עמוד 63 מתוך 79
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ב' יולי 15, 2019 8:42 pm
על ידי צבי-שפייר
איקטורין כתב:השם זבולון מופיע בתנ"ך או זבולן או זבלון - בשלושת הפעמים הראשונות מופיע השם כך: זבלון, ומפרשת ויחי עד סוף התורה מופיע השם כך: זבולן.
[בנ"ך שוב משתנה לעיתים].
שמעתי אומרים שבא לרמוז ע"כ שזבולון החזיק את יששכר והוא מלשון זן בול. [ולכן הוי"ו באמצע] ובול היינו תורה.
מקור בבקשה!
לא יודע מקור, אבל מכל הנראה שהשם זאנוויל נובע מזבולון לפי הנ"ל.
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ב' יולי 15, 2019 9:47 pm
על ידי איקטורין
צבי-שפייר כתב:איקטורין כתב:השם זבולון מופיע בתנ"ך או זבולן או זבלון - בשלושת הפעמים הראשונות מופיע השם כך: זבלון, ומפרשת ויחי עד סוף התורה מופיע השם כך: זבולן.
[בנ"ך שוב משתנה לעיתים].
שמעתי אומרים שבא לרמוז ע"כ שזבולון החזיק את יששכר והוא מלשון זן בול. [ולכן הוי"ו באמצע] ובול היינו תורה.
מקור בבקשה!
לא יודע מקור, אבל מכל הנראה שהשם זאנוויל נובע מזבולון לפי הנ"ל.
ים של שלמה מסכת גיטין פרק ד
זנוול בשתי ווי"ן הוא כינוי לשמואל. מצאתי מהרר"י לנצהוט כתב זנוול חסר יו"ד, ומהר"ר ז"ך כתב מלא יו"ד, לכולי עלמא ב' ווין. וכן המסקנא לכתוב בשני ווי"ן, והוא כינוי לשמואל, וכותבין שמואל המכונה זנוול, אף על פי שאין כותבין שמואל המכונה מואל או מואה, דהוי קצור השם.
מספר קונטרס השמות החדש:
"זנוויל או זנוול הוא כינוי לשמואל, לפי שהגוים היו קורין זנוויל בחילוף השי"ן לזי"ן, והמ"ם לנו"ן, והוי"ו שאינה מורגשת היו מהפכיו למורגשת, ואח"כ נעשה בפי הישראלים אותו השם שבו קראו הגויים".
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ב' יולי 15, 2019 11:44 pm
על ידי סליחות
לאיזה ירושלמי כוונת הרמב"ם?
שמא התשובה הזאת מובאת בשו"ת הרמב"ם החדשות של מכון ירושלים וציינו בזה משהו?
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ב' יולי 15, 2019 11:48 pm
על ידי קאצ'קלה
ביד פשוטה:
- יד פשוטה.JPG (107.08 KiB) נצפה 12851 פעמים
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ג' יולי 16, 2019 8:08 am
על ידי סליחות
קאצ'קלה כתב:ביד פשוטה:
יד פשוטה.JPG
יישר כוח!
אגב, היכן מקור הדברים המובאים בדבריו בשם רב האי? (חיפשתי באוצה"ג ולא עלתה בידי. כמו כן לצערי במהדורת האוצר שבה אני משתמש חסר יד פשוטה)
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ג' יולי 16, 2019 5:50 pm
על ידי לבי במערב
דודי צח כתב:אני מדבר על מאמרי חז"ל שאינם בחז"ל. כלומר שהם שגורים בפי העם בטעות גמורה. ובדרך כלל יסודם מחמת איזה שיבוש שהוטמע. או שרוח הדברים ישנם בחז"ל, אך המטבע הלשוני נכתב על ידי אחד הקדמונים, וממנו הפך המאמר למאמר חז"ל. כגון 'ושכנתי בתוכם - בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד', השגור כ"כ בפי הדרשנים, וכמדומה שמקורו באלשיך הקדוש.
הכי נכון ומדוייק לקרות למאמרים אלה מאמרי רז"ל, כמצוי בספרות החסידית.
כמדומה שבקונטרס הנ"ל נכללו הרבה מסוג זה, אף שככה"נ אינו מסודר כלל.
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ג' יולי 16, 2019 6:32 pm
על ידי קאצ'קלה
סליחות כתב:יישר כוח!
אגב, היכן מקור הדברים המובאים בדבריו בשם רב האי? (חיפשתי באוצה"ג ולא עלתה בידי. כמו כן לצערי במהדורת האוצר שבה אני משתמש חסר יד פשוטה)
אין זה דבר פשוט שבכלל יש 'רב האי' כזה, ראה מה שכתב ביד פשוטה.
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ד' יולי 17, 2019 1:47 pm
על ידי דרופתקי דאורייתא
שם הגדולים ח"ב מע' ר אות ז
והמגיד אמר למרן ז"ל שבכל יום ילמוד מוסר. וכתב מהר"ח הכהן שעתה שזכינו לספר הקדוש ראשית חכמה בו יהגה תדיר.
ממה שאני מצאתי במגיד מישרים זה שמזהירו ללמוד מרגניתא דבי רב וברייתא דרפב"י וחוה"ל ועוד, אבל לא מצאתי שמזכיר בכללות ללמוד מוסר, והיכן הם הדברים?
ומה שכתב עוד בשם מהר"ח הכהן, גם זה לא מצאתי, אלא באור צדיקים כתב שהמגיד אמר ללמוד חוה"ל והאידנא ילמדו ר"ח.
וצ"ב
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ד' יולי 17, 2019 5:54 pm
על ידי נחלי אפרסמון
ספר מגיד מישרים - פרשת תולדות
אור ליום השבת ד' כסליו. ה' עמך בכל אשר אתה עושה וכו' הא אתינא לאודעותך מילין טמירין מילין קשיטין לחוד דתיזדהר מלאסגאה בהנאה וכיסופין דגופא אלא תתנהג כמנהגא דאיתנהגת בקצת שבוע דא לאזהרא במיכלא ובחמרא כמא דאוליפתך כמה זימנין ואיבעי לך למיתב מוסר לאזהרא בהנאין דגופאי ודלא לפנאה לבך מהרהורא דמתנייתי אפילו רגעא חדא
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ד' יולי 17, 2019 5:56 pm
על ידי נחלי אפרסמון
דרופתקי דאורייתא כתב:שם הגדולים ח"ב מע' ר אות ז
והמגיד אמר למרן ז"ל שבכל יום ילמוד מוסר. וכתב מהר"ח הכהן שעתה שזכינו לספר הקדוש ראשית חכמה בו יהגה תדיר.
ממה שאני מצאתי במגיד מישרים זה שמזהירו ללמוד מרגניתא דבי רב וברייתא דרפב"י וחוה"ל ועוד, אבל לא מצאתי שמזכיר בכללות ללמוד מוסר, והיכן הם הדברים?
ומה שכתב עוד בשם מהר"ח הכהן, גם זה לא מצאתי, אלא באור צדיקים כתב שהמגיד אמר ללמוד חוה"ל והאידנא ילמדו ר"ח.
וצ"ב
ראיתי כתוב שזה מהר"ח הכהן בעל טור וברקת ואין בידי לחפש בו.
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ד' יולי 17, 2019 7:56 pm
על ידי פרנצויז
צבי-שפייר כתב:בשו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' כט, דיבר אודות כלי הנקראת שטימגאבע"ל - שהשתמשו ביה החזנים לדעת את ה"טאן", וליישר קולם, והאם מותר להשתמש בה בשב"ק. וכתב שם לאסור, ומסיים שם: "וכן ראיתי נדפס תשובת גדול א' לאסור והביא מכמה גדולים לאסור זה".
האם ידוע לאחד מהחבירים מי הוא הגדול שערך תשובה לאסור כלי הנ"ל בשב"ק?
אפשר שכוונת המנחת אלעזר היא לשו"ת יד יצחק (לגרא"י גליק) ח"ג (סאטמאר תרס"ט) סי' רס"ג.
בענין הכלי הנ"ל הובא בהרבה ספרים, לדוגמה ראה ס' שמירת שבת כהלכתה (מהדורה חדשה) ח"א פרק כ"ח סעיף ל"ט (עמ' תמ"ד) הערה ע"ט, שציין למשנה ברורה (סי' של"ח ס"ק ד'), צפנת פענח, ערוך השלחן, מלמד להועיל, ומשנה הלכות.
בספרי האחרונים מכנים את מזלג החזנים הזה בשמות שונים: שטימגאבעל, קאמערטאן, וכו'. וראה בקובץ "המאור" שנה כ"ז חוברת ז' (רכ"ז) עמ' 36, שכתבו שיש חילוק בין הכלים האלו, כי השטימגאבעל אין לו אלא צליל אחד, משא"כ קאמערטאן הוא כמו משרוקית ומוציא הרבה צלילים עיי"ש.
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ד' יולי 17, 2019 8:30 pm
על ידי צבי-שפייר
פרנצויז כתב:צבי-שפייר כתב:בשו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' כט, דיבר אודות כלי הנקראת שטימגאבע"ל - שהשתמשו ביה החזנים לדעת את ה"טאן", וליישר קולם, והאם מותר להשתמש בה בשב"ק. וכתב שם לאסור, ומסיים שם: "וכן ראיתי נדפס תשובת גדול א' לאסור והביא מכמה גדולים לאסור זה".
האם ידוע לאחד מהחבירים מי הוא הגדול שערך תשובה לאסור כלי הנ"ל בשב"ק?
אפשר שכוונת המנחת אלעזר היא לשו"ת יד יצחק (לגרא"י גליק) ח"ג (סאטמאר תרס"ט)
יישר כח! אבל זה לא יכול להיות, כי שו"ת מנח"א ח"א נדפס בתרס"ב...
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ה' יולי 18, 2019 9:02 pm
על ידי צבי-שפייר
לציין גם לקונט' אלה דברי הברית שי"ל ע"י הבד"ץ דהעיר האמבורג לאסור השינויים בתפילה והשתמשות בכלי שיר בביה"כ בשב"ק, ומצורף שם מכתבי כל גדולי ישראל לאיסור. וזה היה מענה ל"ספר" הנ"ל אור נוגה ונוגה צדק. והחת"ס בדרשותיו (ז' אדר תקעט) דרש אז כנגדו - ומכנה את החיבור הנ"ל לעו"ר נוג"ה ונג"ע סד"ק, עיי"ש. כמו"כ מאריך בכל הנושא בשו"ת חת"ס ח"ו סי' פד ואילך...
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ה' יולי 18, 2019 9:36 pm
על ידי פרנצויז
צבי-שפייר כתב:בשו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' כט, דיבר אודות כלי הנקראת שטימגאבע"ל - שהשתמשו ביה החזנים לדעת את ה"טאן", וליישר קולם, והאם מותר להשתמש בה בשב"ק. וכתב שם לאסור, ומסיים שם: "וכן ראיתי נדפס תשובת גדול א' לאסור והביא מכמה גדולים לאסור זה".
האם ידוע לאחד מהחבירים מי הוא הגדול שערך תשובה לאסור כלי הנ"ל בשב"ק? האם היה בזה איזה קול קורא?
יישר כח למפרע.
עיינתי עכשיו בשו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' כ"ט, ואין שם כלום מכל מה שכתבת. לא נזכר שם "שטימגאבעל" ולא כתוב שראה נדפס תשובת גדול א' וכו'.
אולי יש לך טעות במ"מ, או שהשתמשת במהדורה אחרת?
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 101&hilite
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ו' יולי 19, 2019 1:13 am
על ידי צבי-שפייר
פרנצויז כתב:צבי-שפייר כתב:בשו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' כט, דיבר אודות כלי הנקראת שטימגאבע"ל - שהשתמשו ביה החזנים לדעת את ה"טאן", וליישר קולם, והאם מותר להשתמש בה בשב"ק. וכתב שם לאסור, ומסיים שם: "וכן ראיתי נדפס תשובת גדול א' לאסור והביא מכמה גדולים לאסור זה".
האם ידוע לאחד מהחבירים מי הוא הגדול שערך תשובה לאסור כלי הנ"ל בשב"ק? האם היה בזה איזה קול קורא?
יישר כח למפרע.
עיינתי עכשיו בשו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' כ"ט, ואין שם כלום מכל מה שכתבת. לא נזכר שם "שטימגאבעל" ולא כתוב שראה נדפס תשובת גדול א' וכו'.
אולי יש לך טעות במ"מ, או שהשתמשת במהדורה אחרת?
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 101&hilite
זה בקונט' שירי מנחה לסי' זו (בסוף כרך ה)
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ו' יולי 19, 2019 1:26 am
על ידי צבי-שפייר
צבי-שפייר כתב:פרנצויז כתב:צבי-שפייר כתב:בשו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' כט, דיבר אודות כלי הנקראת שטימגאבע"ל - שהשתמשו ביה החזנים לדעת את ה"טאן", וליישר קולם, והאם מותר להשתמש בה בשב"ק. וכתב שם לאסור, ומסיים שם: "וכן ראיתי נדפס תשובת גדול א' לאסור והביא מכמה גדולים לאסור זה".
האם ידוע לאחד מהחבירים מי הוא הגדול שערך תשובה לאסור כלי הנ"ל בשב"ק? האם היה בזה איזה קול קורא?
יישר כח למפרע.
עיינתי עכשיו בשו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' כ"ט, ואין שם כלום מכל מה שכתבת. לא נזכר שם "שטימגאבעל" ולא כתוב שראה נדפס תשובת גדול א' וכו'.
אולי יש לך טעות במ"מ, או שהשתמשת במהדורה אחרת?
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 101&hilite
זה בקונט' שירי מנחה לסי' זו (בסוף כרך ה)
בהיברו בוקס יש את זה בנפרד...
http://hebrewbooks.org/14917
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ו' יולי 19, 2019 5:01 am
על ידי פרנצויז
צבי-שפייר כתב:בשו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' כט, דיבר אודות כלי הנקראת שטימגאבע"ל - שהשתמשו ביה החזנים לדעת את ה"טאן", וליישר קולם, והאם מותר להשתמש בה בשב"ק. וכתב שם לאסור, ומסיים שם: "וכן ראיתי נדפס תשובת גדול א' לאסור והביא מכמה גדולים לאסור זה".
האם ידוע לאחד מהחבירים מי הוא הגדול שערך תשובה לאסור כלי הנ"ל בשב"ק? האם היה בזה איזה קול קורא?
פרנצויז כתב:עיינתי עכשיו בשו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' כ"ט, ואין שם כלום מכל מה שכתבת.
צבי-שפייר כתב:זה בקונט' שירי מנחה לסי' זו
אחרי החיפוש, נראה שכוונת המנחת אלעזר, ל
תשובת מה"ר אליעזר דייטש זצ"ל אב"ד באניהאד (בעל שו"ת פרי השדה ועוד ספרים) שנדפסה
בקובץ "וילקט יוסף" שנה ט' סי' נ"ה, בחודש טבת תרס"ז.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =38&hilite ואע"פ שמנחת אלעזר ח"א נדפס בתרס"ב, מ"מ "שירי מנחה" נדפס רק בשנת תרס"ז בסוף מנחת אלעזר ח"ב, (וכך הוא באוצר החכמה). ולכן מובן שהוא יכול להביא תשובה זו.
תשובת רבי אליעזר דייטש נדפסה ב"וילקט יוסף" שנה ט' בהמשכים, ההתחלה בסי' כ"ג,
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =17&hilite וההמשך בסי' ל"ח,
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?3 ... eid=P0016L והסוף בסי' נ"ה.
(דרך אגב, עורך "וילקט יוסף" היה חתנו של רבי אליעזר דייטש).
בתשובה זו הוא מדבר על "שטיממגאבעל" ועל "פייפערל", עיי"ש. והוא כותב שם שהסכימו עמו מהר"ר רא"י גליק, ומהרש"ם הכהן מברעזאן.ולפ"ז מה שכתב המנחת אלעזר בסוף דבריו בשירי מנחה שם: "וכן ראיתי נדפס תשובת גדול א' לאסור והביא מכמה גדולים לאסור זה",
לשונו מדוייק מאוד, כי הוא ראה תשובה שנדפסה בפני עצמה (ולא בתוך ספר שו"ת), וגם שהסכימו אתו כמה גדולים (ומיעוט רבים שנים).
וכבר הזכרתי תשובת רא"י גליק בספרו יד יצחק ח"ג סי' רס"ג בענין זה, ועיי"ש שהיא תשובה לרבי אליעזר דייטש שבה הוא מסכים אתו.
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ו' יולי 19, 2019 2:23 pm
על ידי צבי-שפייר
פרנצויז כתב:צבי-שפייר כתב:בשו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' כט, דיבר אודות כלי הנקראת שטימגאבע"ל - שהשתמשו ביה החזנים לדעת את ה"טאן", וליישר קולם, והאם מותר להשתמש בה בשב"ק. וכתב שם לאסור, ומסיים שם: "וכן ראיתי נדפס תשובת גדול א' לאסור והביא מכמה גדולים לאסור זה".
האם ידוע לאחד מהחבירים מי הוא הגדול שערך תשובה לאסור כלי הנ"ל בשב"ק? האם היה בזה איזה קול קורא?
פרנצויז כתב:עיינתי עכשיו בשו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' כ"ט, ואין שם כלום מכל מה שכתבת.
צבי-שפייר כתב:זה בקונט' שירי מנחה לסי' זו
אחרי החיפוש, נראה שכוונת המנחת אלעזר, ל
תשובת מה"ר אליעזר דייטש זצ"ל אב"ד באניהאד (בעל שו"ת פרי השדה ועוד ספרים) שנדפסה
בקובץ "וילקט יוסף" שנה ט' סי' נ"ה, בחודש טבת תרס"ז.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =38&hilite ואע"פ שמנחת אלעזר ח"א נדפס בתרס"ב, מ"מ "שירי מנחה" נדפס רק בשנת תרס"ז בסוף מנחת אלעזר ח"ב, (וכך הוא באוצר החכמה). ולכן מובן שהוא יכול להביא תשובה זו.
תשובת רבי אליעזר דייטש נדפסה ב"וילקט יוסף" שנה ט' בהמשכים, ההתחלה בסי' כ"ג,
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =17&hilite וההמשך בסי' ל"ח,
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?3 ... eid=P0016L והסוף בסי' נ"ה.
(דרך אגב, עורך "וילקט יוסף" היה חתנו של רבי אליעזר דייטש).
בתשובה זו הוא מדבר על "שטיממגאבעל" ועל "פייפערל", עיי"ש. והוא כותב שם שהסכימו עמו מהר"ר רא"י גליק, ומהרש"ם הכהן מברעזאן.ולפ"ז מה שכתב המנחת אלעזר בסוף דבריו בשירי מנחה שם: "וכן ראיתי נדפס תשובת גדול א' לאסור והביא מכמה גדולים לאסור זה",
לשונו מדוייק מאוד, כי הוא ראה תשובה שנדפסה בפני עצמה (ולא בתוך ספר שו"ת), וגם שהסכימו אתו כמה גדולים (ומיעוט רבים שנים).
וכבר הזכרתי תשובת רא"י גליק בספרו יד יצחק ח"ג סי' רס"ג בענין זה, ועיי"ש שהיא תשובה לרבי אליעזר דייטש שבה הוא מסכים אתו.
יפה! לא שמתי לב לזה. זה עזר לי הרבה!
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ב' יולי 22, 2019 7:16 am
על ידי הוד_והדר
בספר לאחד קדמון: "זכור נא מה שעשה הוא יתברך לאבינו אברהם, אמר לו: 'לך לך מארצך' וכו' (בראשית יב, א), ולא נטל משל תרח אביו כלום, שבלי ידיעתו נסע. והוא יתברך העשירו (שם יג, ב)",
היכן מצינו שנסע מאביו בלי ידיעתו ושלא נטל מאביו כלום?
ברד"ק מצאתי להיפך: בצאתו מחרן, והניח אביו שם, אולי נתעכב שם ימים לפתותו אולי ילך עמו, ולא רצה, והניחו ויצא.
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ב' יולי 22, 2019 11:34 am
על ידי .השוחט
עד שיציינו המומחים מקור טוב.
אולי י"ל שלא בידיעתו יכול להתפרש שלא בהסכמתו וברצונו המלא.
זה משתמע מחז"ל המובא ברש"י סו"פ נח, שהעלים הכתוב וכו' שלא יאמרו הניחו לאביו בזקנותו והלך לו. ואילו היה אביו משלחו ברצון, כיצחק את יעקב, אין צורך להעלים.
והמשמעות שלא נטל, משתמעת מתוך ברכת ואברכך, בממון, שמבטיחו הקב"ה בצאתו, [הגם שרש"י פי' לאפוקי מהדרך שממעטת הממון, יש מקום לשמוע כפשוטו].
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ב' יולי 22, 2019 1:23 pm
על ידי דרומי
אני מחפש מקור מצדיקים (בדורות קודמים, עדיף לפני שנת ה'ת"ש) שכאשר נתבקשו לתת עצה וברכה לענין מסויים (לדוגמא: טיפול רפואי), הורו לשואל לחכות עד לאחר שיעברו הימים הנוראים וכו', או עד שיעבור חג הפסח וכדומה - מתוך תקוה ואמונה שבימים הגדולים הללו יפתחו שערי שמים ויחול שינוי לטובה במצב
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ב' יולי 22, 2019 2:32 pm
על ידי עובדיה חן
מי עומד מאחורי המשפט "אין דבר העומד כנגד הרצון"
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ב' יולי 22, 2019 2:35 pm
על ידי בקרו טלה
עובדיה חן כתב:מי עומד מאחורי המשפט "אין דבר העומד כנגד הרצון"
viewtopic.php?f=7&t=30792&p=518000#p517993
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ג' יולי 23, 2019 2:43 am
על ידי וונדרבר
עובדיה חן כתב:מי עומד מאחורי המשפט "אין דבר העומד כנגד הרצון"
אולי ר' שמואל אשכנזי כתב ע"ז בספריו אלפא ביתא וכו'
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ג' יולי 23, 2019 8:13 am
על ידי הוד_והדר
יש מכתב מהדרכי תשובה שכותב:
הנה נשלח לי מרב אחד מרוסיא קונטרס, והוא כעין תוכחת מגולה, ובהפתיחה הוא בא בהתנצלות שבמקום שיש חילול השם אין חולקין כבוד לרב, והוא בא בזלזולים, ואמר שהרבנים המתנגדים לרעיון הציוני אין בהם דעת, וזרים הם בשאלות היהודים, העומדת עתה על הפרק. והוא מביא הרבה דברים מספר דרישת ציון להרב ר' צבי קאלושער ז"ל, והלא נודע בשערים שגאוני דורו, צעקו מרה על שיטתו, כי ראו בשכלם הבהיר כי אם תתפשט השטה בין ההמון יצמחו מזה תקוות כוזבות. והגאון האדיר בעל שואל ומשיב ז"ל כתב לו לרבי צבי הנ"ל מכתב חריף, ודחה את כל שיטתו, כי עלינו לקיים המצות למען שמו יתברך, ולא לתיקון המדינה ולא לתיקון הגוף. ובידי נמצאה העתק תשובה מהגאון רבי שלמה קלוגער מבראד ז"ל, ובו הוא דוחה לגמרי חיוב ישוב ארץ ישראל בזמן הזה, ומתאימים דבריו להכרעות בעל תרומת הדשן בפסקיו (סימן פח) והחתם סופר בתשובותיו (חיו"ד, סימן רלג וסימן רלד).
הרב הזה עובר על הלאו 'ולפני עור לא תתן מכשול', בהביאו את דברי רבי יהודה הלוי בסוף הכוזרי (מאמר חמישי, אות כב ואילך) המעידים על חבתו הכבידה לארץ הקודש, אבל העיקר חסר להעיר, שרבי יהודה מצפה שהבא לארץ ישראל יהיה מקיים התורה, ושלבו ונפשו יהיו זכים וטהורים.
גם מביא הרב באותיות גדולות דברי הרמב"ן שמי שיוכל לעלות ברשיון מלכי האומות ואינו עולה עובר על 'ותמרו את פי ה''...
אני מחפש כמה דברים.
א. מי הרב הזה ואיזה קונטרס הוא, אולי הכוונה לאחד מספרי ר' נתן פרידלנד מ"מ בטוואריג, מחבר ספר יוסף חן ועוד. [מצאתי שמביא בספר הנזכר דברי הרמב"ן והכוזרי, אבל לא מצאתי בהקדמתו את הדברים הנ"ל, וכן לא מצאתי באותיות גדולות וכו'.
ב. האם מכתב השואל ומשיב לרצ"ה קלישר נדפס אי פעם?
ג. האם נמצא כהיום בידינו תשובה הגרש"ק?
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ג' יולי 23, 2019 9:28 am
על ידי תורה מפוארת
כמו שכתב הרב חיים ויטאל שמצד הגופים עוד יש השתוות בצד מה ישראל ואומות שכולם באים מתולדות אדם הראשון, אבל מצד הנפשות אין להם שום השתוות, עכ"ד.
היכן זה?
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ג' יולי 23, 2019 9:36 am
על ידי תורה מפוארת
.השוחט כתב:עד שיציינו המומחים מקור טוב.
אולי י"ל שלא בידיעתו יכול להתפרש שלא בהסכמתו וברצונו המלא.
זה משתמע מחז"ל המובא ברש"י סו"פ נח, שהעלים הכתוב וכו' שלא יאמרו הניחו לאביו בזקנותו והלך לו. ואילו היה אביו משלחו ברצון, כיצחק את יעקב, אין צורך להעלים.
והמשמעות שלא נטל, משתמעת מתוך ברכת ואברכך, בממון, שמבטיחו הקב"ה בצאתו, [הגם שרש"י פי' לאפוקי מהדרך שממעטת הממון, יש מקום לשמוע כפשוטו].
כדבריך הבנתי גם אנכי וזה נראה לי פשוט.
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ג' יולי 23, 2019 3:12 pm
על ידי תורה מפוארת
כתב בספר 'ויחי יוסף' (פאפא) פר' תצוה בשם החתם סופר: לפרש הכתוב דסותר עצמו, דמתחילה אמר 'תאיר נרי' שמשמע שיש לו נר, ושוב אמר 'יגיה חשכי' משמע שהוא בחושך ומבקש שיאיר לו. דידוע מספרים הקדושים דמדרך הצדיקים שמוסיפין והולכין בכל יום בעבודת ה׳ ממדריגה למדריגה ועל ידי זה עבודתם של אתמול כלא נחשב בעיניהם ועדיין הוא אצלם בבחינת חושך, כמשל מי שהוא בבית אפל ומביאין לו נר קטן נדמה לו שהוא אור, אך כשמביאין לו אחר כך נר גדול אז רואה שהנר הקטן לגבי הנר גדול כחושך נחשב, וכן הדבר בעבודת ה׳, דכשמתחיל האדם בעבודת ה׳ נדמה בעיניו שמאיר, אכן כאשר נתעלה למדריגה יותר גבוה, מבין שעבודתו הקודמת היה בבחינת חושך. והדא דאמר הכתוב 'כי אתה תאיר נרי', דבתחילת עבודה נדמה לו שזהו אור, ומבקש שהנר יאיר לו יותר, עד שיבין שמה שהאיר לו עד עתה היה בבחינת חושך, וכאשר הגיע למדריגה זו מבקש 'ה' אלהי יגיה חשכי', עכ״ד החתם סופר.
א' היכן החתם סופר הזה.
ב'. הרעיון המובא מספרים הקדושים על דרך הצדיקים וכו', זה רעיון השייך לספרי חסידות בלבד, מהיכן מקור דברי החת"ס, כלומר, מאיזה ספר מסתבר שראה דבר שכזה?
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ג' יולי 23, 2019 3:15 pm
על ידי פרנצויז
תורה מפוארת כתב:כמו שכתב הרב חיים ויטאל שמצד הגופים עוד יש השתוות בצד מה ישראל ואומות שכולם באים מתולדות אדם הראשון, אבל מצד הנפשות אין להם שום השתוות, עכ"ד.
היכן זה?
ראה מש"כ מרן החיד"א בס' דבש לפי מערכת א' אות י"ד (ובעוד הרבה מקומות בספריו) בשם מר זקנו שנשמות ישראל נמצאים באוצר בפני עצמו, עיי"ש. [יש מקומות שכותב בשם זקנו בפירושו למשניות נדרים כת"י, וגם מציין תוס' מס' ע"ז דף ה' עיי"ש]. וצריך חיפוש אם מציין למהרח"ו.
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ג' יולי 23, 2019 10:35 pm
על ידי זקן ששכח
דרופתקי דאורייתא כתב:כף החיים סי' רמא אות ז [סוף ח"ג]:
כל המרבה בחסידות - מאריך חיים
מה המקור?
יתכן מאד שהוא על פי דברי הגמרא בחגיגה ה ע"א שצורבא מרבנן שמעביר על מדותיו, מקבל שנות חיים של אנשים שמתו קודם זמנם.
ומעביר על מדותיו היינו חסידות, שנוהג לפנים משורת הדין.
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ג' יולי 23, 2019 10:35 pm
על ידי זקן ששכח
היכן מופיע שלכל אדם יש קצבה לדיבוריו שידבר משך שנות חייו?
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ג' יולי 23, 2019 10:46 pm
על ידי אוצר החכמה
כמדומני שנושא זה נדון כבר בפורום.
מצאתי
כאן
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ד' יולי 24, 2019 12:07 am
על ידי דרופתקי דאורייתא
זקן ששכח כתב:היכן מופיע שלכל אדם יש קצבה לדיבוריו שידבר משך שנות חייו?
ראה מדרש הגדול שמות ז ח עמוד קיג, ספר חסידים סי' קסב, ובדברי הגרי"ח סופר שליט"א בס' הדר יעקב ח"ה סי' ב
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ד' יולי 24, 2019 1:32 am
על ידי וונדרבר
עובדיה חן כתב:מי עומד מאחורי המשפט "אין דבר העומד כנגד הרצון"
הרב ישראל דנדרוביץ כתב על פתגם זה, במאמר "כוח הרצון", בקובץ קול התורה גליון פ"ב (ניסן תשע"ו) עמ' ת"נ, והוא מעיר שם שכבר ציינו חכמים וסופרים שמקורו של הפתגם הזה אינו ידוע בספרי חז"ל, עיי"ש.
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 19#p274619 "כוח הרצון"
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... geid=P0454 (קיבלתי באישי)
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ד' יולי 24, 2019 5:14 pm
על ידי לבנון
האם נזכר באיזהו מקומן שכשישראל עלו מן הגולה בזמן עזרא, נתענו בדרך שלשה ימים?
עצם התענית נזכרת בפסוק שם (עזרא ח, כא).
יש"כ
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ד' יולי 24, 2019 6:09 pm
על ידי נחלי אפרסמון
האם יש מקור בזוה"ק או בספרי הקבלה. שאדם חותם לפני ביאתו לעולם אם יהיה בעל יסורים או להיפך וכן עוד דברים?
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ד' יולי 24, 2019 6:42 pm
על ידי בקרו טלה
נחלי אפרסמון כתב:האם יש מקור בזוה"ק או בספרי הקבלה. שאדם חותם לפני ביאתו לעולם אם יהיה בעל יסורים או להיפך וכן עוד דברים?
חסד לאברהם - מעין ד - נהר יא
ומצוה למלאך הממונה על אוצר הצלמים להוליך שם אותה הנפש שיבחר לו הצלם כרצונה, ארוך או קצר, שלם או בעל מום, חלש או גבור, יפה או מכוער, וכיוצא בו, ואומר לה דע שהעולם שאת הולכת בה נקרא חיי שעה, ואחר התחייה נקרא חיי עולם, וכל מי שהוא ארוך מבני דורו יהיה היותר קצר מבני דורו אחר התחייה, וכן בענין עני ועשיר, חלש או גבור, יפה ומכוער, וכל כיוצא בזה, והבחירה נתונה בידו, ויש מי שבוחר במוקדם ולא במאוחר, ויש מי שבוחר במאוחר שהוא זמן ארוך, ויש מי שאין דעתו לבחור אלא להיות בינוני במוקדם ובמאוחר, וכפי זה אין שום אדם יכול להתרעם מבוראו למה חבירו יפה והוא מכוער וכיוצא כי הכל תלוי בבחירתו, והיינו ארז"ל מאי וכל צבאם מלמד שכל מעשה בראשית בקומתן נבראו בצביונם נבראו, שאמר הקדוש ברוך הוא לשר הממונה על הבהמות טמאות ולנפשם, רצונכם להבראות על מנת שתהיו משועבדים תחת בני אדם לרכיבה ולמשא, ואמרו הן, וכן אמר לשר בהמות הטהורות ולנפשם, רצונכם להבראות על מנת שתהיו מזומנים להנאת בני אדם ואכילתן, ואמרו הן, ואם לבעלי חיים כך שלא נבראו אלא לצביונם, בני אדם על אחת כמה וכמה
וראו באשכול
מקור למימרא בשם החיד"א האדם בוחר את נסיונתיו
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ד' יולי 24, 2019 6:48 pm
על ידי נחלי אפרסמון
בקרו טלה כתב:נחלי אפרסמון כתב:האם יש מקור בזוה"ק או בספרי הקבלה. שאדם חותם לפני ביאתו לעולם אם יהיה בעל יסורים או להיפך וכן עוד דברים?
חסד לאברהם - מעין ד - נהר יא
ומצוה למלאך הממונה על אוצר הצלמים להוליך שם אותה הנפש שיבחר לו הצלם כרצונה, ארוך או קצר, שלם או בעל מום, חלש או גבור, יפה או מכוער, וכיוצא בו, ואומר לה דע שהעולם שאת הולכת בה נקרא חיי שעה, ואחר התחייה נקרא חיי עולם, וכל מי שהוא ארוך מבני דורו יהיה היותר קצר מבני דורו אחר התחייה, וכן בענין עני ועשיר, חלש או גבור, יפה ומכוער, וכל כיוצא בזה, והבחירה נתונה בידו, ויש מי שבוחר במוקדם ולא במאוחר, ויש מי שבוחר במאוחר שהוא זמן ארוך, ויש מי שאין דעתו לבחור אלא להיות בינוני במוקדם ובמאוחר, וכפי זה אין שום אדם יכול להתרעם מבוראו למה חבירו יפה והוא מכוער וכיוצא כי הכל תלוי בבחירתו, והיינו ארז"ל מאי וכל צבאם מלמד שכל מעשה בראשית בקומתן נבראו בצביונם נבראו, שאמר הקדוש ברוך הוא לשר הממונה על הבהמות טמאות ולנפשם, רצונכם להבראות על מנת שתהיו משועבדים תחת בני אדם לרכיבה ולמשא, ואמרו הן, וכן אמר לשר בהמות הטהורות ולנפשם, רצונכם להבראות על מנת שתהיו מזומנים להנאת בני אדם ואכילתן, ואמרו הן, ואם לבעלי חיים כך שלא נבראו אלא לצביונם, בני אדם על אחת כמה וכמה
יש"כ עצום.היכן הוא הרז"ל שהוא מזכיר?
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ד' יולי 24, 2019 6:52 pm
על ידי בקרו טלה
לכאורה זה הרחבה מה דאי' בר"ה יא.
ועי''ע בשו"ת שערי תשובה
שוב מצאתי שציין לזה הרב משנ"נ
viewtopic.php?f=29&t=18158&p=174266#p174269
Re: ◆ חיפוש מקור ◆
פורסם: ד' יולי 24, 2019 10:12 pm
על ידי בן_אליעזר
יש גם בנותן טעם לציין אל חיבוריו החשובים של הר"א מייזעלס (מצויים בהיברו"ב ו(חלקם) באוצר), בעמח"ס "מטבע שטבעו חכמים" (ג"ח) ועוד.
[מש"ח לכאו' הוא רק למאחז"ל שבתוך חז"ל, וע"כ לא ייענה למבוקשך].
ובעיקר - ספרו
"שיגרא דלישנא", שבין היתר מביא דברים שבנוסח השגור אצלנו - אינם כלשון חז"ל אך מקור תוכנם אכן הם מחז"ל.
וכן יש לו עם שם דומה באוצר: "שיגרא דלישנא [ביטוי השגור]" -- ואולי יש בו הוספות (או מהדורא אחרת) מספרו "שיגרא.." הרגיל. קונטרס נוסף שלו - כנראה מהדו"ב מהנ"ל או חיבור נוסף במכוון זהה עכ"פ בחלקו (עוד לא השוויתיו בפנים) - "
ציצים ופרחים - מאמרים נבחרים" http://hebrewbooks.org/58935