן יוחאי..
מעניין לבדוק ממי הוא העתיק הפעם ושגה..

יפה מאד.
לזה רמזתי ב"ודוק" שלי. יתכן שמסתתר פה שיבוש עסיסי. השגיאות שלו נפלאות ועסיסיות בהרבה מקרים. עם השנים מצאתי בספריו כמה וכמה וכמה שיבושים למיניהם.

ושא_נס כתב:

דרופתקי דאורייתא כתב:

ושא_נס כתב:בספר המצרף ח"א סימן קב עמ' עז:
"גם מצאנו (שבת קי"ט סוף ע"א) דרבי חייא בר אבא אמר לההוא טבח בני במה זכית לכך, אמר לו קצב הייתי וכו', ראינו שבח הטבח איך יעלה ויבא ויגיע בגלל אומנתו לנחלת חיי עולם הבא. ומטבח זה למד הב"ח ז"ל (אורח חיים סוף סימן רמ"ב) דין דפסקינן כבית שמאי במקום בית הלל [ביצה טז א] בפעם זה, משום דמיניה שמעינן דהלל מודה בזה לדברי שמאי. והנה זכה טבח בעולם לזכות את ישראל בדין חדש (המרבה נחלתו בעולם הבא עד מאוד, כמו שכתב בהקדמת הסמ"ג), ובמסכת אבות דרבי נתן בחושך שמו יכוסה".

היכן מבואר בהקדמת הסמ"ג שהמזכה את ישראל בדין חדש מרבה נחלתו בעוה"ב עד מאד.
יתכן ויש החלפה ושיבוש בשם הספר, ובמקום סמ"ג צריך להיות ספר אחר, ודוק.

ייש"כ

או.. שזה עוד אחד מטעויותיו של הבן יוחאי..
מעניין לבדוק ממי הוא העתיק הפעם ושגה..

יפה מאד.
לזה רמזתי ב"ודוק" שלי. יתכן שמסתתר פה שיבוש עסיסי. השגיאות שלו נפלאות ועסיסיות בהרבה מקרים. עם השנים מצאתי בספריו כמה וכמה וכמה שיבושים למיניהם.

אפשר דוגמא של "טעות עסיסית"??

תם מה הוא אומר כתב:

ושא_נס כתב:

דרופתקי דאורייתא כתב:

ושא_נס כתב:בספר המצרף ח"א סימן קב עמ' עז:
"גם מצאנו (שבת קי"ט סוף ע"א) דרבי חייא בר אבא אמר לההוא טבח בני במה זכית לכך, אמר לו קצב הייתי וכו', ראינו שבח הטבח איך יעלה ויבא ויגיע בגלל אומנתו לנחלת חיי עולם הבא. ומטבח זה למד הב"ח ז"ל (אורח חיים סוף סימן רמ"ב) דין דפסקינן כבית שמאי במקום בית הלל [ביצה טז א] בפעם זה, משום דמיניה שמעינן דהלל מודה בזה לדברי שמאי. והנה זכה טבח בעולם לזכות את ישראל בדין חדש (המרבה נחלתו בעולם הבא עד מאוד, כמו שכתב בהקדמת הסמ"ג), ובמסכת אבות דרבי נתן בחושך שמו יכוסה".

היכן מבואר בהקדמת הסמ"ג שהמזכה את ישראל בדין חדש מרבה נחלתו בעוה"ב עד מאד.
יתכן ויש החלפה ושיבוש בשם הספר, ובמקום סמ"ג צריך להיות ספר אחר, ודוק.

ייש"כ

או.. שזה עוד אחד מטעויותיו של הבן יוחאי..
מעניין לבדוק ממי הוא העתיק הפעם ושגה..

יפה מאד.
לזה רמזתי ב"ודוק" שלי. יתכן שמסתתר פה שיבוש עסיסי. השגיאות שלו נפלאות ועסיסיות בהרבה מקרים. עם השנים מצאתי בספריו כמה וכמה וכמה שיבושים למיניהם.

אפשר דוגמא של "טעות עסיסית"??

גור אריה הלוי אצל החיד"א שנהיה אצל ן' יוחאי למהר"ל מפראג ומשם לגאון רע"א זצ"ל. אודות ברכת החמה. הדברים מפורסמים.
מי שהתעסק עמו לעומק, ומכיר הספריה שלו כראוי ושיטות העבודה שלו, יגלה מן הסתם עוד ועוד.

במ"א הבאתי התייחסויות שלו בכ"י שלא פורסם לדברי עצמו בספרו ן' יוחאי או המצרף.

נעם יעקובי כתב:עם כל זה במשפחת פלאג'י רחשו לו כבוד.יש לכב' ביאור למה?

מה ענין שמיטה אצל הר סיני.

וכי מי שרוחשים לו כבוד, אסור להעיר על דבריו ולהשיג עליו במקום הצורך? הוא חף מטעות עולמית?

עינינו הרואות רבנים רבים שרוחשים להם כבוד בכל מקום ובכל הדורות, ובמקום שיש הערות השגות ותפיסות קושיות ופירכות - דרכה של תורה להעיר ולעורר.

ואגב, אם זכרוני אינו מתעתע בי רבני משפחת פאלאג'י הכירו רק ספרו ן' יוחאי, ולא הכירו יתר כתיבותיו כלל.

ושא_נס כתב:

תם מה הוא אומר כתב:

ושא_נס כתב:

דרופתקי דאורייתא כתב:

ושא_נס כתב:בספר המצרף ח"א סימן קב עמ' עז:
"גם מצאנו (שבת קי"ט סוף ע"א) דרבי חייא בר אבא אמר לההוא טבח בני במה זכית לכך, אמר לו קצב הייתי וכו', ראינו שבח הטבח איך יעלה ויבא ויגיע בגלל אומנתו לנחלת חיי עולם הבא. ומטבח זה למד הב"ח ז"ל (אורח חיים סוף סימן רמ"ב) דין דפסקינן כבית שמאי במקום בית הלל [ביצה טז א] בפעם זה, משום דמיניה שמעינן דהלל מודה בזה לדברי שמאי. והנה זכה טבח בעולם לזכות את ישראל בדין חדש (המרבה נחלתו בעולם הבא עד מאוד, כמו שכתב בהקדמת הסמ"ג), ובמסכת אבות דרבי נתן בחושך שמו יכוסה".

היכן מבואר בהקדמת הסמ"ג שהמזכה את ישראל בדין חדש מרבה נחלתו בעוה"ב עד מאד.
יתכן ויש החלפה ושיבוש בשם הספר, ובמקום סמ"ג צריך להיות ספר אחר, ודוק.

ייש"כ

או.. שזה עוד אחד מטעויותיו של הבן יוחאי..
מעניין לבדוק ממי הוא העתיק הפעם ושגה..

יפה מאד.
לזה רמזתי ב"ודוק" שלי. יתכן שמסתתר פה שיבוש עסיסי. השגיאות שלו נפלאות ועסיסיות בהרבה מקרים. עם השנים מצאתי בספריו כמה וכמה וכמה שיבושים למיניהם.

אפשר דוגמא של "טעות עסיסית"??

גור אריה הלוי אצל החיד"א שנהיה אצל ן' יוחאי למהר"ל מפראג ומשם לגאון רע"א זצ"ל. אודות ברכת החמה. הדברים מפורסמים.
מי שהתעסק עמו לעומק, ומכיר הספריה שלו כראוי ושיטות העבודה שלו, יגלה מן הסתם עוד ועוד.

במ"א הבאתי התייחסויות שלו בכ"י שלא פורסם לדברי עצמו בספרו ן' יוחאי או המצרף.

מה כתוב בכת"י? היכן המקו"א [בפורום או במק"א?]

שבענו מטובך כתב:"ולא מצינו דבריו בתלמוד זולתי במס' אבות... ובפרקי דר' אליעזר..." (הריב"ק ביחוסי תנאים ואמוראים עמ' תלח).

יש להעיר מאדר"נ נו"א מעשה בחמורו של רחב"ד שגנבוהו לסטים וכו'

שטיינער כתב:

דרופתקי דאורייתא כתב:ויאמרו איש אל אחיו מן הוא כי לא ידעו מה הוא - שמעתי שיש מבארים הכוונה כלפי האדם, ולא כלפי האוכל (שלא ידעו מה הוא האוכל הזה), אלא שאחרי שאדם אכל ממנו התעלה במדרגתו, כיון שהמן הוא אוכל רוחני, ולא יכלו להכיר את האדם אחרי שאכל, כיון שהשתנה ונעשה רוחני יותר.


אולי נכלל בדברי התפארת שלמה פר' בשלח ראה שם.

לא מצאתי שם.

באוחה"ק בפרשתן,כתב בשני מקומות שבלל מצות והגדת לבנך,
הוא לומר שאותו הלילה האיר כתקופת תמוז כמבואר בזוהר.
[ובזה יישבו האחרונים איך מלו בלילה ואכמ"ל].
האם דבר זה הוזכר באיזה פוסק?

מישהו שמע את הסיפור דלהלן עם החזון איש
שהוא הורה לקנות רכב לילד הנושר בלי תנאים (אפילו שהאב רצה לעשות תנאי שלא יסע בשבת ) בכדי שתתגדל השפעתו עליו,
סופר על ידי אבי פישהאף

מישהו שמע על הסיפור הזה? מקום שהסיפור הזה כתוב? קצת יותר פרטים?

ר' שלמה וולבה הורה לקנות אופנוע לילד נושר ללא תנאים, ולבסוף הילד חזר.

אליהו עזריאל כתב:מישהו שמע על הסיפור הזה? מקום שהסיפור הזה כתוב? קצת יותר פרטים?

בספר בוסר המלאכים הביא כן,
ובספר הנ"ל תמצא עוד דברים חשובים מאד להנ"ל

אתה יכול לעלות לי את כמה העמודים של הספר?

היה פעם אשכול (אחד לפחות) על המימרא הזאת

אליהו עזריאל כתב:מישהו שמע את הסיפור דלהלן עם החזון איש
שהוא הורה לקנות רכב לילד הנושר בלי תנאים (אפילו שהאב רצה לעשות תנאי שלא יסע בשבת ) בכדי שתתגדל השפעתו עליו,
סופר על ידי אבי פישהאף

מישהו שמע על הסיפור הזה? מקום שהסיפור הזה כתוב? קצת יותר פרטים?

הובא בספר מעשה איש בשם רבי יעקב אידלשטיין זצ"ל

באחד מספרי החסידות כתב שהיצה"ר יתן לאדם ללמוד הכל,
אבל ילחם באדם שלא ילמד גמרא.איה מקומו?

משה דוויק כתב:באחד מספרי החסידות כתב שהיצה"ר יתן לאדם ללמוד הכל,
אבל ילחם באדם שלא ילמד גמרא.איה מקומו?

עי' או' י ואו' יט

ידועים דברי תיב"ע על הפס' ואשא אתכם על כנפי נשרים.
שבליל פסח הביאם הקב"ה לבית המקדש ושם הקריבו את הקרבן.
ונשאלת השאלה האם גם אכילת הפסח היתה שם,או"ד רק ההקרבה?
אשמח לקבל תשובה עם מקור.

ראה 'תורה שלימה' עה"פ (יתרו יט, ד)

ולכאורה פשוט שההקרבה - כלומר: הזאת הדם - היתה במצרים, על בתיהם כמובן

נעם יעקובי כתב:נשאלתי אם יש מקור קדום שרחב"ד לא אמר מימרות הלכתיות בש"ס,
וגם אימרותיו בעניני אגדה מועטים הם.[תפארת שלמה מרדמאסק ראיתי מחפש מקור יותר קדום]

תורה אור (לבע"ת) פ' מקץ, לד, א:

"ומר"ח בן דוסא לא נמצא שהיה מלמד תורה.. ולא נמצא משמו דינים במשנה"

דרומי כתב:ראה 'תורה שלימה' עה"פ (יתרו יט, ד)

ולכאורה פשוט שההקרבה - כלומר: הזאת הדם - היתה במצרים, על בתיהם כמובן

אז מה עשו בבהמ"ק?

מיהו אם כן רבי חנינא המוכר לנו מהש"ס?

שייף נפיק כתב:מיהו אם כן רבי חנינא המוכר לנו מהש"ס?

תלמידו של רבי (כתובות קג ע"ב).

האם נמצא באיזהו מקומן בחז"ל או בראשונים שדימו דין המן במדבר לדין קדשי קדשים שנאכלין ליום ולילה.

בתודה מראש לעונים.

ושא_נס כתב:

נעם יעקובי כתב:עם כל זה במשפחת פלאג'י רחשו לו כבוד.יש לכב' ביאור למה?

מה ענין שמיטה אצל הר סיני.

וכי מי שרוחשים לו כבוד, אסור להעיר על דבריו ולהשיג עליו במקום הצורך? הוא חף מטעות עולמית?

עינינו הרואות רבנים רבים שרוחשים להם כבוד בכל מקום ובכל הדורות, ובמקום שיש הערות השגות ותפיסות קושיות ופירכות - דרכה של תורה להעיר ולעורר.

ואגב, אם זכרוני אינו מתעתע בי רבני משפחת פאלאג'י הכירו רק ספרו ן' יוחאי, ולא הכירו יתר כתיבותיו כלל.

כנראה מתעתע. הגרח"ף מזכירו בשו"ת חיים ביד סי' ס, ובאותו ענין בתורה וחיים אות קי, וגם בנפש חיים מע' ח אות ה' מציין אליו. [אא"כ כוונתך לבניו, וזה לא מסתבר כמובן שלאב יהיה מה שאין לבניו].
בכללות, לא בדקתי אבל לא נ"ל שיש ריבוי טעויות בשאר ספריו יותר מבן יוחאי (באחוזים), זה צריך בדיקה מהבקיאים.

על חלות לחם חמץ שכתוב בפסוק מתפרש לד' הרמב"ן שהזבח נשחט עליהם, אך עדיין אין קדימה לאחד מהם על השני
האם יש איזשהו סדר בעשיית / הבאת הלחמים, שקודם לחם חמץ ואח"כ מצה?

נשלח לי כעת שאחד מדולי הדור שיחיה,
מחפש מאמר חז"ל, שכסף זה תורה וזהב זה מצוות.
זכות גדולה היא לשמחו במציאת המאמר.

יש דוקא הפוך

"דרש רבי סימאי: מאי דכתיב (קהלת ה) אוהב כסף לא ישבע כסף ומי אוהב בהמון לא תבואה? – 'אוהב כסף לא ישבע כסף' - זה משה רבינו, שהיה יודע שאין שלש ערים שבעבר הירדן קולטות עד שלא נבחרו שלש בארץ כנען, ואמר: מצוה שבאה לידי אקיימנה" (מכות י.)

מדרש קהלת - "אוהב כסף לא ישבע כסף וגו׳ אוהב מצוות לא ישבע מצוות"

משה דוויק כתב:מחפש מאמר חז"ל, שכסף זה תורה וזהב זה מצוות.

בביאור הגר"א על משלי (י"ז ג') בפסוק מצרף לכסף וכור לזהב וכו', אומר הפוך.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 11&hilite=

חזק וברוך.