פורום אוצר החכמה

מחולת המחנים כתב:https://seforimblog.com/2010/02/r-shmuel-ashkenazi-equals-60/?print=print

הבטחתי כתב:מקור שמחשבתו של הקב"ה כמעשה
ייש"כ למסייעים

שבענו מטובך כתב:"אין דבר יותר ישר בעולם מר"ן על נדרים" ??

לימוד הר"ן הוא ישרות ומבטל עמלק שהוא עקמות
ראה ראיתי בקובץ התורני זרע יעקב חלק כב (שבט תשס"ד, עמוד שנ) שהביא מ"ש בזמירות רמזי דחכמתא (עמוד נג), בשם האבני נזר שאמר, שעל ידי לימוד מסכת נדרים עם פירוש הר"ן מבטלים קליפת עמלק, שעמלק הוא עקמומיות והר"ן הוא ישרות, ובלימוד הר"ן מבטל עקמומיות של עמלק. ועל פי זה מבאר הזמר "כי ה' יאיר נרי", שהשי"ת מאיר לאדם, אימתי "בהלו נרו", היינו על ידי לימוד הר"ן, שבזה יש לו שכל ישר, "עלי ראשי", כאשר לומד עם הרא"ש, אז הוא כלי מוכן לקבל האורות. ע"ש.
דברי הסטייפלר לשואלים כיצד ידע האדם לעמוד על הנקודות המרכזיות בסוגיא
ובספר מדרכי החיים (פרק מו עמוד קס) כתב, כי שאלו לרבינו הגדול רבי יעקב ישראל קנייבסקי, הסטייפלר זצ"ל, בעל הקהילות יעקב, היאך ידע האדם לעמוד על הנקודות המרכזיות בסוגיא, והשיב, למד בפירושי או בחידושי הר"ן ז"ל, מאחר שהוא עומד בדרך כלל על הנקודות המרכזיות בסוגיא. [והשווה למה שהובא על הסטייפלר גופיה בספר חכמי ישראל בילדותם (פרק נט עמוד רכג) כי כבר בהיותו צעיר חידש חידושים אמתיים לאמיתה של תורה בפרט בחידושים על מסכתא דנדרים. ודו"ק].
"נדרים עם פירוש הר"ן" יש בו בהירות הפשט ועיון בחדא מחתא
ובספר מראשית השנה (עמוד תסה) בהערה, הביא מ"ש בספר "משולחנו של רבינו" מאי דמרגלא בפומיה דהגאון רבי אלעזר מנחם שך זצ"ל, בשם הגאון ר' חיים לייב סטאוויסקר זצ"ל, דכאשר לומדים מסכת נדרים עם פירוש הר"ן, מתוך מסכת שנדפסה בש"ס וילנא, לאור נר של חלב, אזי על לימוד שכזה כבר לא מגיע שכר בגן עדן. ופירש הגרא"מ שך, כי "נדרים עם פירוש הר"ן" יש בו בהירות הפשט ועיון בחדא מחתא, מתוך "ש"ס וילנא" שהיה אז חידוש ביופיו ובהירותו, עם "נר של חלב" המפיץ אור חזק ונעים, אזי העונג הוא מושלם וזוכים לגן עדן כבר בעולם הזה.
וכיוצא בזה הובא בספר היא שיחתי ח"ב (עמוד תתל) עדותו של הגאון ר' אליעזר שולביץ זצ"ל, ששמע מפי קדשו של הגאון ר' ישראל סלנטר זצ"ל, שכשאר הוא רוצה קצת עולם הזה הוא לומד מסכת נדרים. ע"ש.
שכר תלמוד תורה הוא על מה שנהנה בלימודו
אולם הדבר ברור דח"ו לאו למימרא דעל ידי זה דהוי "עולם הזה", ויש הנאה מלימוד זה, מפסיד השכר, אלא אדרבא היא גופא סיבה ומעלה לקבלת שכר, וכמ"ש בספר היא שיחתי ח"ב (פרק יב עמוד תתשמג) בשם הגאון ר' מרדכי גיפטר ראש ישיבת טלז קליבלנד, זצ"ל, כי בצעירותו עת למד בישיבת טלז נתלווה לטיול היומי של ראש הישיבה הגרא"י בלוך, שהיה גם אב"ד בטעלז, משך הטיול היה מהשעה שתיים אחר הצהרים עד השעה שתים ועשרים, עשרים דקות בלבד. הטיול היה בשתיקה, אלא אם כן פתח פיו ראש הישיבה או אז יכול היה לשוחח עמו. יום אחד פנה הגרא"י בדרכם ואמר בהאי לישנא, כעת עולה בדעתי שבשעה שאגיע לעולם האמת לא אקבל שכר עבור הלימוד במסכת נדרים, כיון שיש לי עונג בלתי ישוער כשאני לומד את פירוש הר"ן. ועל זה השיבו תלמידו הג' ר' מרדכי גיפטר, דאפשר דהיא גופא, שהשכר על תלמוד תורה הוא דייקא למי שנהנה מן התורה, ועל זה יקבל שכר. וראש הישיבה הגרא"י בלוך חייך בקורת רוח והמשיך בשתיקתו. לימים מצא הג' ר' מרדכי גיפטר כי הדברים מפורשים בדברי רבינו אברהם מן ההר (נדרים מח.) וז"ל: מצות לימוד, שהוא ענין ציור הלב וידיעת האמת, עיקר הציווי הוא כדי לצייר האמת ולהתענג וליהנות במדע לשמח לבבו ושכלו, כדכתיב פיקודי ה' ישרים משמחי לב. ומשום הכי אבל אסור לקרות בתנ"ך, מפני שהם משמחים ליבו על כרחו, הילכך לא שייך למימר במצות תלמוד תורה דלא ניתן ליהנות, שעיקר מצותו היא ההנאה והתענוג במה שמשיג ומבין בלימודו. ע"ש. וע' ט"ז יו"ד (סי' רכא ס"ק מג.). ע"ש.
כמה גדולים ובניהם הגר"ח מבריסק עיקר דרך לימודם קיבלו מפירוש הר"ן לנדרים
ומצאתי בספר שדה צופים על נדרים (בפתיחה עמוד ג) שכתב, כי ידוע דכמה גדולים ובניהם הגר"ח מבריסק זצ"ל, שאת עיקר דרך לימודם קיבלו מפירוש הר"ן על מסכת נדרים. וע"ש (עמוד ב) שהביא מ"ש בספר עקבי חיים, כי הגאון ר' חיים קלפהולץ זצ"ל, העיד על עצמו כי בימי נערותו היה מסיים בשבת קודש כל מסכת נדרים בין סעודת שבת בבוקר לסעודה שלישית. ע"ש.

הבטחתי כתב:מקור שמחשבתו של הקב"ה כמעשה
ייש"כ למסייעים

ברוז כתב:מי יודע מקור למהלך הנפלא?

בקרו טלה כתב:

ברוז כתב:מי יודע מקור למהלך הנפלא?

כן כתב הרה"ק ממונקאטש זי"ע

כדכד כתב:אני זוכר מושג כזה מהשטיבל החסידי שהייתי מתפלל בו בצעירותי שכשיהודי היה מגיע ליום השלישי למילת בנו היה מביא לקח ולחיים לביהכ"נ.
אני רוצה לברר מה המקור למנהג החגיגה ב"שלישי למילה" ומה נהגו לעשות אז חוץ מ"לקח ולחיים" לשטיבל

ברוז כתב:היכן השם הגדולים המובא כאן?

ברוז כתב:היכן השם הגדולים המובא כאן?

כרמי שלי כתב:

ברוז כתב:היכן השם הגדולים המובא כאן?

מובא מהרה"ק ממאגלניצא בס' תולדות הנפלאות אות קכא (הדף חסר באוצר) ובס' שפתי צדיקים.

הוד_והדר כתב:לא מובא שם רק החלק הראשון.

המקור הוא לוח בעתו, כנראה שהוא בדרגת החיד"א

כרמי שלי כתב:

הוד_והדר כתב:לא מובא שם רק החלק הראשון.

המקור הוא לוח בעתו, כנראה שהוא בדרגת החיד"א

כבר שבתי והשלמתי בהודעתי ממעל.

איקטורין כתב:על מי מסופר [אם בכלל] שאמר: אינני מחמיר אדרבא מקל אני בשלושה דברים - לצום בראש השנה, להרהר בדברי תורה קודם ברה"ת, ושלישי אינני זוכר.

הוד_והדר כתב:

איקטורין כתב:על מי מסופר [אם בכלל] שאמר: אינני מחמיר אדרבא מקל אני בשלושה דברים - לצום בראש השנה, להרהר בדברי תורה קודם ברה"ת, ושלישי אינני זוכר.

החלק הראשון מתאמרי בכמה אנפין בבית בריסק.

איקטורין כתב:

הוד_והדר כתב:

איקטורין כתב:על מי מסופר [אם בכלל] שאמר: אינני מחמיר אדרבא מקל אני בשלושה דברים - לצום בראש השנה, להרהר בדברי תורה קודם ברה"ת, ושלישי אינני זוכר.

החלק הראשון מתאמרי בכמה אנפין בבית בריסק.

זה מוכר כמדומני על הגרי"ז ששתה מים מחוץ לסוכה ושאלוהו הרי כתוב שהמחמיר ולא שותה חוץ לסוכה הרי זה משובח? וענה, אינני מחמיר.

"מלמד, שאין השכינה שורה על פחות משני אלפים ושני רבבות מישראל...".

סליחות כתב:

ולא שייך כאן הא דאחד דיני ממונות דכל בי עשרה שכינה שריא דהכא אנביאים ואמשכן קאמר

דרופתקי דאורייתא כתב:ראיתי בעבר ביאור (אולי כאן בפורום? אולי במקו"א? נדמה לי באיזה עלון או משהו כיו"ב, אבל זה התבסס עם מקורות מדברי מהר"ל/גר"א/רמח"ל), ולע"ע איני מוצאו, והוא, שענין שורש השנאה לעמלק, מגיע מכח מה שהשנאה לעמלק באה מכח אהבה של הקב"ה לכלל ישראל, ומשל למהד"ד, לאב ולו שני בנים, והאחד ניסה להרוג את אחיו, שמכח האהבה לבנו הוא מענישו. (משהו בסגנון הזה).
יש"כ גדול למסייעים.

לבי במערב כתב:א) להימנעות מאמירת 'גוט שבת' אחר מנחת ש"ק (משום אבילות על ג' צדיקים שנפטרו אז?).

עובדיה חן כתב:מחפש מקור לאימרה שמיוחסת לאדמורי גור שהשואה לא הייתה אצל הספרדים כי הם שמרו על כבוד בי"כ ודיבור בשעת התפילה.