עמוד 44 מתוך 79
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ג' פברואר 19, 2019 8:52 pm
על ידי וונדרבר
משה דוויק כתב:דרופתקי דאורייתא כתב:(ואם אפשר, גם את המקור למעשה של האברבנאל עם מלך ספרד שביקש ממנו דו"ח לחשבונותיו ונתן לו דו"ח של הצדקות שעשה, כי זה הממון האמיתי שלו, וכל השאר ברשותו אבל לא שלו).
עיין למהר"א הכהן בספרו
מעיל צדקה סימן תמ"ט בשם ספר המוסר.
הקישור שהובא אח"כ, לא עובד.
בכלל, לאחרונה, כמדומה שכל הקישורים לטבלט של אוצר החכמה לא מגיעים לדף המצויין.
והנה קישור למעיל צדקה סימן תמ"ט, לא לטבלט, אלא לממשק הישן של אוצר החכמה
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?101135&pageid=Y0139 ואני מצרף עוד קישור למעיל צדקה סי' תמ"ט מהיברובוקס
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =49&hilite דרופתקי דאורייתא כתב:אם כן, כבר ציינו לעיל שכ"כ בספר עקידת יצחק. ללא שהוזכר שם החכם.
נמצא שאין מקור שהמעשה היה עם האברבנאל, האמנם?!
ס' עקידת יצחק, סוף פ' נצבים, שער ק"א, (ד"ה וכבר אמרו)
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 460&hilite
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ג' פברואר 19, 2019 9:16 pm
על ידי וונדרבר
דרופתקי דאורייתא כתב: נמצא שאין מקור שהמעשה היה עם האברבנאל, האמנם?!
viewtopic.php?f=7&t=30792&start=1640#p525572
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ד' פברואר 20, 2019 12:02 am
על ידי ושא_נס
בספר מצב הישר ח"א (ווילנא תרמ"א) לר' שניאור זלמן דובער אנושיסקי ז"ל סימן ה:
"כי ידוע גירסת הגמרא בבלי היא עקרית בכל, וכמו שכתבתי בעזרת ה' יתברך בתשובה אחרת שיותר טוב לפנינו לדחוק בלשון הספרים חיצונים כמדרש ופסיקתא ומסכתות קטנות וספר הזוהר בכללם כדי להשאיר גירסת התלמוד בבלי בריווח, משנדחוק בלשון הבבלי ולהעמיד בריווח גירסת המדרשים והמסכתות קטנות, והארכתי שם בזה, ואין כאן מקומו".
היכן היא אותה תשובה שרמז לה?
היש פרטים על הרב אנושיסקי הנ"ל? הרי"ח טוב ז"ל מבבל התכתב עמו, ונדפס בספר רב פעלים. ידוע מתי הרב מצב הישר נולד ונפטר?
להרב מצב הישר היתה ספריה מענינת, ולפו"ר הוא מחכמי האשכנז הראשונים שהכירו ספר יפה ללב על ש"ע.
ייש"כ
מעלת שבת שקלים
פורסם: ד' פברואר 20, 2019 1:42 am
על ידי משה דוויק
מחפש חומר במעלת שבת שקלים."בעניני אגדה".
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ד' פברואר 20, 2019 1:44 am
על ידי דרופתקי דאורייתא
שאלתי להגרי"ח סופר שליט"א, ואמר לי שכמדומה כך ראה כתוב פעם, וכשאמרתי לו שכך הובא בספר עקידת יצחק, אמר לי שלא ייתכן, שהרי העקידת יצחק קדם לאברבנאל, ולא יספר סיפור עליו. אף שהיו בני אותו דור. עכ"ד.
ולפ"ז נמצא לכאורה שאין מקור למעשה זה.
אגב, אין היודע מה הכוונה "ספר המוסר" שהזכיר השבט מוסר שהובא לעיל?
Re: מעלת שבת שקלים
פורסם: ד' פברואר 20, 2019 1:49 am
על ידי קרית מלך
לאחר גישה לאוצר או בלי גישה לאוצר?
Re: מעלת שבת שקלים
פורסם: ד' פברואר 20, 2019 1:50 am
על ידי משה דוויק
עם גישה, משהו מסכם לצורך שיעור.
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ד' פברואר 20, 2019 1:59 am
על ידי דרופתקי דאורייתא
.
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ד' פברואר 20, 2019 2:16 am
על ידי וונדרבר
דרופתקי דאורייתא כתב:אגב, אין היודע מה הכוונה "ספר המוסר" שהזכיר השבט מוסר שהובא לעיל?
במעיל צדקה דפוס ראשון (אזמיר תצ"א) סי' תמ"ט (עמוד 35 מדפי האוצר) כתוב "ספר המוסר".
[אמנם בס' מעשה אליהו אות ט"ו כתוב "בספרי המוסר", אך מעשה אליהו אינו אלא ליקוט שנעשה בפולין (נדפס בשנת תרצ"ז) מספרי רבי אליהו הכהן, והוא פחות מוסמך מדפוס ראשון].
לא ידוע מה הכוונה "ספר המוסר". [לכאורה זו הפעם היחידה שהוא נזכר במעיל צדקה].
ניסיתי לעשות את הקישור למעיל צדקה דפוס ראשון באוצר החכמה, מתוך הממשק הישן, אבל זה לא תמיד מצליח, כי לפעמים זה מגיע לממשק החדש (הטבלט) ורק לדף השער בלבד, [ואפשר להמשיך משם לבד לעמ' 35]
דרך אגב, גם ב"עקידת יצחק" וגם ב"מעיל צדקה", אותו העשיר שהמלך שאל אותו כמה ממון יש לו וכו', לא נזכר שם כלל שהיה יהודי. אמנם ב"עקידת יצחק" כתוב "חסיד אחד", אבל זה לא ראיה שהיה יהודי
Re: מעלת שבת שקלים
פורסם: ד' פברואר 20, 2019 2:47 am
על ידי ישראליק
בספריו של ר' ישעיה שלומוביץ - אבני שוהם - נמצאים חומר רב וחשוב
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ד' פברואר 20, 2019 1:03 pm
על ידי דרומי
האם יש מקור להא דאמרי אינשי שסגולה להסתכל בצפרניים כדי שלא לכעוס?
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ד' פברואר 20, 2019 2:48 pm
על ידי וונדרבר
דרופתקי דאורייתא כתב:(ואם אפשר, גם את המקור למעשה של האברבנאל עם מלך ספרד שביקש ממנו דו"ח לחשבונותיו ונתן לו דו"ח של הצדקות שעשה, כי זה הממון האמיתי שלו, וכל השאר ברשותו אבל לא שלו).
משה דוויק כתב:עיין למהר"א הכהן בספרו מעיל צדקה סימן תמ"ט בשם ספר המוסר.
דרופתקי דאורייתא כתב:כבר ציינו לעיל שכ"כ בספר עקידת יצחק. ללא שהוזכר שם החכם.
נמצא שאין מקור שהמעשה היה עם האברבנאל
וונדרבר כתב:ס' עקידת יצחק, סוף פ' נצבים, שער ק"א, (ד"ה וכבר אמרו)
וראה עוד בס' "אלפא ביתא קדמיתא דשמואל זעירא" (לר"ש אשכנזי, ירושלים תשס"ה), במדור משלים ומעשיות, המלך ושר אוצרו, (עמ' 277-286), שהאריך בזה והביא הרבה מאוד מקורות המביאים סיפור זה. ובתחילת דבריו אחרי שהביא ס' מעיל צדקה, כתב שחיפש בשלושה ספרים הנקראים "ספר המוסר" ולא מצא מעשה זה. ובסוף דבריו הביא שיש שיחסו את הסיפור לרמב"ם, לרבי יצחק אברבנאל, ולרבי שמשון ורטהיימר, עיי"ש.
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ד' פברואר 20, 2019 3:41 pm
על ידי בקרו טלה
דרומי כתב:האם יש מקור להא דאמרי אינשי שסגולה להסתכל בצפרניים כדי שלא לכעוס?
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ד' פברואר 20, 2019 5:25 pm
על ידי וונדרבר
דרופתקי דאורייתא כתב:המקור למעשה ... עם מלך ספרד שביקש ממנו דו"ח לחשבונותיו ונתן לו דו"ח של הצדקות שעשה, כי זה הממון האמיתי שלו, וכל השאר ברשותו אבל לא שלו.
משה דוויק כתב:עיין למהר"א הכהן בספרו מעיל צדקה סימן תמ"ט בשם ספר המוסר.
וונדרבר כתב:ס' עקידת יצחק, סוף פ' נצבים, שער ק"א, (ד"ה וכבר אמרו).
וראה עוד בס' "אלפא ביתא קדמיתא דשמואל זעירא" (לר"ש אשכנזי, ירושלים תשס"ה), במדור משלים ומעשיות, המלך ושר אוצרו, (עמ' 277-286), שהאריך בזה והביא הרבה מאוד מקורות המביאים סיפור זה. ובתחילת דבריו אחרי שהביא ס' מעיל צדקה, כתב שחיפש בשלושה ספרים הנקראים "ספר המוסר" ולא מצא מעשה זה. ובסוף דבריו הביא שיש שיחסו את הסיפור לרמב"ם, לרבי יצחק אברבנאל, ולרבי שמשון ורטהיימר, עיי"ש.
ויש להוסיף שבספר אהבת דוד (למרן החיד"א) דרוש ט' (ד"ה ומתוך זה) מביא את המעשה הזה, ומציין כמקור "הרב העקידה פ' נצבים".
אני מצרף כאן מה שקיבלתי באישי מאחד מחשובי החברים באתרא הדין, ת"ח צנוע עם תוכן הרבה, מה ששלח לי מתוך ס' נחל קדומים (דוקס) עמ' 38-39 הערה 18, ועמ' 59 בהערה על דף ל"ט.
מי הם המתנבאים?
פורסם: ד' פברואר 20, 2019 7:38 pm
על ידי יקוב
מי הם המתנבאים? והנה כמה נביאים מתנבאים בסגנון אחד () דהמיתה אינה לעונש, רק מוכרחת אחר החטא להשגת שלמותו שנעשה החומר גס, מה שאין כן קודם החטא
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ד' פברואר 20, 2019 11:32 pm
על ידי בונה ירושלים
משה דוויק כתב:דרופתקי דאורייתא כתב:בירושלמי ע"ז פ"א, מובא על רבי אבהו שהראהו הקב"ה לפני פטירתו חלקו לעוה"ב, ואמרו שם שהראה לו י"ג נהרי אפרסמון,
מה מיוחד בי"ג נהרי אפרסמון?
ומה מיוחד במספר י"ג?
(כי י"ג זה גימטריא 'אהבה', גימטריא 'ה' אחד'???!!!).
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?6 ... width=1881הגר"י איבשייץ בספר יע"ד דרוש י"א.
נמצא כבר לפני זה ביערות דבש דרוש ו' בחלק השני
Re: מי הם המתנבאים?
פורסם: ה' פברואר 21, 2019 9:26 am
על ידי לבנון
יקוב כתב:מי הם המתנבאים? והנה כמה נביאים מתנבאים בסגנון אחד () דהמיתה אינה לעונש, רק מוכרחת אחר החטא להשגת שלמותו שנעשה החומר גס, מה שאין כן קודם החטא
דברים אלו מבוארים בדרך ה' לרמח"ל ח"א פ"ג אות ט
ואולם מלבד כל זה, גזרה מידת דינו, יתברך שמו, שלא יוכלו לא האדם ולא העולם מעתה הגיע אל השלמות, עודם בצורה שנתקלקלה, דהיינו הצורה שיש להם עכשיו, שבה נתרבה הרע, אלא יצטרך להם בהכרח עבור מעבר ההפסד, דהיינו המיתה לאדם וההפסד לכל שאר ההווים שנתקלקלו עמו, ולא תוכל הנשמה לזכך הגוף אלא אחר שתצא ממנו תחילה וימות הגוף וייפסד, ואז יחזור וייבנה בנין חדש ותיכנס בו הנשמה ותזככהו.
מקור למיתה שאיננה עונש
פורסם: ה' פברואר 21, 2019 10:04 am
על ידי תורה מפוארת
כתב בישמח משה (חקת): ועוד נקדים, מה שדרשו רז"ל (ב"ר ט י) 'טוב מאד' (בראשית א לא), זה המות. והנה התמיה מבואר דאיזה טוב יש במוות. ועוד אם טוב הוא, איך הגיע לאדם על ידי המרי הגדול – חטא עץ הדעת. והנה כמה נביאים מתנבאים בסגנון אחד דהמיתה אינה לעונש, רק מוכרחת אחר החטא להשגת שלמותו שנעשה החומר גס, מה שאין כן קודם החטא.
מי הם אותם נביאים דרוש לי למ"מ ואני לא מוצא.
Re: מקור למיתה שאיננה עונש
פורסם: ה' פברואר 21, 2019 10:39 am
על ידי כרמי שלי
ברוך בואך!
ראה ההודעה מעליך.
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ה' פברואר 21, 2019 11:07 am
על ידי תורה מפוארת
דבר ידוע בפי ספרים וסופרים ממרן החיד"א וזה אכן מופיע בפני דוד משפטים ועוד רבות, על טענת מלאכי השרת לקבל התורה (שבת פח.) מדינא דבר מצרא, מה שמעניין שמרן החיד"א עצמו מביא זאת ממפרשים שלפניו ולא מצאתי, אשמח למצוא מקור קדום לו, בספרי החיד"א יש רבות שמציין לקודמים לו שלא נמצאו אולי זה גם מאלו?
הגר"ע יוסף הורה לבניו להגיה בסידורים
פורסם: ה' פברואר 21, 2019 11:23 am
על ידי עובר ושב
כאשר הרב יצחק יוסף ביקר בעיר 'מעלות', תוך כדי שיעורו הוא הבחין בסידורים מרוקאים המונחים על השולחן, ואמר לקהל: "תקחו עט ותמחקו מהסידורים הללו את הברכה על ההלל בראש חודש" (בסידורים המרוקאים מודפסת ברכה זו, כי כך הוא מנהגם במרוקו, וכך מנהג רוב עדות הספרדים מימים ימימה בהסתמך על עשרות ראשונים הסוברים כך. אולם הרב עובדיה חולק וסובר שאין לברך).
בהמשך לזה, זכורני שראיתי כאן בפורום שאחד החברים הביא צילום מספר או חוברת כלשהי, בה מספר הרב יצחק יוסף כי בהיותם ילדים קטנים שלח אותם אביהם (הגר"ע יוסף) להגיה בסידורים ולמחוק כל מה שלא להלכה לשיטתו.
כעת חיפשתי ולא מצאתי, אשמח לעזרה.
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ה' פברואר 21, 2019 11:53 am
על ידי עקביה
מנהג משונה עד אין קץ.
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ה' פברואר 21, 2019 11:55 am
על ידי דרומי
נראה מתאים לתקופת ימי הפורים...
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ה' פברואר 21, 2019 12:00 pm
על ידי יקוב
בספר פני דוד פרשת מקץ כתב: "דוד המלך ע"ה הבא מרות, וערערו דואג (יבמות עו:) ואחיתופל (.....)". איפה המקור שערערו אחיתופל?
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ה' פברואר 21, 2019 12:07 pm
על ידי עקביה
יקוב כתב:בספר פני דוד פרשת מקץ כתב: "דוד המלך ע"ה הבא מרות, וערערו דואג (יבמות עו:) ואחיתופל (.....)". איפה המקור שערערו אחיתופל?
קהלת רבה (וילנא) פרשה י
ב. ד"א זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח וגו', מדבר בדואג ובאחיתופל, אתמול מבאישין דברים כנגד דוד, ואומרים פסול משפחה הוא לא מרות המואביה הוא, והיום מביעין דברים ומתביישין, וכו'.
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ה' פברואר 21, 2019 12:32 pm
על ידי יקוב
עקביה כתב:יקוב כתב:בספר פני דוד פרשת מקץ כתב: "דוד המלך ע"ה הבא מרות, וערערו דואג (יבמות עו:) ואחיתופל (.....)". איפה המקור שערערו אחיתופל?
קהלת רבה (וילנא) פרשה י
ב. ד"א זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח וגו', מדבר בדואג ובאחיתופל, אתמול מבאישין דברים כנגד דוד, ואומרים פסול משפחה הוא לא מרות המואביה הוא, והיום מביעין דברים ומתביישין, וכו'.
תודה רבה.
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ה' פברואר 21, 2019 12:33 pm
על ידי לבנון
תורה מפוארת כתב:דבר ידוע בפי ספרים וסופרים ממרן החיד"א וזה אכן מופיע בפני דוד משפטים ועוד רבות, על טענת מלאכי השרת לקבל התורה (שבת פח.) מדינא דבר מצרא, מה שמעניין שמרן החיד"א עצמו מביא זאת ממפרשים שלפניו ולא מצאתי, אשמח למצוא מקור קדום לו, בספרי החיד"א יש רבות שמציין לקודמים לו שלא נמצאו אולי זה גם מאלו?
ספר שתי ידות, ר' אברהם חזקוני, אמסטרדם תפ"ו (נמצא באוצר), תחילת פרשת תרומה בשם מדרש.
וכן בספר שארית יעקב לר' יעקב ישראל אלגאזי, בפרשת במדבר, ד"ה אך אמנם אפשר וכו'
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ה' פברואר 21, 2019 12:50 pm
על ידי וונדרבר
תורה מפוארת כתב:דבר ידוע בפי ספרים וסופרים ממרן החיד"א וזה אכן מופיע בפני דוד משפטים ועוד רבות, על טענת מלאכי השרת לקבל התורה (שבת פח.) מדינא דבר מצרא, מה שמעניין שמרן החיד"א עצמו מביא זאת ממפרשים שלפניו ולא מצאתי, אשמח למצוא מקור קדום לו, בספרי החיד"א יש רבות שמציין לקודמים לו שלא נמצאו אולי זה גם מאלו?
ראה בסוף קונטרס "שלמי נדבה" (בענין בנים אתם), בעמ' האחרון, כמה מ"מ.
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?171083&pageid=P0036
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ה' פברואר 21, 2019 12:51 pm
על ידי תורה מפוארת
מ"מ למקור סיפור על כך שהכסף שנתן לצדקה זה מה שנשאר: ראה עוד יוסף חי מהבא"ח משפטים
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ה' פברואר 21, 2019 12:52 pm
על ידי ושא_נס
בספר דברי שלמה לר' שלמה שניידר זצ"ל ח"א סימן לד עמ' שלב: "ועיין עוד במראה הפנים לירושלמי הוריות פרק ג' סוף הלכה ב' בד"ה והוא לרבות כהן משוח מלחמה וכו', ובחידושי הרא"ה להוריות י"א ע"ב סימן שי"ז, עיין שם. ודוק".
חיפשתי קצת אודות חידושי הרא"ה להוריות, ולא עלה בידי מאומה. בספר הגדול שנדפסו מפרשי הוריות, לא נמצא חידושי הרא"ה להוריות. שמא יש חילוף עם ספר אחר?
ייש"כ
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ה' פברואר 21, 2019 1:46 pm
על ידי מה שנכון נכון
אצ"ל הרא"פ = הר אפרים (גרבוז) בסי' י"ז ע"ש.
---
הנכון כדברי הרב פרנצויז דלהלן, כמובן.
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ה' פברואר 21, 2019 1:59 pm
על ידי פרנצויז
ושא_נס כתב:בספר דברי שלמה לר' שלמה שניידר זצ"ל ח"א סימן לד עמ' שלב: "ועיין עוד במראה הפנים לירושלמי הוריות פרק ג' סוף הלכה ב' בד"ה והוא לרבות כהן משוח מלחמה וכו', ובחידושי הרא"ה להוריות י"א ע"ב סימן שי"ז, עיין שם. ודוק".
חיפשתי קצת אודות חידושי הרא"ה להוריות, ולא עלה בידי מאומה. בספר הגדול שנדפסו מפרשי הוריות, לא נמצא חידושי הרא"ה להוריות. שמא יש חילוף עם ספר אחר?
הוא טעות דפוס, וצ"ל חידושי הרח"ה (הירשנזון)
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ה' פברואר 21, 2019 3:14 pm
על ידי ושא_נס
פרנצויז כתב:ושא_נס כתב:בספר דברי שלמה לר' שלמה שניידר זצ"ל ח"א סימן לד עמ' שלב: "ועיין עוד במראה הפנים לירושלמי הוריות פרק ג' סוף הלכה ב' בד"ה והוא לרבות כהן משוח מלחמה וכו', ובחידושי הרא"ה להוריות י"א ע"ב סימן שי"ז, עיין שם. ודוק".
חיפשתי קצת אודות חידושי הרא"ה להוריות, ולא עלה בידי מאומה. בספר הגדול שנדפסו מפרשי הוריות, לא נמצא חידושי הרא"ה להוריות. שמא יש חילוף עם ספר אחר?
הוא טעות דפוס, וצ"ל חידושי הרח"ה (הירשנזון)
ייש"כ עצום החכם פרנצויז. מודה לך עד מאד.
וגם לחכם מה שנכון נכון על נסיונו לסייע בטוב לבב כמדתו הטובה.
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ה' פברואר 21, 2019 4:01 pm
על ידי פרנצויז
תורה מפוארת כתב:מ"מ למקור סיפור על כך שהכסף שנתן לצדקה זה מה שנשאר: ראה עוד יוסף חי מהבא"ח משפטים
נזכר לעיל
viewtopic.php?f=7&t=30792&start=1680#p525644
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ו' פברואר 22, 2019 12:06 am
על ידי הוד_והדר
בעזר הוי"ה יתב"ש אנו מכינים לדפוס מהדורא חדשה של הגדה מדרש בחדוש עם קרוב למאה הוספות חדשות מכת"י, נשאר כמה דברים ספורים שלא מצאתי להם מקור. אם יש ביד מי אחד מחברנו פתרון, אשמח מאוד לשמוע. חלק מהדברים יש לנו ציונים, אבל אינם בטוחים אם זה הציון הכי טוב. נא לציין רק ציונים מוקדמים, המחבר נפטר בשנת תי"ט.
א. היו המצרים דוחקים את ישראל למהר מלאכתם, כמו שנאמר (שמות ה, יג): 'והנוגשים אצים לאמר כלו מעשיכם דבר יום ביומו'. והיו דומים להם כדובים ואריות (ראה ש"ך עה"ת פרשת וארא), ומצווים להם כמה מלאכות בפעם אחת.
ב. ולזה אמר פרעה: 'לא ידעתי את ה'' (שמות ה, ב), ואמר (יחזקאל כט, ג): 'לי יאורי ואני עשיתני', שכל הדברים האלה הושמו בפיו מהכח השולט עליו.
ג. נלחם להם. 'להם' - לאותם שבאו ללחום בארץ מצרים, כי הוא יתברך בסיועם. וזה, כי כשראו האומות אשר סביבות מצרים היות המצרים נרדפים מהמערכות, נאספו ובאו לבוז את העיר.
ד. והים הזה [דהיינו יום סוף] הוא המכוון ל'ים כנרת', והוא נקרא 'ים סוף', כי שם כל דבר נאסף ונאבד.
ה. לסוף גזר פרעה שלא יניחום [לישראל] לשתות [מים, בעת אשר עבד עליהם בפרך].
ו. ובמכה הזאת [דהיינו כינים] לא יכלו החרטומים לשלוט, כי השפעתם באה משם.
ז.אחר כך הכה דעתם במכת הברד, אשר היה כלול מאש ומים, כמו הדעת בקדושה הכולל חסדים וגבורות, וכן בדעת קלוש של הקלפה יש דין וחסד, והכניעוֹ בברד, דכתיב ביה (שמות ט, כד): 'ואש מתלקחת בתוך הברד'.
ח. אחר כך עלה לבינתו, והכניעה במכת הארבה, כי מבינה בא ריבוי כל הדברים.
ט. וביצת אווז היא קשה להתבשל יותר מכלן.
י. ולהבין למה קרא לאלקיהם 'עצבים'. צריך לדעת, שהעבודה זרה שהיו עושים בימים ההם, בטורח גדול עושים אותם, לפי שהיו צריכים לכוין השעה והרגע להתך המתכת, וכן כל אבר ואבר היה צריך שעה מיוחדת כדי להמשיך על הצורה כח הכוכב או המחבל ההוא. ולפעמים כשהצורה היתה כמעט נשלמת, בפועל אחרון היו טועים מרגע לרגע, וכל הפעולה היתה בטלה, והיו צריכים להתחילה מחדש. ולכן קורא להם 'עצבים', שהוא לשון 'עצבות', וכשהפועל היה יוצא בחפץ הפועל, עם היותו מכסף וזהב, היה מדבר, וכשהיו שואלין לו איזה דבר, משיב להם במשל וחידות שלא היו מבינים כוונתו כמעט עד לאחר המאורע, וכן כתב הרמב"ן.
יא. ומשנולד משה הכבידו העבודה עליהם, כי בטלו גזרת 'כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו'. - מצאתי בפרד"א פמ"ח.
יב. והיה זה צער מתחולל למצרים, כי שמו בטחונם בו, כי אין מלכות נוצחת אלא מכח שרו של עשו הוא ס"מ הרשע זה.
יג. קל וחומר מחנותו של בשם (ראה מדרש משלי פי"ג, טז), ומעיר שעובר בה הקיסר, שמטיב למלון אשר לן שם.
יד. ובמה הראו חמוצם, במה שגרשום ממצרים, והיה להם לצאת עמם כמו שעשו הערב רב, שעם היות כי עשו הרע בעיני ה' בעשיית העגל, אין לומר שמוטב היה להם אילו לא יצאו, כי עדיין זכות נשמר להם על כי נכללו בקדושה.
טו. גבעות כבני צאן. דרך הטלאים לדלג ולרוץ מעט, ואחר כך לחזור אצל אמם. כך היו ההרים והגבעות שמחים כשנכנסו ישראל בארץ כנען.
טז. הקושי שהוצרך אל קריעת ים סוף אינו בקיעת המים, כי הנה אליהו זכור לטוב בקע הנהר באדרתו (מלכים ב ב, ט), וכן חסידים רבים תנאים ואמוראים עשו כיוצא בו (ראה יהושע, פרק ג. חולין ז, א). אבל היה דחיית הקלפה אל נוקבא דתהומא רבא.
Re: הגר"ע יוסף הורה לבניו להגיה בסידורים
פורסם: ו' פברואר 22, 2019 12:32 am
על ידי משה דוויק
עובר ושב כתב:כאשר הרב יצחק יוסף ביקר בעיר 'מעלות', תוך כדי שיעורו הוא הבחין בסידורים מרוקאים המונחים על השולחן, ואמר לקהל: "תקחו עט ותמחקו מהסידורים הללו את הברכה על ההלל בראש חודש" (בסידורים המרוקאים מודפסת ברכה זו, כי כך הוא מנהגם במרוקו, וכך מנהג רוב עדות הספרדים מימים ימימה בהסתמך על עשרות ראשונים הסוברים כך. אולם הרב עובדיה חולק וסובר שאין לברך).
בהמשך לזה, זכורני שראיתי כאן בפורום שאחד החברים הביא צילום מספר או חוברת כלשהי, בה מספר הרב יצחק יוסף כי בהיותם ילדים קטנים שלח אותם אביהם (הגר"ע יוסף) להגיה בסידורים ולמחוק כל מה שלא להלכה לשיטתו.
כעת חיפשתי ולא מצאתי, אשמח לעזרה.
לא מזמן אמר בשיעורו שזה היה עונש ללכת למוסיאוף ולמחוק.
משל הגר"ח על עכברים
פורסם: ו' פברואר 22, 2019 10:21 am
על ידי הפשוט בפשטותו
שמעתי בעבר שהגר"ח זצ"ל המשיל לבאר הגמרא [מגילה יד.] שאחשורוש והמן נמשלים לבעל תל שרוצה להיפטר ממנו ובעל חריץ שרוצה למלא את החריץ, והמשיל לעכברים שגם האשה וגם החתול שונאים אותם וההבדל הוא שהאשה לא רוצה שיהיו כלל עכברים אבל החתול רוצה שהם יהיו והוא יאכל אותם... וכך המן, רצה שהם יהיו והוא יאכל אותם. מישהו יודע היכן זה מובא והאם זה נכון?
Re: משל הגר"ח על עכברים
פורסם: ו' פברואר 22, 2019 11:22 am
על ידי בקרו טלה
הפשוט בפשטותו כתב:שמעתי בעבר שהגר"ח זצ"ל המשיל לבאר הגמרא [מגילה יד.] שאחשורוש והמן נמשלים לבעל תל שרוצה להיפטר ממנו ובעל חריץ שרוצה למלא את החריץ, והמשיל לעכברים שגם האשה וגם החתול שונאים אותם וההבדל הוא שהאשה לא רוצה שיהיו כלל עכברים אבל החתול רוצה שהם יהיו והוא יאכל אותם... וכך המן, רצה שהם יהיו והוא יאכל אותם. מישהו יודע היכן זה מובא והאם זה נכון?
עי' בקטע ד"ה אמנם
המשל הי' על הקנאים ודון מינה ואוקי באתריה
Re: משל הגר"ח על עכברים
פורסם: ו' פברואר 22, 2019 12:06 pm
על ידי הפשוט בפשטותו
בקרו טלה כתב:הפשוט בפשטותו כתב:שמעתי בעבר שהגר"ח זצ"ל המשיל לבאר הגמרא [מגילה יד.] שאחשורוש והמן נמשלים לבעל תל שרוצה להיפטר ממנו ובעל חריץ שרוצה למלא את החריץ, והמשיל לעכברים שגם האשה וגם החתול שונאים אותם וההבדל הוא שהאשה לא רוצה שיהיו כלל עכברים אבל החתול רוצה שהם יהיו והוא יאכל אותם... וכך המן, רצה שהם יהיו והוא יאכל אותם. מישהו יודע היכן זה מובא והאם זה נכון?
עי' בקטע ד"ה אמנם
המשל הי' על הקנאים ודון מינה ואוקי באתריה
יש"כ! תמיד אתה... [לא שהבנתי את משמעות השם 'בקרו טלה', אבל מניח אני שמדובר ביחודים גדולים...]
כמה נכון הנמשל על קנאות! ראיתי פעם בשם הרה"ק מסאטמר שפנחס התברך 'ונתתי לו את בריתי שלום', וביאר שקנאי אמיתי רוצה שיהיה שלום ולא שיהיה משהו שיהיה צריך ללחום בו...
כנראה שמי שממנו שמעתי קישר בעצמו להמן ואחשורוש. [אם אתה לא מביא כנראה שאין עוד מקורות..]
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ו' פברואר 22, 2019 7:46 pm
על ידי הוד_והדר
.