פורום אוצר החכמה

[quote="דרופתקי דאורייתא"]היכן המקור לכך ש"קרבנות" זה מלשון "קירבה"?

רמב"ן ויקרא א ס"פ ט

דרופתקי דאורייתא כתב:האם יש מקור שלעת"ל מזכירים לאדם כל מה שלמד בעוה"ז?
במדרש משלי פ' י מבואר להיפך, שנשאל על כל פרט ופרט לעת"ל. אבל זכורני שראיתי מובא פעם שלעת"ל מזכירים לאדם כל תורה שהוציא מפיו, וביארו בזה ענין המעלה שיש גם בגירסא בעלמא, ולפי שעה איני מוצא מקור כזה, וכל היודע בה דבר יודיענו נא ושכמ"ה.

ראה בספר תשב"ץ לתלמיד מהר"ם מרוטנבורג סימן תקכ"ט: אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו. פירוש וקיום מצות בידו. כשהצדיק נפטר מן העולם בא מלאך אחד ומזכיר כל מה שלמד לשמה. ועל זה אמרינן אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו", ומה שציין בהגהות הגריח"ס שליט"א בסוף הספר עמוד פב (נמצא באוצר)

אורח כתב:

דרופתקי דאורייתא כתב:היכן המקור לכך ש"קרבנות" זה מלשון "קירבה"?

רמב"ן ויקרא א ס"פ ט

ייש"כ.
ידוע עוד מקורות מדברי הקדמונים (דייקא) לזה?

בא' מכתבי היד שעברתי עליהם מצאתי:
רבי פרחיה אמר, כל זמנא דגופא דלא נח בדוכתיה נפשה דליה אף הכי ואיהו הוה משתדל תמיד למנדע בההוא עלמא דנשמתין. יומא חד הוה אזיל בחקלא ואשכח חד גופא תחות אילן חרוב מית ביה ואשכח דהוא יהודאי ואשכח ביה תרי בריני? דמצוה וספרא דאגדתא בהדיה אמר ודאי תלמיד חכם הוא דאשתדל ואתא למתא ואתקין ליה תכריכין וקברא וזמנין בני נשא ובכה עליה ואפיק כל מאי דהוה בידוי ואתגניז ואתקבר ההוא גופא נפש דליה עאלת לגו מתיבתא עילאה אמרי לה לית לך הכא השתא רשות לאעלא דילי ואשלים טובא למאן דאשלים לך. יומא חד רבי פרחיא הוה אבבא דפתחא דיליה והוה עציב דדחיקא ליה שעתא, אתא חד בר נש לגביה אמר ליה רבי תבעי למהך בדוך פלאן בהדו ואתין לך מאני כסף בגין נשתדל אוריתא בחדא באורחא. אמר ליה ניזיל אמר ליה רבי, האי דכתיב כי החיים יודעים שימותו והמתים אינם יודעים מאומה, החיים אלו הצדיקים והמתים אלו הרשעים. ע"כ.
[הקטע לא מוגה].
האם ידוע מקור למאמר זה?

ע. דשא כתב:בא' מכתבי היד שעברתי עליהם מצאתי:.
האם ידוע מקור למאמר זה?

זו"ח רות

אכן כן (בדף צ' ט"א בדפוס עם ניצוצי זוהר) [לא בדקתי לפני כן].

דרופתקי דאורייתא כתב:המקור בשם הקדמונים שאין הטובה ניכרת אלא בחסרונה?

בבא מציעא פו ע"א

רבי שמעון בן חלפתא בעל בשר הוה יומא חד הוה חמימא ליה הוה סליק ויתיב אשינא דטורא אמר לה לברתיה בתי הניפי עלי במניפא ואני אתן ליך ככרין דנרד אדהכי נשבא זיקא אמר כמה ככרין דנרד למרי דיכי

ובחידושי אגדות למהר"ל שם:

וכאשר בא הרוח אמר כמה ככרין דנרד למארי דיכי כלומר כמה וכמה דברים שאין האדם מרגיש שבאים מן הש"י לתועלת האדם שראוי לו לשבח עליהם השם יתברך רק כאן היה מרגיש החסרון קודם שבא הרוח והיה משבח אל הקדוש ברוך הוא

דרופתקי דאורייתא כתב:

אורח כתב:

דרופתקי דאורייתא כתב:היכן המקור לכך ש"קרבנות" זה מלשון "קירבה"?

רמב"ן ויקרא א ס"פ ט

ייש"כ.
ידוע עוד מקורות מדברי הקדמונים (דייקא) לזה?

קיצור הכוונות לרמח"ל בתחילתו

וזה סוד הקרבן שסודו לשון קריבות, והיינו לקרב כל הענפים אל שרשם

רש"י בריש פרשת שקלים כתב:

כְּשֶׁתַּחְפֹּץ לְקַבֵּל סְכוּם מִנְיָנָם לָדַעַת כַּמָּה הֵם, אַל תִּמְנֵם לַגֻּלְגֹּלֶת, אֶלָּא יִתְּנוּ כָּל אֶחָד מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, וְתִמְנֶה אֶת הַשְּׁקָלִים וְתֵדַע מִנְיָנָם.

והאיש משתאה לה: מנין לו לרש"י דבר מחודש זה (ספירה על ידי מניית השקלים), אשר איננו מבואר במקרא, ואף חכמינו לא הרמיזו אליו בשום מקום ברמז כלשהו?

מחפש מקור בגמרא [נדמה לי תענית] שבכל התורה כולל תושע"פ יש עניין בגירסא ללא הבנה.
כמו"כ יש שמועה בשם החז"א שמי שסיים הש"ס בלי להבין רק בגירסא יעשה סיום.מחפש מקור לשמועה.
כמו"כ היכן נמצא הח"ח שאומר שכל מה שאדם למד [או גרס] בעה"ז ,בעולם האמת יבין לעומקו.

עובדיה חן כתב:מחפש מקור בגמרא [נדמה לי תענית] שבכל התורה כולל תושע"פ יש עניין בגירסא ללא הבנה.
כמו"כ יש שמועה בשם החז"א שמי שסיים הש"ס בלי להבין רק בגירסא יעשה סיום.מחפש מקור לשמועה.
כמו"כ היכן נמצא הח"ח שאומר שכל מה שאדם למד [או גרס] בעה"ז ,בעולם האמת יבין לעומקו.

ע"ז יט ע"א: ואמר רבא לעולם ליגריס איניש ואע"ג דמשכח ואע"ג דלא ידע מאי קאמר שנאמר (תהלים קיט, כ) גרסה נפשי לתאבה גרסה כתיב ולא כתיב טחנה.

גימפעל כתב:

עובדיה חן כתב:מחפש מקור בגמרא [נדמה לי תענית] שבכל התורה כולל תושע"פ יש עניין בגירסא ללא הבנה.
כמו"כ יש שמועה בשם החז"א שמי שסיים הש"ס בלי להבין רק בגירסא יעשה סיום.מחפש מקור לשמועה.
כמו"כ היכן נמצא הח"ח שאומר שכל מה שאדם למד [או גרס] בעה"ז ,בעולם האמת יבין לעומקו.

ע"ז יט ע"א: ואמר רבא לעולם ליגריס איניש ואע"ג דמשכח ואע"ג דלא ידע מאי קאמר שנאמר (תהלים קיט, כ) גרסה נפשי לתאבה גרסה כתיב ולא כתיב טחנה.

יש"כ,השאלה היא האם זה גם על תשע"פ כי ככל הזכור לי שאין מצות ת"ת בזה.

דרופתקי דאורייתא כתב:בשם רעק"א,
כל המשמח חתן וכו', כל אחד לפי מדרגתו
לבן תורה - בדברי תורה
לאדם פשוט - דברי אגדה
פחות מזה - במילתא דבדיחותא ומילתא בעלמא

זה נדפס בחי' רעק"א על ברכות שנדפס בארה"ב ע"י ר' זילברברג.
דא עקא שקטע זה אינו לרעק"א אלא תוספת המו"ל, שהוסיף בחידושים משלו.

עובדיה חן כתב:כמו"כ היכן נמצא הח"ח שאומר שכל מה שאדם למד [או גרס] בעה"ז ,בעולם האמת יבין לעומקו.

עיין הל' ת"ת לגר"ז ב, יג:
"ואעפ"כ יש לאדם לעסוק בכל התורה גם בדברים שלא יוכל להבין ולעת"ל יזכה להבין ולהשיג כל התורה שעסק בה בעוה"ז ולא השיגה מקוצר דעתו."

ושם ציינו לזהר וישב קפה. ועוד.
וראה גם ספר המידות אות לימוד.

עובדיה חן כתב:

גימפעל כתב:

עובדיה חן כתב:מחפש מקור בגמרא [נדמה לי תענית] שבכל התורה כולל תושע"פ יש עניין בגירסא ללא הבנה.
כמו"כ יש שמועה בשם החז"א שמי שסיים הש"ס בלי להבין רק בגירסא יעשה סיום.מחפש מקור לשמועה.
כמו"כ היכן נמצא הח"ח שאומר שכל מה שאדם למד [או גרס] בעה"ז ,בעולם האמת יבין לעומקו.

ע"ז יט ע"א: ואמר רבא לעולם ליגריס איניש ואע"ג דמשכח ואע"ג דלא ידע מאי קאמר שנאמר (תהלים קיט, כ) גרסה נפשי לתאבה גרסה כתיב ולא כתיב טחנה.

יש"כ,השאלה היא האם זה גם על תשע"פ כי ככל הזכור לי שאין מצות ת"ת בזה.

ראה מה שכתב שם בהלכות ת"ת:
"... אם מוציא בשפתיו אע"פ שאינו מבין... הרי זה מקיים מצות ולמדתם... "
"במה דברים אמורים בתורה שבכתב אבל בתורה שבעל פה אם אינו מבין הפירוש אינו נחשב לימוד כלל"

עתניאל בן קנז כתב:

דרופתקי דאורייתא כתב:בשם רעק"א,
כל המשמח חתן וכו', כל אחד לפי מדרגתו
לבן תורה - בדברי תורה
לאדם פשוט - דברי אגדה
פחות מזה - במילתא דבדיחותא ומילתא בעלמא

זה נדפס בחי' רעק"א על ברכות שנדפס בארה"ב ע"י ר' זילברברג.
דא עקא שקטע זה אינו לרעק"א אלא תוספת המו"ל, שהוסיף בחידושים משלו.

יישר כח!
כמדומני שראיתי באיזה ספר של ליקוטים מדברי רעק"א לפי ערכים שמביא זאת בשם רעק"א.
ושאלתי לבקיאים ולא ידעו להשיב.
אז כנראה יש כאן טעות.

דרופתקי דאורייתא כתב:

עתניאל בן קנז כתב:

דרופתקי דאורייתא כתב:בשם רעק"א,
כל המשמח חתן וכו', כל אחד לפי מדרגתו
לבן תורה - בדברי תורה
לאדם פשוט - דברי אגדה
פחות מזה - במילתא דבדיחותא ומילתא בעלמא

זה נדפס בחי' רעק"א על ברכות שנדפס בארה"ב ע"י ר' זילברברג.
דא עקא שקטע זה אינו לרעק"א אלא תוספת המו"ל, שהוסיף בחידושים משלו.

יישר כח!
כמדומני שראיתי באיזה ספר של ליקוטים מדברי רעק"א לפי ערכים שמביא זאת בשם רעק"א.
ושאלתי לבקיאים ולא ידעו להשיב.
אז כנראה יש כאן טעות.

טוב, הבה נדייק יותר.
זה צילום הספר המדובר, וצילום הקטע המדובר. הספר עצמו מיוחס לרעק"א, אבל יודעי דבר אומרים שהמו"ל הוסיף קטעים משלו וייחסם לרעק"א.
ואכן דבר תורה זה לא ידוע משום מקור אחר כמיוחס לרעק"א, והעוסקים בתורתו טוענים שאינו בסגנונו כלל. כך שהסברא נותנת לקבל את דעת המערערים.

עתניאל בן קנז כתב:

דרופתקי דאורייתא כתב:

עתניאל בן קנז כתב:

דרופתקי דאורייתא כתב:בשם רעק"א,
כל המשמח חתן וכו', כל אחד לפי מדרגתו
לבן תורה - בדברי תורה
לאדם פשוט - דברי אגדה
פחות מזה - במילתא דבדיחותא ומילתא בעלמא

זה נדפס בחי' רעק"א על ברכות שנדפס בארה"ב ע"י ר' זילברברג.
דא עקא שקטע זה אינו לרעק"א אלא תוספת המו"ל, שהוסיף בחידושים משלו.

יישר כח!
כמדומני שראיתי באיזה ספר של ליקוטים מדברי רעק"א לפי ערכים שמביא זאת בשם רעק"א.
ושאלתי לבקיאים ולא ידעו להשיב.
אז כנראה יש כאן טעות.

טוב, הבה נדייק יותר.
זה צילום הספר המדובר, וצילום הקטע המדובר. הספר עצמו מיוחס לרעק"א, אבל יודעי דבר אומרים שהמו"ל הוסיף קטעים משלו וייחסם לרעק"א.
ואכן דבר תורה זה לא ידוע משום מקור אחר כמיוחס לרעק"א, והעוסקים בתורתו טוענים שאינו בסגנונו כלל. כך שהסברא נותנת לקבל את דעת המערערים.

רעקא ברכות.PNG

רעקא ברכות 2.PNG

תודה רבה!
אם יוכל לבאר לי מי הם "יודעי דבר", והאם נכתב בזה כבר? (בפורום או במקו"א?)
ומי אלו "העוסקים בתורתו" שטוענים כך?
מדבריך משמע שהדברים ידועים, אנא הרחב עוד מעט.. ושכמ"ה

עתניאל בן קנז כתב:

דרופתקי דאורייתא כתב:בשם רעק"א,
כל המשמח חתן וכו', כל אחד לפי מדרגתו
לבן תורה - בדברי תורה
לאדם פשוט - דברי אגדה
פחות מזה - במילתא דבדיחותא ומילתא בעלמא

זה נדפס בחי' רעק"א על ברכות שנדפס בארה"ב ע"י ר' זילברברג.
דא עקא שקטע זה אינו לרעק"א אלא תוספת המו"ל, שהוסיף בחידושים משלו.

אולי יש לזה מקור אחר מלבד דברי רעק"א? (שמהם "לקח" המו"ל דבריו אלו?)

דרופתקי דאורייתא כתב:תודה רבה!
אם יוכל לבאר לי מי הם "יודעי דבר", והאם נכתב בזה כבר? (בפורום או במקו"א?)
ומי אלו "העוסקים בתורתו" שטוענים כך?
מדבריך משמע שהדברים ידועים, אנא הרחב עוד מעט.. ושכמ"ה

מעט בענין זה יש מר' שלמה פישר בצפונות, ג, עמ' סט. אבל השיב נגדו ר' שמואל אשכנזי שם, ד, עמ' קכב.

דרופתקי דאורייתא כתב:

עתניאל בן קנז כתב:

דרופתקי דאורייתא כתב:בשם רעק"א,
כל המשמח חתן וכו', כל אחד לפי מדרגתו
לבן תורה - בדברי תורה
לאדם פשוט - דברי אגדה
פחות מזה - במילתא דבדיחותא ומילתא בעלמא

זה נדפס בחי' רעק"א על ברכות שנדפס בארה"ב ע"י ר' זילברברג.
דא עקא שקטע זה אינו לרעק"א אלא תוספת המו"ל, שהוסיף בחידושים משלו.

אולי יש לזה מקור אחר מלבד דברי רעק"א? (שמהם "לקח" המו"ל דבריו אלו?)

כתבתי על פי 'מחקר' קטן שעשיתי בעבר, להתחקות על מקור מימרא זו. שדי מפורסמת במלקטים השונים.

המערערים על 'אמינות' מהדורת זילברברג, רבי שלמה פישר (צפונות ג') רצו"ב. וכך שמעתי מעוד רבים...


מאידך יצא חוברת שלמה, 'להצדיק' את אמינות המהדורא. לא היה לי פנאי לקראה עדיין. ישנה באוצר
http://tablet.otzar.org/book/book.php?b ... l=0&udid=0

עתניאל בן קנז כתב:

דרופתקי דאורייתא כתב:

עתניאל בן קנז כתב:

דרופתקי דאורייתא כתב:בשם רעק"א,
כל המשמח חתן וכו', כל אחד לפי מדרגתו
לבן תורה - בדברי תורה
לאדם פשוט - דברי אגדה
פחות מזה - במילתא דבדיחותא ומילתא בעלמא

זה נדפס בחי' רעק"א על ברכות שנדפס בארה"ב ע"י ר' זילברברג.
דא עקא שקטע זה אינו לרעק"א אלא תוספת המו"ל, שהוסיף בחידושים משלו.

אולי יש לזה מקור אחר מלבד דברי רעק"א? (שמהם "לקח" המו"ל דבריו אלו?)

כתבתי על פי 'מחקר' קטן שעשיתי בעבר, להתחקות על מקור מימרא זו. שדי מפורסמת במלקטים השונים.

המערערים על 'אמינות' מהדורת זילברברג, רבי שלמה פישר (צפונות ג') רצו"ב. וכך שמעתי מעוד רבים...

מערערים על רעקא זילברברג.PNG

מאידך יצא חוברת שלמה, 'להצדיק' את אמינות המהדורא. לא היה לי פנאי לקראה עדיין. ישנה באוצר
http://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=1&book=604912

אבל מתוך קריאה מקופיא, של הצגת טענות המערערים, ותשובות של המלמדים זכות. דומני שיד המערערים על העליונה...

ראה כאן שהובא גם תשובת ר"ש אשכנזי בענין זה (וקצת פלא שלא נכתב בזה בפורום!)
viewtopic.php?p=522279#p522279

דרופתקי דאורייתא כתב:והמקור בשם הקדמונים שאין הטובה ניכרת אלא בחסרונה?

הגרי"ח סופר שליט"א אמר לי כי כך הובא גם דברי רבי משה חפץ בספרו מלאכת מחשבת פרשת ויחי. (אם יכול מישהו להעלות הדברים ושכמ"ה).

זקוק לעזרה בהקדם, בתודה מראש למסייעים בזה.
1. התפקיד של הלשון הוא להרבות שלום בעולם - ואנחנו משתמשים בזה להיפך, לשה"ר וכו'. מה המקור לכך שזה התפקיד של הלשון להרבות שלום בעולם? (ע' חולין ת"ל צדק תדברון, מבואר דהו"א שלא ידבר אפי' בד"ת, ועי').
2. יומא לה: "טרוד ביצרי הייתי", ולכאורה מה תירוץ הוא זה? היה לך להיות ירא"ש! ומבארים (??) הכוונה שהיה רוצה לעסוק בתורה, אלא שהיה טרוד. כלומר, אם משיב ואומר "לא למדתי כי לא רציתי ללמוד תורה", אוי לו. אבל כאן הוא אומר שזה החשק שלו ולזה השתוקק והתאווה.

מה המקור,
שכל דבר בתורה, המקום שבו הוא נזכר בפעם הראשונה, ממנו יש ללמוד עומק וכוונת הדברים (כמדומה בשם הגר"א)

לאיזה מדרש כוונתו? [או בדומה לזה עכ"פ]

כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת
ואעפ"כ יראת ה' היא אוצרו

דרופתקי דאורייתא כתב:

דרופתקי דאורייתא כתב:והמקור בשם הקדמונים שאין הטובה ניכרת אלא בחסרונה?

הגרי"ח סופר שליט"א אמר לי כי כך הובא גם דברי רבי משה חפץ בספרו מלאכת מחשבת פרשת ויחי. (אם יכול מישהו להעלות הדברים ושכמ"ה).

האם אין משמעות זו בדברי הזוהר (ח"ג דף מז ע"ב): כיתרון האור מן החשך, תועלתא דנהורא לא אתייא (נ"א אתחזי) אלא מן חשוכא, (ולעולם) תקונא דחוורא מאי היא, אוכמא, אלמלא אוכמא, לא אשתמודע חוורא, ובגין אוכמא אסתליק חוורא ואתיקר:
אמר רבי יצחק, משל למתוק במר, דלא ידע אינש טעמא דמתיקא עד דטעים מרירא, מאן עביד להאי מתיקא, הוי אומר האי מרירא, והיינו דכתיב (שם ז יד) גם את זה לעומת זה עשה...

שלום לחברי ורבני האוצר
אני מחפש מקור לדברי הגאון יעב"ץ שהובא בדרשות חת"ס

דברים ראה י"א,ו
"אמר הקב"ה לישראל חייכם כל החכמה וכל התורה דבר אחד קל הוא כל מי שמתיירא אותי ועושה ד"ת כל החכמה וכל התורה בלבו. מנין שנאמר (תהלים קיא, י): "ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עושיהם" (שם יט, י) "יראת ה' טהורה עומדת לעד" (איוב כח, כח): "יִרְאַת ה' הִיא חָכְמָה וְגוֹ'","
ועיין ספר צוואה מחיים בהוצאת הגאון הריח"ס שליט"א מש"כ על דברי המדרש.

ויצמח פורקניה כתב:שלום לחברי ורבני האוצר
אני מחפש מקור לדברי הגאון יעב"ץ שהובא בדרשות חת"ס

עשרה מאמרות מאמר חקור דין ח"ג פ"ד והובא בילקוט ראובני פר' שמות
אולם הוא ז"ל כתב בהדיא בי"ד באדר הטיפו ממנו דם ברית וכן הובא שם בראובני בשם פרקי דר"א דמלו אותו לשמונה דלא כהגאון מהריעב"ץ דהי' בט"ו.

ויצמח פורקניה כתב:שלום לחברי ורבני האוצר
אני מחפש מקור לדברי הגאון יעב"ץ שהובא בדרשות חת"ס

בסידור יעב"ץ כותב ביום י"ד וביום ט"ו שהוא יום מילת משה
וראה עוד בספר עקדת משה ח"ד סימן מב אות א שהאריך במקור דברי היעב"ץ, ומה שהביא שם מכת"י היעב"ץ

שברי לוחות כתב:

ויצמח פורקניה כתב:שלום לחברי ורבני האוצר
אני מחפש מקור לדברי הגאון יעב"ץ שהובא בדרשות חת"ס

בסידור יעב"ץ כותב ביום י"ד וביום ט"ו שהוא יום מילת משה
וראה עוד בספר עקדת משה ח"ד סימן מב אות א שהאריך במקור דברי היעב"ץ, ומה שהביא שם מכת"י היעב"ץ

יום מילתו היה בשבת, אבל היותו נולד מהול הטיפו ממנו דם ברית למחרתו נמצא יום מילתו בט"ו.

זסבה כתב:

שברי לוחות כתב:

ויצמח פורקניה כתב:שלום לחברי ורבני האוצר
אני מחפש מקור לדברי הגאון יעב"ץ שהובא בדרשות חת"ס

בסידור יעב"ץ כותב ביום י"ד וביום ט"ו שהוא יום מילת משה
וראה עוד בספר עקדת משה ח"ד סימן מב אות א שהאריך במקור דברי היעב"ץ, ומה שהביא שם מכת"י היעב"ץ

יום מילתו היה בשבת, אבל היותו נולד מהול הטיפו ממנו דם ברית למחרתו נמצא יום מילתו בט"ו.

ומפורש שם בסידור יעבץ בסגירת שער הדגים, ט"ו ישבו שולחנות במדינה, גם הוא יום מילת משרע"ה.

זכורני לפני כמה שנים שהיתה בקולמוס (הישן והטוב) כתבה על משחק הקלפים הידוע ג'וקר, שלטענת הכותב כל כולו מלא וגדוש בסמלים נוצרים ואליליים.
אשמח אם מישהו יודע היכן בדיוק זה היה.

456456 כתב:זכורני לפני כמה שנים שהיתה בקולמוס (הישן והטוב) כתבה על משחק הקלפים הידוע ג'וקר, שלטענת הכותב כל כולו מלא וגדוש בסמלים נוצרים ואליליים.
אשמח אם מישהו יודע היכן בדיוק זה היה.

איני יודע, אך אולי זה יעזור
viewtopic.php?f=17&t=19828&hilit=%D7%A7%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%9D#p192997

תודה.
מה שמעניין אותי כרגע זה למה המשחק מתחיל מאס ואח"כ שתיים, ולא מאחד. האם זה מפני שאינם מאמינם באמונת הייחוד?

ויצמח פורקניה כתב:שלום לחברי ורבני האוצר
אני מחפש מקור לדברי הגאון יעב"ץ שהובא בדרשות חת"ס

הובא בדרשות חתם סופר דף קע"ג ע"ב, וגם בתורת משה (פר' תצוה או פר' שמות).
יש מי שציין מראה מקום ביעב"ץ, אבל חיפשתי שם ולא מצאתי. ראה בס' טל אורות (לר"ד ברדא) [סי' כ"ב] קונטרס ידי משה סי' ב' (עמ' רמ"ב) שהביא דרשות חת"ס, ועוד מקור בחת"ס, בשם הריעב"ץ, וציין לשו"ת שאילת יעבץ סי' ל"ג. [הובא בס' עת"ה באתי (אוהב ציון) עמ' קפ"ג], אך לא מצאתי שם. [שם דן על פטירת משה רבינו אם היתה בשבת].
ויש שמביאים כעי"ז בשם ס' עמודיה שבעה.
אך כעת עיינתי בס' עמודיה שבעה עמוד רביעי סי' כ', וגם שם לא מצאתי כדברים שנכתבו בשם הריעב"ץ, [עיי"ש שדוחה את מי שאומר שעשו בשבת הטפת דם ברית למשה רבינו].

תם מה הוא אומר כתב:לאיזה מדרש כוונתו? [או בדומה לזה עכ"פ]

מדרש דברים רבה פי"א ס"ו: הקב"ה לישראל חייכם כל החכמה וכל התורה דבר אחד קל הוא כל מי שמתיירא אותי ועושה ד"ת כל החכמה וכל התורה בלבו מנין שנאמר (תהלים קיא) ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עושיהם (שם יט) יראת ה' טהורה עומדת לעד (איוב כח) יראת ה' היא חכמה וגו':