פורום אוצר החכמה

ישראליק כתב:

בברכה המשולשת כתב:נתבקשתי לברר:
מה מקור הסיפור הבא בדברי החסיד יעבץ על אבות פ"ג, וז"ל: וכבר ידעת מה שעשה אחד מחסידי אומות העולם אשר שבר הדלעת היבשה בראותו הרועה שותה בידיו.

מספר נוטריקון לבעל הפמ"ג, קונט' ח:

הסתפקות במיעוט.PNG

תם מה הוא אומר כתב:וראה עוד במצו"ב

עלי זכרון חלק מב עמוד עג.PNG

וע"ע נט"ג אבלות ח"א פס"ה אות ל ואות לא עמוד שלג.

בברכה המשולשת כתב:

ישראליק כתב:

בברכה המשולשת כתב:נתבקשתי לברר:
מה מקור הסיפור הבא בדברי החסיד יעבץ על אבות פ"ג, וז"ל: וכבר ידעת מה שעשה אחד מחסידי אומות העולם אשר שבר הדלעת היבשה בראותו הרועה שותה בידיו.

מספר נוטריקון לבעל הפמ"ג, קונט' ח:

הסתפקות במיעוט.PNG

תודה רבה!

עתניאל בן קנז כתב:

בברכה המשולשת כתב:

ישראליק כתב:

בברכה המשולשת כתב:נתבקשתי לברר:
מה מקור הסיפור הבא בדברי החסיד יעבץ על אבות פ"ג, וז"ל: וכבר ידעת מה שעשה אחד מחסידי אומות העולם אשר שבר הדלעת היבשה בראותו הרועה שותה בידיו.

מספר נוטריקון לבעל הפמ"ג, קונט' ח:

הסתפקות במיעוט.PNG

תודה רבה!

לא הבנתי במה הוא עזר לך?
החסיד יעבץ קדם למדרש שמואל, והמדרש שמואל העתיקו ממנו. ומשם לנוטריקון.
אתה שאלת על המקור של יעבץ, ומה בעצם נוסף לך? איזה מקור מאוחר שמצטט?

בברכה המשולשת כתב:

עתניאל בן קנז כתב:

בברכה המשולשת כתב:

ישראליק כתב:

בברכה המשולשת כתב:נתבקשתי לברר:
מה מקור הסיפור הבא בדברי החסיד יעבץ על אבות פ"ג, וז"ל: וכבר ידעת מה שעשה אחד מחסידי אומות העולם אשר שבר הדלעת היבשה בראותו הרועה שותה בידיו.

מספר נוטריקון לבעל הפמ"ג, קונט' ח:

הסתפקות במיעוט.PNG

תודה רבה!

לא הבנתי במה הוא עזר לך?
החסיד יעבץ קדם למדרש שמואל, והמדרש שמואל העתיקו ממנו. ומשם לנוטריקון.
אתה שאלת על המקור של יעבץ, ומה בעצם נוסף לך? איזה מקור מאוחר שמצטט?

כשם שנתבקשתי לברר, כך נתבקשתי לומר תודה.
ככל הנראה הייתה לרב המבקש שליט"א תועלת בהפנייה המאוחרת הזו.
אני כאן רק שליח.

בן_אליעזר כתב:ראיתי בספר שמובא כך (התוכן). לאחר שמקדים בענין משה איש האלקים, ממשיך שאיש הו"ע בעל כנודע.. ע"כ.

כמדומה שכוונת הדברים אינו דוקא לענין משרע"ה אלא כענין השייך גם בפ"ע, שאיש הו"ע בעל. כמובן, ששניהם הם כינויים לאיש -- אמנם, לפו"ר מהכתובים בהושע ב' יח (ועוד) רואים ש"איש" ו"בעל" אינם זהים אלא עד להפכיים וכדברי המפרשים שם.
א"כ, אודה גם אשמח לקבל מקורות והפניות וכו' להיכן הדברים - או הענין - מופיעים במקורותינו (ובכל חלקי פרד"ס, ליתר בטחון). בתודה מראש למסייעים.

בברכה המשולשת כתב:

עתניאל בן קנז כתב:

בברכה המשולשת כתב:

ישראליק כתב:

בברכה המשולשת כתב:נתבקשתי לברר:
מה מקור הסיפור הבא בדברי החסיד יעבץ על אבות פ"ג, וז"ל: וכבר ידעת מה שעשה אחד מחסידי אומות העולם אשר שבר הדלעת היבשה בראותו הרועה שותה בידיו.

מספר נוטריקון לבעל הפמ"ג, קונט' ח:

הסתפקות במיעוט.PNG

תודה רבה!

לא הבנתי במה הוא עזר לך?
החסיד יעבץ קדם למדרש שמואל, והמדרש שמואל העתיקו ממנו. ומשם לנוטריקון.
אתה שאלת על המקור של יעבץ, ומה בעצם נוסף לך? איזה מקור מאוחר שמצטט?

כשם שנתבקשתי לברר, כך נתבקשתי לומר תודה.
ככל הנראה הייתה לרב המבקש שליט"א תועלת בהפנייה המאוחרת הזו.
אני כאן רק שליח.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:מלבי"ם על שיר השירים משל ומליצה פרק ח פסוק יב
כי יש שכר לפעולתה, ומאתים לנוטרים את פריו (כמ"ש במדרש הנעלם חיי שרה דף קכ"ד. אין לך כל צדיק מהעוסקים בתורה שא"ל מאתים עולמות וכספי' בשביל התורה).
היכן הוא במדרש הנעלם?

זוהר חלק א דף קכד:
מדרש הנעלם
דעאלו בכתב חושבן פנקסיה, דאמר רב נחמן, והכי אתגזר (על) חשבון על ידוי דדומה עאלין בבתי קברי, ובחושבן פתקא זמין לאפקא לון, והוא ממונה על דיירי עפרא. מהו השדה נתתי לך, והמערה אשר בו, אמר רבי יוסי, הפקדא דשלוה ומנוחה רבה. אמר רבי שלום בר מניומי, אין לך כל צדיק וצדיק מאותם העוסקים בתורה, שאין לו מאתים עולמות וכסופין בשביל התורה, הה"ד (שיר ח יב) ומאתים לנוטרים את פריו, ומאתים על שמוסרים עצמם בכל יום כאילו נהרגו על קדושת שמו, נצחו כהאי פסוקא (נ"א וכך אמרו בהאי פסוקא, דכתיב ואהבת את יהו"ה וגו', ותאנא כל המכוין לבו בהאי פסוקא, כדי) למסור נפשו על קדושת שמו, מעלה עליו הכתוב כאלו נהרג בכל יום עליו, הה"ד (תהלים מד כג) כי עליך הורגנו כל היום, אמר רב נחמן כל המוסר נפשו בהאי פסוקא, נוחל ארבע מאות עולמות לעולם הבא, אמר רב יוסף והא תנן מאתים, אמר רב נחמן, מאתים על התורה, ומאתים על שמסר עצמו בכל יום על קדושת שמו:

דרופתקי דאורייתא כתב:היכן המעשה על חכמת שלמה המלך ע"ה בפסק על כדי השמן מלאים זהובים, שאמר לשברם ונמצאו מטבעות דבוקות בהם?

צפונות כתב:

צפונות כתב:

עזריאל ברגר כתב:

צפונות כתב:2. האם מצינו מקום שהרמב"ם נחלק על אביו? והם הרמב"ם קיבל תורה מאביו? האם היה זה בגדר רבו?

הלכות שחיטה פרק י"א הלכה י':

ואבא מרי מן האוסרין ואני מן המתירין.

תודה רבה

אשמח לעוד מראי מקומות בנושא זה

אני שואל כי ראיתי ב"ספונות" חלק כג, מאמר של פרופ' דוד הנשקה, עמוד 132, הערה 65, בו הוא כותב: "מציאותן של מחלוקות בהלכה בין הרמב"ם לאביו ידועה", ונוקט כדוגמא דברי הרמב"ם הל' שחיטה הנ"ל.

בהערה שלפני כן הוא מציין לתשובות רבי מיימון אבי הרמב"ם בספר הרמב"ם של תרביץ ירושלים תרצ"ה [ובאוצר נקרא "חיי הרמב"ם" של י"ל מימון], אולי משם תבוא הישועה. כי שם נדפסו תשובות של רבי מימון הדיין הנ"ל. ושמא במבוא שם העירו בזה. אבל איני יכול לראות יותר מ40 עמודים...

אנא עזרתכם!

ישראליק כתב:האם יש מקור שהמצות עשה רומזים לרחמים והמצות לא תעשה - דין?

יישר כח.

ישראליק כתב:האם יש מקור שהמצות עשה רומזים לרחמים והמצות לא תעשה - דין?

יישר כח.

האהבה היא שורש כל רמ"ח מצוות עשה, וממנה הן נמשכות, ובלעדה אין להן קיום אמיתי. כי המקיימן באמת, הוא האוהב את שם ה' וחפץ לדבקה בו באמת, ואי אפשר לדבקה בו באמת כי אם בקיום רמ"ח פקודין שהם רמ"ח אברין דמלכא כביכול, כמו שבארנו במקום אחר.
והיראה היא שורש לשס"ה לא תעשה, כי ירא למרוד במלך מלכי המלכים הקב"ה. או יראה פנימית מזו, שמתבושש מגדולתו למרות עיני כבודו ולעשות הרע בעיניו, כל תועבת ה' אשר שנא, הם הקליפות וסטרא אחרא, אשר יניקתם מהאדם התחתון ואחיזתם בו הוא בשס"ה מצות לא תעשה.

בסתר המדריגה כתב:אם מישהו יוכל לציין מקור הדברים
ז"ל הר"י יעבץ בפי' לתהלים (כד) כי הש"י כרת עמו ברית בלי תנאי לתת לזרעו עשרה עממים, והיה מרחמי הש"י על עמו כי לא ירשנו כי אם שבעה, להותיר לנו פליטת תקוה כהיום הזה, וישקד ה' על הרעה ויביאה כו' וכבר כתבו זה הרמב"ן (?) והרלב"ג ז"ל (?)

עובדיה חן כתב:היכן המקור שראשו של עשיו קבור במערת המכפלה.

הבטחתי כתב:כתב בעל הטורים בפי' עה"ת - שמות טז, כא.
וחם השמש ונמס וחם. ד' במסורה. וחם השמש ונמס. ואידך וחם הוא אבי כנען (בראשית ט יח). וחם לאדני המלך (מ"א א ב). אם ישכבו שנים וחם להם (קהלת ד יא). כדאיתא ביומא (עה א) שהמן היה מברר הכל, אם נשאת תוך ג' חדשים וילדה ספק בן ט' לראשון ספק בן שביעי לאחרון, בבית מי שנמצא העומר שלו היה אביו. וזהו אם ישכבו שנים וחם להם היה מתברר על ידי וחם השמש. וכן אם זרק לה קדושין ספק קרוב לו ספק קרוב לה אם נמצא עומר בביתו היה קרוב לה ואם נמצא בבית אביה היה קרוב לו. וזהו וחם לאדני המלך שדורש בסנהדרין (כב א) על קדושין. והיינו וחם השמש שהיה מתברר על ידו. וכן גבי עבד כנעני זה אומר שלי הוא וזה אומר שלי הוא, בבית שנמצא עומרו, שלו היה (יומא עה א). וזהו וחם השמש וחם אבי כנען. אדוני אבי הרא"ש ז"ל:
האם יש מקור קדום במדרש וכד' להכרעת המן בספק קדושין, (בגמ' יומא ע"ה ע"ב יש על בירור בן שבעה או בן תשעה, שייכות של עבד, ומי סרח על מי)?

שברי לוחות כתב:ראיתי בשם מדרש שאמר רבי מאיר כל המשבח את ישראל כאילו משבח את השכינה
היכן הוא מדרש זה?

בן שלום כתב:

שברי לוחות כתב:ראיתי בשם מדרש שאמר רבי מאיר כל המשבח את ישראל כאילו משבח את השכינה
היכן הוא מדרש זה?

שמעתי בשיעור מהגריח"ס שליט"א שהביא דברי התנחומא ויחי ס"ה: אמר ר' מאיר כל המברך את ישראל כאלו מברך את השכינה שנאמר וכו' והביא גם דברי הפלא יועץ אות ב' ד"ה ברכה, ראה שם

בן שלום כתב:

שברי לוחות כתב:ראיתי בשם מדרש שאמר רבי מאיר כל המשבח את ישראל כאילו משבח את השכינה
היכן הוא מדרש זה?

שמעתי בשיעור מהגריח"ס שליט"א שהביא דברי התנחומא ויחי ס"ה: אמר ר' מאיר כל המברך את ישראל כאלו מברך את השכינה שנאמר וכו' והביא גם דברי הפלא יועץ אות ב' ד"ה ברכה, ראה שם

שייף נפיק כתב:ואגב, היכן יש מדרש שהקב''ה אומר שהגויים להלחם בו אלא שאינם יכולין על כן נלחמים בישראל?
ואיני מוצאו וברוך המשיב אבידה

שמות רבה - נא ה
א"ר חייא בר אבא למה העובדי כוכבים דומין לאדם שהיה שונא למלך והיה מבקש לשלוט בו ולא היה יכול מה עשה הלך אצל אנדריאנטוס ובקש להפילו והיה מתיירא מן המלך שיהרגנו מה עשה נטל את הציפורן של נחשת והיה חופר הכותל שתחתיו אמר מתוך שאני מפיל את הבסיס אנדריאנטוס נופל כך העובדי כוכבים באים להתגרות בהקב"ה ואינן יכולין והם באין ומתגרין עם ישראל וכן דוד אמר (תהלים ב) יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו ואינן יכולים ומה הם עושין מתגרים בישראל מה כתיב אחריו (שם) ננתקה את מוסרותימו נעקור אותם מן העולם אימתי בשעה שאין להם מה למשכן אבל המשכן נתמשכן על ידיהם הוי אלה פקודי המשכן אל תהי קורא כן אלא המשכון

הבטחתי כתב:ראיתי מביאים בשם רבינו יונה שכשאדם מחרף את חבירו, יאמר לו, מודה אני לך על מנחתך, ויחזיק לו טובה על שבעטיו נתכפרו עוונותיו. (כתבתי הענין לא ציטוט מדוייק).

היש יודע מקורו של רבינו יונה, או שיודע מקור אחר לדבר זה?

חובה"ל - שער הכניעה - פרק ז
כי כבר נאמר על אחד מן החסידים, שזכרו אותו לרעה, וכיון שהגיעו הדבר, שלח למדבר בו כלי מלא מזימרת ארצו, וכתב אליו: הגיעני, ששלחת לי מנחה מזכיותיך, וגמלתיך בזה.

בקרו טלה כתב:

הבטחתי כתב:ראיתי מביאים בשם רבינו יונה שכשאדם מחרף את חבירו, יאמר לו, מודה אני לך על מנחתך, ויחזיק לו טובה על שבעטיו נתכפרו עוונותיו. (כתבתי הענין לא ציטוט מדוייק).

היש יודע מקורו של רבינו יונה, או שיודע מקור אחר לדבר זה?

חובה"ל - שער הכניעה - פרק ז
כי כבר נאמר על אחד מן החסידים, שזכרו אותו לרעה, וכיון שהגיעו הדבר, שלח למדבר בו כלי מלא מזימרת ארצו, וכתב אליו: הגיעני, ששלחת לי מנחה מזכיותיך, וגמלתיך בזה.