פורום אוצר החכמה

שמואל דוד כתב:נבוכד נצר, נבוכדנצר. נבוכדראצר.

במסתרים כתב:

שמואל דוד כתב:נבוכד נצר, נבוכדנצר. נבוכדראצר.

viewtopic.php?f=17&t=20356&p=199080

המכון כתב:מי מכיר מקור לסיפור על הגר"מ שטרנבוך והגר"ט וייס שזכו לגדול בתורה
משום שלמדו עם בחור חלש מידי יום בישיבה אצל הגר"מ שניידר בלונדון?

ישראליק כתב:זכורני שכתוב בפורום מו"מ על הענין שכתוב בנועם אלימלך שע"י הודאה לה' על הניסים ממשיכים עוד ניסים

אנה אמצאך?

בקרו טלה כתב:

ישראליק כתב:זכורני שכתוב בפורום מו"מ על הענין שכתוב בנועם אלימלך שע"י הודאה לה' על הניסים ממשיכים עוד ניסים

אנה אמצאך?

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 66#p256408

מקדש מלך כתב:האם והיכן נכתב בפורום לגבי עד מתי נהגה טהרה מטומאת מת בישראל?
שמעתי פעם שהמקור שכולנו טמאי מתים הוא רק בראשונים ואין לו מקור בגמרא.
מאידך בתוס' ברכות ה: מבואר שא"י נהג טהרה גם בזמן האמוראים, והמהרש"א שם מעיר שטהרת מת לא נהגה בזמן הגמרא גם בא"י.
ומאידך בחולין דף קו: משמע שרבי אמי אכל תרומה, והוא חי בארץ ישראל, הרי שהיה טהור לגמרי?

כרמי שלי כתב:זאת זכורני בדומה.

לענין כתב:יום אחד היה כאן דיון על המודפס בטעות במגילת איכה תורת חיים (מהד' מוה"ק) עמ' שע"א-
'אם אפשר להוסיף כמה שורות היה מאד מועיל'.
אשמח מאד למצוא היכן היה כאן הדיון הזה.

תם מה הוא אומר כתב:המעשה של הט"ז שתבע את הב"ח

בברכה המשולשת כתב:מניין שנותיו של גר, האם נמנות משעת הגירות (לעניין גדרי מפני שיבה תקום) וכו'.

מעט דבש כתב:

בברכה המשולשת כתב:מניין שנותיו של גר, האם נמנות משעת הגירות (לעניין גדרי מפני שיבה תקום) וכו'.

viewtopic.php?p=104956#p104956

תם מה הוא אומר כתב:היכן נכתב על החיבורים/ספרים הקשים ביותר?

דרופתקי דאורייתא כתב:היכן נכתב על דברי הסטייפלער זצ"ל בענין הזכרת שם שמים בהברה ספרדית (שאפי' לספרדים אסור להזכיר כך).

אור מופלא 2 כתב:

תם מה הוא אומר כתב:האם והיכן נכתב על הכינוי "ס"ט" שחותמים בו רבני הספרדים?

כבר האריך בזה הגאון רבי אליהו בוחבוט שליט"א בקבצי אור תורה עיי"ש.

שייף נפיק כתב:כתב לי חכ''א;

האם נדרשנו פעם לנושא הזה שרש"י כותב לעיתים אותיות שלא נמצאים בספר התורה שלנו כגון "ואשימם" שרש"י כותב שהוא חסר ובס"ת שלנו הוא מלא או הויו בתרומה של "ואת כל אשר אצוה אותך שרש"י כותב עליו ואצלנו ליכא זכור לי שראיתי מאמר בנושא הזה לאחרונה ולא זוכר איפה
עכ"ל
וכמדומה שהנושא נידש כאן. היכן??

צבי-שפייר כתב:האם פעם כתבו כאן בנושא הדפוסים שונים של הזוהר הק'?

רעואל המדייני כתב: ... ...
זוהר
שנים מהמכונים הגדולים עוסקים בכתיבת פירוש מקיף על כל הזוהר. הפירושים נכתבו כבר על כל הזהר ומצויים בשלבי עריכה. יש לציין כי שניהם הולכים בדרך המקובלת על רוב מפרשי הזהר האחרונים להתאים את דברי הזהר לדרושים המפורשים בכתבי האר"י, ובדרך זו יוצא כי אי אפשר להוציא חידושים יסודיים מהזהר אלא ביאורי פסוקים על פי קבלה. חסר עדיין פירוש שיסביר את כל הזהר על פי הפשט שבסוד ועל ידי השוואת מקורות מקבילים בזהר, כדרך הרמ"ק והגר"א.

במסתרים כתב:מחפש דיון או מאמר על סדר הפרקים והמשניות במסכת שבת.

פני יהושע שבת דף עג/א
והנראה לענ"ד בזה דתנא לפי סדר חשיבותן נקיט לה דודאי עיקר מלאכת עבודה שייך טפי בעבודת קרקע כדאשכחן בשביעית ובשבת נמי כתיב ששת ימים תעבוד וביום השביעי תשבות בחריש ובקציר תשבות. ועוד דהנך מלאכות שכיחי טפי שהן לקיום העולם בדבר השוה לכל נפש לחם לאכול ובגד ללבוש שעליהם התפלל יעקב אבינו וכתיב נמי כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם וגו' וסמיך ליה שמלתך לא בלתה מש"ה קתני מעיקרא הנך י"א מלאכות בעבודת הלחם ובתר הכי קתני כל המלאכות השייכות מעניני בגדים ובתר הכי קתני נמי כל הנך מלאכות חשובות שמצויין יותר לקיום עולם והיא למלאכת הכתיבה על ס"ת בקלף והיינו מן הנך מלאכות הצד צבי עד הכותב כדאמרינן נמי באגדות דהפועלים [ב"מ פ"ה ע"ב] דקאמר רבי חייא לרבי חנינא אנא עבידנא דלא משתכחא תורה מישראל זרענא כיתנא ועבדינא נישבי וציידנא טביא ומאכילנא בשרא ליתמי ואמשכיה כתיבנא חמשה חומשי תורה. נמצא שכל אלו הן מהמלאכות השנויין כסדר במשנתינו מן הזורע עד הכותב והמוחק על מנת לכתוב ובתר הכי קתני הנך מלאכות דכתיבי בהדיא במלאכת המשכן היינו הבונה והסותר ומכה בפטיש ומכל שכן למ"ד [לקמן ק"ג ע"א] והמלאכה היתה דים היינו רדידי טסין שהיה מכה בפטיש, ומבעיר ומוציא כתיבא נמי בהדיא בפרשת המשכן, כן נראה לי כפתור ופרח בעזה"י במה ששנה רבינו הקדוש במשנתינו ומשתעי בלשון חכמה. והיינו נמי דקחשיב מכה בפטיש לבסוף לפי שהוא גמר מלאכה ולא תבערו נמי כתיב ברישא מקמי קרא דוהמלאכה היתה דים. ועיין עוד בסמוך

בקרו טלה כתב:פני יהושע שבת דף עג/א

שמואל שלומוביץ כתב:

רעואל המדייני כתב: . . חסר עדיין פירוש שיסביר את כל הזהר על פי הפשט שבסוד ועל ידי השוואת מקורות מקבילים בזהר . .

האם נעשה משהו ברוח ההערה האמורה? מענין מאד!