פורום אוצר החכמה

היכן יש בזוהר הענין, שיש לכל שבעים האומות שרים למעלה, וכל תקופה מגיע זמנו של א' השרים לשלוט, וכל שאר השרים כפופים תחתיו.
יישר כח

מאז ומתמיד הורגלתי וידעתי שיש קדישים בתפלה ששייכים לש"ץ בלבד (כמו הקדיש שלאחר ישתבח והקדיש שלפני שמו"ע במנחה ומעריב), ויש קדישים שנאמרים על ידי החיובים ואינם שייכים לש"ץ (כמובן שגם הוא יכול לאומרם באם הוא בעצמו חיוב או שרוצה לאומרם משום מה), כמו הקדיש שלאחר עלינו.

רק לאחרונה נחשפתי לעובדה שיש קדישים שיש איזה ספק או חילוקי מנהגים למי שייכים, יש המשייכים אותם לש"ץ ויש המשייכים אותם לחיובים. כגון הקדיש שלפני עלינו בערבית (של שבת). איפוא מדברים על זה?

[img][img][/img][/img]

דרומי כתב:מאז ומתמיד הורגלתי וידעתי שיש קדישים בתפלה ששייכים לש"ץ בלבד (כמו הקדיש שלאחר ישתבח והקדיש שלפני שמו"ע במנחה ומעריב), ויש קדישים שנאמרים על ידי החיובים ואינם שייכים לש"ץ (כמובן שגם הוא יכול לאומרם באם הוא בעצמו חיוב או שרוצה לאומרם משום מה), כמו הקדיש שלאחר עלינו.

רק לאחרונה נחשפתי לעובדה שיש קדישים שיש איזה ספק או חילוקי מנהגים למי שייכים, יש המשייכים אותם לש"ץ ויש המשייכים אותם לחיובים. כגון הקדיש שלפני עלינו בערבית (של שבת). איפוא מדברים על זה?

בפשטות, שבעת הקדישים שהם מעיקר הדין שייכים לש"צ, ושאר הקדישים יכולים להיאמר ע"י אחרים. ראה ערוה"ש או"ח סי' נה בתחילתו.

דרומי כתב:מאז ומתמיד הורגלתי וידעתי שיש קדישים בתפלה ששייכים לש"ץ בלבד (כמו הקדיש שלאחר ישתבח והקדיש שלפני שמו"ע במנחה ומעריב), ויש קדישים שנאמרים על ידי החיובים ואינם שייכים לש"ץ (כמובן שגם הוא יכול לאומרם באם הוא בעצמו חיוב או שרוצה לאומרם משום מה), כמו הקדיש שלאחר עלינו.

רק לאחרונה נחשפתי לעובדה שיש קדישים שיש איזה ספק או חילוקי מנהגים למי שייכים, יש המשייכים אותם לש"ץ ויש המשייכים אותם לחיובים. כגון הקדיש שלפני עלינו בערבית (של שבת). איפוא מדברים על זה?

'מרא דשמעתתא הוא הגאון רבי משה קוטקס שליט"א, וראה נא שלשת מאמריו במוריה (תשע"ה).

ייש"כ!

לשון ספר
בשם מדרש - כשבאים ב' אנשים יחד ונהנים זה מזה באכילה ושתיה וכיוצא בו גם כן הוא בחינת זיווג
אף שאין זה במדרש אבל האם נמצא מקבילה לזה הרעיון

אדכרתן מעשה. יש מעשה מהחידושי הרי"ם שאשתו התלוננה לו שאינו נפגש עימה מספיק, ואכל עמה מתפוח אחד. והיה לה מזה הנאה עצומה חפש המעשה ודוק.

ואוכלת עמו בליל שבת י"א כפשוטו וי"א ביאה.

אכלו רעים [כידוע דקאי אחו"ב דזיווגייהו תדיר].

מצינו הרבה פעמים באחרונים ״שוב ראיתי בתוספות״ כמדומני שראיתי גם ״שוב ראיתי בגמרא״ אשמח במראה מקומות לזה.

חזו"א או"ח קכה,ז.
באמת פלא עליו שמפלפל באריכות, ורק אחר כל דבריו נזכר שיש גמ' מפורשת בנושא, ע"ש.

יישר כח.

זכורני שראיתי לפני מספר שנים בהקדמה לאיזה קונטרס, שהמו"ל מספר ששאלו את הגרי"ש אלישיב זצ"ל איזה ספרים ראוי לנער בר מצוה לקנות מהכסף שקיבל, והנידון היה אם לקנות ספרי ראשונים או רמב"ם וכדו'. ואינני זוכר מה השם של החוברת שראיתי שם את הדברים. האם מישהו יודע משהו בעניין זה ?
תודה מראש

שמעתי שיש מקור בשפת אמת כמדומני בפרשת לך לך שמוסר מלשון ייסורין להיוסר או גם להתמסר התמסרות או דבר דומה? הידוע מקור זה?

יש הרבה בהגר"א על משלי

ארופאי כתב:חזו"א או"ח קכה,ז.
באמת פלא עליו שמפלפל באריכות, ורק אחר כל דבריו נזכר שיש גמ' מפורשת בנושא, ע"ש.

במוסף שבת קדש של יתד נאמן מלפני כשבועיים, פרשת לך לך תשע"ט, עמ' 15, בתוך כמה סיפורים שסיפר הגר"ג אדלשטיין שליט"א על החזון איש זצ"ל, יש סיפור שהעירו לחזון איש שהקשה שאלה של ירושלמי מפורש, ואיך יכול להיות שלא ידע ירושלמי. ואח"כ הסביר שכשכתב את הספר הוא למד בבית כנסת בווילנא, ששם לא היו ספרים מצויים כלל, וגם ירושלמי לא היה שם וכו'.
ודון מינה וכו'.

וידוע ומפורסם לשון השו"ע בסי' צ"ח בצורת התפלה הנכונה 'כך היו עושים חסידים ואנשי מעשה שהיו מתבודדים ומכוונין בתפלתם עד שהיו מגיעים להתפשטות הגשמות ולהתגברות כח השכלי עד שהיו מגיעים קרוב למעלת הנבואה', והוא מדברי הטור, וכ' שם הב"י דמקור הדברים 'הם דברי רבינו ראויים אליו' וקצתם מדברי הסמ"ק - ועי,ש בסמ"ק קצת, וגם בדברי רבינו יונה,
אך לא מצאתי מקור לדברי הטור 'שהיו מתבודדים ומכוונין בתפלתם עד שהיו מגיעים וכו' קרוב למעלת הנבואה', האם יש עוד איזה מקור לזה בדברי הראשונים

ראיתי ספר אחד לשון בשם רבינו יונה במס' ברכות

בשעת התפילה יחשוב בליבו כאילו עומד בשמים ויסיר
מליבו כל תענוגי העולם הזה ויתבטלו אצלו כל הרגשות ורצונות הגוף עד שיהיה כל
עניני הגוף ותענוגיו מה שנפשו של אדם מחמדתן נמאס בעיניו וכל תשוקתו רק בבורא
יתברך להדבק בו כאילו אינו בעל גוף ונעשה כמלאך ממש עומד ומשמש במרום מופרש
ומובדל מעניני העולם הזה וכמו שכתב הרמב"ן בפרשת אחרי מות העוזבים עניני
עולם הזה כאילו אינם בעלי גוף כמו חנוך ואליהו שנדבקו נפשם בבורא יתברך וזככו את
גופם תכלית זיכוך וחיים לעולם

והוא מקור לדברי השו"ע הנ"ל, אך לא מצאתי דבר כזה בדברי רבינו יונה

כ' רבינו הרמ"א באו"ח סי' צ"ח

ויחשוב קודם התפלה מרוממות האל יתעלה ובשפלות האדם ויסיר כל תענוגי האדם מלבו

ובדרכי משה כ' שכן מבואר ברבינו יונה, אמנם ברבינו יונה איתא רק ענין של 'רוממות האל יתעלה', וגם ענין 'להסביר תענוגי האדם בלבו', אבל ענין 'שפלות האדם' לא מצאתי שם, האם דבר זה לחשוב שפלות אדם קודם התפלה נמצא בדברי הראשונים

תעיין בנפש החיים שער ב פרק יד בהגה, ודו"ק.

יישר כח - אך לא ראיתי שם רק ענין הסרת תענוג עוה"ז, ולא ענין שפלות האדם שכ' הרמ"א

דרך היינו תפלה כמבואר בספרים ???? בחינת דרך גבר בעלמא
האם יש לזה מקבילה

לענד כתב:ראיתי ספר אחד לשון בשם רבינו יונה במס' ברכות

בשעת התפילה יחשוב בליבו כאילו עומד בשמים ויסיר
מליבו כל תענוגי העולם הזה ויתבטלו אצלו כל הרגשות ורצונות הגוף עד שיהיה כל
עניני הגוף ותענוגיו מה שנפשו של אדם מחמדתן נמאס בעיניו וכל תשוקתו רק בבורא
יתברך להדבק בו כאילו אינו בעל גוף ונעשה כמלאך ממש עומד ומשמש במרום מופרש
ומובדל מעניני העולם הזה וכמו שכתב הרמב"ן בפרשת אחרי מות העוזבים עניני
עולם הזה כאילו אינם בעלי גוף כמו חנוך ואליהו שנדבקו נפשם בבורא יתברך וזככו את
גופם תכלית זיכוך וחיים לעולם

והוא מקור לדברי השו"ע הנ"ל, אך לא מצאתי דבר כזה בדברי רבינו יונה

עיין בפירוש רבינו יונה בדפי הרי"ף תחלת פרק "אין עומדין"

תודה למסייעים -

ישראליק כתב:

לענד כתב:ראיתי ספר אחד לשון בשם רבינו יונה במס' ברכות

בשעת התפילה יחשוב בליבו כאילו עומד בשמים ויסיר
מליבו כל תענוגי העולם הזה ויתבטלו אצלו כל הרגשות ורצונות הגוף עד שיהיה כל
עניני הגוף ותענוגיו מה שנפשו של אדם מחמדתן נמאס בעיניו וכל תשוקתו רק בבורא
יתברך להדבק בו כאילו אינו בעל גוף ונעשה כמלאך ממש עומד ומשמש במרום מופרש
ומובדל מעניני העולם הזה וכמו שכתב הרמב"ן בפרשת אחרי מות העוזבים עניני
עולם הזה כאילו אינם בעלי גוף כמו חנוך ואליהו שנדבקו נפשם בבורא יתברך וזככו את
גופם תכלית זיכוך וחיים לעולם

והוא מקור לדברי השו"ע הנ"ל, אך לא מצאתי דבר כזה בדברי רבינו יונה

עיין בפירוש רבינו יונה בדפי הרי"ף תחלת פרק "אין עומדין"

אעתיק קצת מדברי רבינו יונה תחילת פרק אין עומדין,

אלא ודאי כך הוא הפי' כדי שיכוונו , שיהיה לבם שלם בעובדת המקום, ויבטלו מלבם תענוגי עוה"ז והנאותיהם, כי כשיטהרו לבם מהבלי עוה"ז, ויהיה כוונתם ברוממות השם, תהיה תפלתם רצויה ומקובלת לפני המקום...

עוד כ' (ד"ה צריך, עמ' ס' מעוז והדר)

שיחשוב כאילו עומד בשמים, ויסיר מלבו כל תענוגי העוה"ז וכל הנאות הגוף, כענין שאמרו הקדמונים כשצרתה לכוין פשוט גופך מעל נשמתך וכו'

אך לא כתב שם כלל לשון הנ"ל שהעתיק בספר הנ"ל, והוא כתב שהעתיק 'לשון רבינו יונה', והיכן כ' רבינו יונה שנעשה כמלאך ממש עומד ומשמש במקום
חוץ מזה הערתי דענין שפלות אדם שכ' הרמ"א לא מצאתי

לאחר ברכת כהנים מתפללים הכהנים תפילה קצרה, ובתוכה מבקשים: 'השקיפה ממעון קדשך'.
האם יש מקור המסביר מדוע נקטו בלשון זו שהיא בכל מקום לרעה?

כל השקפה (וישקף וכדו') לרעה, פרט ל'השקיפה ממעון קדשך'!

אני מחפש מי שהרחיב במנהג אחיזת הציציות בעת 'ברוך שאמר' וכן בעת אמירת קריאת שמע, וכמובן גם הבטה בהן ונשיקתן. מנהגים שונים, מקורות וטעמים. תודה מראש.

מחפש מקור לעניין שאותיות שניות ל'שאר' הינם 'שבת', מישהו יודע היכן מופיע או מדובר ע"כ?

לגבי 'עמוד העבודה' שחיפשתי לעיל (לפני כמה הודעות), שלח לי מישהו את הקטע דלהלן, ועצ"ע.

וכעת, שאלה נוספת, ושוב תומ"ר למסייעים -

מצפה לישועת השם כתב:מחפש מקור לעניין שאותיות שניות ל'שאר' הינם 'שבת', מישהו יודע היכן מופיע או מדובר ע"כ?

ע' בסידור ר' קאפיל [קול יעקב]
[מענין לענין על ראש מובא בספרים הרבה, אך פטור ללא כלום א"א והבאתי מה שמצאתי בס"ד בקדמונים
של"ה הקדוש - פרשת כי תשא תורה אור (א)
ובתיבת ראש נרמז סוד שבת, שלימת הבנין שלמעלה, שהוא בת זוג של ישראל, ובן זוג של ראש, רצוני לומר אותיות השניות הוא שבת]

בקרו טלה כתב:

מצפה לישועת השם כתב:מחפש מקור לעניין שאותיות שניות ל'שאר' הינם 'שבת', מישהו יודע היכן מופיע או מדובר ע"כ?

ע' בסידור ר' קאפיל [קול יעקב]
[מענין לענין על ראש מובא בספרים הרבה, אך פטור ללא כלום א"א והבאתי מה שמצאתי בס"ד בקדמונים
של"ה הקדוש - פרשת כי תשא תורה אור (א)
ובתיבת ראש נרמז סוד שבת, שלימת הבנין שלמעלה, שהוא בת זוג של ישראל, ובן זוג של ראש, רצוני לומר אותיות השניות הוא שבת]

סידור האר''י - קול יעקב.PDF

מגלה עמוקות - תנינא.PDF

פרי עץ חיים.PDF

נגיד ומצוה.PDF

ספר החיים.PDF

יישר כח עצום!
עזרת לי מאוד עם המקור מסידור קול יעקב, זה בדיוק מה שחיפשתי.
ירבו כמותך בישראל!

האם מישהו יודע מקור למנהג אמירת אדון עולם בברית יצחק,
כיון ששמעתי מהגרב"צ מוצפי שליט"א מנהג כזה וחיפשתיו בספרים ולא מצאתיו
תודה מראש לכל המגיבים היקרים

האם יש מקור לכך?
(גם זה שמעתי מחכ"א ולא מצאתי מקור)

לא הבנתי - איך אפשר להודיע לתינוק מה עשו עם הערלה?

כשהוא יגדל,
יודיע לו שלא דברו את ערלתו, ויעשה דברים שלא יגרם לו חיבוט הקבר

במצ"ב עמ' תמח.

היכן התפרסם מאמר מקיף לתאריך תליית ישוע הנוצרי

זסבה כתב:היכן התפרסם מאמר מקיף לתאריך תליית ישוע הנוצרי

תתחיל כאן, ובקישורים.