פורום אוצר החכמה

בן_אליעזר כתב:השכחה מצוי' (אצלי).. מה הם החילוקים במשמעות בין המילה 'כל' בקמ"ץ, למילת 'כל' בחול"ם? והאם א' הוא כולל יותר מזולתו?
(קרי, לא רק החילוקים מבחי' דקדוקית, שראיתי בזה ששונים הם כשמופיע כמלה בפ"ע למלה, לעומת כשהיא סמוכה למילה אחרת -- כי אם מבחי' משמעותית וכיו"ב).

בתודה מראש על החילוקים ביניהם, וכן מ"מ וציונים לעניין.

נחלי אפרסמון כתב:בס' ראש הגבעה עמ' ה' יורידו המבינים.

גולד כתב:שלום ברכה. הנני צריך דחוף מר"מ מקור שאותו האיש יהיה לו תיקון לעתיד. [מצאתי בספר אמונת עתך לר' משה וואלפסון שליט"א שהביא כן בשם כתבי האר"י ז"ל. אבל לא ציין מקורו].
תודה רבה לכל מי שיכול לעזור בזה.

סליחות כתב:האם הרמב"ם מתייחס למושג איסטניס במשנה תורה?
ניסיתי לחפש איסטניס וכן אסטניס, ולא עלתה בידי.
אולי זה כתוב באיות אחר?

.השוחט כתב:אולי רש"י ריש ואתחנן ? [לאו דוקא עוד אלף. ודומני שכל הספר הק' מגלה עמוקות מיוסד על דברי חז"ל הללו].

תורה מפוארת כתב:

.השוחט כתב:אולי רש"י ריש ואתחנן ? [לאו דוקא עוד אלף. ודומני שכל הספר הק' מגלה עמוקות מיוסד על דברי חז"ל הללו].

דב"ר יא י ושם לא מופיע עוד אלף תפילות ומשם המקור

עזריאל ברגר כתב:

בן_אליעזר כתב:ראיתי מי שכתב (בספר בן-זמננו המלקט עניני בית הקברות) בסתמא ש"אין הדרך להתפלל לצד הרגלים" (כשהכוונה, של הנטמן שם). כתב כן בלי ציון לדבריו (לאורך הספר אמנם יש כמה ציונים ומ"מ אך לא על כל דבר ודבר), ואחפש מקורות וכו' בעניין, לכאן ולכאן [=באישור 'פסק' זה ולהיפוכו], הדנים בזה ובמסתעף (שכן ראינו, וכבר תועדו, צדיקים וישרים העושים כן בלי שום פקפוק)

הרב יוסף שמחה גינזבורג כותב (בגליונות "התקשרות" בכל שנה בסמיכות לג' תמוז) לבאים להתפלל במקום ציון קבורתם של שני צדיקים יחד, שהמקום המועדף הוא "בין שני הציוני קודש, אצל מקום רגליהם הקדושים", ומקורו: כך סיפר כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע ברשימתו (בית-משיח גיליון 22 עמ' 26) על מנהג אביו כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע באוהל הצמח-צדק והמהר"ש בליובאוויטש.

עזריאל ברגר כתב:נשאלתי:
בפירוש רקנאטי על התורה מסדר את כלי המשכן (מזבח, כיור, שולחן, מנורה וכו') לפי הספירות (חסד גבורה תפארת וכו').
איפה בדיוק זה נמצא בפירושו, ומה בדיוק כתוב שם?

דרופתקי דאורייתא כתב:נתבקשתי לשאול כאן

כתב הגרי"א ויינטרוב זצ"ל שאף שנחרב המקדש ע"י אויבים אבל הארון לא נפל בידם אלא נגנז כי הארון מקביל לבחינה זו של הנשמת חיים של אדם ובחינה זו אינה נחרבת או נתקלקלת ע"י חטא אלא מסתלקת מן האדם, משא"כ בנפש ורוח שמתקלקלים.
מנין המקור שהארון כנגד הנשמה? האם יש מקור לכך בספרי רבותינו המקובלים ובעלי המחשבה?
רצ"ב דבריו
יש"כ ותודה מראש

שברי לוחות כתב:ביאור של אב"ד טלז, על הגמרא שאמר מנשה לרב אשי שיש לברך המוציא היכא דקרים בישולא, שהעושה מעשה בלי קבלת עול מלכות שמים הרי זה אביזרייהו דעבודה זרה

וונדרבר כתב:

שברי לוחות כתב:ביאור של אב"ד טלז, על הגמרא שאמר מנשה לרב אשי שיש לברך המוציא היכא דקרים בישולא, שהעושה מעשה בלי קבלת עול מלכות שמים הרי זה אביזרייהו דעבודה זרה

ראה ס' סוד הפרנסה לרי"ד שלזינגר עמ' י"ח
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... geid=P0040

וראה עוד בס' שעורי דעת עמ' 98 שמדבר על הגמ' הזאת, וצריך לעיין שם אם אומר את הפירוש הזה
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =96&hilite

עזריאל ברגר כתב:

סליחות כתב:האם הרמב"ם מתייחס למושג איסטניס במשנה תורה?
ניסיתי לחפש איסטניס וכן אסטניס, ולא עלתה בידי.
אולי זה כתוב באיות אחר?

כמדומני שאינו משתמש בביטוי זה, אלא בביטויים חלופיים כגון "מי שנפשו קצה ב..." וכדומה.

סליחות כתב:האם הרמב"ם מתייחס למושג איסטניס במשנה תורה?

בקרו טלה כתב:

סליחות כתב:האם הרמב"ם מתייחס למושג איסטניס במשנה תורה?

על מה דאי' ביומא לא: אם הי' כה"ג זקן או איסטניס
הלכות עבודת יום הכפורים פרק ב
(ד) היה כהן גדול זקן או חולה מלבנין עששיות של ברזל באש מבערב ולמחר מטילין אותן במים כדי להפיג צינתן שאין שבות במקדש

לבנון כתב:

דרופתקי דאורייתא כתב:נתבקשתי לשאול כאן

כתב הגרי"א ויינטרוב זצ"ל שאף שנחרב המקדש ע"י אויבים אבל הארון לא נפל בידם אלא נגנז כי הארון מקביל לבחינה זו של הנשמת חיים של אדם ובחינה זו אינה נחרבת או נתקלקלת ע"י חטא אלא מסתלקת מן האדם, משא"כ בנפש ורוח שמתקלקלים.
מנין המקור שהארון כנגד הנשמה? האם יש מקור לכך בספרי רבותינו המקובלים ובעלי המחשבה?
רצ"ב דבריו
יש"כ ותודה מראש

שייף נפיק כתב:בחסד לאברהם (אזולאי) מעין שביעי נהר כ' כותב וז''ל
''אמנם העידו קצת בני אדם שהשדים מתפללין ואין תימה שכן פירשו בזוהר ביושבי ז' ארצות שיש מהן מצלין צלותא''
מי מכיר זוהר כזה? ומה זה יושבי ז' ארצות?

נחלי אפרסמון כתב:סיפור שזכור לי, על עלילה שהיתה בדמשק, והשולטן דרש סכום עתק ושלחו לרבינו האריז"ל ויצא בחצות לילה לבאר יחד עם תלמידיו ושלשלו חבלים לבאר והוציאו משם מיטת השולטן והתרו בו וחתם על אגרת והחזירוהו לבור, לאחר מכן התעורר וראה את חתימתו ונחרד וביטל הגזירה. כך זכור לי פחות או יותר.מה המקור?

דרופתקי דאורייתא כתב:הקובר בניו בחייו אינו רואה פני גהינום - המקור?.

בקרו טלה כתב:

שייף נפיק כתב:בחסד לאברהם (אזולאי) מעין שביעי נהר כ' כותב וז''ל
''אמנם העידו קצת בני אדם שהשדים מתפללין ואין תימה שכן פירשו בזוהר ביושבי ז' ארצות שיש מהן מצלין צלותא''
מי מכיר זוהר כזה? ומה זה יושבי ז' ארצות?

ח"ג ט ע"ב [אם זבח שלמים] ואילך עיי"ש באריכות

שמחו כתב:..

מעיין כתב:כתבו המפרשים שם יב"ק היוצא מפסוק י'עננו ב'יום ק'ראינו [ב"פ יב"ק עולה דרך] רומז למעבר יב"ק המסוגל לשמירת הדרך וכל הענינים - מקור

עובדיה חן כתב:מנהג לצבוע לסייד את הבית לאחר חצות בתשעה באב

בקרו טלה כתב:

שמחו כתב:..

ברק השחר.png