פורום אוצר החכמה

א איד כתב:לא ברור לי . . מה הם ה'תוספות' וכו'

שבענו מטובך כתב:"מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא ורבי טרפון". ידוע מש"כ החיד"א בשמחת הרגל:
ראב"ע ור' טרפון היו כהנים.
ר' יהושע היה לוי.
ובכל זאת נתחייבו בסיפור יציאת מצרים, אף שלא נשתעבדו המצריים בשבט לוי.

יש מוסיפים שר' עקיבא היה בן גרים, ור' אליעזר היה גם כן לוי (עי' רד"ל במבואו לפרקי ר' אליעזר). אם כן היינו חושבים שגם הם יהיו פטורים, לכך מספר בעל ההגדה שגם הם סיפרו סיפור יציא"מ כל אותו הלילה.
מה המקור להוספה זו? והאם יש מי שקדם לחיד"א בחידוש זה?

כרמי שלי כתב:מקור מימרת "ישראל עלו במחשבה" הוא בב"ר פר' א, ד, ובזהר ח"ב דף קיט, ב.

א איד כתב:בספר באוצר 'ספר הזהר <טקסט>' תחת השם 'תוספות' בדף שו/ב אכן מופיע המשפט "ישראל עלו במחשבה" (בלבד).
לא ברור לי באיזה דפוס השתמשו (ומה הם ה'תוספות' וכו'), אבל כנראה שגם ר"א וקסלשטיין השתמש בדפוס זה.

שבענו מטובך כתב:לא ברור שהיה לוי, אלא אם כן למדים כך ממה שהיה מצאצאי משה רבינו, וממה שבנו הורקנוס קיבל מעשר, כמש"כ הרד"ל.

פרנצויז כתב:

א איד כתב:בספר באוצר 'ספר הזהר <טקסט>' תחת השם 'תוספות' בדף שו/ב אכן מופיע המשפט "ישראל עלו במחשבה" (בלבד).
לא ברור לי באיזה דפוס השתמשו (ומה הם ה'תוספות' וכו'), אבל כנראה שגם ר"א וקסלשטיין השתמש בדפוס זה.

לא מובן מה הספק, כן הוא בכל דפוסי הזהר, בסוף ח"ג דף ש"ו ע"ב.
ראה בדפוס וילנא
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 583&hilite
(הכותרת זהר ויקרא אינה נכונה, כי זהר ח"ג מכיל ויקרא, במדבר, דברים, ותוספת, ולכן במקום לציין זהר ויקרא דף שו,ב, צריך לציין זהר ח"ג דף שו,ב).

דרופתקי דאורייתא כתב:האם יש מקור לכך שאדם שלובש בגדי חול, ה"ז מבטל ממנו קדושת השבת? (דומני שראיתי כך בספרי חסידות)

שמעתי מעשה על (??) שבגלל שבטעות לבש "גרב" אחת של חול, לא הרגיש קדושת השבת באותו הרגל.. מוכר למישהו?

דרופתקי דאורייתא כתב:מעשה על החידושי הרי"מ שאמר לאחד שא"ל שיש לו 'מחשבות זרות', שאין אלו מחשבות זרות אלא מחשבות שלך...

בתודה מראש

דרופתקי דאורייתא כתב:הידוע מקור שעשיו - הוא יצר הרע?

דרופתקי דאורייתא כתב:דחוף מאד

הידוע מקור שעשיו - הוא יצר הרע?


בתודה מראש

הוד_והדר כתב:ראה . . עץ חיים שער קיצור אבי"ע, פ"ג.

מהרח"ו (בע"ח ש"נ ספ"ג) כתב:גם תבין כי ז"ס קין והבל יצ"ט ויצה"ר כנזכר בתקון ס"ט כי קין הם הגבורות לכן נקרא יצה"ר שכל זוהמת נחש בקין אתתקפה שהוא הגבורות משא"כ בהבל שהוא החסדים והוא סוד יעקב ועשו וכל הגרים הבאים מעשו היו מהגבורות ארץ אדום שכן עשו נקרא אדום והבן זה

שלום וכ"ט וכו' הגיעני מכתבו וכו' ובכ"ז אשיב בקצרה וז"ת שאלתו איש אחד חלה את חליו ל"ע אשר ימות בה ויען כי לא היה לו לא אשה ולא בנים ר"ל קרא לאחד מאוהביו ומסר בידו את כל ממונו עם הח"כ וועקסלין שהיו לו על אנשים אחרים בתורת פקדון וקודם מותו צוה לו אשר יתן מאה ר"כ להח"ק דק' וח"כ שיש תח"י ע"ס מאה וחמשים ר"כ כאשר יגבה אותם יכתוב עבורם ס"ת ואחרי אשר האיש הנ"ל הלך לעולמו וחיים לן ולכל ישראל שבק רצו אנשי הקהל דק' לשנות המעות לצורך בנין בית המדרש כי הבהמ"ד נוטה ליפול וכותליו מתמוטטים והאיש הנפקד הנ"ל לא רצה לשנות מצוואת הנפטר ולא הניחו לקבור המת עד שימסור הח"כ ליד שליש עד שיקוב הדין ביניהם אם מותר לשנות המעות הנ"ל וכן עשה וכעת נפשם לשאול הגיע אם מותר לשנות גם אומרים כי אין מאמינים לו כלל שכן צוה לו הנפטר ז"ת השאלה.
הנה מעלתו פלפל בחכמה, מכל מקום לענין דינא נראה לפענ"ד דאם אין להם מקום לבנות הבהמ"ד יכולים לשנותו דבאמת דברי הרא"ש סותרים למ"ש המרדכי וכמו שהאריכו הש"ך והפוסקים שם ומ"ש מעלתו עפ"י דברי הט"ז הנה באמת כל הפוסקים חלוקים על דברי הט"ז והש"ך והמ"א לא ס"ל כן יעו"ש ועיין בחבורי יד שאול סימן רכ"ט ובמגן גבורים סימן קנ"ג. אמנם יש לי עוד סמך דאפילו אם נימא דאין לשנות לקדושה קלה לפענ"ד בס"ת דבאמת שיטת הרא"ש והטור סימן ע"ר דאין מצוה בזמן הזה בכתיבת ס"ת ואפילו לדברי הע"ז שם מ"מ כל שעכ"פ בהמ"ד נתקלקל ודאי מצוה רבה להתפלל וללמוד שם ודאי עכ"פ לא מקרי קדושה קלה נגד ס"ת ובפרט דס"ת ישנו שם עוד ס"ת ובהמ"ד אף שיש שם עוד קלויז מ"מ הן רבים עתה ת"ל אנשי העיר כן ירבה הצריכים לבהכ"נ ובפרט שיש לחוש שאנשי העיר אולי מתפללים תפלת אשכנזים והקלויז הם ספרדים ויש בלבול הדעת וגם שינוי בענין תפילין בחוה"מ וכדומה וע"כ לפענ"ד יכולין לשנות וללקחו לבנין בהמ"ד. וליתר שאת יחייבו עצמם זט"ה במא"ה שאם ירווח להם הזמן יכתבו ס"ת לשמו של המנוח ואז יצאו ידי שניהם. ולדעתי גם להנפטר יש נייחא כשיתפללו וילמדו שם וגם יאמרו קדיש עבור נשמת המנוח. ועיין ב"ק דף ב' דאין מחייבין אותו לקנות מיד ואף דכתבתי ביד שאול סימן רי"ט דשם מיירי בנדרי רשות ולא בנדרי מצוה הא הבאתי שם דברי המהרי"ט והשיטה שם דגם בנדרי מצוה הוא כן וא"כ יוכלו להמתין עם כתיבת ס"ת לזמן שימצאו מקום רווחא כנלפענ"ד:

יהודה בן יעקב כתב:.

במסתרים כתב:

יהודה בן יעקב כתב:.

ש"ך יו"ד סימן רנט סקי"א, ומשם בארה
מגן גבורים כאן http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=176

פלגינן כתב:איזה דמשק אליעזר זה?

דמשק כתב:

פלגינן כתב:איזה דמשק אליעזר זה?

סופר. בראשית נ"ד ע"ב.

דרופתקי דאורייתא כתב:אמור ואמרת להזהיר גדולים על קטנים (רש"י מיבמות קיד). ביארו המפרשים (??) דלשון "להזהיר" מלשון זוהר ואור, שה'גדול' צריך להיות מאיר ומזהיר ומשפיע מאורו על הקטנים.
מי יודע המקור לזה?

עובדיה חן כתב:היכן כתוב על עניין שנוח ראה ג דורות לפני המבול בתוך המבול ואחריו

אלה תולדות נח נח וגו' את האלהים התהלך נח, ג"פ בפסוק למה, זה אחד משלשה שראו ג' עולמות נח, ודניאל, ואיוב, נח ראה עולם בישובו וראהו בחרבנו וחזר וראהו בישובו, דניאל ראה בנין בית ראשון וראהו חרב וחזר וראהו בנוי בבנין בית שני, איוב ראה בנין ביתו וחרבנו וחזר וראה בישובו, איש צדיק על שזן בריותיו של הקדוש ברוך הוא נקרא צדיק, שני בני אדם נקראו צדיקים על שזנו את הבריות נח ויוסף שכך כתיב בו על מכרם בכסף צדיק (עמוס, ב) וכתיב בו ויכלכל יוסף (בראשית, מז), א"ר אחוה ב"ר זעירא אף בני נח שנכנסו בתיבה והבהמה והחיה ועופות כלן צדיקים היו, לפי שדור המבול השחית כל בשר את דרכו על הארץ כתיב בהן, שהרביעו בהמה על חיה וחיה על בהמה והכל על אדם ואדם על הכל, לפיכך כתיב בהן הנני משחיתם את הארץ, ומנין שממעשה בראשית נצתוו הבהמות והחיות והעופות ורמש שלא להדבק עם שאינו מינו דכתיב (בראשית, א) ויעש אלהים את חית הארץ למינה וגו'. אמר להן הקב"ה כל מין ומין ידבק במינו, ושאין מינו אסור. תמים, זה אחד משבעה מהולים שנולדו בעולם. אדה"ר נברא מהול, ושת בנו נולד מהול, דכתיב (בראשית, ה) ויולד בדמותו כצלמו. נח נולד מהול, דכתיב תמים היה בדורותיו. יעקב נולד מהול, דכתיב (בראשית, כה) ויעקב איש תם. ויוסף נולד מהול, דכתיב (בראשית, לז) אלה תולדות יעקב יוסף, שהיה דומה לאביו. משה נולד מהול, שנאמר (שמות, ב) ותרא אותו כי טוב הוא. ואיוב נולד מהול, דכתיב (איוב, א) איש תם וישר.

א_צאנזער כתב:כיון שהיה חולה ברגליו כנודע, אמרו שיסע למעיינות הנופש לרחוץ במעיינות מרפא, אמר: "ביה אנא רחיץ!" (מתפלת בריך שמיה).

א_צאנזער כתב:אבקש עזרת חברי הפורום שליט"א למצוא מקור לכמה עובדות עם אדמו"ר בעל הדברי חיים זי"ע
. .
כאשר שאלוהו אם אוהב פלפל, אמר: את הקב"ה אני אוהב - פלפל אני אוכל..