פורום אוצר החכמה

דורון רונן כתב:היעבץ בספרו עץ אבות על פרקי אבות פרק ו כותב שבמדרש רבה איתא על ריב"ל ור׳ חייא שהיו אוכלים הרבה ונמצא דבר גוזמא במאכלם, האם משהו יוכל לעזור לי לגלות היכן נמצא מדרש זה?

ר' חייא רבא אזל לדרומא ואיתקבל גבי ריב"ל אייתו לקמיה עשרים וארבעה תבשילין, א"ל בשבתא מה אתון עבדין אמר ליה אנן כפלין להון, לבתר יומין אתא ריב"ל לטבריא ואיתקבל גבי ר' חייא רבא ויהב לתלמידוי דר' יהושע דרכמונין ואמר להון זילו ועבידו לרבכון כמנהגיה.

וזהו רמז למה שאמרו ז"ל קבל עולמו בחייו בדבר מועט

לבנון כתב:מובא בספר זרע שמשון פרשת שלח:

וזהו רמז למה שאמרו ז"ל קבל עולמו בחייו בדבר מועט

היכן נזכר בדברי חז"ל מאמר זה?
תודה למשיבים

מה שנכון נכון כתב:

לבנון כתב:מובא בספר זרע שמשון פרשת שלח:

וזהו רמז למה שאמרו ז"ל קבל עולמו בחייו בדבר מועט

היכן נזכר בדברי חז"ל מאמר זה?
תודה למשיבים

אולי כוונתו לערכין טז ע"ב כל שעברו עליו מ' יום בלא ייסורין קבל עולמו (ומובא מאמר זה בספר במקו"א), ו"בדבר מועט" הוא תוספת הסבר שלו.

המכון כתב:היכן נכתב הסיפור הבא, והאם יש לכך מקור:
מסופר על המהר"ם שיק (מתלמידי החת"ס) ששמע יום אחד את תלמידיו מתדיינים האם אשה יכולה להיות נזירה, ומצאו כמה ראיות עקיפות שאין מניעה והתפלאו מדוע זה לא נתפרש במשנה במישרין ושאלו לחוות דעתו של רבם. וכך אמר הוא להם; יש לי בבית, ספר קטן הנקרא "תורת משה" ומצאתי שכבר נתפרש בו "איש או אשה כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה'"...
תודה רבה.

1. אם דוחף אדם חבירו כשהוא מתפלל י"ח ונענע רגליו, יחזור לתפלה למקום שהניח, באותה תיבה (לו.)

2. טעה בהבדלה בתפילה ועל הכוס, שאמר 'גפן' 'נר' ו'בשמים' ולא הבדיל, יחזור ויתפלל נמי בלא ברכ' גפן ובלא נר ובשמים (לו.)

3. בא"י הטוב שמך ולך. יש חותמים 'הטוב שמך ולך נאה', ויש אומרים: 'הטוב ולך נאה', וזה וזה טועים, כי בכל י"ח חותמים נוכח ונסתר, לכך יש לומר: 'הטוב לו להודות'. (לו:)

4. בין יחיד בין ש"צ ששכח לומר 'ענינו', אין חוזר אלא אומ' באלהי נצור, אצל יהי רצון כו' (לו. נ"י).

שכתב הרב אלגאזי על פסוק אין דן דינך למזור רפאות תעלה אין לך, אף על פי שאין דן דינך למזור, דהיינו בסנהדרין שפתחה כולה לחובה שהדין נותן שיצא הדין לזכות, עם כל זה רפאות תעלה אין לך שיצאתה חייבת. עכ"ל.

לבנון כתב:כתב בספר זרע שמשון (סוף פרשת מסעי)

שכתב הרב אלגאזי על פסוק אין דן דינך למזור רפאות תעלה אין לך, אף על פי שאין דן דינך למזור, דהיינו בסנהדרין שפתחה כולה לחובה שהדין נותן שיצא הדין לזכות, עם כל זה רפאות תעלה אין לך שיצאתה חייבת. עכ"ל.

האם מישהו יודע מי הוא הרב אלגאזי הנ"ל, ובאיזה ספר מדובר? הלא רבנים רבים לבית אלגאזי היו, וספרים רבים מהם נמצאים באוצרנו.

מה שנכון נכון כתב:

לבנון כתב:כתב בספר זרע שמשון (סוף פרשת מסעי)

שכתב הרב אלגאזי על פסוק אין דן דינך למזור רפאות תעלה אין לך, אף על פי שאין דן דינך למזור, דהיינו בסנהדרין שפתחה כולה לחובה שהדין נותן שיצא הדין לזכות, עם כל זה רפאות תעלה אין לך שיצאתה חייבת. עכ"ל.

האם מישהו יודע מי הוא הרב אלגאזי הנ"ל, ובאיזה ספר מדובר? הלא רבנים רבים לבית אלגאזי היו, וספרים רבים מהם נמצאים באוצרנו.

ר' שלמה בגופי הלכות.

המכון כתב:והתפלאו מדוע זה לא נתפרש במשנה במישרין

מנקיי הדעת שבירושלים כתב:בספר שער החצר רמז שפ, הוא מצטט פרקי דרבי ישמעאל שיושב בטל בחברון כלומד דמי, האם ידוע מהו פרקי דרבי ישמעאל שהוא המקור לציטוט זה?

יהודה בן יעקב כתב:שמעתי בשם הגר"ח מוואלז'ין זצ"ל, או מי מבאי ביתו של הגר"א זצ"ל, כי להתפלל מנחה גדולה הוא לכתחילה.
חיפשתי מעט בכתר ראש ולא מצאתיו. אשמח לדעת מקור לדין זה [שלכא' הוא נגד פסק השו"ע].

חבר פורום אוצר החכמה כתב:היכן המקור הקדום ביותר למשפט "דרך ארץ קדמה לתורה"?
כלומר בלשון הנ"ל דייקא (מלבד לשונות המדרשים)

ירושלים שמחתי / היא שתדריך אותי / יותר משמש תזרח

א [לד, א] ויאמר ה' אל משה פסל לך, הה"ד (איוב יא) ויגד לך תעלומות חכמה, אתה מוצא בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא לך רד כי שחת עמך היה תופס בלוחות ולא היה מאמין שחטאו ישראל, אמר אם איני רואה איני מאמין שנא' (שמות לב) ויהי כאשר קרב משה אל המחנה, שלא שברן עד שראה בעיניו, אי להם לבני אדם שהם מעידים מה שאינם רואים, אפשר שלא היה משה מאמין בהקב"ה שאמר לו כי שחת עמך אלא הודיע משה דרך ארץ לישראל אפילו שיהא אדם שומע דבר מן יחידי נאמן אסור לקבל עדותו לעשות דבר על פיו אם אינו רואה.

מעט דבש כתב:שמו"ר מו, א

א [לד, א] ויאמר ה' אל משה פסל לך, הה"ד (איוב יא) ויגד לך תעלומות חכמה, אתה מוצא בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא לך רד כי שחת עמך היה תופס בלוחות ולא היה מאמין שחטאו ישראל, אמר אם איני רואה איני מאמין שנא' (שמות לב) ויהי כאשר קרב משה אל המחנה, שלא שברן עד שראה בעיניו, אי להם לבני אדם שהם מעידים מה שאינם רואים, אפשר שלא היה משה מאמין בהקב"ה שאמר לו כי שחת עמך אלא הודיע משה דרך ארץ לישראל אפילו שיהא אדם שומע דבר מן יחידי נאמן אסור לקבל עדותו לעשות דבר על פיו אם אינו רואה.

ועיין ספר העיקרים (ד, טו) ומה שכתב עליו באג"מ (א, רכג).

להודות ולהלל כתב:פעם שמעתי דאיתא בזוה"ק, שגם כשלא יודעים במדויק היכן קבור הנפטר,
ניתן להעמיד מצבה באזור של מקום קבורתו, והנמה יורדת על אותו מקום.
האן מאן דהו יודע מקור לכך?

שברי לוחות כתב:

להודות ולהלל כתב:פעם שמעתי דאיתא בזוה"ק, שגם כשלא יודעים במדויק היכן קבור הנפטר,
ניתן להעמיד מצבה באזור של מקום קבורתו, והנמה יורדת על אותו מקום.
האן מאן דהו יודע מקור לכך?

עיין שו"ת להורות נתן יו"ד פ"א אות ו להיפך מזה

להודות ולהלל כתב:

שברי לוחות כתב:

להודות ולהלל כתב:פעם שמעתי דאיתא בזוה"ק, שגם כשלא יודעים במדויק היכן קבור הנפטר,
ניתן להעמיד מצבה באזור של מקום קבורתו, והנמה יורדת על אותו מקום.
האן מאן דהו יודע מקור לכך?

עיין שו"ת להורות נתן יו"ד פ"א אות ו להיפך מזה

יישר כח!
האם שייך להעלות כאן את שו"ת?

חיימקה כתב:חסיד בא לפני רבו ושאלתו בפיו: מה הנפקא מינה שיש ביני לבין
הרב'ה? שנינו אוכלים תפוחים, ובכך אנו שוים. שנינו מברכים
ברכה לפני האכילה ואחריה, וגם בכך אנו שוים. אם כן מה ההבדל
הגדול שיש בינינו?
נענה רבו ואמר לו: "אני מחפש להודות לקב"ה ולברך לשמו,
ומכיון שאין לברך ברכה לבטלה, אני אוכל תפוח, כדי שאוכל
לברך. אתה מחפש לאכול תפוח, אלא שאין לאכול בלי ברכה,
לכן אתה מברך כדי שתוכל לאכול. נמצא, אפוא, שההבדל בינינו
הוא שאני אוכל תפוח כדי לברך, ואתה מברך כדי לאכול תפוח".
השאלה המרכזית היא, היכן מונח ראשו של האדם – בתפוח או
בברכה?

שמעתי פעם שסיפרו זאת על ר' אהרון הגדול מקרלין.
יש לזה מקור כתוב?
או לחילופין האם יש מקור דומה על יהודי שרק רוצה לברך - רק אין לו ברירה ובכדי שהברכה לא תהיה לבטלה הוא חייב לאכול.

להודות ולהלל כתב:פעם שמעתי דאיתא בזוה"ק, שגם כשלא יודעים במדויק היכן קבור הנפטר,
ניתן להעמיד מצבה באזור של מקום קבורתו, והנשמה יורדת על אותו מקום.
האן מאן דהו יודע מקור לכך?

קאצ'קלה כתב:

להודות ולהלל כתב:פעם שמעתי דאיתא בזוה"ק, שגם כשלא יודעים במדויק היכן קבור הנפטר,
ניתן להעמיד מצבה באזור של מקום קבורתו, והנשמה יורדת על אותו מקום.
האן מאן דהו יודע מקור לכך?

לא ראיתי בענין הנשמה היורדת, אבל יש תשובה בחזון נחום אודות מצבה שספק אם הונחה במקומה.

חזון נחום.pdf

והנה קטע קצר מתוך התשובה (וראה בהמשך מה שכתב למסקנא):

חזון נחום.JPG

להודות ולהלל כתב:שמעתי מאחד שזה מובא בספר גשר החיים מאת הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי.
האם מאן דהו יכול לצרף לכאן פרק כ"ה (מצבה וציון) מאוצר החכמה?

בקרו טלה כתב:

להודות ולהלל כתב:שמעתי מאחד שזה מובא בספר גשר החיים מאת הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי.
האם מאן דהו יכול לצרף לכאן פרק כ"ה (מצבה וציון) מאוצר החכמה?

viewtopic.php?f=7&t=7217&p=461521#p461521