עמוד 56 מתוך 79

Re: ח"י רוטל

פורסם: ש' מאי 25, 2019 10:25 pm
על ידי אש משמים
בספר "טעמי המנהגים" (עמ' רס"ג) הביא את מכתבו של הגאון הצדיק הרב הלברשטאם: "ענין נשגב מפי אנשי ארץ הקודש ת"ו… שקבלה בידם סגולה לחשוכי בנים רחמנא ליצלן לנדב ח"י רוטל משקה ביומא דהילולא על ציון התנא האלוקי רשב"י זי"ע".

שריפת בגד לכבוד רשב"י

פורסם: ש' מאי 25, 2019 11:17 pm
על ידי נחלי אפרסמון
שמעתי שיש סגולה לשרוף בגד של חולה לכבוד רשב"י בהדלקה שעושים לכבודו.האם מישהו יודע מקור.

Re: ח"י רוטל

פורסם: א' מאי 26, 2019 12:42 am
על ידי פרנצויז
אש משמים כתב:בספר "טעמי המנהגים" (עמ' רס"ג) הביא את מכתבו של הגאון הצדיק הרב הלברשטאם: "ענין נשגב מפי אנשי ארץ הקודש ת"ו… שקבלה בידם סגולה לחשוכי בנים רחמנא ליצלן לנדב ח"י רוטל משקה ביומא דהילולא על ציון התנא האלוקי רשב"י זי"ע".

כשכותבים "הגאון הצדיק הרב הלברשטאם" לא מצליחים לזהות אותו
וצריך לתקן: כ"ק אדמו"ר הרה"צ רבי בן ציון הלברשטאם מבאבוב הי"ד

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: א' מאי 26, 2019 3:18 am
על ידי סליחות
שכחתי את מקור סגנון הדברים הבאים בחז"ל (בש"ס):
הבטחות רעות של ה' לא בהכרח יתקיימו הבטחות טובות יתקיימו בהכרח על ידי ה'.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: א' מאי 26, 2019 3:23 am
על ידי בקרו טלה
-

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: א' מאי 26, 2019 9:33 am
על ידי עזריאל ברגר
סליחות כתב:שכחתי את מקור סגנון הדברים הבאים בחז"ל (בש"ס):
הבטחות רעות של ה' לא בהכרח יתקיימו הבטחות טובות יתקיימו בהכרח על ידי ה'.

ראה רמב"ם פ"י מהל' יסודי התורה הלכה ד, ובמפרשיו.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: א' מאי 26, 2019 10:34 am
על ידי סליחות
[code][/code]
עזריאל ברגר כתב:
סליחות כתב:שכחתי את מקור סגנון הדברים הבאים בחז"ל (בש"ס):
הבטחות רעות של ה' לא בהכרח יתקיימו הבטחות טובות יתקיימו בהכרח על ידי ה'.

ראה רמב"ם פ"י מהל' יסודי התורה הלכה ד, ובמפרשיו.


אכן בדיוק לזה התכוונתי. יישר כוח!

Re: שריפת בגד לכבוד רשב"י

פורסם: א' מאי 26, 2019 10:59 am
על ידי בברכה המשולשת
נחלי אפרסמון כתב:שמעתי שיש סגולה לשרוף בגד של חולה לכבוד רשב"י בהדלקה שעושים לכבודו.האם מישהו יודע מקור.


יעויין בספרו של רבה של צפת"ו הגר"ש הלר זצ"ל (כמדומני ששם הספר כבוד מלכים)

Re: ◆ חיפוש מקור ◆ ר' עקיבא/עקיבה

פורסם: א' מאי 26, 2019 1:20 pm
על ידי תורה מפוארת
מחפש מקור או ספר שמדבר בעניין שבבלי נכתב ר' עקיבא באל"ף ובירושלמי ר' עקיבה בה"א, זכור לי שע"פ סוד יש בזה אריכות ואיני מוצא.
יבורכו מפי עליון.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: א' מאי 26, 2019 1:29 pm
על ידי דרומי
בספר 'שיחות קודש' (ליובאוויטש) מדבר בזה ומרחיב - שבת פ' בלק תשל"ז

Re: שריפת בגד לכבוד רשב"י

פורסם: א' מאי 26, 2019 2:14 pm
על ידי נחלי אפרסמון
בברכה המשולשת כתב:
נחלי אפרסמון כתב:שמעתי שיש סגולה לשרוף בגד של חולה לכבוד רשב"י בהדלקה שעושים לכבודו.האם מישהו יודע מקור.


יעויין בספרו של רבה של צפת"ו הגר"ש הלר זצ"ל (כמדומני ששם הספר כבוד מלכים)

אני ערכתיו מחדש ואין שם זכר לסגולה.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆ ר' עקיבא/עקיבה

פורסם: א' מאי 26, 2019 2:33 pm
על ידי נחלי אפרסמון
תורה מפוארת כתב:מחפש מקור או ספר שמדבר בעניין שבבלי נכתב ר' עקיבא באל"ף ובירושלמי ר' עקיבה בה"א, זכור לי שע"פ סוד יש בזה אריכות ואיני מוצא.
יבורכו מפי עליון.

ספר כרם שלמה (האס) הלכות גיטין.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?5 ... width=2340
מי שיכול יוריד.

Re: שריפת בגד לכבוד רשב"י

פורסם: א' מאי 26, 2019 4:28 pm
על ידי בברכה המשולשת
נחלי אפרסמון כתב:
בברכה המשולשת כתב:
נחלי אפרסמון כתב:שמעתי שיש סגולה לשרוף בגד של חולה לכבוד רשב"י בהדלקה שעושים לכבודו.האם מישהו יודע מקור.


יעויין בספרו של רבה של צפת"ו הגר"ש הלר זצ"ל (כמדומני ששם הספר כבוד מלכים)

אני ערכתיו מחדש ואין שם זכר לסגולה.


אני מתנצל שטעיתי והטרחתי את כתר"ה

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ב' מאי 27, 2019 1:14 am
על ידי איקטורין
עומד בראשי בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל בשש"כ שא"א להאריך במוצאי שבת אלא עד חצות, אודה מאוד למי שימצא לי זאת בשש"כ.
[במ"ב דרשו סי' רצג ראיתי מזכירים זאת בשמו מהגהות "ביצחק יקרא"]

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ב' מאי 27, 2019 1:17 am
על ידי נחלי אפרסמון
להאריך במה?

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ב' מאי 27, 2019 1:25 am
על ידי בקרו טלה
איקטורין כתב:[במ"ב דרשו סי' רצג ראיתי מזכירים זאת בשמו מהגהות "ביצחק יקרא"]

משנה ברורה עם הגהות - ביצחק יקרא [אינו תח"י]

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ב' מאי 27, 2019 1:47 am
על ידי איקטורין
בקרו טלה כתב:
איקטורין כתב:[במ"ב דרשו סי' רצג ראיתי מזכירים זאת בשמו מהגהות "ביצחק יקרא"]

משנה ברורה עם הגהות - ביצחק יקרא [אינו תח"י]

זה ידעתיו שכך הוא, רק ביקשתי - שכזכורני כן נכתב בשש"כ ג"כ, רק לא ידעתיו היכן.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ב' מאי 27, 2019 5:24 am
על ידי דרופתקי דאורייתא
מישהו יודע לשון של החזו"א באיגרותיו (כנראה שזה שונה כי איני מוצא כך) שלקנות תורה צריך "להמית את החיים הגשמיים"

כמו"כ מחפש מקור כתוב לביאור הדרשנים "משקה נעשה תחילה" שהשותים יין וכו', תמיד אומרים על כל כוס וכוס שהיא "תחילה", רק "כוס ראשונה" וממנה ממשיכים האלה.

בתודה מראש.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ב' מאי 27, 2019 6:27 am
על ידי מה שנכון נכון
דרופתקי דאורייתא כתב:מישהו יודע לשון של החזו"א באיגרותיו (כנראה שזה שונה כי איני מוצא כך) שלקנות תורה צריך "להמית את החיים הגשמיים".

ראה קוב"א א, ג.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ב' מאי 27, 2019 5:12 pm
על ידי ישראליק
שייף נפיק כתב:יישר כח ר' ישראליק!
ודאי אני מכיר המעשה, אלא שלא הוזכר כאן שד בפירוש. ואגב כמדומה שגם במעשה מחכם ותם מוזכר שם ענין הליצנות ושם מוזכר שדים. )וכמדומה שחלק מהענין של ר' נחמן על אמונה פשוטה כולל גם אמונה בדברים כגון אלו שה''חכם'' אינו מאמין לרוב חכמתו, והתם כן.
ואני מחפש עוד מקורות.
ויישר כחו!


יעיין בתיקוני זוהר, תיקון יג, דף כז ע"ב:

וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב, מָאן מוֹשַׁב לֵצִים, דָּא לִילִי"ת אִימָּן דְּעִרֶב רַב

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ב' מאי 27, 2019 5:13 pm
על ידי שייף נפיק
אשריך ישראל מי כמוך!

Re: ◆ חיפוש מקור ◆ ר' עקיבא/עקיבה

פורסם: ב' מאי 27, 2019 6:55 pm
על ידי כרמי שלי
נחלי אפרסמון כתב:
תורה מפוארת כתב:מחפש מקור או ספר שמדבר בעניין שבבלי נכתב ר' עקיבא באל"ף ובירושלמי ר' עקיבה בה"א, זכור לי שע"פ סוד יש בזה אריכות ואיני מוצא.
יבורכו מפי עליון.

ספר כרם שלמה (האס) הלכות גיטין.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?5 ... width=2340
מי שיכול יוריד.

http://beta.hebrewbooks.org/reader/read ... hlts=&ocr=

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ג' מאי 28, 2019 5:25 pm
על ידי תורה מפוארת
אני מחפש מקור בזוהר שיש קשר ביו יצחק אבינו ליוסף הצדיק, זכור לי שיש בזוהר משהו שיצחק התחיל לתקן את הרפ"ח ניצוצות ויוסף המשיך משהו כזה.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ג' מאי 28, 2019 5:34 pm
על ידי נחלי אפרסמון

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ג' מאי 28, 2019 5:40 pm
על ידי נחלי אפרסמון
תורה מפוארת כתב:אני מחפש מקור בזוהר שיש קשר ביו יצחק אבינו ליוסף הצדיק, זכור לי שיש בזוהר משהו שיצחק התחיל לתקן את הרפ"ח ניצוצות ויוסף המשיך משהו כזה.

שער הפסוקים - פרשת וירא
והנה אם תחבר יצחק, שהוא סוד הדינים, עם יוסף הנקרא יסוד, הם בגימטריא רפ"ח ניצוצין

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ג' מאי 28, 2019 7:12 pm
על ידי עזריאל ברגר
מענין לענין באותו ענין:
מהרו ועלו אל אבי ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף ... רדה אלי אל תעמוד

שמעתי בבית הספר (כך שמו בלשון חז"ל, ובעברית מודרנית: תלמוד תורה, וביידיש: חדר) קושיא:
לכאורה יוסף מדבר בלשון ציווי, והיכן מורא אביו?
אלא שבשעה שאמר זאת - נתעברה בו נשמת יצחק, ולכן פקד כאב הפוקד על בנו.

מישהו מכיר מקור לזה?

היכן זה בכתבי הרמב"ן

פורסם: ג' מאי 28, 2019 11:57 pm
על ידי נחלי אפרסמון
ונודע הוא היות הסכמה תקיפה על ידי רוב חכמי ישראל, נגד מי שסברו שיחול שינוי בחוקי התורה חלילה בימות המשיח, והסכימו כולם שתורתינו זאת נצחית וקיימת לעד ולעולמי עולמים. ומפורסם הוא ויכוח הרמב"ן עם המלך והשרים במדינת ספרד על האמונה בקיומה הנצחי של תורתנו, ובה הוכיח בשבט פיו ולשונו בראיות ברורות שלא ישתנו חוקי התורה.

Re: היכן זה בכתבי הרמב"ן

פורסם: ד' מאי 29, 2019 12:46 am
על ידי שבע
כתבי רבינו משה בן נחמן (מוה"ק), כרך א', ויכוח הרמב"ן (החל מעמ' שב)

Re: היכן זה בכתבי הרמב"ן

פורסם: ד' מאי 29, 2019 12:50 am
על ידי שבענו מטובך
כמו כן נדפס באוצר וכוחים עמ' 86 ואילך. ובמקומות אחרים.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ד' מאי 29, 2019 8:18 pm
על ידי תורה מפוארת
נחלי אפרסמון כתב:
תורה מפוארת כתב:אני מחפש מקור בזוהר שיש קשר ביו יצחק אבינו ליוסף הצדיק, זכור לי שיש בזוהר משהו שיצחק התחיל לתקן את הרפ"ח ניצוצות ויוסף המשיך משהו כזה.

שער הפסוקים - פרשת וירא
והנה אם תחבר יצחק, שהוא סוד הדינים, עם יוסף הנקרא יסוד, הם בגימטריא רפ"ח ניצוצין

נמצאה האבידה, מדובר בשם משמואל וישב תרע"ח עיי"ש

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ד' מאי 29, 2019 8:54 pm
על ידי נחלי אפרסמון
תורה מפוארת כתב:
נחלי אפרסמון כתב:
תורה מפוארת כתב:אני מחפש מקור בזוהר שיש קשר ביו יצחק אבינו ליוסף הצדיק, זכור לי שיש בזוהר משהו שיצחק התחיל לתקן את הרפ"ח ניצוצות ויוסף המשיך משהו כזה.

שער הפסוקים - פרשת וירא
והנה אם תחבר יצחק, שהוא סוד הדינים, עם יוסף הנקרא יסוד, הם בגימטריא רפ"ח ניצוצין

נמצאה האבידה, מדובר בשם משמואל וישב תרע"ח עיי"ש

ספר שם משמואל - פרשת וישב - שנת תרע"ח
וימתקו הדברים עוד יותר עפימ"ש חכמי האמת שנשמת יצחק נתעברה ביוסף ונוטריקון שם יצחק קץ חי מדתו של יוסף, בסוד עוד יוסף חי, ועפי"מ שהגדנו (בפרשת תולדות) בפירוש דברי הזוה"ק שיצחק רחים לעשו משום דכל זינא אזיל בתר זיני'. ופירשנו באשר מדת יצחק היתה יראה ופחד והודיע בעולם דאית דין ואית דיין, והוא בבחי' סור מרע עץ הדעת טו"ר לעומת שא"א ע"ה הי' בבחי' עשה טוב עה"ח, ע"כ עשו שנולד בבחי' עץ הדטו"ר ותעודתו היתה לזכות לשלימות נפשו ע"י סור מרע, זוהי מדתו של יצחק, לפיכך יצחק שחשב את עשי לממלא את תעודתו אהבו ביותר, וע"כ יוסף שהי' ממלא את תעודת סור מרע במקום עשו נתעברה בו נשמת יצחק, ומשום כך נראה שיעק"א הפקיד ליוסף על מדה זו.
גם רבינו האר"י זה מקור.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ד' מאי 29, 2019 9:28 pm
על ידי תורה מפוארת
נחלי אפרסמון כתב:
תורה מפוארת כתב:
נחלי אפרסמון כתב:
תורה מפוארת כתב:אני מחפש מקור בזוהר שיש קשר ביו יצחק אבינו ליוסף הצדיק, זכור לי שיש בזוהר משהו שיצחק התחיל לתקן את הרפ"ח ניצוצות ויוסף המשיך משהו כזה.

שער הפסוקים - פרשת וירא
והנה אם תחבר יצחק, שהוא סוד הדינים, עם יוסף הנקרא יסוד, הם בגימטריא רפ"ח ניצוצין

נמצאה האבידה, מדובר בשם משמואל וישב תרע"ח עיי"ש

ספר שם משמואל - פרשת וישב - שנת תרע"ח
וימתקו הדברים עוד יותר עפימ"ש חכמי האמת שנשמת יצחק נתעברה ביוסף ונוטריקון שם יצחק קץ חי מדתו של יוסף, בסוד עוד יוסף חי, ועפי"מ שהגדנו (בפרשת תולדות) בפירוש דברי הזוה"ק שיצחק רחים לעשו משום דכל זינא אזיל בתר זיני'. ופירשנו באשר מדת יצחק היתה יראה ופחד והודיע בעולם דאית דין ואית דיין, והוא בבחי' סור מרע עץ הדעת טו"ר לעומת שא"א ע"ה הי' בבחי' עשה טוב עה"ח, ע"כ עשו שנולד בבחי' עץ הדטו"ר ותעודתו היתה לזכות לשלימות נפשו ע"י סור מרע, זוהי מדתו של יצחק, לפיכך יצחק שחשב את עשי לממלא את תעודתו אהבו ביותר, וע"כ יוסף שהי' ממלא את תעודת סור מרע במקום עשו נתעברה בו נשמת יצחק, ומשום כך נראה שיעק"א הפקיד ליוסף על מדה זו.
גם רבינו האר"י זה מקור.

נצר לרבי אבהו - נחל אפרסמון
אכן אכן רק שם הדברים מפורשים ביותר, עי",ש גם מקץ תרע"ח, אחרי מות תרע"ג. לא באתי מלמעט בטובתך רק ששם הייתה מונחת אבידתי, תשואות חן חן

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ה' מאי 30, 2019 7:33 pm
על ידי אראל
בספה"ק 'ישמח משה' פ' בלק:
והנה נראה ברור כמו שכתב בעשרה מאמרות (מאמר חקור דין ח"ב פט"ז) שכל אחד יכול לראות חלקו בהלוחות אם זכה, וכו', ועל פי שכתב האר"י בהא דמחדדנא טפי מחבראי משום דחזיתיה לרבי מאיר וכו' (עירובין יג:), כל שכן ביכול להסתכל בפני משה שהוא עצם התורה, ואור עצמיות ואמיתת היה מאיר עליו, היה המסתכל יכול לראות כל חלקו בהתורה אם זכה, וכיון שלא זכו ויראו מגשת אליו


מי יכול לציין לי איפה דברי האריה"ק בזה? ולמה הוא מכוין?

שכוח

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ה' מאי 30, 2019 10:27 pm
על ידי מה שנכון נכון
אראל כתב:בספה"ק 'ישמח משה' פ' בלק:
והנה נראה ברור כמו שכתב בעשרה מאמרות (מאמר חקור דין ח"ב פט"ז) שכל אחד יכול לראות חלקו בהלוחות אם זכה, וכו', ועל פי שכתב האר"י בהא דמחדדנא טפי מחבראי משום דחזיתיה לרבי מאיר וכו' (עירובין יג:), כל שכן ביכול להסתכל בפני משה שהוא עצם התורה, ואור עצמיות ואמיתת היה מאיר עליו, היה המסתכל יכול לראות כל חלקו בהתורה אם זכה, וכיון שלא זכו ויראו מגשת אליו


מי יכול לציין לי איפה דברי האריה"ק בזה? ולמה הוא מכוין?

שכוח

נראה שהכונה למש"כ החיד"א בשמו במד"ק צ, ט ובעוד מקומות. (וע"ע היכל הבעש"ט גליון כא).

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ה' מאי 30, 2019 11:38 pm
על ידי אראל
מה שנכון נכון כתב:
אראל כתב:בספה"ק 'ישמח משה' פ' בלק:
והנה נראה ברור כמו שכתב בעשרה מאמרות (מאמר חקור דין ח"ב פט"ז) שכל אחד יכול לראות חלקו בהלוחות אם זכה, וכו', ועל פי שכתב האר"י בהא דמחדדנא טפי מחבראי משום דחזיתיה לרבי מאיר וכו' (עירובין יג:), כל שכן ביכול להסתכל בפני משה שהוא עצם התורה, ואור עצמיות ואמיתת היה מאיר עליו, היה המסתכל יכול לראות כל חלקו בהתורה אם זכה, וכיון שלא זכו ויראו מגשת אליו


מי יכול לציין לי איפה דברי האריה"ק בזה? ולמה הוא מכוין?

שכוח

נראה שהכונה למש"כ החיד"א בשמו במד"ק צ, ט ובעוד מקומות. (וע"ע היכל הבעש"ט גליון כא).

מה ראית שם שהמסתכל בתוה"ק כמסתכל בפני משה?
[ובאמת מסופקני אם סיום דבריו "כל שכן ביכול להסתכל בפני משה שהוא עצם התורה" גם כן מדברי האריז"ל, או הוספה מדיליה]

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ה' מאי 30, 2019 11:39 pm
על ידי מה שנכון נכון
מדברי הרמ"ע למדים על התועלת שיש למסתכל בלוחות ע"מ להשיג חלקו בתורה, ומדברי האר"י על המסתכל בפני רבו, והוסיף היש"מ שכ"ש למסתכל בפני משה וכו'. וק"ל.

היכן כתב כן החיד"א

פורסם: ו' מאי 31, 2019 11:50 am
על ידי נחלי אפרסמון
שגילו את ס' הזהר מאוחר כיון שרמוז שם שהגאולה תתאחר.
וכדי של יתייאשו נתגלה סמוך לגאולה

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ו' מאי 31, 2019 3:37 pm
על ידי דרופתקי דאורייתא
סומא וכו' חשובים כמת - טעם הדבר לפי שאינם יכולים להועיל ולהטיב לאחרים.
כיון שכל ביאת האדם לעוה"ז להטיב לאחרים.
מי יודע מקור לזה?

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ו' מאי 31, 2019 3:38 pm
על ידי מה שנכון נכון
דרופתקי דאורייתא כתב:סומא וכו' חשובים כמת - טעם הדבר לפי שאינם יכולים להועיל ולהטיב לאחרים.
כיון שכל ביאת האדם לעוה"ז להטיב לאחרים.
מי יודע מקור לזה?

ר"ח שמואלביץ (ואי"ז הכוונה).

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ו' מאי 31, 2019 3:40 pm
על ידי נחלי אפרסמון
רבי חיים שמואלביץ בספרו "שיחת מוסר" (מאמר לא' שנת ל"ב) מרחיב בעניין.
המצורע חשוב כמת מחמת הבדידות שנגזרה עליו... נבאר את הדברים.
אחד המאפיינים של האדם, הוא אפשרות העזרה לזולת. רק אדם מסוגל להרגיש ולחוש בליבו את זולתו... בנו של רבי חיים מוואולז'ין, כותב בהקדמה לספר "נפש החיים" – "וכה היה דברו אלי תמיד – שזה כל האדם, לא לעצמו נברא, רק להועיל לאחרים ככל אשר ימצא בכוחו לעשות". זאת אומרת, מהות האדם באה לידי ביטוי באפשרות שיש בידו להיטיב עם זולתו. אדם המשולל
בחינה זו, אמנם מבחינה חיצונית ופיזית הוא אדם לכל דבר ועניין, אולם חסר לו משהו מאוד מהותי במעלת "האדם" שבו מבחינה רוחנית.
כשהתלמוד כותב שישנם ארבעה שחשובים כמת, אין כאן צירוף של כל מיני מקרים אומללים, אלא יש ביניהם קשר מהותי ומכנה משותף. המכנה המשותף הוא שאין באפשרותם להיטיב עם זולתם הטבה שלימה. כשם שמת כבר אין לו יותר תולדות ואין באפשרותו להועיל לאחרים, כך גם אותם ארבעה, חסר להם משהו מאוד מהותי בנקודה זו.
נבאר יותר.
הסומא חשוב כמת. מדוע? משום שהראייה, היא הגורמת לאדם להרגיש את הזולת. דוגמא לדבר מצינו אצל משה רבנו, עליו כותבת התורה - "ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלותם" (שמות ב', יא'), כותב רש"י – "נתן עיניו וליבו להיות מיצר עליהם". ראיית העין, הראייה הפיזית, הובילה לראייה שאינה חיצונית בלבד, אלא ראיית העין והלב, שעל ידה חש האדם בצרות הזולת והוא מזדהה עמו ברגשותיו. הסומא משולל זאת. לסומא קשה להרגיש את זולתו באופן מקסימאלי ומושלם כי חסר לו את השלב הראשון, ולכן הוא נחשב כמי ששרוי בודד בעולם – ולכן הוא חשוב כמת. מובן, שגם הסומא יכול להשתמש בחושים אחרים על מנת להרגיש את זולתו ולתת ביטוי לכוח ההטבה, אבל כלי מרכזי מאוד ניטל ממנו...