פורום אוצר החכמה

יקר כתב:בעניין הצדיקים שהבטיחו להרעיש עולמות לאחר הסתלקותם ולקרב את הגאולה ואח"כ התגלו בחלום ואמרו שאין בזה טעם כי הכל לטובה, הפנה הרב תורה מפוארת לספר יגדיל תורה שהביא מעשה דומה מהאוהב ישראל מאפטא זצ"ל וגם הרה"ק מבארדיטשב הוזכר בעניין דומה, ואני מחפש אחר מקור הדברים.

כנראה, "הענין הדומה" מהרה"ק מבארדיטשאוו הוא הנזכר כאן (תורת מנחם ח"א ע' 11).
אבל לכאו' אינו הענין המדובר.

בענין זה ראה גם התוועדויות תשמ"ט ח"ג ע' 415.

יקר כתב:בעניין הוורט המיוחס לרבי מליובאוויטש, הופניתי לתורת מנחם יד, תשט"ו, ח"ב, שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, שם איתא כך...

כד דייקת שפיר זה לא מה שכתוב שם.
לפי הווארט הנפוץ זהו משל ונמשל מתכונת המתיקות. כשם ש"מתוק" פירושו דבר שערבותו ניכרת ומורגשת ע"י החיך, כך אנו מאחלים שהטוב יהיה גלוי ומורגש.
לפי המובא כאן (והובא לעיל בקיצור) זהו רמז על מושג ההמתקה, שהוא מושג ידוע בתורת הסוד וענינו הפיכת הרע (הדינים, הגבורות) לטוב. ועל זה אנו מאחלים שגם הענינים הבלתי טובים (לעינינו) יומתקו ויהפכו לטוב.
הדמיון בין שני הווארטים הוא חיצוני, ובשניהם התוצאה היא שאנו מאחלים טוב גלוי, אבל התוכן שונה לגמרי.

ידוע בשער בת רבים מטבע שטבע רבנו מרן החתם סןפר זצ"ל בעניין המתחדשים 'חדש אסור מן התורה', אני מחפש את המקור בדברי החת"ס אם בדרשות אם במכתבים וכדו', לא מספרים לא מוסמכים המביאים בשמו וכדו'.
תודה רבה

תורה מפוארת כתב:ידוע בשער בת רבים מטבע שטבע רבנו מרן החתם סןפר זצ"ל בעניין המתחדשים 'חדש אסור מן התורה', אני מחפש את המקור בדברי החת"ס אם בדרשות אם במכתבים וכדו', לא מספרים לא מוסמכים המביאים בשמו וכדו'.
תודה רבה

בשו"ת או"ח סי' כח, קמח, קפא.
יור"ד סי' יט.
אהע"ז סי' סט, קל. ח"ב סי' כט.
ובליקוטים...

סגי נהור כתב:כד דייקת שפיר זה לא מה שכתוב שם.
לפי הווארט הנפוץ זהו משל ונמשל מתכונת המתיקות. כשם ש"מתוק" פירושו דבר שערבותו ניכרת ומורגשת ע"י החיך, כך אנו מאחלים שהטוב יהיה גלוי ומורגש.
לפי המובא כאן (והובא לעיל בקיצור) זהו רמז על מושג ההמתקה, שהוא מושג ידוע בתורת הסוד וענינו הפיכת הרע (הדינים, הגבורות) לטוב. ועל זה אנו מאחלים שגם הענינים הבלתי טובים (לעינינו) יומתקו ויהפכו לטוב.
הדמיון בין שני הווארטים הוא חיצוני, ובשניהם התוצאה היא שאנו מאחלים טוב גלוי, אבל התוכן שונה לגמרי.

והטעם פשוט הוא; כיון ש(רוב) המון העם אין מכירים ויודעים ענין "ההמתקה המבואר בתורת הסוד", במילא נהפך אצלם למשל ונמשל מתכונת המתיקות (אשר לא כן הוא).
ומ"מ הענין א' הוא.

המנחת אלעזר כותב בספרו:

אך יובן על פי מה שכתבו בספרים בתוכחת מוסר, על כמה תלמידי חכמים ויראי ה' שדרכם להתפאר: הלא נתכבדתי ממיפר הדת פלוני. והלא היה להם להתבושש להשתבח עצמם בזה, כי הלא זהו אדרבא גנותם, כי למה יכבדך או יאהבך הרשע ומיפר הדת הלז, הלא אין שנאה כשנאת הדת והדיעות ההפכיים מזה לזה, אלא ודאי מוכח שבדבר (רע) אחד או יותר אתה דומה לו, ובחלק זה יאהבוך, וזהו נגעי לבבך, ולעג(ה) לך, ולמה תתפאר בכמו אלה כנזכר.


היודע לאיזה ספרים הכוונה?

הוד_והדר כתב:המנחת אלעזר כותב בספרו:

ולעג(ה) לך

יתכן שנקט לישנא דקרא (שנוי בנביאים מלכים ב יט כט, וישעיה לז כב) וא"צ להגיה

.

לבי במערב כתב:

יקר כתב:בעניין הצדיקים שהבטיחו להרעיש עולמות לאחר הסתלקותם ולקרב את הגאולה ואח"כ התגלו בחלום ואמרו שאין בזה טעם כי הכל לטובה, הפנה הרב תורה מפוארת לספר יגדיל תורה שהביא מעשה דומה מהאוהב ישראל מאפטא זצ"ל וגם הרה"ק מבארדיטשב הוזכר בעניין דומה, ואני מחפש אחר מקור הדברים.

כנראה, "הענין הדומה" מהרה"ק מבארדיטשאוו הוא הנזכר כאן (תורת מנחם ח"א ע' 11).
אבל לכאו' אינו הענין המדובר.

תודה רבה! ומקורו ככה"נ כאן:

"אדם כי ימות באהל"
ס"ת תהילים
(בשם החיד"א)
מחפש לזה המקור

תם מה הוא אומר כתב:"אדם כי ימות באהל" ס"ת ת(הי)לים (בשם החיד"א); מחפש לזה המקור

ראה בסוף העמוד [בפי' 'שערי תהלות' אות ה (ובראש הס' נתפרש שהוא להח"ר רחמים בוכריץ זלה"ה)].
פרט-ביבליוגרפי מעניין: בראש הס' נדפס המנון 'התקוה'.

לבי במערב כתב:

תם מה הוא אומר כתב:"אדם כי ימות באהל" ס"ת ת(הי)לים (בשם החיד"א); מחפש לזה המקור

ראה בסוף העמוד [בפי' 'שערי תהלות' אות ה (ובראש הס' נתפרש שהוא להח"ר רחמים בוכריץ זלה"ה)].
פרט-ביבליוגרפי מעניין: בראש הס' נדפס המנון 'התקוה'.

ונמצא גם בספר שמועה טובה להאדמו"ר מקאסאן ז"ל

לבי במערב כתב:

תם מה הוא אומר כתב:"אדם כי ימות באהל" ס"ת ת(הי)לים (בשם החיד"א); מחפש לזה המקור

ראה בסוף העמוד [בפי' 'שערי תהלות' אות ה (ובראש הס' נתפרש שהוא להח"ר רחמים בוכריץ זלה"ה)].

שם הספר הוא "נורא תהלות" (על תהלים) ח"א, בהקדמה (שבחי תהלים), שערי תהלה, אות ה'.
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?151345&pageid=P0006B

ובשער היכלות לרבי ישמעאל כהן גדול איתא (???), שעיקר מה שזכו ישראל לנועם ה' ואור התורה היה על ידי בית המקדש כדכתיב (ישעיה ב ג) 'כי מציון תצא תורה' וכו', ועיקר ההשתוקקות והגעגועין של הקב״ה כביכול אל התורה, הם כשישראל בגלות, כמו שהוא כעת, ובכל יום ובכל שעה מתחדשות עלינו גזירות ורוצים להפריענו מלקיים תורתו חס ושלום.
היכן זה שם? זה לקוח ממהר"י מבעלזא -תרומה. אולי בלקט אמרי קודש החדש של בעלזא יש מקור ברור יותר.

נער הייתי ושמעתי אז אומרים בזם הרר"א מליזענסק זי"ע שהיה מקפיד לישן בכל ערש"ק, והיה אומר שאם היה 11 דברות בלוחות, אזי הדברה הוספת הייתה לישן בער"ש. מישהו שמע ע"ז ואו יודע מקור לזה, או שזה מעשה לזרזז הקטנים להיות 'על מנוחתם' שיהיה להם כח לשבת - 'יקדישו את שמך'?

פרנצויז כתב:שם הספר הוא "נורא תהלות" (על תהלים) ח"א, בהקדמה (שבחי תהלים), שערי תהלה, אות ה'

לפי שקישרתי לס' עצמו, לא ראיתי לצורך לציין את שמו - כ"א את מיקום הדברים בעמוד שאליו קישרתי.
עכ"פ, ת"ח.

תורה מפוארת כתב:נער הייתי ושמעתי אז אומרים בזם הרר"א מליזענסק זי"ע שהיה מקפיד לישן בכל ערש"ק, והיה אומר שאם היה 11 דברות בלוחות, אזי הדברה הוספת הייתה לישן בער"ש. מישהו שמע ע"ז ואו יודע מקור לזה, או שזה מעשה לזרזז הקטנים להיות 'על מנוחתם' שיהיה להם כח לשבת - 'יקדישו את שמך'?

נמצא בספר דברי תורה של אדמו"ר ממונקאטש זי"ע

יש עובדא [בערך] שכ"ק מרן מהרי"ד מבעלזא ראה חייל שלומד בהתמדה כל השבת ואמר שמי יודע אם אין הגאולה מתעכבת בגלל התענוג שיש לקב"ה מזה.
אשמח ואודה להפניה היכן נדפס

עטרת תפארת כתב:

תורה מפוארת כתב:נער הייתי ושמעתי אז אומרים בזם הרר"א מליזענסק זי"ע שהיה מקפיד לישן בכל ערש"ק, והיה אומר שאם היה 11 דברות בלוחות, אזי הדברה הוספת הייתה לישן בער"ש. מישהו שמע ע"ז ואו יודע מקור לזה, או שזה מעשה לזרזז הקטנים להיות 'על מנוחתם' שיהיה להם כח לשבת - 'יקדישו את שמך'?

עיין בספר שלחן הטהור(קמרנא)סימן ר"נ סעי' ג'.
ובספר דברי תורה מהדורא ט' אות י"ג,
ובאריכות בס' מבואו ועד צאתו (עמ' פ"א -פ"ב)

ובדברי תורה זה נאמר על המגיד הגדול ממעזריטש

מצינו בכ״מ בש״ס מספר ״עשרין ותרתין״ ויש לעיין אם באמת בכל מקום הכוונה לכ״ב שנים או דילמא גוזמא בעלמא נקט.

אשמח במקורות לזה.

הוד_והדר כתב:ובדברי תורה זה נאמר על המגיד הגדול ממעזריטש

ראיתי תשואות חן חן לכם!!

תורה מפוארת כתב:ובשער היכלות לרבי ישמעאל כהן גדול איתא (???), שעיקר מה שזכו ישראל לנועם ה' ואור התורה היה על ידי בית המקדש כדכתיב (ישעיה ב ג) 'כי מציון תצא תורה' וכו', ועיקר ההשתוקקות והגעגועין של הקב״ה כביכול אל התורה, הם כשישראל בגלות, כמו שהוא כעת, ובכל יום ובכל שעה מתחדשות עלינו גזירות ורוצים להפריענו מלקיים תורתו חס ושלום.
היכן זה שם? זה לקוח ממהר"י מבעלזא -תרומה. אולי בלקט אמרי קודש החדש של בעלזא יש מקור ברור יותר.

מצאתי יישר כח

עי' מגדים חדשים בראשית עמ' תי"ט ועמ' תצ"ט.

יישר כח.
אין לי ספר הנ״ל. אפשר לשלוח?

עלים לתרופה גליון קצד - פ' וירא תש"ס.

כרמי שלי כתב:עלים לתרופה גליון קצד - פ' וירא תש"ס.

ייש"כ
אודה למפרע, אם תוכל לומר מה המקור שם

ראיתי מציינים שמה, ואינו תח"י.

וראה שם במקושר מקור הקודמו.

כרמי שלי כתב:ראיתי מציינים שמה, ואינו תח"י.
וראה שם במקושר מקור הקודמו.

ייש"כ גדול

הידוע מקור לכך
שמעלה גדולה בתיקוני התשובה - בזיונות, עד שהמקבל ע"ע בזיונות, ה"ז מכפר לו על כרת, וכ"ש שאר איסורים
יש"כ למסייעים

דרופתקי דאורייתא כתב:הידוע מקור לכך
שמעלה גדולה בתיקוני התשובה - בזיונות, עד שהמקבל ע"ע בזיונות, ה"ז מכפר לו על כרת, וכ"ש שאר איסורים
יש"כ למסייעים

ראה לקוטי מוהר"ן תורה ו, ואולי במפרשיו תמצא יותר.

ראיתי מי שכתב בזה"ל:

"ישראל עלו במחשבה תחלה להבראות, שיהיו עושין רצונו ומקדשין את שמו ומשמרין את תורתו והוא משרה שכינתו בתוכם".

כמקורו ציין זהר ויקרא שו, ב, ולא מצאתי.

מקור מימרת "ישראל עלו במחשבה" הוא בב"ר פר' א, ד, ובזהר ח"ב דף קיט, ב.

זכור לי מקור, נדמה לי בירושלמי, שמתייחס במפורש לניגוב ידיים במגבת של חבר ללא רשותו, וכעת איני מוצאו. אשמח לקבלו.

אין כוונתך למעשה דמר זוטרא חסידא, ב"מ, כד, ב?

אכן! תודה!
מסתבר שהלכתי רחוק.

בשמחה.
ותיקון: עמ' א. וע"ע שו"ת משנה הלכות, יג, סי' נב.

ייש"כ, אך לא זאת חיפשתי.

במקור ממנו צטטת נראה כי ציון המ"מ מופנה על תחלת המשפט בלבד.