פורום אוצר החכמה

בכת"י קדום מתקופת מרן הב"י משתמש המחבר במליצה לתמוה על כפילות החוזרת פעם אחר פעם בפסוק. המליצה היא: 'הלא פעמים שלש עם גבר - מכאן ואילך עם בהמה'. כלומר, לגבר די לבאר פעמיים שלוש, רק בהמה צריכה לבאר יותר מזה. מקור המליצה באיוב (לג כט) 'הן כל אלה יפעל אל פעמים שלוש עם גבר'. חיפשתי באוצר לראות אם מליצה זו מופיעה במקום אחר, ומה שמצאתי הם דברי מהר"א אזולאי ב'חסד לאברהם' (מעיין חמישי נהר כ"ד) שפירש [כמקובלים רבים מאז הרמב"ן] את הפסוק באיוב על גלגולי הנשמות, וכתב: 'הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר, ר"ל פעמים ושלש בצורת גבר, אבל בפעם רביעית בבהמה טהורה'. כלומר, לאחר שהנשמה שבה פעמיים שלוש לעולם בגוף אדם ולא השיגה תיקונה, מעתה תחזור בגוף בהמה. האם ידוע מקור נוסף למליצה זו?

הפסוק זה כבר נדרש בזוהר על גלגולים, פנחס דף רטז ע"א

החת"ס, קובץ תשובות, סי' פב

הדוחקים רובם אמתיים, אמנם השכליים וההמצאות רובם שקר

וראיתי לבעל נטעי גבריאל שכתב באיזה מקומן:

ידוע פתגם החת"ס רוב דוחקים בראשונים הוא אמת

כוונתו לדוחק בלשון או בסברא?, ומה הפשט בזה? אתמהה??

מאמר החכם: "הדבור הולך לכל הרוחות והכתב נשאר לדורי דורות"

מקור?

לבי במערב כתב:מהרא"ש ('אני רגיל לומר תמיד') ב'אשר בנחל' חכ"ד אג' ג'תתנב?

תבן אתה מכניס לעפריים... כפי ששמעתי המקור הוא בכתבי הרמב"ם, היכן ברמב"ם?

"אֶחָד מֵעִיר וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה" - ירמי' ג, יד
"מקור הפתגם "אחד בעיר ושנים במשפחה
"שנים במשפחה ואחד בעיר"

וגם משתמשים בו באופציות שונות, אחד בעיר ושנים במדינה, ושנים בגליל, ושנים במחוז, ושנים בממלכה

וראיתי שמשתמשים גם בלשון "שנים בעיר ואחד במשפחה".

ישראליק כתב:כפי ששמעתי המקור הוא בכתבי הרמב"ם, היכן ברמב"ם?

מאגרת השמד:

וממה שראוי שתדעהו, שהאדם אין ראוי לו לדבר ולדרוש באזני העם עד שיחזור מה שרצונו לדבר פעם ושנים ושלש וארבע וישנה אותו היטב, ואח"כ ידבר. וכן אמרו ע"ה, והביאו ראי' מלשון הכתוב 'אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה', ואח"כ 'ויאמר לאדם'.
זה נאמר על מה שצריך לאדם לדבר בו בפיו; ואולם מה שיחוק האדם בידו ויכתבהו על הספר - ראוי לו שיחזירהו אלף פעמים, אילו יתכן זה.

וראה אג"ק כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ מליובאוויטש נ"ע ח"ב ע' שפב. 'תורת מנחם' חל"ח ס"ע 185. ועוד.

לבי במערב כתב:

ישראליק כתב:כפי ששמעתי המקור הוא בכתבי הרמב"ם, היכן ברמב"ם?

מאגרת השמד:

וממה שראוי שתדעהו, שהאדם אין ראוי לו לדבר ולדרוש באזני העם עד שיחזור מה שרצונו לדבר פעם ושנים ושלש וארבע וישנה אותו היטב, ואח"כ ידבר. וכן אמרו ע"ה, והביאו ראי' מלשון הכתוב 'אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה', ואח"כ 'ויאמר לאדם'.
זה נאמר על מה שצריך לאדם לדבר בו בפיו; ואולם מה שיחוק האדם בידו ויכתבהו על הספר - ראוי לו שיחזירהו אלף פעמים, אילו יתכן זה.

וראה אג"ק כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ מליובאוויטש נ"ע ח"ב ע' שפב. 'תורת מנחם' חל"ח ס"ע 185. ועוד.

יישר כח!

איני רואה בדברי הרמב"ם שהבאת שייכות לעינינו

שהכתיבה חמירא טפי מדבור [וע"פ המבואר בתו"מ שם יומתק עוד יותר].

לבי במערב כתב:שהכתיבה חמירא טפי מדבור [וע"פ המבואר בתו"מ שם יומתק עוד יותר].

נכון, צודק; תודה לך

מהו המקור להשתמש ב"יום הבהיר" על יום הולדת או יום מסומן?
(ראיתי שבעיקר משתמשים בזה בחב"ד, אבל גם בשאר מקומות)

שיגרא דלישנא...

אינו לשון רז"ל או א' מן הקדמונים, ומופיע (בעיקר) בשני הדורות האחרונים.
[ומינה, דלא רק אב"י לבדו המציא ביטויים חדשים...].

לבי במערב כתב:אינו לשון רז"ל או א' מן הקדמונים, ומופיע (בעיקר) בשני הדורות האחרונים.

לעת עתה המקור הכי קדום שמצאתי הוא בדברי הרבי הריי"צ מליובאוויטש מיום כ' חשוון תרפ"א, בלשון זו:

הערב הזה הוא אור ליום ב' כ' במרחשוון, יום הבהיר והקדוש בעולמי, אשר בו ביום זרח שמשי, יום הולדת הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הכ"מ.

(רשימת כ"ק אדמו"ר הריי"צ, ספר השיחות תרפ"א עמ' 11-12)

לבי במערב כתב:אך יש מן המחברים שקשה לומר כי הושפעו הימנו.

לא אמרתי שהוא המקור הראשון. מאוד יכול להיות שהוא שמע את הביטוי ממישהו לפניו...

להיפך: התכוונתי למאוחרים אליו בזמן, אך לא נראה שראו את הביטוי בכתביו.

תודה לכם

לבי במערב כתב:להיפך: התכוונתי למאוחרים אליו בזמן, אך לא נראה שראו את הביטוי בכתביו.

אז אם גם הם וגם הוא כתבו את אותו הביטוי - סביר מאוד להניח שכולם קיבלו ממישהו לפניהם.

לא הבכי מצילינו, ולא היגון מושיעינו

הקדמת ספר דרכי משה, כהן

כעי"ז מצוי בכמה מכתבי כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ מליובאוויטש נ"ע (הראשון שבהם - באגרות־קדשו ח"א ס"ע תס): "באנחות (לבד) לא נושע".

אך אין ענינם שָׁוֶה ממש.

אשמח אם מישהו יודע מקור לניבים הבאים הבאים בסיום תשובות:
* הכלל העולה
* המורם מכל האמור
* ממוצא דבר אתה למד
* מסקנא דדינא
* מסקנא דמילתא
* תבנא לדינא

ההוא אמר כתב:אשמח אם מישהו יודע מקור לניבים הבאים הבאים בסיום תשובות:
* הכלל העולה
* המורם מכל האמור
* ממוצא דבר אתה למד
* מסקנא דדינא
* מסקנא דמילתא
* תבנא לדינא

מוצא דבר הוא לשה"כ דניאל ט,כה ותדע ותשכל מן מוצא דבר. ומזה נמשך "ממוצא דבר אתה יודע" ומשם הלאה.

מסקנא דמילתא יש כבר בראשונים ולאו דווקא בתשובות. כגון רש"י כתובות מ. ושוב, זה לשון טבעי שא"צ למקור, וכן עוד מהנ"ל שמנית.

ההוא אמר כתב:* הכלל העולה

הקדמת פירוש הרלב"ג לנביאים.

ההוא אמר כתב:* המורם מכל האמור

מופיע בכמה ספרים קדמונים. לענ"ד, מבוסס על מאמר המשנה (איזהו מקומן), 'המורם מהם...'.

ההוא אמר כתב:* ממוצא דבר אתה למד

אוה"ח במדבר יז, ה.

ההוא אמר כתב:* מסקנא דדינא
* מסקנא דמילתא

צריך מקור? פתיחה רגילה לסיכום.

ההוא אמר כתב:* תבנא לדינא

ב"ב קטו: 'תבנא לדיננא'.

תודה רבה.
הארתם את עיני.
אשמח גם לקבל מקורות על הביטויים הבאים:
* שיחת נשים זקנות
* בתר שיפולי דמרן אזלינן
* יורנו המורה
* כנפשו הרמה וכנפש נאמן אהבתו

ההוא אמר כתב:בתר שיפולי דמרן אזלינן

סנהדרין קב: הות נקיטנא בשיפולי גלימא

ההוא אמר כתב:תודה רבה.
הארתם את עיני.
אשמח גם לקבל מקורות על הביטויים הבאים:
* שיחת נשים זקנות
* בתר שיפולי דמרן אזלינן
* יורנו המורה
* כנפשו הרמה וכנפש נאמן אהבתו

שיחת נשים זקנות מופיע בשד"ח גבי פ"ד תעניות של פדה"ב.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:שיחת נשים זקנות מופיע בשד"ח גבי פ"ד תעניות של פדה"ב.

יש לפניו, בפר"ח בהעתיקו את לשון אבן עזרא על זהירות בעת התקופה. (לשון אב"ע עצמו המובא באבודרהם: "שיחת הזקנות".)

תודה רבה
אשמח למקור גם לביטויים הבאים:
* הזמנה של מצוה
* איש בל יעדר!
* לאחר אלף המחילות
* כקצף על פני המים
* שרי ליה מאריה
* תמיה רבתי
* אגב חורפיה לא דק
* לא נגע ולא פגע
* צריך פירוש לפירושו

ההוא אמר כתב:תודה רבה
אשמח למקור גם לביטויים הבאים:
א. הזמנה של מצוה
ב. איש בל יעדר!
ג. לאחר אלף המחילות
ד. כקצף על פני המים
ה. שרי ליה מאריה
ו. תמיה רבתי
ז. אגב חורפיה לא דק
ח. לא נגע ולא פגע
ט. צריך פירוש לפירושו

ה. סנהדרין צט א
ז. עירובין צ א
ח. חולין יח ב.
ט. ב"ב נב א.

וכל השאר - איני רואה צורך למצוא להם מקור.

תודה רבה רבה, אציגה נא עוד כמה ניבים שלא מצאתי איה מקור כבודם
* מכאן תשובה מוצאת
* מעמיד ומקשה
* קושיא מעיקרא ליתא
* אין בדבריו כדי השבה
* מזכה שטרא לבי תרי
* אינו צריך לפנים
* מכסה עין השמש בכברה
* למטוניה

מזכה שטרא לבי תרי. פסחים עח. מאוצר דברי חכמים ופתגמיהם היימאן
מכסה השמש בכברה. עיין באסף המזכיר עמוד רלח מה שדן בזה.

ההוא אמר כתב: 1 איש בל יעדר
2 כקצף על פני המים

1 ע"פ ישעיה מ,כו איש לא נעדר
2 מקרא מלא דבר הכתוב הושע י,ז

[נמחק המשך ההודעה שאין בו צורך עוד.]

יישר כח הרב "במסתרים".
יפה הבעת את רגשי ליבותיהם של כמה מהכותבים כאן...

ההוא אמר כתב:* הזמנה של מצוה

ראה זח"א צג, סע"א.

גא"מ לתחושות המובעות מעלה.

לבי במערב כתב:

ההוא אמר כתב:* הזמנה של מצוה

ראה זח"א צג, סע"א.

גא"מ לתחושות המובעות מעלה.

"הזמנה של מצוה", בפשטות המקור, מסוגי' הזמנה מילתא בסנהדרין

כמובן (אגב, הענין נשנה בכ"מ בש"ס).

ובכ"ז - תרגום דברי הזה"ק שציינתי, "בעותא דמצוה", הוא לשון זה בדיוק. ומשום חדושו כתבתיו הכא (אף שמחמת הסיבה שבמוקטן, חדלתי - בל"נ - מלהשתתף באשכולות שבנושא זה).