פורום אוצר החכמה

עקביה כתב:

כדכד כתב:אחזור לרישא דעניינא
יעקב אבינו נקרא איש האמת וכתוב "תתן אמת ליעקב".
יעקב אבינו השתמש בחלק מדרכיו בענינים שנראים היפך האמת וראש לכל שרימה את אביו כשביקש את הברכות.
האם אין ללמוד מכך שיעקב נקרא עדיין איש האמת על אף מעשים אלו שאמת אינננה דווקא מה שנראה לנו?

לענ"ד לא.
יש ללמוד מכך, ש'איש אמת' המשקר כאשר זה מה שצריך לעשות, אינו מאבד את מעלתו כ'איש אמת'.

כדכד כתב:

עקביה כתב:

כדכד כתב:אחזור לרישא דעניינא
יעקב אבינו נקרא איש האמת וכתוב "תתן אמת ליעקב".
יעקב אבינו השתמש בחלק מדרכיו בענינים שנראים היפך האמת וראש לכל שרימה את אביו כשביקש את הברכות.
האם אין ללמוד מכך שיעקב נקרא עדיין איש האמת על אף מעשים אלו שאמת אינננה דווקא מה שנראה לנו?

לענ"ד לא.
יש ללמוד מכך, ש'איש אמת' המשקר כאשר זה מה שצריך לעשות, אינו מאבד את מעלתו כ'איש אמת'.

אם האמת היא ערך אחד שנדחה מפני ערכים אחרים אז יעקב לא היה אמור להיות מכונה איש האמת אלא איש הצדק השלום או השלמות
מכך שעל אף כל הדרכים שנהג בהם בחייו לא כהאמת הנראית לעין מוכח לדעתי שהנהגה כשל יעקב היא הנקראת אמת ולא מה שאנו קוראים אמת

כדכד כתב:

עקביה כתב:

כדכד כתב:אחזור לרישא דעניינא
יעקב אבינו נקרא איש האמת וכתוב "תתן אמת ליעקב".
יעקב אבינו השתמש בחלק מדרכיו בענינים שנראים היפך האמת וראש לכל שרימה את אביו כשביקש את הברכות.
האם אין ללמוד מכך שיעקב נקרא עדיין איש האמת על אף מעשים אלו שאמת אינננה דווקא מה שנראה לנו?

לענ"ד לא.
יש ללמוד מכך, ש'איש אמת' המשקר כאשר זה מה שצריך לעשות, אינו מאבד את מעלתו כ'איש אמת'.

אם האמת היא ערך אחד שנדחה מפני ערכים אחרים אז יעקב לא היה אמור להיות מכונה איש האמת אלא איש הצדק השלום או השלמות
מכך שעל אף כל הדרכים שנהג בהם בחייו לא כהאמת הנראית לעין מוכח לדעתי שהנהגה כשל יעקב היא הנקראת אמת ולא מה שאנו קוראים אמת

דורשי יחודך כתב:

באמונתו כתב:דיוק גדול להוכיח העניין, הינו מלשון חז"ל, בכל מקום בו מתירים לשַנות, מפני השלום, ועוד.
הלשון הקבוע זהו: מותר "לשַנות".
מעולם לא אמרו: מותר "לשקר", רח"ל.
מכאן ראיה חזקה לעניינינו, וזה ודאי אינו בגדר שקר, כנ"ל.

הערה מעניינית בהחלט. לענ"ד יש מה לדון ואכתוב בסמוך.
מה דעתך על דברי המהר"ל שהובאו?

דין אמת לאמיתו. לאפוקי דין מרומה:

עזריאל ברגר כתב:פלא בעיני שטרם הובאו כאן דברי התוס' בשבת דף י' עמוד א', שכתבו בקצרה:

דין אמת לאמיתו. לאפוקי דין מרומה:

ומדבריהם למדנו, שיש "אמת" ויש "אמת לאמיתו".
אם כי הם דיברו על המצב ההפוך, שהדיין פוסק כפי ראות עיניו וכפי כללי הפסיקה, אבל בפועל זהו לא "דין אמת לאמיתו" אלא "דין אמת לשקרה" וכיו"ב...

סגי נהור כתב:

עזריאל ברגר כתב:פלא בעיני שטרם הובאו כאן דברי התוס' בשבת דף י' עמוד א', שכתבו בקצרה:

דין אמת לאמיתו. לאפוקי דין מרומה:

ומדבריהם למדנו, שיש "אמת" ויש "אמת לאמיתו".
אם כי הם דיברו על המצב ההפוך, שהדיין פוסק כפי ראות עיניו וכפי כללי הפסיקה, אבל בפועל זהו לא "דין אמת לאמיתו" אלא "דין אמת לשקרה" וכיו"ב...

אין זה פשט דברי התוס', אלא "אמת" לאפוקי דין מרומה. ראה ב"ב ח, ב ד"ה דין אמת לאמתו.

דין אמת לאמתו. אמת לאפוקי דין מרומה אע''ג שהעדים מעידין אותו [אין מחתכים אותו] כיון שיודעים שמשקרים כדדרשינן (בסנהדרין דף ז.) [צ''ל בשבועות ל:] לאמתו שלא יטו את הדין [וע''ע תוס' מגילה טו: ד''ה זה]:

זה הדן דין אמת לאמתו. נראה דמשום הכי נקט אמת לאשמועינן דבדין מרומה צריך לחקור העדים בטוב עד שיתבאר האמת ואז ידונו אותו לאמתו:

עזריאל ברגר כתב:עכ"פ מדבריהם למדנו שיש כמה דרגות ב"אמת".

סגי נהור כתב:

עזריאל ברגר כתב:עכ"פ מדבריהם למדנו שיש כמה דרגות ב"אמת".

איך למדנו כן מדבריהם? לכאורה "דין מרומה" אינו אמת כלל.

עושה חיל כתב:

כדכד כתב:

עקביה כתב:

כדכד כתב:אחזור לרישא דעניינא
יעקב אבינו נקרא איש האמת וכתוב "תתן אמת ליעקב".
יעקב אבינו השתמש בחלק מדרכיו בענינים שנראים היפך האמת וראש לכל שרימה את אביו כשביקש את הברכות.
האם אין ללמוד מכך שיעקב נקרא עדיין איש האמת על אף מעשים אלו שאמת אינננה דווקא מה שנראה לנו?

לענ"ד לא.
יש ללמוד מכך, ש'איש אמת' המשקר כאשר זה מה שצריך לעשות, אינו מאבד את מעלתו כ'איש אמת'.

אם האמת היא ערך אחד שנדחה מפני ערכים אחרים אז יעקב לא היה אמור להיות מכונה איש האמת אלא איש הצדק השלום או השלמות
מכך שעל אף כל הדרכים שנהג בהם בחייו לא כהאמת הנראית לעין מוכח לדעתי שהנהגה כשל יעקב היא הנקראת אמת ולא מה שאנו קוראים אמת

כשאברהם ('חסד') נהג בדין היכן שהיה צריך, האם אותו מעשה היה נקרא 'חסד'?
או שהיה הנהגתו ע"ש החסד, אבל ודאי שגם לא עזב את קיום הדין הנצרך.

עזריאל ברגר כתב:אילו היתה רק דרגה אחת באמת - בשביל מה כפלו חז"ל את לשונם?
זו בדיוק הקושיא שתוס' מנסים לתרץ!

באמונתו כתב:

דורשי יחודך כתב:מה דעתך על דברי המהר"ל שהובאו?

לענ"ד, הכול מסתדר מצוין. הלא אף בלשון המהר"ל, לא מוזכר "שקר" כלל. מסתבר אפוא, אשר יש "אמת" ויש "שקר", ויש גם "שינוי" מן האמת, אך לא שקר!

באמונתו כתב:דיוק גדול להוכיח העניין, הינו מלשון חז"ל, בכל מקום בו מתירים לשַנות, מפני השלום, ועוד.
הלשון הקבוע זהו: מותר "לשַנות".
מעולם לא אמרו: מותר "לשקר", רח"ל.
מכאן ראיה חזקה לעניינינו, וזה ודאי אינו בגדר שקר, כנ"ל.

עליך עיננו כתב:

באמונתו כתב:דיוק גדול להוכיח העניין, הינו מלשון חז"ל, בכל מקום בו מתירים לשַנות, מפני השלום, ועוד.
הלשון הקבוע זהו: מותר "לשַנות".
מעולם לא אמרו: מותר "לשקר", רח"ל.
מכאן ראיה חזקה לעניינינו, וזה ודאי אינו בגדר שקר, כנ"ל.

כך כתב החזו"א באמונה וביטחון פ"ד סי' יג על הגמ' הנ"ל שההיתר הוא רק לשנות ונזילה מן האמת כלשונו.

דורשי יחודך כתב:

באמונתו כתב:

דורשי יחודך כתב:מה דעתך על דברי המהר"ל שהובאו?

לענ"ד, הכול מסתדר מצוין. הלא אף בלשון המהר"ל, לא מוזכר "שקר" כלל. מסתבר אפוא, אשר יש "אמת" ויש "שקר", ויש גם "שינוי" מן האמת, אך לא שקר!

התכוונתי להודעותיך הקודמות, בהן השתמע לי שהנך מסכים למה שהובא בשם הרב דסלר שאמת פירושו אמירה תועלתית ונכונה. גם כתבת שהאמת של התורה היא לא האמת של אומות העולם.
האם זוהי שיטתך? והאם זה תואם את דברי המהר"ל בהם מבואר שהמשנה מפני הצניעות אכן נוטה מן האמת, אמנם בצדק?
כמו כן אבקש מכל הדוגלים בשיטת הרב דסלר להתייחס לדברי המהר"ל הנ"ל.
שוב, אני לא טוען שמישהו משועבד להמהר"ל, אבל בכל זאת אשמח לשמוע התייחסות לנושא.

עליך עיננו כתב:

באמונתו כתב:דיוק גדול להוכיח העניין, הינו מלשון חז"ל, בכל מקום בו מתירים לשַנות, מפני השלום, ועוד.
הלשון הקבוע זהו: מותר "לשַנות".
מעולם לא אמרו: מותר "לשקר", רח"ל.
מכאן ראיה חזקה לעניינינו, וזה ודאי אינו בגדר שקר, כנ"ל.

כך כתב החזו"א באמונה וביטחון פ"ד סי' יג על הגמ' הנ"ל שההיתר הוא רק לשנות ונזילה מן האמת כלשונו.

באמונתו כתב:לענ"ד, המהר"ל שם מאריך בעניינים עמוקים, אבאר כהבנתי העלובה, ורק כלפי הנוגע לעניינינו:
המהר"ל מתאר כל אותו סיפור של רב טבות/טביומי שבאתר "קושטא", אשר כולו מין משל, למצב אוטופי - אידיאלי - מושלם, מעין גן עדן הבראשיתי, שלפני החטא: וַיִּֽהְי֤וּ שְׁנֵיהֶם֙ עֲרוּמִּ֔ים הָֽאָדָ֖ם וְאִשְׁתּ֑וֹ - וְלֹ֖א יִתְבֹּשָֽׁשׁוּ:
במקום אמת מושלמת - אין הצניעות תופסת כלל, לפי שאין היצר שהוא מלאך המוות שולט.
לכך באותו מצב ומקום, רב טבות/טביומי אכן נחשב כנוטה ומשַנה האמת, ומתו בניו.
הנקודה היא, אשר דווקא למהר"ל, כל אותו מעשה, הינו מעולם אחר, מציאות שונה, ולא שייך למצב עולמינו היום.
ממילא, בחיינו ועולמינו, בהם משמשת צניעות כערך גמור מחייב, בהתאם משתנה הגדר שם אמת, כי מי שיגלה ויחשוף עניינים, אשר מן הצניעות ראוי כיסוי הסתרתם, משקר, בעוד המעלים דבר צנוע בשינוי הנתונים - דובר אמת!

באמונתו כתב:לענ"ד, הכול מסתדר מצוין. הלא אף בלשון המהר"ל, לא מוזכר "שקר" כלל. מסתבר אפוא, אשר יש "אמת" ויש "שקר", ויש גם "שינוי" מן האמת, אך לא שקר!

דורשי יחודך כתב:

עליך עיננו כתב:

באמונתו כתב:דיוק גדול להוכיח העניין, הינו מלשון חז"ל, בכל מקום בו מתירים לשַנות, מפני השלום, ועוד.
הלשון הקבוע זהו: מותר "לשַנות".
מעולם לא אמרו: מותר "לשקר", רח"ל.
מכאן ראיה חזקה לעניינינו, וזה ודאי אינו בגדר שקר, כנ"ל.

כך כתב החזו"א באמונה וביטחון פ"ד סי' יג על הגמ' הנ"ל שההיתר הוא רק לשנות ונזילה מן האמת כלשונו.

תוכל להסביר את כוונתך? מה לפי הבנתך כותב החזו"א, ואיך זה קשור למה שכתב הרב באמונתו? עיינתי בחזו"א ולא הבנתי מה ראית שם.

עליך עיננו כתב:החזו"א מדגיש שגם במקרים שמותר לשנות אין הכונה שזה שקר, אלא שינוי שהותר משום גנות כי זה לצורך.

דורשי יחודך כתב:

עליך עיננו כתב:החזו"א מדגיש שגם במקרים שמותר לשנות אין הכונה שזה שקר, אלא שינוי שהותר משום גנות כי זה לצורך.

זה שזה הותר משום גנות כי זה לצורך ברור, ואין חולק על זה. השאילה אם זה נהיה אמת? או עכ"פ שזה לא שקר?
אתה כותב ש"אין הכונה שזה שקר", איפה אתה רואה את זה בחזו"א?

עליך עיננו כתב:החזו"א מדגיש שם שכל שינוי מן האמת הוא כבר בגדר שקר ורק מתי שהותר הדבר "משום שכאן הגדת האמת הוא גנות ונבחר כאן השינוי והנליזה מן האמת" אבל בדברים אחרים וכ'ו בכלל שקר הוא עכ"ל
כלומר מה שהותר זה לא בכלל שקר הלא כן?

גימפעל כתב:איך מסבירים שיוסף אמר לאחיו "כספכם בא אלי".

דורשי יחודך כתב:

באמונתו כתב:לענ"ד, המהר"ל שם מאריך בעניינים עמוקים, אבאר כהבנתי העלובה, ורק כלפי הנוגע לעניינינו:
המהר"ל מתאר כל אותו סיפור של רב טבות/טביומי שבאתר "קושטא", אשר כולו מין משל, למצב אוטופי - אידיאלי - מושלם, מעין גן עדן הבראשיתי, שלפני החטא: וַיִּֽהְי֤וּ שְׁנֵיהֶם֙ עֲרוּמִּ֔ים הָֽאָדָ֖ם וְאִשְׁתּ֑וֹ - וְלֹ֖א יִתְבֹּשָֽׁשׁוּ:
במקום אמת מושלמת - אין הצניעות תופסת כלל, לפי שאין היצר שהוא מלאך המוות שולט.
לכך באותו מצב ומקום, רב טבות/טביומי אכן נחשב כנוטה ומשַנה האמת, ומתו בניו.
הנקודה היא, אשר דווקא למהר"ל, כל אותו מעשה, הינו מעולם אחר, מציאות שונה, ולא שייך למצב עולמינו היום.
ממילא, בחיינו ועולמינו, בהם משמשת צניעות כערך גמור מחייב, בהתאם משתנה הגדר שם אמת, כי מי שיגלה ויחשוף עניינים, אשר מן הצניעות ראוי כיסוי הסתרתם, משקר, בעוד המעלים דבר צנוע בשינוי הנתונים - דובר אמת!

תמהני.
אכן המהר"ל מאריך שם בענינים עמוקים ומתאר את אתר קושטא, אבל תוך דבריו מבאר גם יסוד ששייך כאן בעולמינו אנו.
המהר"ל מביא את הגמרא באלו מציאות שמשנים מפני הצניעות, ומסביר מדוע זה ככה.

ר"ל כי אין ראוי להמשך אחר האמת במדת הצניעות, וכמו שאמרו במסכת בבא מציעא (כ"ג, א') בהני תלת מילי עבידי צורבא מרבנן דמשני במילי ואחד מהם בפוריא כי הצניעות בשבילו ראוי שישנה האמת, והצניעות והאמת זה כנגד זה, כי מצד האמת אין ראוי לשנות כלל אך הצניעות דוחה האמת עד שמותר לשנות מפני הצניעות

בלי קשר לסיפור בקושטא, המהר"ל מבאר שצריך לנטות מן האמת בשביל ערך אחר, שהוא ערך הצניעות, שהוא דוחה את ערך האמת. אין רמז בדבריו שזה הופך להיות אמת, ואדרבה ההיפך הוא הנכון. אם לא זה כתוב כאן בדברים מספיק ברורים, אני לא יודע מה יכול להיות יותר ברור מזה.

עליך עיננו כתב:

דורשי יחודך כתב:

עליך עיננו כתב:החזו"א מדגיש שגם במקרים שמותר לשנות אין הכונה שזה שקר, אלא שינוי שהותר משום גנות כי זה לצורך.

זה שזה הותר משום גנות כי זה לצורך ברור, ואין חולק על זה. השאילה אם זה נהיה אמת? או עכ"פ שזה לא שקר?
אתה כותב ש"אין הכונה שזה שקר", איפה אתה רואה את זה בחזו"א?

החזו"א מדגיש שם שכל שינוי מן האמת הוא כבר בגדר שקר ורק מתי שהותר הדבר "משום שכאן הגדת האמת הוא גנות ונבחר כאן השינוי והנליזה מן האמת" אבל בדברים אחרים וכ'ו בכלל שקר הוא עכ"ל
כלומר מה שהותר זה לא בכלל שקר הלא כן?

דורשי יחודך כתב:

באמונתו כתב:לענ"ד, הכול מסתדר מצוין. הלא אף בלשון המהר"ל, לא מוזכר "שקר" כלל. מסתבר אפוא, אשר יש "אמת" ויש "שקר", ויש גם "שינוי" מן האמת, אך לא שקר!

האם כעת חזרת בך מדברים אלה? כי כעת אתה כותב שה"שם אמת" משתנה לפי מה שצריך לומר בשעה זו, וממילא לא רק שזה לא שקר, אלא השינוי מן האמת נעשה אמת.

סגי נהור כתב:

כדכד כתב:

עקביה כתב:

כדכד כתב:אחזור לרישא דעניינא
יעקב אבינו נקרא איש האמת וכתוב "תתן אמת ליעקב".
יעקב אבינו השתמש בחלק מדרכיו בענינים שנראים היפך האמת וראש לכל שרימה את אביו כשביקש את הברכות.
האם אין ללמוד מכך שיעקב נקרא עדיין איש האמת על אף מעשים אלו שאמת אינננה דווקא מה שנראה לנו?

לענ"ד לא.
יש ללמוד מכך, ש'איש אמת' המשקר כאשר זה מה שצריך לעשות, אינו מאבד את מעלתו כ'איש אמת'.

אם האמת היא ערך אחד שנדחה מפני ערכים אחרים אז יעקב לא היה אמור להיות מכונה איש האמת אלא איש הצדק השלום או השלמות
מכך שעל אף כל הדרכים שנהג בהם בחייו לא כהאמת הנראית לעין מוכח לדעתי שהנהגה כשל יעקב היא הנקראת אמת ולא מה שאנו קוראים אמת

במילים אחרות: 'אמת' בלשון הקודש איננה 'רעכטיקייט', אלא משהו אחר (מה?). א"כ הבה נסכים שרעכטיקייט אינה נקראת 'אמת' אלא 'עוגת גבינה', ומעתה נאמר שיעקב כאשר פעל ברמאות וכו' לא נהג ע"פ עוגת גבינה. עם זאת, הוא נהג ע"פ ה'אמת', שאין פירושה רעכטיקייט, אלא דבר מה בלתי ידוע.

אבהיר: לגופו של עניין אני דווקא מסכים עם הטענה ש'אמת' איננה בהכרח התיאור העובדתי הפשטני. אבל כדי לטעון כך עליך להראות כיצד הדבר שאתה מחשיב לאמת, בעומקם של דברים, הוא אכן האמת מבחינת תוכנו ומשמעותו. טענה שמסתכמת בכך שאמת איננה "מה שאנו קוראים אמת" הופכת את הדיון כולו לחסר משמעות, כאשר הוא נסוב בעצם על משמעותה של מילה במילון.

כדכד כתב:

סגי נהור כתב:

כדכד כתב:אם האמת היא ערך אחד שנדחה מפני ערכים אחרים אז יעקב לא היה אמור להיות מכונה איש האמת אלא איש הצדק השלום או השלמות
מכך שעל אף כל הדרכים שנהג בהם בחייו לא כהאמת הנראית לעין מוכח לדעתי שהנהגה כשל יעקב היא הנקראת אמת ולא מה שאנו קוראים אמת

במילים אחרות: 'אמת' בלשון הקודש איננה 'רעכטיקייט', אלא משהו אחר (מה?). א"כ הבה נסכים שרעכטיקייט אינה נקראת 'אמת' אלא 'עוגת גבינה', ומעתה נאמר שיעקב כאשר פעל ברמאות וכו' לא נהג ע"פ עוגת גבינה. עם זאת, הוא נהג ע"פ ה'אמת', שאין פירושה רעכטיקייט, אלא דבר מה בלתי ידוע.

אבהיר: לגופו של עניין אני דווקא מסכים עם הטענה ש'אמת' איננה בהכרח התיאור העובדתי הפשטני. אבל כדי לטעון כך עליך להראות כיצד הדבר שאתה מחשיב לאמת, בעומקם של דברים, הוא אכן האמת מבחינת תוכנו ומשמעותו. טענה שמסתכמת בכך שאמת איננה "מה שאנו קוראים אמת" הופכת את הדיון כולו לחסר משמעות, כאשר הוא נסוב בעצם על משמעותה של מילה במילון.

הדיון כולו היה על משמעותה של המלה אמת
לכ"ע בדרך כלל אדם צריך לנהוג ע"פ המכונה בלשוננו "אמת" ולכ"ע במצבים מסויימים צריך לשנות מהנקרא בלשוננו "אמת".
כל הויכוח נסוב על האם כאשר משנים בצדק מהקרוי בלשוננו "אמת" זוהי האמת האמיתית שעל פיה יש לנהוג ואז האדם העושה כראוי נוהג ע"פ האמת או שכיוון שיש בזה שינוי זו לא אמת והוא אכן נוהג בצדק וביושר אבל שלא באמת.
טענתי היתה שכיוון שמצינו שיעקב אבינו נהג שלא כאמת הנקראת כך בלשוננו ובכל זאת הוא נקרא איש האמת משמע כצד הראשון והרב עקביה דחה זאת שגם אם נאמר כצד השני עדיין יעקב נקרא איש האמת ולא הפסיד מעלתו משום שנהג כראוי

באמונתו כתב:[

דורשי יחודך כתב:

באמונתו כתב:[

אני מתחיל לחשוב שאין כאן ויכוח אמיתי אלא שינויים בנוסח, אבל אולי כולם מתכוונים לאותו דבר. בע"ה אכתוב בהמשך.

בינתיים אסתפק בשאילה הבאה: בכה"ג שמותר ואף מצוה לשנות (כגון מפני השלום או צניעות וכדומה), אם יישבע על זה, האם יתחייב משום לא תשבעו בשמי לשקר?

דורשי יחודך כתב:בינתיים אסתפק בשאילה הבאה: בכה"ג שמותר ואף מצוה לשנות (כגון מפני השלום או צניעות וכדומה), אם יישבע על זה, האם יתחייב משום לא תשבעו בשמי לשקר?

באמונתו כתב:

דורשי יחודך כתב:

באמונתו כתב:[

אני מתחיל לחשוב שאין כאן ויכוח אמיתי אלא שינויים בנוסח, אבל אולי כולם מתכוונים לאותו דבר. בע"ה אכתוב בהמשך.

בינתיים אסתפק בשאילה הבאה: בכה"ג שמותר ואף מצוה לשנות (כגון מפני השלום או צניעות וכדומה), אם יישבע על זה, האם יתחייב משום לא תשבעו בשמי לשקר?

שאלה יפה. עיינתי קצת, אף מצאתי שהחפץ חיים אוסר, אך בספר נחלת ישראל, לתלמיד מוהר"ח וולוז'ין (גדול ארבעת אחים רבנים וגאונים לבית הלר, ביניהם בעל עמודי אור זצ"ל) דן להתיר, ראה המצורף.
מ"מ, לענ"ד, נידון ההוא, בלתי תלוי הוא בשאלתנו, נושא אשכולנו.

באמונתו כתב:

דורשי יחודך כתב:אני מתחיל לחשוב שאין כאן ויכוח אמיתי אלא שינויים בנוסח, אבל אולי כולם מתכוונים לאותו דבר. בע"ה אכתוב בהמשך.

בינתיים אסתפק בשאילה הבאה: בכה"ג שמותר ואף מצוה לשנות (כגון מפני השלום או צניעות וכדומה), אם יישבע על זה, האם יתחייב משום לא תשבעו בשמי לשקר?

שאלה יפה. עיינתי קצת, אף מצאתי שהחפץ חיים אוסר, אך בספר נחלת ישראל, לתלמיד מוהר"ח וולוז'ין (גדול ארבעת אחים רבנים וגאונים לבית הלר, ביניהם בעל עמודי אור זצ"ל) דן להתיר, ראה המצורף.
מ"מ, לענ"ד, נידון ההוא, בלתי תלוי הוא בשאלתנו, נושא אשכולנו.

דורשי יחודך כתב:

באמונתו כתב:

דורשי יחודך כתב:

באמונתו כתב:[

אני מתחיל לחשוב שאין כאן ויכוח אמיתי אלא שינויים בנוסח, אבל אולי כולם מתכוונים לאותו דבר. בע"ה אכתוב בהמשך.
בינתיים אסתפק בשאילה הבאה: בכה"ג שמותר ואף מצוה לשנות (כגון מפני השלום או צניעות וכדומה), אם יישבע על זה, האם יתחייב משום לא תשבעו בשמי לשקר?

שאלה יפה. עיינתי קצת, אף מצאתי שהחפץ חיים אוסר, אך בספר נחלת ישראל, לתלמיד מוהר"ח וולוז'ין (גדול ארבעת אחים רבנים וגאונים לבית הלר, ביניהם בעל עמודי אור זצ"ל) דן להתיר, ראה המצורף.
מ"מ, לענ"ד, נידון ההוא, בלתי תלוי הוא בשאלתנו, נושא אשכולנו.

יישר כוח גדול.
אבל מדוע הנידון ההוא בלתי תלוי הוא בשאלתינו?

באמונתו כתב: יש ל"אמת" מספר פרמטרים, מכללם בחינת נתונים יבשים, דהיינו מציאות שבשטח.
אם שינוי מפני השלום נחשב כאמת, אין הדבר מחייב שזוהי האמת מכל ההיבטים, אלא שסוף פסוק - נקראת אמת.
ממילא, בשבועה החמורה, ודאי יש מקום לומר שצריכים אמת אבסולוטית דווקא, ללא שינוי כלל.