פורום אוצר החכמה

שייף נפיק כתב:בהקדמה לתהילים של הרש'ר הירש מבאר שספר תהילים הוא ספר אוניברסאלי המיועד לכל המין האנושי, אני מחפש מקורות קדומים יותר.
מה שאני מחפש כלפי ת''ת - שאין איסור ת''ת האסור לגויים - בספר התהילים.
הרעיון הוא מפאת היותו שבח ותהילה ולא ספר לימוד.
והמסייעני שכמ''ה

איקטורין כתב:ראיתי מביאים מהרב וולבה באגרות וכתבים [מצורף ציון 12] - שכתב שהח"ח בסוף שמיה"ל כותב שיש מצווה בכל יום להתבונן בבריאה שנאמר "שאו מרום עיניכם" וכו'.
היש ח"ח כזה?
[הרב וולבה.pdf[/]

פרנצויז כתב:

איקטורין כתב:ראיתי מביאים מהרב וולבה באגרות וכתבים [מצורף ציון 12] - שכתב שהח"ח בסוף שמיה"ל כותב שיש מצווה בכל יום להתבונן בבריאה שנאמר "שאו מרום עיניכם" וכו'.
היש ח"ח כזה?
[הרב וולבה.pdf[/]

בסוף ס' שמירת הלשון ח"ב, בחתימת הספר, אות י"ב, (ד"ה עוד), כותב בעל החפץ חיים שצריך להתבונן בגדולת הבורא, וראוי לעשות את זה אחרי התפילה לפני האוכל, עיי"ש. (כמדומה שלא כתוב להתבונן בבריאה).
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =36&hilite

בקרו טלה כתב:

שייף נפיק כתב:בהקדמה לתהילים של הרש'ר הירש מבאר שספר תהילים הוא ספר אוניברסאלי המיועד לכל המין האנושי, אני מחפש מקורות קדומים יותר.
מה שאני מחפש כלפי ת''ת - שאין איסור ת''ת האסור לגויים - בספר התהילים.
הרעיון הוא מפאת היותו שבח ותהילה ולא ספר לימוד.
והמסייעני שכמ''ה

במאמר המוסגר יש להעיר לאידך גיסא שהא"א מבוטשאטש כתב באו"ח סי' רל"ח וז"ל "כיון שקבע השי"ת שאמירת תהלים יהיה חשוב כנגעים ואהלות, א"כ הרי זה כלימוד משניות שזמנו בתחילת הלילה"

נחלי אפרסמון כתב:מה המקור לסיפור שאמו של החוסן יהושע העלילו עליה עלילה ולכן זכתה לבנים צדיקים. [אנא מקור קדום לא ספרי אחרוני זמננו]

דרופתקי דאורייתא כתב:תוס' קידושין כ. בשם ירושלמי שאם יש לבעה"ב כר אחד נותנו לעבד - היכן דברי הירושלמי?

שמן ודבש כתב:היכן מקורו של מדרש זה?

תודה

כרמי שלי כתב:

שמן ודבש כתב:היכן מקורו של מדרש זה?

תודה

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 80#p542062

שמן ודבש כתב:

כרמי שלי כתב:

שמן ודבש כתב:היכן מקורו של מדרש זה?

תודה

viewtopic.php?f=7&t=30792&start=2080#p542062

יישר כח, אבל עדיין לא נמצא פתרונו שם... אולי כעת

כרמי שלי כתב:

שמן ודבש כתב:

כרמי שלי כתב:

שמן ודבש כתב:היכן מקורו של מדרש זה?

תודה

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 80#p542062

יישר כח, אבל עדיין לא נמצא פתרונו שם... אולי כעת

בשעתו חפשתי, ולא עלתה בידי כזאת.

כרמי שלי כתב:

דרופתקי דאורייתא כתב:תוס' קידושין כ. בשם ירושלמי שאם יש לבעה"ב כר אחד נותנו לעבד - היכן דברי הירושלמי?

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... it#p545066
http://beta.hebrewbooks.org/reader/read ... hlts=&ocr=

מחולת המחנים כתב:האם ידוע מקור לכך שארבעת ערי הקודש בארץ ישראל הם כנגד ארבעת היסודות - ירושלים כנגד יסוד האש - אש תמיד תוקד על המזבח, כי אתה ה' באש הצתה, חברון כנגד יסוד העפר - ישני עפר, טבריה כנגד יסוד המים - ימה של טבריה, וצפת כנגד יסוד האויר.
זכור לי אולי בשם חסד לאברהם לר"א אזולאי.

שמן ודבש כתב:שלום
האם ידוע מקור הדברים שהביא השם משמואל?

בקרו טלה כתב:

מחולת המחנים כתב:האם ידוע מקור לכך שארבעת ערי הקודש בארץ ישראל הם כנגד ארבעת היסודות - ירושלים כנגד יסוד האש - אש תמיד תוקד על המזבח, כי אתה ה' באש הצתה, חברון כנגד יסוד העפר - ישני עפר, טבריה כנגד יסוד המים - ימה של טבריה, וצפת כנגד יסוד האויר.
זכור לי אולי בשם חסד לאברהם לר"א אזולאי.

פטור ללא כלום א"א
או' יא

מחולת המחנים כתב:"ועצת אחיתופל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל איש בדבר האלקים" (שמואל ב טז, כג) ועיין רד"ק שם.

כל המרבה בחסידות - מאריך חיים

מצפה כתב:מעשה בי"ג אחים אשר שניים עשר מביניהם נסתלקו מן העולם בלא יבום, וחפצו נשותיהם של שניים עשר האחים שהאח האחרון ייבמם, אבל הוא לא רצה וכו'.
איה המראה מקום?
יישר כח, המצפה

ירושלמי יבמות פרק ד הלכה יב
דלמא תלת עשר אחין הויין ומתין תרין עשר דלא בנין אתיון בעיון מתייבמה קומי רבי אמר ליה רבי איזיל ייבם אמר ליה לית בחיילי. והם אומרות כל חדא וחדא אנא מזייננא ירחי. אמר ומאן זיין ההוא ירחא דעיבורא. אמר רבי אנא זייננא ירחא דעיבורא וצלי עליהון ואזלון להון בתר תלת שנין אתון טעינין תלתין ושיתא מיינוקין אתון וקמנו להן קומי דרתה דרבי. סלקין ואמרין ליה לרע קרייא דמיינוקין בעיין מישאל בשלמא. אודיק ר' מן כוותא וחמתון. אמר לון מה עיסקיכון. אמרין ליה אנן בעיין תיתין לן ההוא ירחא דעיבורא. ויהיב להון ההוא ירחא דעיבורא.

ושא_נס כתב:והמקובלים אמרו דמסור מתגלגל בכלב נובח.

מה המקור לכך בספרי המקובלים?
ייש"כ

א_צאנזער כתב:

ושא_נס כתב:והמקובלים אמרו דמסור מתגלגל בכלב נובח.

מה המקור לכך בספרי המקובלים?
ייש"כ

אולי כוונתך מוסר? [מלשין]

אם כן, הרי שהמקור ידוע שהמדבר לשון הרע מתגלגל בגלגול כלב, וסמכו על הפסוק ויקרא ל"ה נובח.

א_צאנזער כתב:

ושא_נס כתב:והמקובלים אמרו דמסור מתגלגל בכלב נובח.

מה המקור לכך בספרי המקובלים?
ייש"כ

אולי כוונתך מוסר? [מלשין]

אם כן, הרי שהמקור ידוע שהמדבר לשון הרע מתגלגל בגלגול כלב, וסמכו על הפסוק ויקרא ל"ה נובח.

ושא_נס כתב:

א_צאנזער כתב:

ושא_נס כתב:והמקובלים אמרו דמסור מתגלגל בכלב נובח.

מה המקור לכך בספרי המקובלים?
ייש"כ

אולי כוונתך מוסר? [מלשין]

אם כן, הרי שהמקור ידוע שהמדבר לשון הרע מתגלגל בגלגול כלב, וסמכו על הפסוק ויקרא ל"ה נובח.

ייש"כ

אלו הם הדברים בשרשם.
ספר זרע אהרן (ווילנא תרע"א):
"דאמרו בפרק שירה: כלבים אומרים [תהלים צה ו] באו נשתחוה (ונברכה) [ונכרעה נברכה]. ונראה לפרש על פי מאמרם ז"ל בפסחים דף קי"ח [ע"א] דכל המספר לשון הרע ראוי להשליכו לכלבים, ונראה לפרש להשליכו לחוץ למקום שהכלב שוכן, מפני שגם הוא דומה לכלב, דאמרו (בספרי) [בשמות רבה] [פרשה לא פיסקא ט] על פסוק [שמות כב ל] ואנשי קדש תהיון לי - אל תהיו ככלבים שכשאחד נובח כולם מתקבצים ונובחים על חנם. והמקובלים [????] אמרו דמסור מתגלגל בכלב נובח. וכשנתרבו המוסרים עשרה פעמים יותר ממספר הכלבים מתגלגלים עשרה מוסרים בכלב אחד, ולכן אומר הכלב למוסרים המגולגלים בתוכו בואו ונשתחוה ונברכה, ונעשה ברכו, כי יש לי מנין שלם של מוסרים בכרסי. ומוסרים גרועים על פי דין מעכו"ם, דבעכו"ם לא מורידים ולא מעלים, אבל מסור מורידים ולא מעלים [ע"ז כו א-ב]...".

הביאור הזה שיש מנין של מוסרים וכו', מוזכר בספרים קדומים יותר?

בינתיים מצאתי זה:
עמק המלך: "וגם מי שמוסר ממונו של ישראל בידי גוים, על ידי מלשינותו, דינו בכלב נובח, שנאמר "ויקרא לה נובח בשמו" [במדבר ל"ב מ"ב], ומלת ל"ה נוטריקון ל'שון ה'רע, רוצה לומר יבוא מלשין עבדא למאריה, נובח בלשונו, בכלב נובח".

נחלי אפרסמון כתב:הראני בני בס' חידושי הרי"ם וכן בס' שפתי צדיק פרשת קרח, שמביאים בשם הזוה"ק שהקב"ה רצה לעשות את קרח לוי גדול .כמו שהיה אהרון כה"ג ולא מצאתי לע"ע בזוהר אשמח אם יאירו עיני.